א הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה הרי זו מגורשת זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצירו אפילו עמה במיטה אינה מגורשת לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת הזורק גט לאשתו כו' וכתב ונתן בידה אין לי אלא בידה בגינתה בחצירה מניין ת"ל ונתן ונתן עד כדון כרבי ישמעאל כרבי עקיבה תני רבי ישמעאל ויקח את כל ארצו מידו ועד ארנן וכי מידו לקח אלא מהו מידו מרשותו וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות רבי יהושע בשם רבי ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך רבי יצחק בר חקולה בשם רבי הושעי' אפילו לא כתיב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך ואתייא דרבי ינאי כרבנין ודרבי הושעיה כרבי מאיר דרבי ינאי כרבנין דרבנין אמרין על ידי שיד העבד כיד רבו הוא זכה גיטו מידו וגינתה וחצירה הואיל והן משועבדין לאיש לאכילת פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך וקשיא על דרבנין הוא יד העבד כיד רבו והוא זכה גיטה ודרבי הושעיה כרבי מאיר דרבי מאיר אמר על ידי שאין האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו וגינתה וחצירה אף על פי שאין משועבדין לאיש לאכילת פרו' אפילו לא כתב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך נפלו לו נכסים ולה אפילו כתב כמי שלא כתב היה נשוי את בת אחיו אפי' כתב כמי שלא כתב נתן לה אחר מתנה ואמ' לה על מנת שלא יהא לבעלה רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך אפילו לא כתב לה כמי שכתב רבי ירמיה בעי זרקו לה בחצר שאינה של שניהן מהו רבי אחא בשם רבי חנינה צריכה לרבנין אמ' רבי אבין מחלוקת רב ורבי חייה רובה דמר רבי שמואל רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן ותני רבי חייה ופליג אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשו' המוכר זכה לא קנה אלא עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשו' הבעלי' ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכוהו בהן או עד שישכיר לו את מקומו עולא בר ישמעאל אמ' לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה הגע עצמך שהיתה קלתה של זהב כל שכן לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה רבי יוחנן אמר ובלבד במשתמש בה אמר רבי יוסי ובלבד במשתמשת בה באותה שעה ריש לקיש אמר בקשורה לה אמר רבי יוסי ובמגבהת מחמתה תני רבי הושעיה ומסייע לרבי יוחנן אפילו זרקו לה בתוך המלוש שלה הרי זו מגורשת
ב אמר לה כינסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קורא והוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך נתן בידה והיא ישינה ניעורה קורא והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת הלכה ב' אמר לה כינסי שטר חוב זה כו' אמר רבי יוחנן דר"ש בן אלעזר היא דר"ש בן אלעזר או' לעולם אינה גט עד שיאמר לה בשעת מתנה הא גיטיך כמה הוא קרוב רב אמר ארבע אמות אמר רבי אלאי היורש ארבע אמות רבי אלעזר בשם רבי יוחנן בשם רבי ינאי בפישוט ידיים ותנינן בפישוט ידים רבי בא רבי ירמיה בשם רב בפישוט ידים מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר ארבע אמות והכא הוא אמר אכן כאן להלכה כאן למעשה תני רבי לעזר אפילו קרוב לזה מלזו ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת שמואל בהדא דרבי לעזר ופליג המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה היה פושט ידים בינו לבינה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן קרוב לה מלו מגורשת לו מלה אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת אבא בר רב ירמיה אמר כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת מזונות משלו
ג וכן לעניין הקידושין ולעניין החוב אמר לו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה למחצה שניהן יחלוקו היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלן והיא מלמטן וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת הלכה ג' וכן לעניין הקידושין כו' ריש לקיש בשם אבא כהן בר דלא אם זכה במציאה בתוך ארבע אמות מה טעמא הנה בעוניי הכינותי לבית יי' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחושת ולברזל אין משקל כי לרוב הכינותי ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף אמר רבי יונה אמר רבי הושעיה בעי מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא ואם חוץ לארבע אמות יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו קיימונה במקדיש ראשון ראשון אמר רבי אבון מהו בעוניי שאין עשירות בפני מי שאמר והיה העולם דבר אחר הנה בעוניי שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים התיב רב יעקב בר אידי קומי ריש לקיש והתנינן ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה תיפתר שלא אמר יזכו לי ארבע אמות והתנינן נפל לו עליה פרס טליתו עליה מעבירין אותו הימינה עוד היא בשלא אמר יזכו לי ארבע אמות והא תני רבי חייה שנים שהיו מתכתשין על העומר ובא אחר וחטפו זה שחטפו זכה בו עוד הם בשלא אמרו