א הבית והעלייה של שנים שנפלו שניהן חולקין בעצים ובאבנים ובעפר רואין אילו אבנים ראויות להשתבר היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון הבית והעלייה של שנים שנפלו כו' תני נכמ' כתנור העליונו' ראויות לישבר נפל לחוץ התחתונות ראויות לישב' היה הא' מכי' מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבו' א"ר הושעיה זאת אומרת ששולטת היד מצד אח' תמן תנינן ק' טבל ק' חולין נוטל ק' ואחת ק' טבל וק' מעשר נוטל מאה ואחת א"ר יוסי אם אומ' את נוטל מאה אני אומר כל חולין עליו בידו ונמצאו אילו בטיבלן אלא נוטל מאה ואחת כדי להפריש תרומה ותרומת מעשר מן הטבל אילין תקועייא רבי זעירא אמר ארעיה זקיק את מטעינני ר' לא אמ' עילאי בנאי אמרין תרויהון אילין יסודייא ודא מסייעה למאן דא' בנאי היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו לא יאמר לו הריני מייסד עמך כותל חצירי ועולה אלא מייסד עמו מלמטה ועולה היתה על גבי שיחין או על גבי מערות אינו נזקק לו כלום אמר ר' יוסי בי ר' בון תיפתר כגון אילין דרייא דבישן דלא יכיל ארעייא באני עד דבני עילייא
ב הבית והעלייה של שנים נפחתה העלייה ואין בעל הבית רוצה לתקן הרי בעל העלייה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העלייה רבי יוסי אומ' התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה הלכ' ב' הבית והעלייה של שנים כו' תני נפחת מקום התנור יורד למטה מקום הכירה יורד למטה אלא דו אמר ליה עביד לך סולם דלא תיהוי עליל ונפיק גו ביתי רבי יוסי אומ' תחתון נותן את התקרה ועליון נותן את המעזיבה רבי יוסטא בשם ריש לקיש התחתון נותן תקרה ולווחים ועליון נותן המעזיבה באי זו מעזיבה רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר מעזיבה עבה רבי אבהו בשם רבי לעזר מעזיבה בינונית לא אמרו אלא להדיח את הכוסות ברם אין הוה בעי משזגא מאנין אוף רבי אבהו בשם רבי לעזר מודי במעזיבה עבה הורי רבי חנינה לאילין ציפוראי שיהו שניהן נותנין את התקר' ואת הלווחין דאינון זקוקין מיסק חמריהון תמן ומיסק פיריהון תמן
ג הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העלייה בונה את הבית ויושב בתוכו עד שיתן לו יציאותיו רבי יהודה אומר אף זה דר לתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל הבית בונה את הבית ואת העלייה ומקרה את העלייה ויושב בבית עד שיתן לו יציאותיו הלכה ג' הבית והעלייה כו' אלא בעל הבית מבקש לבנות ובעל העלייה אינו רוצה מהו שיאמר לו גופינו נישמעינה מהדא היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו עמד הלה ובנאה בלא רשותו הרי זה מחשב יציאותיו כשער שבנה ויתן לו את כל יציאותיו הדא אמרה שאינו אומר לו גופינו מן הצד כשם שאינו אומר לו גופינו מן הצד כך אין אומר לו גופינו מלמעלן
ד וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטן עד שיעשה לבית בדו כיפין הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטורין מלשלם נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב הלכה ד' וכן בית הבד כו' ע"ד הכותל והאילן כו' אמר ר' לעזר מעש' בדלית אחת שהיתה מודלה על פרסיקו של חבירו ונפשח הפרסק ובא מעשה לפני רבי חייה הגדול ואמר לו צא והעמד לו פרסק אמר ליה רבי יוחנן ולא מתניתא היא וכן בית הבד שהו' בנוי בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת שמענו שאין כופין והתני רבי חייה כופין נימר ולא פליגי מאן דמר כופין שהוא שם ומאן דמר אין כופין בשאין עומד שם נתנו לו זמן לקוץ כמה הוא זמן רבי הושעיה אמר שלשים יום
ה מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל אמר לו פנה את אבניך אמר לו הגיעוך אין שומעין לו משקיבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני נוטל את שלי אין שומעין לו ו' השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש אמ' לו תן לי שכרי אמ' לו טול ממה שעשיתה בשכרך אין שומעין לו משקיבל עליו אמר לו הילך את שכרך ואני נוטל את שלי אין שומעין לו ז' המוציא זבלו לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנין לבינים וגובלין טיט ברשות הרבים אבל לא ללבינים הבונה ברשות הרבים והמביא אבנים המביא מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום הלכה ה' מי שהיה כותלו כו' הלכה ו' השוכר את הפועל כו' הלכה ז' המוציא זבלו כו' תני פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים לפנותו מיד אבל לשהותו אסור בא אחד והוזק הרי זה חייב רבי יודה אומר בשעת הזבלים פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים כדי שיתפרך ברגלי אדם ובהמה שלשים יום שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ פורק אדם עפרו בפתח חצירו ברשות הרבים לשהותו ולהעלותו על גבי דימוס מיד לשהותו אסור בא אחר והוזק בו חייב לא יהא גובל בצד זה אלא במקו' שבונהו פורק אדם אבניו בפתח חצירו ברשות הרבים לפנותן מיד לשהותן אסור בא אחר והוזק בהן חייב מסר החוצב לגמל הגמל חייב גמל לסתת הסתת חייב סתת לסבל הסבל חייב העלה על גבי בימוס והיה מפקפק בה ונפלה הארדכל חייב מסרה הסתת לסבל והוזק בין בסיתות בין באבן הסתת חייב הסתת לסבל והוזק בסיתות הסתת חייב באבן הסבל חייב עלתה וישבה בדימוס ונפלה פטור
ו שתי גנות זו על גבי זו והירק בנתיים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליטול את עפרו אין כאן ירק אמר רבי יהודה ומה אם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר אין כאן ירק אמר ר' מאיר וכי מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה מניין ירק זה חייה רבי שמעון אומ' כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי היא שלו והשאר של תחתון הלכה ח' שתי גינות כו' מה יעשו אפרים בשם ריש לקיש אמר יחלוקו דבית רבי ינאי אמרי עד עשרה טפחים רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי ובלבד שלא יואנס כותל שבין שתי מחיצות ונפרץ רב ושמואל חד אמר מחצה לזה ומחצה לזה וחד אמר כולו לזה וכולו לזה מה מפקה מביניהון מצא מציאה מאן דמר מחצה לזה ומחצה לזה ומחציו והילך לזה ומחציו והילך לזה ומאן דמר כולו לזה וכולו לזה המוצא זכה הדרן עלך הבית והעלייה וסליקא לה מסכת בבא מציעא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.