א יָכוֹל אָדָם לִקְבֹּעַ סַכִּין בְּגַלְגַּל שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל עֵץ, וּמְסַבֵּב הַגַּלְגַּל בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ, וּמֵשִׂים שָׁם צַוַּאר הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל; וְאִם הַמַּיִם הֵם הַמְסַבְּבִים אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׂם הַצַּוָּאר כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִבֵּב וְנִשְׁחַט, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, (ל' הַרַמְבַּ"ם שָׁם דִּין י"ג) וְאִם פָּטַר אָדָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ אֶת הַגַּלְגַּל, וְשָׁחַט בִּסְבִיבָתוֹ, הֲרֵי זֶה כְּשֵׁרָה בְּדִיעֲבַד, שֶׁהֲרֵי מִכֹּחַ אָדָם בָּא; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּסְבִיבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא מִכֹּחַ הָאָדָם, אֲבָל מִסְבִיבָה שְׁנִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ, פְּסוּלָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מִכֹּחַ הָאָדָם, אֶלָּא מִכֹּחַ הַמַּיִם בְּהִלּוּכָן.
א סָעִיף א יכול אדם כו'. דעת המחבר כדעת הטור והרשב"א דבגלגל שהוא מסבב בידו או ברגלו מותר לשחוט לכתחלה כשהוא תלוש אבל מהרש"ל פ"ק דחולין סימן ל"ה והב"ח פסקו דאסור לכתחלה וכן משמע דעת הרמב"ם פ"ב והכל בו והרא"ש ורבי' ירוחם:
ב סָעִיף א הרי זו פסולה. דבעינן כח גברא כדלעיל סימן ג':
ג סָעִיף א מסביבה שנייה. כלומר ושניה בכלל פסולה:
א סָעִיף א אבן. ופי' הט"ז בתלוש מן הקרקע מיירי:
ב סָעִיף א ברגלו. וכתב בש"ך לפי דעת המחבר משמע דגלגל שמסבב ברגלו או בידו מותר לכתחלה כשהוא תלוש אבל מהרש"ל והב"ח פסקו דאסור לכתחלה:
ג סָעִיף א פסולה. והטעם משום דבעינן כח גברא:
ד סָעִיף א שנייה. פי' בשנייה שחט:
ה סָעִיף א בהילוכן. וכתב בש"ך ושניה בכלל פסולה:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.