Bava Metzia 7 — תלמוד ירושלמי בבא מציעא ז

א השוכר את הפועלין ואמר להן להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב אינו יכול לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק מתיקה יספק הכל כמנהג המדינה מעשה ברבי יוחנן בן מתיה שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלין ופסק עמהן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו אפי' את עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להן על מנת שאין לכם אלא פת וקטנית בלבד רשב"ג אומר לא היה צריך הכל כמנהג המדינה השוכר את הפועלין כו' אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה אמר רבי אימי כל המוציא מחבירו עליו להביא ראייה חוץ מזו בני טבריא לא משכימין ולא מעריבין בני בית מעון משכימין ומעריבין בני טבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו מימר לון כן סלקת במחשבתכון דלא הוינא משכח מיגר פועלין מטיבריא אלא בגין דשמעית עליכון דאתון משכימין ומעריבין בגין כן סלקית הכא מקום שאין מנהג יהודה בן בוני רבי אמי רב יהודה תניי בית דין הוא שתהא השכמה של פועלין והערבה של בעל הבית ומאי טעמא תשת חושך ויהי לילה הכפירים שואגים לטרף תתן להם ילקוטון תזרח השמש יאספון יצא אדם לפעלו ערבית בין השכמה בין הערבה משל בעל הבית עד איכן עד כדי למלאות לו חבית מים ולצלות לו דגה ולהדליק לו נר על דעתיה דרבי יוחנן בן מתיה אדם שהלך לקדש אשה ממקום אחר צריך להתנות עמה ולומר לה על מנת דתעבדי כן וכן ותאכלי כן וכן

ב אילו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכ' ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתן ובדבר שגידוליו מן הארץ ג' ואילו שאינן אוכלין העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתן ובדבר שאין גידוליו מן הארץ ד' היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה יאכל רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו הלכה ב' אילו אוכלין מן התורה כו' אמר רבי לא כי תבוא בכרם רעך וגו' וכי עלת על דעת שיאכל עצים ואבנים מה תלמוד לומר ענבים שלא יקלף בתאינים וימצמץ בענבים היה עושה בידיו אבל לא ברגליו אמר רבי לא כתיב כי תבא בקמת רעך וגו' תני בידיו או ברגליו מקמץ אפילו על כתיפו טוען רבי יוסי בי רבי יודה אומ' עד שיעשה בידיו ורגליו וגופו יצא עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בגופו רבי יוסי בי רבי יודן אומ' דייש מה דייש מיוחד דבר שגידולי קרקע יצא החולב המגבן המחבץ שאין גידולי קרקע מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו יצא היין משיקפה משירד לעוקה הבודל בתמרים והמפרד בגרוגרות דבר שנגמרה מלאכתו מה דייש שלא בא לזיקת המעשרות יצא הלש והמקטף והאופה שבא לזיקת מעשרות

ג היה עושה בתאנים לא יאכל בענבי' בענבי' לא יאכל בתאנים אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהליכתן מאימן לאימן ובחזירתן מן הגת וחמור כשתהא פורקת הלכה ה' היה עושה בתאינים כו' אמר רבי לא כתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וכי מה יש בכרם לוכל אלא ענבים ללמדך היה עושה בענבים לא יאכל בתאינים

ד אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בדינר רבי לעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וחכמים מתירין אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם הפתח בפניו ז' קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים מפני שאין בהן דעת הלכה ו' אוכל פועל קישות אפילו בדינר רבי לעזר בן אנטיגנס אומר בשם רבי לעזר בי רבי ינאי זאת אומרת אוכל פועל יותר על שכרו ואית דמרין רבי יוחנן בשם ר' ינאי זאת אומרת שיאכל פועל אשכול ראשון ואשכול אחרון הלכה ז' קוצץ אדם על ידי עצמו כו'

ה השוכר את הפועלין לעשות עמו בנטע רביעי שלו הרי אילו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עיגוליו נתפתחו חביותיו הרי אילו לא יאכלו ואם לא הודיען מעשר ומאכילן הלכה ח' השוכר את הפועלין כו' כל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות ואיסור אחר גרם לו שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל קצץ עמו הרי זה אוכל וכל שאין כיוצא בו בא לזיקת המעשרות ואיסור אחר גרם לו שכרו סתם אינו אוכל קצץ עמו הרי זה אוכל

ו שומרי פירות אוכלין מהילכות מדינה אבל לא מן התורה ארבעה שומרין הן שומר חינם והשואל נושה שכר והשוכ' שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל ונושא שכר והשוכ' נשבעין על השב' ועל השבויה והמיתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה הלכה ט' שומרי פירות אוכלין מהילכות מדינה כו' רב הונא אמר בשומרי פירות היא מתניתא אבל בשומרי גנות ופרדיסין אוכלין מן התורה שמואל אמר בשומרי גנות ופרדיסין היא מתניתא אבל בשומרי פירות אין אוכלין לא מתורה ולא מהילכות מדינה תני ר' חייה ומסייע על רב הונא וטמא הכהן עד הערב לרבות את השומרין שיהו מטמין בגדיו

ז זאב אחד אינו אונס ושני זאיבין אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס יא' שני כלבים אינן אונס ידוע הבבלי משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס יב' הליסטין הרי הן אונס הארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אנסין אימתי בזמן שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין אין אילו אנסין יג' מתה כדרכה הרי זה אונס סכפה ומתה אין זה אונס עלת לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס העלה לראשי צוקין ונפלה אינו אונס מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם ונושא שכר והשוכר להיות פטור משבועה ומלשלם יד' כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל וכל תנאי שהוא מעשה מתחילתו תנייו בטל וכל שאיפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנייו קיים הלכה י' זאב אחד אינו אונס כו' ע"ד כל המתנה על מה שכתו' בתורה כו' תני כל המתנה על מה שכתו' בתורה תנאי ממון תנאו קיים תנאי שאינו של ממון תנאו בטל כיצד אמר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת שאם מתי לא תהא זקוקה לייבום הרי זו מגורשת ותנאו בטל זה הכלל שהיה רבי יודה בן תימא אומר כל דבר שאיפשר להתקיים והתנה עמה לא נתכוון אלא להפליגה בין שאמ' בכתב בין שאמ' בפה כל המתקיים בפה מתקיים בכתב וכפר עותני בגליל ואנטיפטרס ביהודה את שבנתיים מטילין אותו לחומרו הדרן עלך השוכר את הפועלין