א המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעדור יעדור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים ושניהן מספקין את הקנים המקבל שדה מחבירו כו' מקו' שנהגו לקצור ותלש אמ' ליה את בעיתה לתלוש וקצר אמרין ליה פוק דריתה תני המקבל שדה מחבירו הרי זה קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר החופר והכייל והסנטר שומרי העיר והאיקונומום נוטלין שכרן מן האמצע הכייר והבלן והספר בזמן שבאין מכח האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית אי' משנין על מנהג מדינ'
ב המקבל שדה מחבירו והיא בית שלחין או בית האילן יבש המעיין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מחכירו אם אמר לו השכר לי בית שלחין זו או שדה בית האילן זו יבש המעיין ונקצץ האילן מנכה לו מחכירו הלכה ב' המקבל שדה מחבירו כו' א"ר יצחק בשיבש כל המעיין ברם אין הוה עמיק תרתין קומין ואת עביד שלשה קומין עמיק יכלין מימר ליה לעי ביה והוא סגי נקצץ האילן אמר רבי יצחק בשנקצץ כל האילן אבל אם נשתייר בו ממטע עשרה לבית סאה יכיל מימ' ליה בקדמיתא הוו דחשין ולא הוו עבדין סגין ברם כדון הינון דלילין ועבדין סגין
ג המקבל שדה מחבירו אם משזכה בה הביר' שמין אותה כמה היא ראויה לעשו' ונותנין לו שהוא כותב לו אם אוביר ולא אעביד אישלם במיטבא הלכה ג' המקבל שדה מחבירו כו' אמר רבי יצחק הדא אמרה המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומת המבטל שדה חבירו חייב לשפות לו המבטל ספינתו וחנותו מהו
ד המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש אמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין שומעין לו שהוא אומר למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפניי עשבים ה' המקבל שדה מחבירו ולא עשת אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב להיטפל בה אמר רבי יהודה מה קיצבה כרי אלא אם יש בה כדי ניפלה המקבל שדה מחבירו כו' כמה כדי להעמיד בה כרי רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי ובלבד כדי שיעמיד הרחת רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה והוא שיהא בית מכנס שלה מלמעלה רבי יהושע בן לוי אמר חוץ מיציאותיו של זה רבי יוסי בן חנינה אומר חוץ מיציאותיו של זה ושל זה אמר רבי אבהו כדי ניפלה כדי הזרע הנופל בה
ה המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשרפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו ואם אינה מכת מדינ' אינו מנכה לו מחכירו רבי יהוד' אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו הלכה ו' המקבל שדה מחבירו כו' רב הונא אמ' בשנשדפה כל אותה הרוח שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן והוא שזורעה דו יכיל מימ' ליה אילו הוות זרעתה הוות עבד' סגין הגע עצמך שהיו שדות אחרו' ולקו יכיל מימר ליה עד כא הוינא חייב בה מיכא ולהלן לינה חייב בה
ו המקבל שדה מחבירו בעשרת כור חיטים לקת נותן לו מתוכה היו חיטיה יפות לא יאמר לו הרי אני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה הלכה ז' המקבל שדה מחבירו כו' תני המקבל שדה מישר' מעשר ונותן לו דברי רבי מאיר וחכמים אומרי' בין מאותו המין בין מאותו שדה תורם ונותן לו אבל משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו רבי מאיר או' אף מאותה שדה מאותו המין תורם ונותן לו אבל משדה אחר או ממין אחר אין מעשה ונותן לו
ז המקבל שדה מחבירו לזורעה שעורין לא יזרענה חיטין חטין יזרענה שעורין רשב"ג אומ' קטנית לא יזרענ' תבוא' תבוא' יזרענה קטנית רשב"ג אוסר הלכה ח' המקבל שדה מחבירו כו' ניחא שעורין לא יזרענה חטים חיטין לא יזרענה שעורין ותייא כרבי לא או כדברי הכל במקום שאין שעורין כפליים בחיטין אבל במקום שמעלין שעורין כפליים בחטין זורעה שעורים
ח המקבל שדה מחבירו לשני' מועטו' לא יזרענ' פשתן ואין לו קורת שקמ' קיבלה ממנו ז' שני' שנה ראשונ' זורעה פשתן ויש לו קורת שקמה הלכה ט' המקבל שדה מחבירו כו' ניחא חטין לא יזרענה פשתן פשתן לא יזרענה חיטין פשתן לוקה הארץ שלשה שנים ותימר כן פירש רבי מנחם אחי רבי גוריון קומי רבי לא מוטב לזורעה פשתן אחר פשתן ולא שעורין אחר שעורין
