Shulchan Aruch, Orach Chayim 678 — שולחן ערוך, אורח חיים תרעח
א מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת נֵר חֲנֻכָּה וְנֵר שַׁבָּת, יִקְנֶה נֵר שַׁבָּת מִפְּנֵי שְׁלוֹם בֵּיתוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רס"ג סָעִיף ג'); וְאִם יֵשׁ לוֹ לְשֶׁל שַׁבָּת וְאֵין לוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה וּלְיַיִן לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, יִקְנֶה לְנֵר חֲנֻכָּה, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָא. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין נֵר חֲנֻכָּה קוֹדֵם לְיֵין הַבְדָּלָה, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רצ"ו סָעִיף ה'.
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) לקנות נר חנוכה וכו' - ואם יש לו נר אחד לביתו סגי אע"ג דטוב וראוי שיהיה ב' נרות לשבת כדלעיל בסימן רס"ג מ"מ במקום הדחק די שיהיה נר אחד על השולחן שאוכל והשאר לנר חנוכה ולהוי מן המהדרין [אחרונים]: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) מפני שלום ביתו - י"א דבזה"ז שמדליקין בפנים יקנה לנר חנוכה שהרי לא ישב בחושך ואע"פ שאסור להשתמש לאורה הוי כשעת הסכנה דאיתא לעיל בסימן תרע"א ס"ה דמניחה על שולחנו אבל רוב האחרונים הסכימו דאין לחלק בזה בין זמן הגמרא לזמנינו: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) וע"ל סימן רס"ג ס"ג - דמבואר שם דאם אין ידו משגת לנר שבת וקידוש היום ג"כ נר שבת קודם: ש"ע סָעִיף א
ד (ד) ואין לו לנר חנוכה וליין וכו' - ומיירי דיש לו פת דאי אין לו פת קניית הפת דוחה אפילו לנר של שבת וכ"ש נר חנוכה וקידוש היום ועיין לעיל בסימן רס"ג סק"ט במ"ב ובה"ל שם: ש"ע סָעִיף א
ה (ה) יקנה לנר חנוכה - היינו נר אחד והמותר ליין קידוש: ש"ע סָעִיף א
ו (ו) משום פרסומי ניסא - וקידוש היום הלא יכול לקדש בפת ובלא"ה קידוש על היין הוא רק מדרבנן דמן התורה יוצא בזכירת דברים בעלמא: ש"ע סָעִיף א
ז (ז) קודם ליין הבדלה - משום האי טעמא: ש"ע סָעִיף א
ח (ח) ועיין לעיל וכו' - אין נזכר שם יותר מכאן ונראה דצ"ל כדלעיל בסימן וכו': ש"ע סָעִיף א
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף א
א נר חנוכה. ואם יש לו נר א' לביתו סגי ויקח המותר לנ"ח: ש"ע סָעִיף א
ב שלום ביתו. שמצטערים לישב בחשך (רש"י), ואפשר דבזמן הזה שמדליקים בפנים יקנה נ"ח ואעפ"כ לא ישב בחושך ואף על פי שאסור לאכול לאורה מ"מ כיון דא"א בע"א הוי כשעת הסכנ' דמניחו על שלחנו אף על פי שע"כ משתמש בו כמ"ש הר"ן ה"נ כן וה"ה בחול מי שאין לו אלא נר אחד: ש"ע סָעִיף א
ג יקנה לנ"ח. היינו נר אחד והמותר ליין קידוש: ש"ע סָעִיף א
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף א
א נר חנוכה עמ״א ועסי׳ רס״ג במ״א ב׳ ומשמע לכאורה אע״ג דראוי ב׳ נרות לשבת די בנר אחד על השולחן שאוכל והשאר לנ״ח וליהוי מן המהדדין וצ״ע קצת: ש"ע סָעִיף א
ב שלום עמ״א עסי׳ תרע״ג במ״א ב׳ וכאן כתב בדרך אפשר ועסי׳ תרע״א במ״א ה׳ ועא״ר ב׳ חולק בזה וכ״מ מסתימת המחבר והר״ב דבזה״ז נמי נר שבת קודם ובפר״ח כאן ותרע״ג דלא הוי היכרא לנ״ח יע״ש והמ״א סובר דמש״ה מ״מ יש להדליק נ״ח דהא בחול כה״ג מי שאין לו שום נר כ״א נר חנוכה ודאי דמדליק אותו ולא אמרינן דלא הוי היכרא ואי דמדליק סמוך לפתח ובמנורה יש היכרא ה״ה בשבת יעשה כםן ולא יניח על שולחנו כ״א סמוך לפתח ולא ישבו בחשך וצ״ע: ש"ע סָעִיף א
