א המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלינו ממנה יחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול המגרש את אשתו כו' אמר רבי אילי טעמא דרבי אליעזר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאדם אחד שמועתא רובא ממתניתא מתניתא אמרה בשהותרה לכל ואסרה לאדם אחד שמועתא אמרה כשאסרה לכל והתירה לאדם אחד מה טעמא דרבי אליעזר מיתה מתרת וגט מתיר מה מיתה מתרת ומחצה אף הגט מתיר ומחצה מה טעמא דרבנין ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הקיש הוייתה ליציאה מה המיתה יציאתה אין לה יציאה אצל אחר אף הוייתה אין לה הוייה אצל אחר לאחר מיתתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו של רבי אליעזר ר' אלעזר בן עזריה ור' יוסי הגלילי ור' טרפון ור' עקיבה אמר להן רבי יהושע אין אתם משיבין את הארי לאחר מיתה השיב רבי טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת מת בלא בנים היאך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על הכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל מעתה לא ישא את בת אחיו שלא יתנה על הכתוב בתורה אמר רבי יוסי בי רבי בון סברא טעמא תמן התורה אסרתה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו התיב רבי חנניה בשם רבי פינחס ניתני שש עשרה נשים כרבי אליעזר אמר רבי מנא כבר איתמר טעמא תמן התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו רבי ירמיה בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסית לאחיו ומת בלא בנים היאך זה מתיר מה שאסר הראשון מילתיה אמרה שמיתתו גירושין ומתירין בזה מה שאסר הראשון א"ר ירמיה לא אמר אלא שמיתתו גירושין הא נישואין לא אמר רבי יוסי הגלילי מצינו בתורה האסור לזה מותר לזה והמותר לזה אסור לזה אסור לאחד אסור לכל אדם מותר לאחד מותר לכל אדם השיב רבי עקיבה הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וביבמה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתיאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפילו אצלו נגעו בו גירושין ומה אלמנה וגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה גירושין חמורין לא כל שכן שתיאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה דבר אחר הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסית לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסית לאותו לא נמצאו בניה מן האחרון ממזירין מילתיה אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון אמר רבי שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתיבעלי לאיש פלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע א"ר יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר היא דרבי שמעון בן אלעזר אמר לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה הרי זה גיטיך רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי אף ריח פסול אין בה כהנא אמר זאת אומרת לא חשו אין תימר חשו עד שהוא בידה דאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אמר רבי אחא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו כל מה שבידו לגרש יגרש אמר רבי זעירא תני שילא בר בינה כל שאילו בתניי על מנת פסול כל שאילו נתנו על מנת פסול
ב הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחיי ולאחיך לעבד לנכרי ולכל מי שאין לה קידושין עליו כשר הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפי' בעבירה פסול ג' גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להיתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שיחרור הרי את בן חורין הרי את לעצמך הלכה ג' גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם כו' רבי אחא אמר כריתות לא התפיסה התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הוייה אמר רבי מנא ובלחוד דלא יימר ודין רבי מנא בעי הרי את ברשות עצמך אמר רבי יוסי בי רבי בון צריך שיאמר הרי את בן חורין הרי את של עצמך מתניתא אמרה כן הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך
ג שלשה גיטין פסולין ואם נישאת הוולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד אילו שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר הלכה ב' הרי את מותרת לכל אדם כו' לית כאן ספק גירושין אלא גירושין ממש כיצד ספק קידושין כיי דתנינן תמן זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין והכא הוא זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק גירושין רבי יוחנן בשם רבי חלפתא דמן חוח וכולן אם ניסית לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה ביתו שניסית לשוק בגט זה לא תצא כדי ליזוק צרתה לאביה צרתה שנישאת לשוק בגט זה תצא בתו שנישאת לאחיו אפילו לאביה לא תצא תני שלשה שטרות הללו גובה מבני חורין ואינה גובה מן המשועבדין אמר ר' בא הדא דתימ' בשלא הוחזק שטר ביד המלוה אפי' מבני חורין אינו גובה אלא כן אנן קיימין בשהוחזק שטר ביד המלוה ולמה אינו גובה רבי ביסנא אמר מפני קינוניא ר' אבינא אמר מפני פסול והכא מפני שהוא פסול התיב רבי אבין עד כדון בשלוה הזקן שיעבד הזקן הכא אית לך מימר מפני קינוניא לא מפני שהוא פסול התיב רבי אבין והתני אף בגיטי נשים אית לך מימר מפני קינונייא לא מפני שהוא פסול והכא מפני שהוא פסול הלכה ד' שלשה גיטין פסולין כו' רבי יוחנן בשם רבי ינאי וכולן בכתב ידים רבי לעזר שאל עדים יש כאן בכתב ידים מה אני צריך רב ירמיה בשם רב וכולהם בכתב ידים חוץ משעדיו עמו אמר רב המנונא הללו חוביהון על גרמיהון דאינון שקיבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן רבי בא בר המנונא רב אדא בר אחא בשם רב דרבי מאיר היא מה חמית מימר כן אמר רבי מנא בגין דאמ' רב הונא בשם רב כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דלא תסבור מימר קיימיה דר' מאיר היא תננייה דרבנן לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא אמר רבי יוסי בגין דרב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי לעזר דלא תסבור מימר אוף הכא לפום כן צריך מימר דרבי מאיר היא