ט המקבל שדה מחבירו שבע שנים בשבע מאות דינר אין השביעית מן המיניין שבוע אחד בשבע מאות דינר השביעית מן המיניין הלכה י' המקבל שדה מחבירו כו' תני המקבל שדה מחבירו זרעה שנה אחת ולא צימיחה כופין אותו לזורעה שנייה שנייה ולא צימיחה אין כופין אותו לזורעה שלישית אמר ריש לקיש הדא דתימר בשדה שאינה בדוקה אבל בשדה שהיא בדוקה כופין אותו וזורעה שלישית
י יא' שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה יב' שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל הלילה יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום הלכה יא' שכיר יום גובה כל הלילה כו' שמואל אמר למחר עובר עליו משום ביומו תתן שכרו רבי דוסא אומר יום אחד הוא דתמר עובר עליו כל שימו' הללו אין בגלל מקיימא קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה שיכול לגבות כל היום וכל הלילה ותני כן שכיר שעות ביום גובה כל היום בלילה גובה כל הלילה שכיר שעות ביום ובלילה גובה כל הלילה וכל היום
יא יג' אחד שכר האדם ואח' שכר הבהמה ואחד שכר הכלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנווני או אצל שולחני אינו עובר עליו השכיר נשבע בזמנו ונוטל עיבר זמנו אינו נשבע ונוטל ואם יש עדי' שתבעו הרי זה נשבע ונוטל יד' גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר הלכה יג' אחד שכר האדם כו' כתיב לא תעשוק עני ואביון מאחיך אילו ישראל מגרך זה גר צדק בארצך לרבות הבהמה והעבדים בשעריך לרבות המטלטלין תני יכול המחהו אצל חנווני או אצל שולחני יהא עובר עליו אינו עובר עליו אבל עוברין הן עליו אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו השכיר בזמנו נשבע ונוטל ריש לקיש אמר בשאמר לו נתתי אבל אם א"ל אתן למחר אם אמר לו נתתי אינו נאמן ר' יוסי בן חנינה אומר ואפילו למחר אם אמר לו נתתי נאמן הלכה יד' וט"ו גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו כו' כתיב לא תעשוק את רעך פרט לגר תושב
יב טו' המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין לא יכנס לביתו ויטול את משכונו שנאמר בחוץ תעמוד וגו' היו לו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית כתיב בנזקין שיהא גובה בעידית שנאמר מיטב שדהו וגו' וכתיב במלוה שיהא גובה בבינונית שנאמר והאיש אשר אתה נושה בו וגו' למדו קרקעות מן המשכונות ודכוותה ילמדו משכונות מקרקעות פירש רבי סימאי דבר תורה שיהא שליח בית דין נכנס וגובה בבינונית שאם יכנס המלוה הרי הו' מוציא היפה ואם יכנס הלווה מוציא הרע אלא שלוח בית דין נכנס וגובה בבינונית תני רבי ישמעאל דבר תורה שיהא הלווה נכנס שנאמר והאיש אשר אתה נושה בו וגו' אמר רבי לא תניי תמן חבול בבית דין שלא בבית דין מניין תלמוד לומר אם חבול תחבול מישכנו שלא ברשות עובר על כל שם ושם שיש לו אמר רבי לא הוא גרם לעצמו על כל שם ושם שיש לו מישכנו וחזר ונתן לו מידת הדין בידו שיהא גובה מנכסין משועבדין ואם מחזיר לו לאי זה דבר שמישכנו הוא ממשכנו פירש רבי שמא תבוא שמיטה וישמיט או שמא ימות הלה ונמצאו המטלטלין ביד היורשין תני חובל כסות יום בלילה וכסות לילה ביום מחזיר כסות יום ביום וכסות לילה בלילה כר וסדין שדרכן לכסות בלילה חובלן ביום ומחזירן בלילה קורדום ומחרישה שדרכן לעשות בהן מלאכה ביום חובלן בלילה ומחזירן ביום אמר רבי לא זימנין דתיפתר ההן קרא לא תבוא עליו השמש לא תדנח עלוי שמשא וזימנין דתיפתר לה לא תטמע עלוי שמשא דכתי' השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש עם מעלי שמשא עד בוא השמש תשיבנו לו עד מטמעי שמשא
יג יו' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמ' לא תחבול בגד אלמנה החובל את הריחים עובר בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר לא יחבל ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש הוא חובל הלכה יו' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה כו' תני אלמנה בין ענייה בין עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבל בגד אלמנה אחד ענייה ואחד עשיר' דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ענייה אין ממשכנין אותה כל עיקר עשיר' ממשכנין אותה ואינו מחזיר שמתוך שבא אצלה משיאה שם רע החובל זוג של ספרין עובר על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו חבל אחד מהן אינו עובר על אחד מהן הממשכן צמד פרות עובר על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מישכן אחד מהם אינו עובר אלא על אחד מהן בלבד הדרן עלך המקבל שדה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.