א הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוריית כהן משיח לעצמו כהוריית בית דין לציבור הורה כהן משיח כו' נפש אם הכהן המשיח הרי משיח כיחיד מה יחיד אם אכל בהוריית בית דין פטור אף זה אם אכל בהוריית בית דין פטור מה יחיד אם אכל בלא הורייה חייב אף זה אם אכל בלא הורייה חייב תלמוד לומר לאשמת העם הרי אשמתו כאשמת העם מה העם אינן חייבין אלא אם כן הורו אף זה אינו חייב אלא אם כן הורה אית תניי תני העם בית דין מה העם הורו הן ועשו אחרים חייבין אף זה הורה הוא ועשו אחרים יהא חייב תלמוד לומר אשר חטא על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים אית תניי תני העם ציבור מה העם הורו אחרים ועשו הן חייבין אף זה הורו אחרים ועשה הוא יהא חייב תלמוד לומר אשר חטא על מה שחטא הוא מביא אינו מביא על מה שחטאו אחרים רבי יעקב בשם רבי לעזר והוא שיהא יודע לישא וליתן בהלכה דלא כן מה נן אמרין ויש שוטים מורין משיח שאכל בהוריית בית דין פטור בהוריית משיח אחר חייב בהוריית בית דין פטור שאין הוריית אחרים אצל הורייתן כולן בהוריית משיח אחר חייב והוא שהורה כיוצא בו
ב הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו הורה עם הציבור ועשה עם הציבור מתכפר לו עם הציבור שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח ולא בעבודה זרה עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הלכה ב' הורה בפני עצמו כו' הורו בית דין והורה אחריהן והחליף פשיטא נעשית אצלו כעקירת גוף אלא הורה הוא תחילה והורו בית דין אחריהן והחליפו אפילו כן נעשית אצלו כעקירת גוף או מאחר שהורה הוא תחילה ונדחה הורייתו כהורייתן ואינה נעשית אצלו כעקירת גוף הורו בית דין והורה אחריהן פשיטא אכל בהוריית בית דין פטור אכל משחזרו בהן בית דין חייב אמר רבי יוסי ולא מתניתא היא הורה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו מפני שהורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו אבל אם הורה עם הציבור ועשה עם הציבר מתכפר לו עם הציבור מפני שהורה עם הציבור ועשה עם הציבור אבל הורה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו
ג אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח ולא בעבוד' זרה אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה הלכה ג' אין חייבין אלא על העלם דבר כו' רבי זעירא בשם רב ירמיה מתניתא דרבי מאיר או דייק ר' מאיר אמר רבי יוסי רבי מאיר דו אמר חובת בית דין היא אמר רבי מנא כרבי מאיר תני תמן הורו בית דין ועשו קהל מת אחד מבית דין פטורין מת אחד מן הציבור חייבין אמר להן ר' מאיר אם לאחרים הוא פוטר לא כל שכן על עצמו אמרו לו יפטור לאחרי' שיש להן במה לתלו' ואל יפטור לעצמו שאין לו במה לתלו' רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מה כרבי אין משיח בשיגגת מעשה הוא ואין כרבנן בהעלם דבר הוא אמר רבי הונא על רבנן נצרכה שלא תאמר משיח ועבודה זרה רבי אמר בשגגת מעשה ורבנן אמרין בהעלם דבר אמר מה לקל מה בגין דלא תנינן משיח והא קדמיתא לא תנינן משיח ומשיח בכלל וכא אף על גב דלא תנינן משיח משיח בכלל
ד אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטא' וכן המשיח ולא בע"ז אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת הלכה ד' אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת כו' מצות יי' הייתי אומ' אף אוכלי שקצים ורמשים במשמע נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה מעיני שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף מעיני שנאמר כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת או מה מעיני שנאמר להלן דבר שיש בו מיתת בית דין אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת