א חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקודש אחוריים ותוך ובית צביעה בתרומה אבל לא בקודש הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקודש בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש לא כמידת הקודש מידת התרומה שבקודש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל חומר בקודש מבתרומה כו' רבי חייא בשם רבי יוחנן מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודש אינן זריזין אמר רבי חנניה קומי רבי מנא והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה טמא בזה וטהור בזה ודא היא מעלה אמר ליה תיפתר במזוקק לקודש רבי לא בשם רבי יוחנן אם היה דבר טמא כבד בליטרא אין מטבילין אותו אבא שאול אומר אף בתרומה אין מטבילין אותו אלא סל וגרגותני בלבד אמר רבי יוחנן אבא שאול ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד דתנינן תמן האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאים וכשהוא מדיח את ידיו טהורין רבי שמעון אומר ירפם עד שיבוא בהן המים אמר רבי יוחנן מסתברא ר' שמעון יודה לאבא שאול אבא שאול לא יודי לרבי שמעון רבנן דקיסרין בשם ר' יוחנן הלכה כאבא שאול ותני כן הלכה כדבריו אמר רבי יונה מתניתא דרבי מאיר אבל דברי חכמי' עושין כן אפילו בקודש שאין בית צביעה תוך כלי קודש כולן תוך רבי יונה בשם רבי חייה בר בא מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון ומי היו רבי מאיר ור' יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר אמרו כמה מעלות בקודש ובתרומה רבי מאיר אומר שלש עשרה רבי יוסי אומר שתים עשרה אמר רבי מאיר כך שמעתי מר' עקיבה שלש עשרה אמר לו רבי יוחנן הסנדלר שימשתי את רבי עקיבה עומדו' מה שלא שימשתו ישיבות אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לא מתו הוא ועמדו משם בנשיקה וכל מאן דלא הוה ליה גולה הוה חבריה קטע פלגא דגולתיה ויהב ליה ולמה הוון עבדין כן דהוון כולהון דרשין הדין פסוקא מן שבע שבע אפין אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו וקלסון לאחרייא מה אשכח אפוי בגוה אמרין רבי שמעון בן יוחי הוה ולמה הוון דחקין מעתה הדא מילתא דהוון דרשין מימר אלהי מסכה לא תעשה לך מה כתיב בתריה את חג המצות תשמור אמרין כל מי שספיקה בידו לעבר את השנה ואינו מעברה כאילו עובד עבודה זרה מי אתי מיזל לון אמרין אתון נחוי עובדינן והוה תמן חד כיף דשייש והוה כל חד וחד נסיב חד מסמר וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע בהדין ליישא עד כדון מיתקרי כיפא מסמרא אמר רבי יוחנן בית צביעה שאמרו בין בפנים בין בחוץ כדרך שהנקיים תופסין בו אמר רבי זעורה איפשר לומר בנגוב שאין הידים מיטמות בנגוב אבל איפשר לומר כמלוא משקה שמכיון שנגע בו טימהו אלא כי נן קיימין במלוכלך במשקה ר' יוחנן בשם ר' בנייה עשו משקה בית צביעה כמשקה בית מטבחייא כמא דת אמר תמן משקה בית מטבחיא טהורין במקומן וטמאי' במקום אחר וכה משקה בית צביעה טהורין במקומן וטמאין במקום אחר ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי משקה בית מטבחייא שיצא לחוץ ניטמא והא תנינן משקה בית מטבחייא שיצאו לחוץ בקדושתן הן א"ר יוסה קיימה רבי סימון ר' חיננא ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשיצאו וחזרו ניטמא משקה העליון והיה שותת ויורד רבי בא ורבי בון בר חייה חד אמר במקומו טהור ירד למטן טמא וחורנה אמר הואיל והוא בא מכח טהרה טהור ר' אחא בשם ר' זעורה הדא דת אמר במשקין שניטמו באוכלין אבל במשקין שניטמו בשרץ טמאים הן תמן תנינן כל הכלים יש להן אחוריים ותוך ויש להם בית צביעה רבי טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ רבי עקיבה אומר לכוסות רבי מאיר אומר לידים טמאות וטהורות אמר רבי יוסי לא אמרו אלא לידים טהורות בלבד וכרבי מאיר היו ידיו טמאות ואחורי הכוס טהורין משקה לחוץ על גבי הכוס ואחזו בבית צביעתו פשיטא שאין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס כשם שאין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס כך אין משקה מיטמא מן היד לטמא ככר במקום אחר נישמעינה מן הדא משקין טהורי' נתונין בקרקע נגע בהן כבר טמא טימאן לאי זה דבר טימאן לא לטמא ככר במקום אחר מפני שהן ע"ג הקרקע הא ע"ג הכוס לא אלא משקה נתון ע"ג היד ואחזו בבית צביעתו אפי' כן אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד נישמעינה מן הדא משקין טמאין נתונין בקרקע נגע בהן ככר טהור ניטמא לא אמ' אלא ככר הא יד לא וכר' יוסה היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים משקה נתון על גבי היד ואחזו בבית צביעתו פשיטא שאין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד וכשם שאין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד כך אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא ככר במקום אחר נישמעינה מן הדא משקין טמאי' נתונין בקרקע נגע בהן ככר טהור ניטמא לאי זה דבר ניטמא לא לטמא ככר במקום אחר מפני שהן על גבי קרקע הא על גבי היד לא אלא משקה נתון על גבי הכוס ואחזו בבית צביעתו אפילו כן אין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס נישמעינה מן הדא משקין טמאים נתונים בבית צביעתו של כוס נגע בהן כוס שאחוריו טהורים בבית צביעתו ניטמא הנושא את המדרס הוא נושא את התרומה אבל לא את הקודש ר' בא בשם רב יהודה מפני מעשה שאירעי מעשה באחד שניקבה חביתו ופקקה בסנדלו רבי זעורה ר' יסא בשם רבי לעזר עבר ונשא טהור ואתיא כהיא דא"ר לעזר יש מהן שאמרו לא ישא עבר ונשא טמא ויש מהן שאמרו לא ישא ואם עבר ונשא טהור אמר רבי זעורה קומי רבי מנא לית הדא אמרה שלא עשו גופו כזב אצל הקודש אין תימר עשו גופו כזב אצל הקודש אפילו עבר ונשא יהא טמא אמר ליה תיפתר במזוקק לקודש שלא כמידת הקודש מידת התרומה שבקודש מתיר את החוטים ומנגב את הנקבים ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל אוכלי תרומה זריזין הן והן חצין אותה אוכלי הקודש אינן זריזין ואינן חצים אותה
ב כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש אבל לא לתרומה הרביעי בקודש פסול והשלישי בתרומה ובתרומה ניטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה ובקודש מטביל שתיהן והיד מטמא את חברת' בקודש אבל לא לתרומה הלכה ב' תני מעשה באשה אחת שהיתה אורגת בגד אחד בטהרה ובאת אצל ר' ישמעאל להישאל לו אמרה לו יודעת אני שלא ניטמא אלא שלא נתתי דעתי לשומרו מתוך שהוא בודקה אמרה לו נידה באת ומתחה עימי בחבל באותה השעה אמר רבי ישמעאל גדולים הם דברי חכמים שאמרו כלים הנגמרי' בטהרה צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה שוב מעשה באשה אחת שהיתה אורגת מטפחת אחת בטהרה ובאת אצל רבי ישמעאל להישאל לו אמרה לו יודעת אני שלא ניטמא אלא שלא נתתי דעתי לשומרו מתוך שהוא בודקה אמרה לו נפסקה נימא אחת וקשרתיה בפי באותה השעה אמר רבי ישמעאל גדולים הן דברי חכמים שאמרו כלים הנגמרין בטהרה צריכין טבילה בקודש אבל לא לתרומה החותך משפופרת הקודש חותכה ומטבילה טעון טבילה ניחא חותכה מטבילה ויכרכינה בסיב ויטבילה אמר רבי אילא תיפתר שחתכה על מנת להטבילה אמר רבי יהושע בן לוי עד כאן בקודשי מקדש המקודשים מיכן והילך בחולין שנעשו על טהרת הקודש אמר רבי יוחנן מעידותו של ר' עקיבה היא דתנינן תמן הוסיף רבי עקיבה הסולת והקטרת הלבונה והגחלים