א כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל. הַגָּה: וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וצו"ץ וְלַמְנַצֵּחַ וְצִדּוּק הַדִּין גַּם בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה בְּמִנְחָה, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קל"א (מַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים).
א סָעִיף א (א) גומרין את ההלל - לפי שבכל יום נוסף נס חדש ועוד יש טעמים עיין בב"י. ואחר ההלל אומרים חצי קדיש. מי שהוא אבל בשחרית אין מתפלל לפני העמוד דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר"ח ג"כ ערבית. אין אומרים אל ארך אפים בב' וה' בחנוכה ויה"ר אחר ס"ת. ולענין הלל אם מותר לומר בבית האבל עיין בשע"ת אבל האבל בעצמו בודאי לא יאמר:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.