יזכו לנו ארבע אמות ר' יסא בשם ר' יוחנן זו בגיטין מה שאין כן במתנה רובה דרבי יוחנן ורובה דריש לקיש רובה דרבי יוחנן מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בתוך ארבע אמות מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן רובה דר"ל מה אם מתנה שאם זכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה מדעת אחר מציאה שהוא זוכה בה בתוך ארבע אמות לא כל שכן התיב רבי זעירא קומי רבי יסא והא תנינן וכן לעניין קידושין אמר ליה הוא גיטין הוא קידושין והא תנינן וכן לעניין החוב אמר ליה שכן אם אמר לו זורקיהו לים ויהא מחול לך מחול לו מעתה אפילו קרוב ללוה זכה הלוה ותנינן קרוב ללוה הלוה חייב שכן אם אמר לו זורקיהו עד שייכנס לרשותו ואדיין לא נכנס לרשותו אמר רבי אבין כל אילין מתיבתא דהוה רבי זעירא משיב קומי רבי יסא וריש לקיש משיב קומי רבי יוחנן והוא מקבל מינייהו פתר לה כאילין פתרייתא רבי אבין בשם חזקיה נשכר הלבלר שני אמר רבי אלעזר מתניתא בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הן רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה לעניין שבת שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן אמר רבי יסא דלא דמיא גיטין מלמעלן ושבת מלמטן גיטין אפילו לא נח שבת עד שינוח רבי אמי בשם רבי יוחנן והוא שירד לאויר מחיצות רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן מתניתא דרבי דרבי עבד מחיצה כממשו אמר ליה דברי הכל היא הכא דגיטין ויתיביניה רבי אומר מקורה זאת אומרת אינה מקורה מה בין גיטין ומה בין שבת אמר רבי אבא בשבת כתיב לא תעשה מלאכה נעשית היא מאיליה ברם הכא ונתן בידה ברשותה
ד בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן ובית הלל אסורין ואי זהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה הלכה ד' בית שמאי אומרים כו' רב יהודה בשם שמואל וכולן אם נישאו לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה אנן תנינן מאחר שכתבו לה אית תניי תני מאחר שנתנו לה מאן דאמר מאחר שכתבו לה מסייעא לבית שמאי מאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייע לבית הלל
ה כתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשם מלכות מדי ולשם מלכות יון לבניין הבית ולחורבן הבית היה במזרח וכתב במערב במערב וכת' במזרח תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר והוולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מיטמין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה אין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין שינה שמו ושמה שם עירה ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה ו' כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות הלכו צרות האילו ונישאו לאחר ונמצאו איילוניות תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה הלכה ה' כתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשם מלכות מדי כו' רבי יוחנן בשם רבי ינאי עשו את הוולד ממזר מפני הסכנה רב הונא בשם רב כל הדא פירקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה רבי מנא בעא קומי רבי יסא אף המגרש אמר ליה לית פירקא דידכון אלא דידן
ו הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונישאת לאחר ונמצאת זו שהיא איילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה הלכה ז' הכונס את יבמתו כו' לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם וזו היא יבמה שניסת בלא חליצה רבי ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן תצא רבי יוסי שאל לרבי פינחס היך רבי סבר אמר ליה כרבי ירמיה אמר ליה חזור בך דלא כן אנא כתב עלך זקן ממרא אמר רבי זבידא מתניתא מסייעא לרבי יוחנן תצא מזה ומזה וי"ג דברים בה דברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה וחכמים אומרים אין ממזר מיבמה הא לצאת תצא
ז כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה לאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מיד האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה ט' רבי אלעזר אומר אם על אתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט שלא הכל מן הראשון לאבד זכותו של שיני הלכה ח' כתב הסופר וטעה כו' מה אנן קיימין אם בשטעה אף רבי לעזר מודה אם בשלא טעה אוף רבנן מודיי אלא כן אנן קיימין בסתם רבי אלעזר חשש שמא לא טעה ורבנן חוששין שמא טעה רבי אלעזר אומר אם על אתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט שלא הכל מן הראשון לאבד זכות של שני איזהו על אתר ר' זעירא אומר עד שלא נתארסה ונתארסה ר' יצחק בר חקולה אמר עד שלא ניסית וניסית מתניתא מסייעא לרבי זעירא לא הכל מן הראשון לאבד זכותו מן השיני
ח כתב לגרש את אשתו ונמלך בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה ובית הלל אומרי' אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה הלכה י' כתב לגרש את אשתו ונמלך כו' רבי יוחנן בשם רבי ינאי אין בה משום ייחוס כהונה ואין בית דין מזהמין אותה אתא עובדא קומי רבי חייה רובה ועבד כבית הלל אמר ליה רב מה ראית להכניס עצמך למיספק הזה המרובה אמר ליה רבי ישמעאל בי רבי יוסי הוה עמי וקרא עליהון טובים השנים מן האחד המסלדת בבנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין שתי נשים שהיו מסלדות זו את זו בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין
ט י"א המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית שמאי אומרי' אינה צריכה ממנו גט שני ובית הלל אומרי' צריכה הימינו גט שני אימתי בזמן שנתגרשה מן הנישואין ומודין בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני מפני שאין לבו גס בה כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האילו בה הלכה י"א המגרש את אשתו ולנה עמו כו' אמר רבי מנא בית שמאי כדעתהון ובית הלל כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין פוטר אדם את אשתו בגט ישן אינון אינון דאמרין צריכה הימנו גט שני אמר רבי יוסי בר בון בית שמאי כדעתהון ובית הלל כדעתהון בית שמאי דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא מלפניו ואינו חשוד עליה לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני בית הלל דאינון אמרין אפילו הקדיחה תבשילו אינון אינון דאמרין אינה מזוהמת מלפניו והוא חשוד עליה לפיכך צריכה ממנו גט שני המגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מקום אם היתה חצר של אשה איש מפנה ושל איש אשה מפנה של שניהן מי מפנה מפני מי אשה מפני איש ואם יכולין הן זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנישאו הא לא נישאו לא ובכוהנת אפילו לא נישאו והארוסה שביהודה כנשואה היא החולץ ליבמתו אף על פי שעשה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קניין גמור
י י"ב גט קרח הכל משלימים עליו כדברי בן ננס רבי עקיבה אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראוין להעיד במקום אחר אי זהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעידיו הלכה י"ב גט קרח הכל משלימין עליו כו' ומניין לגט המקושר אמר רבי אימי כתיב ואקח את ספר וגו' ואת זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החוקים חוקים ומצות בין זה לזה שזה בשנים וזה בשלשה זה מתוכו וזה מאחריו רבי בא בשם רב יהודה פשוט עדיו לרוחבו מקושר עידיו לאורכו אמר רבי אידי בין קשר לקשר העדים חותמין ובלבד מלמעלן וחש לומר שמא זייף סבר רב נחמן למימר לעולם אין העדים חותמין בו מלמטן עד שיקראו בו למעלן אני פלוני בן פלוני מקבל עלי כל מה שכתוב בו מלמעלן וחש לומר שמא מחק וחזר וזייף סבר רב הונא מקובל עלי מקובל עלי שני פעמים פוסל בה חש לומר שמא כתב דברים אחרים וחזר ומחק וזייף סבר רב הונא מחק פסול אפילו קיים אמר רבי יוחנן לית בה תצא אמר רבי אימי כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי רבי יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין פוק ושלם כרבי עקיבה אמר רבי יוחנן מתניתא במחוסר עד אחד ובלבד משלשה ולמעלן שנים ושלשה למעלן פסול ואחד משלשה ולמטה כשר רבי מנא בעי עד כדון ברצופין היו מסורגין כיי דמר נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא בהכשירו של גט וכא כאן היו תשעה מתיר שנים ומחתם שנים או אין שני העדים בגט המקושר כלום היו חמשה פשיטא שהוא מתיר אחד ומחתם אחד נמצאת אומר התרתו מתרתו וכר' חנניה בן גמליאל דר' חנניה בן גמליאל או' התורף כשר שאפילו קושר ואחר כך חותם הדא דתימא בשקושר כולהם ואחר כך חתמו שלשה הראשונים אבל אם קושר שלשה הראשונים וחותם אפילו מקשר ומחתם כמה כשר הי"ל גט המקושר בקשר ואחר כך מחתם היה מקשר ראשון ראשון ומחתמן פשיטא ראשון ושני לא נמצאו חתומין בגט המקושר מה אנן קיימין אם בשקשרו וחתמו מבפנים כל עמא מודיי שהוא יכול לעשות פשוט אם בשקשרו וחתמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט אלא כן אנן קיימין בשקשרו מבפנים ואחר כך חתמו מבחוץ בדא רבי חנינא בן גמליאל אומר יכול הוא לעשותו פשוט ורבנין אמרין שאינו יכול לעשותו פשוט השיב רבי על דברי רבי חנניה בן גמליאל גופו של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא ואם אינו פשוט אי זהו גופו של גט אמר רבי בא כיי דמר רב הונא לעולם אין העדים חותמין בו מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל עלי כל מה שכתוב בו למעלן והא תני טופס שטרות כן הוא אמר רבי מנא טופס שטרות מקושרין כך הוא אמר רבי אבין אפילו תימר הוא פשוט הוא מקושר מקושר הוא מעכב פשוט אינו מעכב ר' אחא אמר במוסיף על ההלכה פשוט בשנים ומנהג בשלשה עושין אותו בשלשה מקושר מאחוריו מנהג מתוכו ומאחוריו עושין אותו מתוכו ומאחוריו תניתה הכא ותנינתה תמן כשר הוי צריכה מיתנייא תמן אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן הוינן אמרין הכא על שהוא חומר בעריות פסול תמן על ידי שאינו חומר בעריות כשר הווי צריכה מיתנייא תמן או אילו מיתנייא תמן ולא מתנינן הכא הוינן אמרין תמן על ידי שהוא גובה בו פסול והכא על ידי שאינו גובה בו כשר הווי צריכה מיתניא הכא וצורכה מיתנייא תמן הדרן עלך הזורק גט לאשתו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.