שנגע טבול יום במקצתן שפסל את כולן רבי שמעון בן לקיש אמר יודעין היו שכלי שרת מחברים ומה בא להעיד על שירי מנחות שיהו מחברין את עצמן רבי יוסה בי רבי זמינה בשם רבי יוחנן מפני מה אמרו שירי מנחות מחברין את עצמן מפני שנזקקו לכיליין ר' אחא רבי אילא בשם רבי יסא יודעין היו שכלי שרת מחברין מה בא להעיד על הסולת ועל הקטורת ועל הלבונה ועל הגחלים ניחא סולת וקטורת ולבונה גחלים אמר רבי בון בר כהנא תיפתר בגחלים של יום הכיפורים שבמה שהוא חותה הוא מכניס אבל בגחלים שבכל יום לא כהיא דתנינן תמן נתפזר ממנו כקב גחלים היה מכבדן לאמה ובשבת כופין עליו פסכתר אמר רבי מתניה וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים יש להן שיעור אצל זה לא מפני שנזקקו לכיליין והכא מפני שנזקקו לכיליין רבי בון בר חייה בעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים התיב רבי חנין והא תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים וליידא מילה תנינן הכלי מצרף אמר רבי לעזר דרומייא לא כן אמר רבי יוסי בי רבי זמינא בשם רבי יוחנן מפני מה אמרו שירי מנחות מחברין את עצמן לא מפני שנזקקו לכיליין והכא שנזקקו לכליין אמר רבי מתנייה וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים לא בכמה כלים הן קריבין ואת אמר הכלי מצרף והכא הכלי מצרף כהנא שאל לרבנין דתמן מנחה חלוקה בגסה ניטמאת זו ניטמאת זו אמר ליה ניטמאת זו ניטמאת זו וקפצה טומאה אמרון ליה וקפצה טומאה אפילו אחרת בנתיים אמרון ליה אפילו אחר' בנתיים קומץ מזו לזו אמר ליה שמועה לא שמענו משנה שנינו כהיא דתנינן לתמן שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמ' ומזו בפני עצמה כשירות ואם לאו פסולות ואין שיריה של זו מפסיקין לזו אתא ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן קומץ מזו על זו ניטמאת זו ניטמאת זו האמצעית לא ניטמאת לא כן תני כף אחת שהיא עושה מה שבתוכה אחת אמר רבי חיננה אין הכלי מצרף אלא דבר שהוא אסור לו רבי שמעון בן לקיש בעי צריד של מנחות מהו שיעשה מניין התיב רבי לעזר והכתיב מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא את שטומאתו על ידי מים עושה מיניין את שאין טומאתו על ידי מים אינו עושה מניין התיב רבי יוסי הרי נבלת עוף הטהור הרי היא מטמא טומאת אוכלים בלא הכשר ובלא טומאה מפני שסופה לטמאות טומאה חמורה מאי כדון מכל האוכל אשר יאכל את שטומאתו משם אוכל עושה מיניין ואת שאין טומאתו משם אוכל אינו עושה מיניין רבי יונתן בשם רבי האוכל אוכל שלישי בתרומה נפסל גופו מלוכל בתרומה רבי שמואל בר רב יצחק בעי מה ר' כר' אליעזר דתנינן תמן האוכל אוכל ראשון ראשון האוכל אוכל שני שני האוכל אוכל שלישי שלישי דברי הכל היא כדי שיהא בדל מן התרומה ודכוותה האוכל אוכל שני במעשר נפסל גופו מלוכל במעשר נישמעינה מן הדא וחכמים אוסרין במעשר ולא שמיע להו דאמ' ר' שמואל בשם ר' זעורה מהו וחכמי' אוסרין במעשר נפסל גופו מלוכל במעשר ודכוותה האוכל אוכל רביעי בקודש נפסל גופו מלוכל בקודש נישמעינה מן הדא דא"ר ירמיה בשם ר' בא בר ממל עשו אותו כאוכל אוכל רביעי בקודש הדא אמרה האוכל אוכל רביעי בקודש נפסל גופו מלוכל בקודש עד כדון בקדשי מקד' המקודשין ואפילו בחולין שנעשו על טהרת הקודש נישמעינה מן הדא דתנינן תמן השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשירין ונאכלים בידים מסואבות אף על פי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה רבי לעזר בשם רבי הושעיה מתניתא בחולין שנעשו על גב הקודש כרבי יהושע רבי זעורא רבי יסא רבי יוחנן רבי יניי בשם רבי האוכל אוכל שלישי בתרומה נפסל גופו מלוכל בתרומה ולא מתניתא היא שהשלישי שני