א אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהן מזונות אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר אין צדין דגים כו' אמר רבי חיננא מתניתא דילא כרבי יודה דתנינן תמן רבי יודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברים ותנינן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולחצר לא כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינה מקורה והא תנינן גינה אית לך מימר גינה מקורה אלא כאן בגדולה כאן בקטנה רבי עולא אמר בעון קומי ר' אחא מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור אמר לון ולא בנעל לתוכה אנן קיימין אלא כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה שוחטין מן הנגרים ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אימי במצדתא דשיתייא שמואל אמר צד הוא בפיטס רב אמר סוכרא דנהרא שרי אמר רבי יודן בהוא דטסיס
ב מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום מעשה בגוי אחד שהביא דגים לר"ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימינו הלכה ב' מי מודיע אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שניצודו מבעוד יום אבל אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום ואפילו נתקלקלה המצודה וחש לומר שמא לא נוצודו מבעוד יום אמר ר' יוסי בי רבי בון בפורש בחורשין תדע לך שהוא כן דתנינן דגים ודגים לא במקום שהן מצויין והכא במקו' שחיה ועוף מצויין רבי זעורה בשם רב סברין מימר מותרין למחר רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן מותרין ממש סברין מימר ספיקן התירו רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין ספק הכן אסור רבי יוחנן אמר ספק הכן מותר רבי חייה רבה ורבי שמעון בר' חד אמר הגוי צריך הכן וחורנה אמר אין הגוי צריך הכן ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דרב מיבעי מיתי קומיה רבי חייה רבה והוא אמר ליה הן הויתה והוא אמר ליה שיירתה הוות עברה והוינא אכל מינה תאינים הוי דו אמר אין הגוי צריך הכן חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרדס אייתון ליה דורמסקנא ואכל חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן אייתו ליה דורמסקנה ולא אכל אתא ואמר קומי רביה אמר דו נהג כשיטת רביה דרבי סימיי אמר אין הגוי צריך הכן רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות רב חונה בשם רב השיצים שבכפיס הרי אילו מותרין
ג בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא א"כ ידוע שהוא יכול לוכל ממנה כזית צלי מבעוד יום ר' עקיבה אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמטה אבל מביאה בידו איברים איברים הלכה ג' רבי בא בשם רבנן דתמן שחטה ואכלו זאיבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מיעים לכושר וחש לומר שמא ניקבו חזקת בני מיעים כשירין תני אבל מביאה הוא על גב עורה כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ומביאו עמו
ד בכור שנפל לבור רבי יהודה או' ירד המומחה ויראה אם יש בה מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט ר"ש או' כל שאין מומו ניכר מערב י"ט אין זה מן המוכן הלכה ד' מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן והכא הוא אמר הכין רבי יודה כדעתיה דרבי יודה אמר אין המומחה תורה רבי חונה בשם רבי אבא דרבי יודה היא דרבי יודה עבד ראיית בכור כראיית טריפ' כמה דאת אמר תמן רואין את הטרפה ביום טוב ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב רבי יודן בעי דמאי מדבריהם וראיית טריפה מדבריהן כמה דאת אמר רואין את הטרפה ביום טוב ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן והא תני עגל בכור שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר אמר רב חסדא תיפתר שעבר המומחה וראהו אתא עובדא קומי רבי אימי וסבר מימר רבי יודה ורבי שמעון הלכה כרבי יודה אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא וחכמים אומרים כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן וקיבלה וחזר ביה הלכה ה' אותו ואת בנו שנפלו לבור רבי ליעזר אומר יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט והשני עושין לו פרנס' במקומו שלא ימות ר' יהוש' או' יעלה את הראשון ע"מ לשחוט ולא ישחוט ויערים ויעלה את השיני אע"פ שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר ר' בון בר חייה בעי מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר תמן הוא אמ' מותר להערים והכא הוא אמר אסור להערים תמן משום בל יראה ובל ימצא והכא מה אית לך מחלפה שיטתיה דרבי יושוע תמן הוא אמר אסור להערים והכא הוא אמר מותר להערים אמר רבי אידי כאן שבות וכאן חייב חטאת אמר רבי יוסה בי רבי בון הכא כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל תמן מה אית לך רבי יצחק ורבי יאשיה חד כהדין וחד כהדין