בית דין אמר רבי יוסי בר חנינה מקום שנכללו כל העריות להיכרת יצא אשת איש אבל ללמד על הממזר רבי או' עליה עליה מה עליה שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף עליה שנאמר כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ולמה לא דרש רבי מעיני מעיני אמר ר' יוסי אין ידרוש רבי מעיני מעיני מה מעיני שנאמר להלן דבר שיש בו מיתת בית דין אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת בית דין לפום כן לא דרש רבי מעיני מעיני ולית ליה ספרא דר' מידרוש מעיני מעיני דלא כן מנן ליה היחיד והנשיא והמשיח לא מעיני מעיני דלא כן מנן ליה הוריית בית דין גדול הוריית בית דין קטן לא מעיני מעיני אמר רבי חנניה קומי רבי מנא עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת לא מעיני מעיני דלא כן מנן ליה הוריית בית דין קטן לא מעיני מעיני אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ולית סופיה דרבי מידרוש מעיני מעיני אמר ליה מה את בעי מר' ר' כדעתיה דרבי אמר משיח בשגגת המעשה הוא ואין כתיב זדון שגגה ליחיד אלא בבית דין ובלבד אותו מיעט קרבנו למצות יחידית שלא יכנס דמו לפנים מה כרבי דרבי אמר משיח בשיגגת המעשה הוא ואין כתבנן בהעלם דבר הוא אמר רב הונא על דרבנן נצרכה שלא תאמר הואיל והוא בהיכרת יכנס דמו לפניי לפנים לפום כן צריך מימר אותו מיעט קרבנו למצוה יחידית שלא יכנס דמו לפנים
ה אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעש' שבמקדש אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנידה ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנידה ואי זו היא מצות עשה שבנידה פרוש מן הנידה ומצות לא תעשה אל תבוא אל הנידה הלכה ה' ואין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש כו' כהנא אמר איפשר שלא היה בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים התיב רבי שמואל בר אבדימי קומי רבי מנא ויהא כן במורים אמר ליה אנן בעי נכנסין ואת מייתי לן מורים מאי כדון אמר רבי שמואל בר רב יצחק מצוות מצוות מה מצוות שנאמר להלן בקבועה אף כאן בקבועה ואין חייבין על כל מצות עשה שבתורה אמר רבי מתניה לא אתינן מתני אלא מילה דמייא למילה היך עבידא נכנס למקדש טמא חייב נכנס טהור וניטמא בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור ודכוותה היה משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור אי זו היא קצרה שלו יצן אי זו היא מצות עשה שבנידה אמר רבי אבין והזרתם את בני ישראל מטומאתם רבי יונתן שלח שאל לרבי שמעון בי רבי יוסי בר לקונייא אזהרה למשמש עם הטמאה מניין ובעא כיפה מיזרוק בתריה אמ' ליה מילה דמיינוקייא אמרין בכניסתא בכל יום את שאיל לי ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה אמר ליה לא צריכא ליה הדא ולית צורכא דלא היה משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי פירש מיד מהו שיהא חייב אמר ליה אנא ואת צריכא לן נצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעון קליה דתנייא תני כהדא דחזקיה ואם שכב ישכב איש אותה אין לי אלא משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי פירש מיד מהו שיהא חייב תלמוד לומר ותהי נדתה ואפילו פירשה עליו נדתה מה יעשה רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל יצן לא היצן אמר רבי יוסי קורא אני עליו אל תקרב אל תפרוש קריבה פרישה רב חונא בשם רב אבא כהדא האומרים קרב אליך אל תגע בי כי קידשתיך אמר רבי זעירא יהא רואה את החרב כילו מחתכת בבשרו וכל עמה רבי זעירא רבי תנחומא בשם רב חונה יטוח ראשי אצבעותיו בכותל ויהא מיצן כתיב ותשב באיתן קשתו רבי שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה אמר רבי אבון נתפזר זרעו ויצא לו בציפרני ידיו ויפוזו זרועי ידיו רב חונה בשם רב מתנה תלה עיניו וראה איקונין של אבינו מיד היצן מידי אביר יעקב אמר רבי אבין אף איקונין של רחל ראה משם רועה אבן ישראל