לקודש מתניתא בקודשי מקדש המקודשין דרבא אתא מימר לך ואפילו בחולין שנעשו על גב הקודש אמר רבי בון בר חייה קומי רבי זעורה מתניתא אמרה כן ככרות הקודש בתוך גומותיהם המים מקודשין באש לך דאתא מימור לך עשה משקה פיו כמשקה קודש א"ר זעורה כמה דת אמ' תמן עשה את הטהור לחטאת כמי חטאת וכאפר חטאת והכא עשה משקה פיו כמשקה קודש רבי זעורה רבי יסא רבי יוחנן רבי יניי ולא ידעין אין מטי בה בשם רבי מתניתא מינה קיומה ומינה תברה מינה קיומה שהשלישי שני לקודש ואין שני לתרומה שנעשה לטהרת התרומה אבל אם נעשה לטהרת הקודש נעשה גופו שני אצל הקודש מינה תברה שהשלישי שני לקודש ולא שני לתרומה שנעשית לטהרת הקודש אבל אם נעשה לטהרת התרומה נעשה גופו שני אצל התרומה וכל שכן אצל הקדש תני רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי פוסל בקודש רביעי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הרי למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר התיב רבי יוחנן הרי האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח הרי הוא פוסל בתרומה ואינו פוסל בקודש רבי חנניה בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסה כשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אמר תמן יטמא יטמא דבר תורה כן רבי יוסה אמ' הכא יטמא יטמא דבר תורה רבי אבהו בשם ר' יוסה בן חנינה לית ר' יוסי צריך להדין קל וחומר קריי דרש רבי יוסי והבשר אשר יגע זה שני שנגע בראשון בכל טמא זה שלישי שנגע בשיני לא יאכל סוף טמא לא יאכל עד כדון באוכלין שניטמו מאויר כלי חרס שניטמא בשרץ אוכלין עצמן שניטמו בשרץ מניין ודין הוא ומה אם הכלים שאינן מיטמין מאויר כלי חרס שניטמ' בשרץ הרי הן מיטמי' כשרץ לטמא אוכלין אוכלין עצמן שניטמו בשרץ אינו דין שיטמו כשרץ לטמא אוכלין עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא זה ראשון שנגע בטמא לא יאכל לרבות את השיני שלישי בתרומה מניין ודין הוא מה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה שני שהוא פוסל בחולין אינו דין שיפסול בתרומ' רביעי בקודש מניין ודין הו' מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי הו' פוסל בקודש שלישי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הרי למדנו לראשון ולשני מן הכתוב ולשלישי מן הדין ולרביעי מקל וחומר דנין לו דין מן הדין שיהא הכל משועבד להלכה שיהא השלישי פוסל בתרומ' והרביעי בקודש ובתרומ' אם ניטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה לטמא את הקודש דברי רבי רבי יוסי בי רבי יודה אומר לפסול בקודש מה רבי כרבי יהושע דתנינן תמן כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות והיד מטמא את חבירתה דברי רבי יהושע ודרבי יהושע רבא מן דר' מה דאמר רבי בקודש ומה דאמר רבי יהושע בתרומה רבי שמעון בן לקיש אמר לא שנו אלא חבירתה הא אחרת לא רבי יוחנן אמר אפילו אחרת רבי ירמיה רבי אמי בשם רבי יוחנן אפילו ככר אמרין חזר ביה רבי יוחנן מן הדא מה אמר כה עד לא יחזור ביה לא אמר אלא לטמא ככר על שם כל הפוסל את התרומ' מטמא את הידים להיות שניות הא לטמא ככר כל עמא מודיי שאינו מטמא על שם שאין שני עושה שני