ד רבי אלעזר אומר אף על פי שאין עליו עדי' אלא שנתנו לה בפני עדי' כשר וגובה מנכסי' משועבדים שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם הלכה ה' רבי אלעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים כו' רב ושמואל תריהון אמרין הלכה כרבי אלעזר רבי יוחנן בשם רבי ינאי דברי חכמים פסול אתא עובדא קומי רבי יוחנן בכוהנת ובעא למיעבד כהדא דרבי ינאי כרבי שמעון דרב ושמואל פליגין אתא קומוי אפילו ישראל ושמע מינה רבי יהושע בן לוי אמר דברי הכל כשר והא רבי אלעזר אמר כשר ורב אמר פסול מה ביניהו ר' אלעזר אמר כשר וגובה מנכסין משועבדין ורבנין אמרין פסול וגובה מנכסין בני חורין
ה שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל הלכה ו' שנים ששילחו שני גיטין שוין כו' רבי אלעזר בי רבי יוסי בעא קומי רבי יוסי כמה דאת אמר גט אחר גט פסול בשתי נשים ודכוותה והוא שני גיטין פסולין בשתי נשים אמר ליה וכיני אמר ליה והא תנינן שנים ששילחו שני גיטין שוין ונתערבו נותן שניהן לזו ושניהן לזו תמן זו כרות לשמה וזה כרות לשמה תערובת היא שגרמה ברם הכא לא זה כרות לשמה ולא זה כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה ראשונה
ו חמשה שכתבו כלל בתוך הגט איש פלוני מגרש פלוני ופלוני לפלוני והעדים מלמטן כולן כשירין וינתן לכל אחת ואחת היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן את שהעדים ניקרין עמו כשר הלכה ז' חמשה שכתבו כלל בגט כו' אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד ריש לקיש אמר אפילו אמר שואל אני בשלום פלוני חזקה על כל חתם אי זהו כללו של רבי יוחנן איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני ופלוני לפלנית אי זהו כללו של ריש לקיש אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן שאם הזכיר גירושין לכל אחת ואח' שהוא צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת חייליה דרבי יוחנן מן הדא שאיני נהנה לזה ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחת ואחת אמר רבי יוסי מתניתא מסייעא לרבי יוחנן היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן את שהעדים נקרין עמו כשר שמואל אמ' פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה ופרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר אמ' שמואל בשם רבי זעירא מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו של רבי מאיר כללו של ר' יהודה ופרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם שואל אני בשלום פלוני לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד אם אומר את פרטו של רבי מאיר כללו של רבי יהודה אפילו אמ' ושואל אני בשלום פלוני חזקה על הכל חתם מאי כדון אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שאין פרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר דתנינן תמן רבי מאיר אומר אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ולית בר נש אמר אפילו אלא דו מודה על קדמייתא מאי כדון א"ר חנינה על דעתיה דר' מאיר בין שאמר חיטה ושעורה וכוסמת כלל ופרט הוא אם אמר חיטין ושעורין כוסמין כלל שאין בו פרט
ז שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יוונים באין מתחת זה לתחת זה את שהעדים הראשונים ניקרין עמו כשר עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין הלכה ח' שני גיטין שכתבן זה בצד זה כו' הרחיק את העדים מן הכתב מקום שני שיטין פסול פחות מיכן כשר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא פסול אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא אמרה כן עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין ועברי גבי יווני לא בעניין אחר הוא אמר רבי מנא התחיל בסוף שתים וגמר בסוף ארבע כשר כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב כדי שיהו ניקרין עמו דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר מלא שיטה רבי דוסתי בי רבי ינאי אומר בלא חתימת יד העדים באי זה כתב משערין רבי יסא בי רבי שבתי מלא חתימת ידי עדים רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא כדי לך ולך ר' ירמיה בעי קומי רבי זעירא חתימת יוסי בן ינאי בתחימת שאול בן ברוך אמר ליה לכן צריכה חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך שטר שיש בו מחק או תלות מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב רבי זעירא בשם רב צריך להזכיר עניינו של גט עמו רבי בא בשם רב לא הזכיר עניינו של גט עמו מחלפה שיטתיה דרבי בא תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט והכא הוא אמר הכין תמן בשם רבי ירמיה הכא בשם רב קרא ערער על חתימת ידי עדים ועל חתימת ידי הדיינין רבי בא בשם רב יהודה שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקויים בכתב ידי הדיינין מקויים אני אומ' אפילו בעד אחד מדיין אחד מקויים יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון רבי בא בשם רב ירמיה צריכין העדים לכתוב המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו את זמנו רבי זעירא בשם רב המנונא אשרת הדיינין אפילו רחוקה כמה כשר אמר ר' מנא ויאות שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד מקיי' רב אמ' צריכין הדניין לכתוב אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני למה כדי שלא יהו מצויין להזים מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך אמר רבי חגיי צריכין הדיינים מכירין את הנידונין מעשה היה וזייפו