ה בהמה שמתה לא יזיזינה ממקומה מעשה ששאלו את ר' טרפון עליה ועל החלה שניטמא' ונכנס לבית המדרש ושאל אמרו לו לא יזיזים ממקומן הלכה ו' שמואל אמר טעו חמשה זקינים שהורו לר' טרפון בלוד אמר רב מתנה בבכור הוה עובדא אמר רבי אבין מתניתא אמרה כן עליה ועל החלה שניטמאת מה זו קודש אף זו קודש בעון קומי לוי מהו לראו' את הטרפה בבית אפל אמר לאפק לבר רבי אימי בעי שמענן אין רואין את הנגעים בבית אפל שמענן אין רואין את הטרפה בבית אפל אמר רבי יוסה בי רבי בון לא מטעם הזה אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה אתייא דרב מתנה כשמואל ודלוי כרב אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה
ו אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר הלכה ז' הא להוסיף מוסיפים היו חמשה נעשין עשרה תני לא יאמר אדם לחבירו הרי אני עמך בסלע הרי אני עמך בשקל אבל אומר הוא לו הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע רבי חייה רבה ורבי שמעון בר' שקלו מנה כנגד מנה בבכור בד"א בחול הא ביום טוב אסור על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר רב אבון רב יהודה בשם שמואל אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור אמר רבי יוסה בי רבי בון לא מטעם הזה אלא בגין דתנינן ר' יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיס וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין הא לתלותו בכף מאזניים מפני העכברים מותר תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מפייס הוא אדם את עצמו בליט' לידע מה הגיע לו כהדא רבי מנא זבן חרובין דשמיטה אתא שאל לרבי חזקיה אמר ליה נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל תני הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטרא היא אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה תני אין מרגילין ביום טוב לא בחול בבכור ולא בפוסלי המוקדשין א"ר אבון שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו אמר רבי יוסטא בר שונם גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים אמר רבי מנא כל עמא מודיי מינפוח שרי למיחבוט רבי חייה רבה ורבי שמעון בר' חד אמר אסור וחורנה אמר מותר אמר רבי יוסי בי רבי בון כל עמא מודיי למיחבוט אסור למינפוח רבי חייה רבה ור' שמעון בר' חד אמר אסור וחורנה אמר מותר
ז אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר בשר אבל שוחט והן מחלקין ביניהן הלכה ח' אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה אמר רב חסדא דר' יהודה היא אמר רב יהודה בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה
ח אומר אדם לחנווני מלא לי כלי זה אבל לא במידה רבי יהודה אומר אם היה כלי של מידה לא ימלאנו מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב אבא שאול אומר במועד עושה כן וחכמים אומ' אף בחול עושה כן מפני מיצוי המידות הלכה ט' רב חונה אמר או חסר או יתר רבי לעזר אמר לזעורה בר חמא מלי לי ההן מנא ולמחר אנן מכילין ליה תני מעשה בי רבי לעזר בי רבי צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלם והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב רבי חנינה בן עקביה אומר אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי המידות אף הוא כנס שלש מאות חביות וחבירו כינס שלש מאות חביו' אמרו להן חכמי' לא הייתם צריכין לעשו' כן אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צורכי ציבור פעם אחת חלה ונכנסו רבותינו לבקרו אמר לון אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילה בקושטא אמר רבי חנינה מאן דאמ' דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחי' וגבי דידיה אמר רבי אחא כתיב וסביביו נשערה מאד מדקדק עמהן כחוד שערה אמר רבי יוסה בי ר' בון לא מטעם הזה אלא ונורא על כל סביביו מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים
ט או' אדם לחבירו תן לי בצים ואגוזים במיניין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו הלכה י' תני אומר הוא אדם לחבירו תן לי כלה של תבלין שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו הדרן עלך אין צדין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.