ג אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקודש האונן והמחוסר כיפורים צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה הלכה ג' אמר רבי חנניה בן אנטיגנס וכי יש אוכלין נגובין אצל הקודש תוחף את החררה בשפוד ואוכל עמה כזית בשר בתרומה אבל לא בקודש תמן תנינן היה אוכל דבילה בידים מסואבות הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור חזקיה אמר לא שנו אלא דבילה שהוא רוצה במשקין שעל אצבעו הא שאר כל הדברים לא רבי יוחנן אמר לא שנייא היא דבילה היא שאר כל הדברים מתניתא פליגא על חזקיה מגע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטימאהו וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טמא וניטמא ניחא משקין טמאין אוכלין מאיכן הוכשרו לא ממשקה פיו תיפתר או בדבילה שמינה או באוכלין שהוכשרו עד שהן מבחוץ מתנית פליגא על ר' יוחנן אוכלין אוכלין נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקודש פתר לה בזורק אם בזורק אפילו בקודש שמא ישכח ויגע אם שמא ישכח ויגע אפילו בתרומה יהא אסור מאי כדון אוכלי תרומה זריזין הן ואינו שוכח אוכלי הקודש אינן זריזין והוא שכח תמן תנינן אונן נוגע ואינו מקריב ואינו חולק לוכל בערב תמן את אמר מותר ליגע וכא את אמר אסור ליגע אמר רבי יניי כאן בשהסיע דעתו וכאן בשלא הסיע דעתו רבי יוסה בעי אם בשהסיע דעתו אפי' בתרומה יהא אסור מאי כדון כהיא דאמר רבי ירמיה בשם רבי בא בר ממל עשו אותו כאוכל אוכל רביעי בקודש הדא אמרה האוכל אוכל רביעי בקודש אסור לוכל ומותר ליגע וכא אסור לוכל ומותר ליגע תמן תנינן שבית שמאי אומרים צריכה טבילה באחרונה ובית הלל אומ' אינה צריכה טבילה באחרונה מה אנן קיימין אם לאכילת תרומה קשיא על דבית שמאי ולא טבולת יום היא ואין טבול יום מעריב שמשו ואוכל אם לאכילת קדשי' קשיא דבית הלל ולא מחוסרת כפרה היא ואין מחוסר כפרה טעון טבילה אצל הקודש אין תימר בתרומ' אנן קיימין תמן והדא דתנינן הכא רישא דברי הכל וסיפ' במחלוקת אין תימר בתרומה אנן קיימין הכא והדא היא דתנינן תמן רישא דברי הכל וסיפא במחלוקת אמר רבי שמואל בר אבודמי קומי רבי מנא בתרומה אנן קיימין תמן טעמון דבית שמאי מפני ההדיוטות שלא יהו אומ' ראינו אשה שופעת דם ואוכלת בתרומה
ד חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה עברו הגיתו' והבדים הביאו לו חבית של יין ושל תרומה לא יקבלה ממנו אבל מניחה לגת הבאה אם אמ' לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן כדי יין וכדי שמן המדומעות נאמנין עליהן בשעת הגיתות והבדים קודם לגת שבעים יום הלכה ד' חומר בתרומה שביהודה נאמנין הא בגליל לא ר' סימון ר' יהושע בן לוי בשם ר' פדייה מפני שפסיקייא של כותי' מפסק' והא תנינן שנייה לה רגב בעבר הירדן בלא כך אין פסיקייא של כותים מפסקת א"ר שמי תיפתר במביא גרגרי' וכותשן שם וביהודה נאמני' על היין אבל לא על הקנקיני' ובגליל אינן נאמנין לא על היין ולא הקנקינים רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בן דרום שאמר בגליל הבאתיה נאמן ובן גליל שאמר מדרום הבאתיה אינו נאמן רבי ירמיה סבר מימר בתרומה שנעשית על גב הקודש הא על גב עצמה לא אמר רבי יוסה ואפילו נעשית על גב עצמה פליגא על רבי יוסה צריך לעמוד עליהן עד שיטבולו פתר לה שלא בשעת הבד אית לך מימר שלא בשעת הגת אמר ר' יצחק בי רבי לעזר או קודם עד שלא בצרו בה שלשה בני אדם נגעו בו טהרות בשעת הגיתות והבדים הטהרות טהורות עברו הגיתות והבדים הטהרות טמאות ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות קודם לגיתות ולבדים הטהרות טהורות ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות בשעה שהוא מלא הטהרות טהורות פינהו הטהרות טמאות ויש כלי חרש משהוא מיטהר חוזר ומיטמא ולית כל אילין מילייא כן אלא כיני נגעו בו טהרות בשעה שהוא ריקן הטהרות טמאות מילהו הטהרות טהורות ויש כלי חרש משהוא מיטמא חוזר ומיטהר ולית כל אילין מילייא כן אמר רבי יוחנן כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ חומרין כושת כיי דתנינן תמן הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה אמר רבי יוחנן בן נורי אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר רבי יוחנן אמר חומרין מטמין טומאת אוכלים ואינן נלקחין בכסף מעשר קירויה כיי דתנינן תמן קירויה שהטבילוה במים שהן ראויין לקדש מקדשין בה עד שתיטמא ניטמא אין מקדשין בה רבי יהושע אומר אם מקדשין בה בתחילה אף בסוף אם אינן מקדשין בה בסוף אף לא בתחילה בין כך ובין כך לא יאסוף בתוכה מים מקודשין רבי יוחנן אמר חומרין אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף מבוי כיי דתנינן תמן וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו כו' רבי יוחנן אמר חומרין אסורין בין בשבת הזאת בין בשבת הבאה גר דתני גר שנתגייר והיו לו יינות אמר בבריא לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן טהורין לו וטמאין לאחרים ע"ג אחרים טמאין בין לו בין לאחרים ר' עקיבה אומר אם טהורין לו יהיו טהורין לאחרים אם טמאין לאחרי' יהיו טמאין לו ר' יוחנן אמ' חמרין טמאין בין לו בין לאחרי' עם הארץ דתני עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר בבריא לי שנעשו בטהרה בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרי' על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים רבי עקיבה אומר אם טהורות לו יהיו טהורות לאחרים אם טמאות לאחרים יהיו טמאות לו רבי יוחנן אמר חומרין טמאות בין לו בין לאחרים אמר רבי יניי הרובין היו אומרים בתרומה שנעשית על גב הקודש הא על גב עצמה לא ואני אומר אפילו נעשית על גב עצמה אתיא דרבי יוסי כרבי ינאי ודרבי ירמיה כרובים אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית בקודש נאמן מאחר שהוא נאמן על הקודש נאמן על התרומה כדי יין וכדי שמן המדמיעות אמר רבי יוסי בי רבי בון אילו שקודחין בהן את הדמע
ה מן המודיעית ולפנים נאמנין על כלי חרש ומן המודיעית ולחוץ אינן נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר את הקדירות נכנס לפנים מן המודיעית הוא הקדר והן הקדירות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן הלכה ה' מתניתא בכלי חרש הדקים מתניתא אמרה כן הוא הקדר והן הקדירות והן הלוקחין וקדירות לא כלי חרש דקין הן נגעו בו טהרות מן המודיעית ולפנים טימא משקה את הכלי היה מלא מים רבי שמעון בן לקיש אמר נאמן על הכלי ואינו נאמן על המשקה רבי יוחנן אמר נאמן על זה ועל זה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן אמר רבי זעורה תיפתר באומר עד שאני חבר הפרשתיה רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה טעמא דרבי שמעון בן לקיש אין חבירות למים
ו הגבאים שנכנסו לתוך הבית וכן הגבאים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו ובירושלם נאמנין על הקודש ובשעת הרגל אף על התרומה הלכה ו' הגבאים שנכנסו לתוך הבית הבית טמא אם יש עמהן גוי נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו פתר לה תרין פתרין נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו בשיש עדים יודעין ובירושלם נאמנין על הקודש אפילו יש עדים יודעין פתר לה פתר חורן נאמנין לומר נכנסנו אבל לא נגענו לכן צריכה בשיש עדים יודעין ובירושלם נאמנין אף על הקודש אף על פי שיש עדים יודעים אמר רבי יהושע בן לוי ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל חברים מעתה אפילו בשאר ימות השנה אמר רבי זעורה ובלבד בשעה ששם עלו שבטים