ו אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והנשיא כיוצא בהן דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת קול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו הלכה ו' אין חייבין על שמיעת קול אלה כו' א"ר יוחנן טעמ' דר' יוסי הגלילי ואם דל הוא ואין ידו משגת את שהוא ראוי לבוא לידי דלות יצא משיח שאינו ראוי לבוא לידי דלות רשב"ל אמר והיה כי יאשם לאחת מאלה את שהוא חייב על כולן חייב על מקצתן ואת שאינו חייב על כולן אינו חייב על מקצתן רבי יצחק שאל מעתה לא יטמא בצרעת שאינו ראוי לבוא בקלות וכן דלות וכן דלי דלות רב הושעיה בעי מעתה אשה לא תהא חייבת על ביאת המקדש אין האשה מביאה רבי יוסי בשם רבי יוחנן טעמא דרבי עקיבה זה קרבן אהרן ובניו זה הוא מביא אינו מביא עשירית האיפה אחרת רבי זעירא בעא קומי ר' יסא ואינו מביא נדבה אמר ליה אין חובה אינו מביא נדבה הוא מביא כיני מתניתא שהמלך לא מעיד ולא מעידין אותו
ז כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח ובית דין מביאין פר ובעבודה זרה היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה ובית דין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת ח' אשם תלוי הנשיא והיחיד חייבין ומשיח ובית דין פטורין אשם וודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין ובית דין פטורין על שמיעת הקול וביטוי שפתי' וטומאת מקדש וקדשיו בית דין פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כהן גדול חייב על טומא' מקדש וקדשיו דברי רבי שמעון ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר הלכה ז' כל מצות שבתורה כו' הלכה ח' אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין כו' נפש לרבות הנשיא ירבה המשיח בחטאה בשגגה את שהוא בשגגת המעשה יצא משיח שאינו בשגגת המעשה וכר' דו אמר משיח בשגגת מעשה הוא את שהוא בשגגת מעשה לכל הדברים יצא משיח שאינו בשגגת מעשה לכל הדברים נפש לרבות הנשיא ומשיח הכא את מר לרבות הנשיא וכא את מר לרבות משיח כחטאת אשם מה חטאת מכפרת וממרקת אף אשם מכפר וממרק יצא אשם תלוי שהוא מכפר ומשייר כיני מתניתא אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת קול דברי רבי שמעון אמר רבי יוחנן מן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אם יצא אינו מחלל רבי אשיאן רבי יונה רבי בון בר כהנא מקשי והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח הא אם לקח אינו מחלל מאי כדון אמר חזקיה ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל את שקרבנו שוה לקהל יצא משיח שלא שוה קרבנו לקהל התיבון הרי נשיא לא שווה קרבנו לקהל שוה ביום הכיפורים הרי אחיו הכהנים לא שוו ביום הכיפורים שוו בשאר ימות השנה אמר רבי יודן בר שלום שוו במתן דמים בחוץ א"ר יוחנן לא א"ר ליעזר אלא מפני כריתו' רב הושעיה בעי מעתה אפי' בקבועה א"ר יונה מיסבור סבר רבי הושעיה שנעקר מכל הפרשה אלא כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר אמר רבי מנא אין כהדיוט עשיר עביד ליה ר' ליעזר אפי' על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים דתני לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על שמיעת קול ועל ביטוי שפתי' שאינו מביא שעי' אלא שעירה ועל מה נחלקו על טומא' מקד' וקדשיו שר' ליעזר או' הואיל והוא בהיכרת למה אינו מביא שעיר אלא שעירה התיבון הרי משיח ועבודה זרה הרי אינו מביא שעיר אלא שעירה הדרן עלך הורה כהן משיח
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.