ג יקנה עמ״א נר א׳ כי עיקר המצוה רק נר א, והמותר למהדרין יין קידוש מצוה מד״ס עדיף. ושני ב״ב הדרים בחדר א׳ ולא׳ אין לו נ״ח וקידוש היום אם ישאל מחבירו שיקנה לו חלק מה בשמן ופתילה בחנם יקנה יין קידוש עסי׳ תרע״ז במ״א א׳ ובשו״ת הרשב״א ז״ל תקמ״ב וי״א דדי בשיתוף כ״ש ואפשר כל שיש לחלק אף שאין כ״א כשיעור חצי שעה לשניהם סגי וצ״ע. ושם משמע בני ביתו היינו אשתו ובניו הסמוכים על שולחנו אפי׳ גדולים מדינא די בנר א׳ הא איש אחר שאין בכלל ביתו ולא עבדו העברי אע״פ שאוכל על שולחנו דין אכסנאי יש לו ומדינא צריך שיתוף או יקנה לו במתנה חלק בשמן ופתילות ומשמע לכאורה דוקא שמן ופתילה דוקא לא שמן לחוד או פתילה לחוד וצ״ע: ודע ה״ה נשים נ״ח עדיף מק״ה על היין ונר א׳ סגי והמותר לק״ה ברכות ך׳ ב׳ פירש״י ז״ל נשים כו׳ זוכרהו על היין ומ״ש בשמירה בדר״י אע״ג דכתיב ובתך זה להזהיר שלא יעשה הקטן ע״ד גדול אביו ערא״ם ז״ל פ׳ יתרו ובס׳ המגיד כתבנו בו. ועסי׳ רצ״א ורצ״ו במ״א י״א לענין הבדלה יע״ש: ש"ע סָעִיף א
ט״ז Taz
סָעִיף א
א מפני שלום ביתו. שלא ישבו בחשך ויצטערו: ש"ע סָעִיף א
ב יקנ' לנ"ח. כ' הר"ן וב"י אף ע"ג דקידוש דאורייתא ונ"ח דרבנן כיון דאפשר לקדש על הפת שמן לנ"ח עדיף ע"כ ולפי זה אם אין לו פת אז פת עדיף שצריך לקדש עליו מדאורייתא אבל הרמב"ם כ' כאן דנ"ח וקידוש היום שניהם מד"ס ונ"ח עדיף מקידוש היום משום פרסום נס וא"כ אפי' אין לו פת נ"ח עדיף אבל נראה דלענין פת דכ"ע פת קודם דמ"ש בסי' רע"א דקידוש קודם לצרכי סעודה נרא' דהיינו שאר צרכי סעודה כגון תבשילין וקראוהו בגמ' בפרק ע"פ כבוד יום אבל הפת דלחם משנה הוא קודם ליין קידוש דהא לחם משנה לכ"ע דאורייתא כדאמר ר' אבא בפ' כ"כ דכתיב לחם משנה ושלש סעודות ג"כ דאוריי' ופת בעינן כדאי' בסי' רע"ד וא"כ כ"ש שהיא קודם לנ"ח שאינו אלא מדרבנן כנ"ל: ש"ע סָעִיף א
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף א
א מפני עט״ז אפשר רמז למ״ש המ״א באות ב׳ בזה״ז כו׳ והלבוש שינה וכתב שאסור להשתמש לאורה אף בזה״ז משמע ולמאן דאמר מותר תשמיש מצוה כבסי׳ תרע״ג במ״א ב׳ ובא״ר כאן בשם הכל בו בשם הראב״ד ז״ל ועפר״ח תרע״ג די״ל כה״ג ודאי אסור לשמש לאורה דליהוי היכרא. וי״ל עוד דנ״ח ח״ש בעינן שמן שאין יפה נמכר בפרוטה ונ״ש בפרוטה שמן יפה לשיעור ביה״ש עכ״פ א״כ נ״ש עדיף דנ״ח אשור כה״ג לשמש לאורה שמא יטה ואי״ה במ״א יבואר עוד: ש"ע סָעִיף א
ב יקנה עט״ז עב״ח וקידוש בתפלה יצא ואם אין לו יין ופת לא יקדש כלל רק יצא בתפלה עפר״ח כאן. ומ״ש הט״ז דפת בשבת ד״ת עסי׳ קפ״ח במ״א אות ט׳ אי חייב לאכול בשבת מ״ה ושי״א דאין חייב מ״ה ולחם משנה אסמכתא היא. דע כל המצות דרבנן נדחים מפני מצוה ד״ת ואם שניהם דרבנן וא׳ אסמכוה אקרא כתבנו בפתיחה כוללת מזה וערש״י שבת כ״ב ב׳ אסמכוהו אקרא ותזנח משלום נפשי הביאו הלבוש וקרא בנביאים ואין להאריך כאן ומ״מ דוקא מצוה שהוא חוב הא אין חוב טלית בת ד׳ כנפות לדידן חובת גברא ואין לו ציצית י״ל מצוה דרבנן חייבות ודאי עדיף. ועמ״ש בפתיחה כוללת: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א חנוכה. ואם יש לו נר א' לביתו סגי ויקח המותר לנר חנוכה. מ"א: ש"ע סָעִיף א
ב שלום. שמצטערים לישב בחשך. וכתב הב"ח דאם אין לו פת נ"ח קודם וכ"כ העט"ז אבל הט"ז כתב דפת קודם ע"ש. וכתב המ"א ואפשר דבזמן הזה שמדליקין בפנים יקנה נ"ח ואעפ"כ לא ישב בחשך ואע"פ שאסור לאכול לאורה מ"מ כיון דא"א בענין אחר הוי כשעת הסכנה דמניחו על שלחנו אע"פ שע"כ משמש בו ה"נ כן הוא וה"ה בחול מי שאין לו אלא נר אחד ע"ש: ש"ע סָעִיף א
ג יקנה לנ"ח. היינו נר אחד והמותר ליין קידוש. מ"א: ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)