ז הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו על גב הרגל רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה עבר הרגל ביום הששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויים הלכה ז' ר' חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יגמור אף הוא אינו פותח ולא יפתח אף הוא ממעט בשמחת הרגל רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מה פליגין בחבית של יין אבל בחבית של שמן כל עמא מודיי שאינו גומרה כיצד הוא עושה תני רבי חייה שופכה תני בר קפרה שוברה והא תנא רבי חלפתא בר שאול מניחה לרגל הבא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי יום טוב שחל להיות בערב שבת אוכל אף תשבות הרגל כרגל אמר רבי זעורה מתניתא אמרה כן ערב הפסח כפסח ויום טבוח כעצרת אמר ר' חנניה אוף אנן תנינן דרבא רבי יודה אומר אף לא ביום החמישי שאין הכהנים פנויים
ח כיצד מעבירין על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש היו להן שניים ושלישים שאם ניטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהן מצופין הלכה ח' וכלים טעונין טבילה אמר רבי בא אני אומר שמא שהיה שם אחד מן הכלים שלא הוזה מעתה נחוש לכולן אמר רבי בון בר חייה אני אומר שהיה שם אחד מן הכהנים שיצא לדבר עם האשה על עיסקי קינה ונתזה צינורה של רוק מתוך פיה על בגדיו וטימתו מעתה נחוש לכולם תיפתר בשניטמא בספק משקין תמן תנינן ספק משקין לטמא טמא ולטמא טהור תמן בתרומה וכאן בקודש חומר הוא בקודש תני שולחן שניטמא מטבילין אותו בזמנו אפילו בשבת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מיד אשכחת אמר על דעתיה דר' מאיר מטמא שני לחמים על דעתון דרבנן אינו מטמא אלא לחם אחד בלבד אמר רבי יעקב בר סוסי קומי רבי יוסה ואפילו על דעתיה דר' מאיר אינו מטמא אלא לחם אחד בלבד תיפתר שניטמא בספק משקין פעם אחת הטבילו את המנורה אמרו צדוקים ראו פרושים מטבילין גלגל חמה תמן תנינן נכנסו ללישכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כנגד תשעים ושלש אזכרות שכתוב בפרשת חגי זכריה ומלאכי אמר רבי חונה חישבתים ואינן אלא שמונים ושלש כנגד שמונים ושלש חותמות שכתוב בעזרה שהיה כל אחד ואחד מיחד שמו של הקב"ה וחותם אית דבעי מימר כיום מרובה של תמיד כנגד שלשה עשר פרים וארבעה עשר כבשים ואילים שנים ושעיר אחד רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן טעמא דרבי ליעזר וצפית אותו זהב טהור וגו' התורה קראת אותו קרקע עד כדון מזבח הזהב מזבח העולה מניין ודין הוא מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמ' קרקע מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כל שכן אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן קרקע אף כאן קרקע אמר רבי הילא טעמא דרבנן המזבח עץ שלש אמות גובה וגומ' התורה קראת אותו מיטלטל עד כדון מזבח העולה מזבח הזהב מניין ודין הוא מה אם מזבח העולה שהוא חמש על חמש את אמר מיטלטל מזבח הזהב שהוא אמה על אמה לא כל שכן אית דבעי מימ' רבוע רבוע מה כאן מיטלטל אף כאן מיטלטל וחכמים אומ' מפני שהן מצופין לא ציפוי שהוא עומד מחמתו הוא לא כן אמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה כעובי דינר גורדיינון היה בו אמר רבי לא למלכתו אינו עומד מחמתו הוא ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש ועשית מזבח מקטר קטורת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת המזבח היה מקטיר את הקטורת ויהא כטבלה שהיא עשויה לילך ולהניח לא כן אמר ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש השולחן למה טמא לא מפני שמוציאין אותו ומראין אותו לעולי רגלים וזה לא במקומו הוא עומד אף זה שימש כלי במקדש ויהא טהור ולמה טמא אמר רבי מנא כיי דתנינן תמן שלש משפלות הן אמר רבי זעורה מפני שמשתמשין בה על גב חביליה וכא מפני שמשתמשין בו על גב חביליו הדרן עלך חומר בקודש וכולה מסכתא דחגיגה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.