ח שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטן כשר כתבו העדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהן פסולין ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים מלמטן את שהעדים ניקרין בסופו כשר י' גט שכתבו עברית ועדיו יוונים יוונית ועדיו עברי' עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי כשר כתב הסופר ועד כשר איש פלו' עד כשר בן איש פלו' עד כשר איש פלו' בן איש פלו' ולא כת' עד כשר כתב חניכתו וחניכתה כשר כך היו נקיי הדעת שבירושלם כותבין הלכה ט' שייר מקצת הגט כו' מהו שייר אמר ר' יוסי בר ביבון כגון קיים שריר וברור וגט פסול פשוט במקושר כשר ובלבד מאחריו רב אמר הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות אמר יבא עלי אם עשיתי מימיי אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו מתניתא פליגא על רב גט שכתבו עברית ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית עד אחד עברי ועד אחר יווני כשר פתר לה כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום ואם היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו אמר ר' אלעזר דברי הכל היא אמר רבי יוחנן דרבי יהודה היא אמר רבי יוסי לא בעית מדעתו דרבי יוחנן פליג בשיטתו השיבהו לאורכו דו אמר בשם רבי זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר איש פלוני כשר בן איש פלוני כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר כתב חניכתו וחניכתה פסול רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו כתב אינו כשר רבי אבהו כתב אל"ף רב חסדא כתב סמ"ך שמואל כתב חרותא
ט גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול והגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך הלכה י' כך היו נקיי הדעת שבירושלם כותבין גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול כו' שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה שמואל אמר אין מעשין אלא לפסולין שמואל אמר אין מעשין אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והתנינן שניות לא בגין אמר שמואל והתנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין רב ירמיה בשם רב ישראל שעיסו כמעשה גוים פסול ובאומר איני זן ומפרנס תני רבי חייה וגוים שעיסו כמעשה ישראל כשר אפילו אמר איני זן ומפרנס אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן והגוים אומרי' לו וחובטין אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל אומ' לך רבי חייה בר אשי בשם איסי האומר איני זן ומפרנס כופין אותו להוציא רבי ירמיה בעי קומי רבי אבהו וכופין אמר ליה ואדיין את ליי אם מפני ריח רע כופין לא כל שכן מפני חיי נפש אתא רבי חזקיה ר' יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן האומר איני זן ואיני מפרנס אומרי' לו או זן או פרנס או פטור
י י"א יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא ואי זו היא אמתלא גירש איש פלו' אשתו על תנאי זרק לה קידושי' ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא הלכה י"א יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת רבי יסא בשם רבי יוחנן נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין התיב רבי זעירא קומי רבי יסא והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת אית לן מימר נירות דולקין לא סיחת בני אדם מסיחין והכא סיחות בני אדם משיחין רבי יסא בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם רב אמ' לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד
יא בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר ורבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו' והא תני בית שמאי אומרי' אין לי אלא היוצא משום ערוה בלבד ומניין היוצאה וראשה פרוע צדדיה פרומין וזרועותיה חלוצות תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר מה מקיימין דבית שמאי שלא תאמר היוצא משום ערוה אסור משום דבר אחר מותרת אמ' ר' שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דבית שמאי לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא אסורה לו אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה כתיב והדוה בנידתה והזב את זובו זקינים הראשוני' היו אומרי' תהא בנידתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבוא במים אמר להן רבי עקיבה משם ראייה אם את אומר כן אוף היא עצמה מביאה לידי כעירות והוא נותן את עיניו בה לגרשה ואתייא דזקנים כבית שמאי ודרבי עקיבה כבית הלל הדרן עלך המגרש וסליקא לה מסכתא דגיטין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.