א כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו כהן משיח מביא פר והנשיא מביא שעיר ב' כהן משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט כהן משיח שחטא כו' הלכה ב' כהן משיח שעבר ממשיחותו כו' אמר ר' לעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יי' כביכול מה אני בגדולתי אף אהרן בגדולתו אמר רבי אבון קדוש יהיה לך כביכול אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו רבי חנינה כתובה רבי אחא בשם רבי שמעון בן לקיש כהן משיח שחטא מלקין אותו בבית דין של שלשה אין תימר בבית דין של כ"ג נמצא עלייתו ירידה לו רשב"ל אמ' נשיא שחטא מלקין אותו בבית דין של שלשה מה מחזרין ליה א"ר חגי מוטב דינון מחזירין ליה דו קטלון ליה שמע ר' יודה נשיא וכעס שלח גותיין למיתפש ית רשב"ל וערק בדא דמוגדלא ואית דאמרין בדה דכפר חיטיא סליק רבי יוחנן לבית וועדא סליק רבי יודה נסייא לבית וועדא אמר ליה למה לית מרי אמר לן מילה דאורייא שרי טפח בחדא ידיה אמר ליה ובחדא ידא טפחין אמר ליה לאו אין לא בן לקיש לא אמר ליה לא אמ' ליה ואנו מפתחא אמר ליה ברא דמוגדלא אמר ליה אנא ואת נפיק לקדמיה שלח רבי יוחנן גבי רבי שמעון בן לקיש עתיר לך מילה דאורייא דנשייא נפיק לקדמך נפק לקדמון מר דיגמא דידכון דמי לברייכון כד אתא רחמנא למיפרקית ישראל ממצרים לא שלח לא שליח ולא מלאך אלא הקב"ה בעצמו דכתי' ועברתי בארץ מצרי' בלילה הזה ולא עוד אלא הוא וכל דורגון דידיה אשר הלך אלהים אין כתיב כאן אלא אשר הלכו אלהים אמרין ליה מה חמיתה מימור לן הדא מילתא אמר לון מה אתון סברין מי דחיל מינכון הוינא מנע אולפניה דרחמנא אמר רב שמואל בר רב יצחק אל בניי כי לא טובה השמועה וגו' מעבירים עם יי' מעבירין אותו
ב חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו הרי אילו כהדיוט רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין ומשנתמנו פטורין ואי זה הוא הנשיא זה המלך שנאמר ועשה אחת מכל מצות יי' אלהיו נשיא שאין על גביו אלא יי' אלהיו ואי זה הוא המשיח זה המשוח בשמן המשחה ולא המרובה בגדים אין בין הכהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות ואין בין הכהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה ד' זה וזה שוין בעבודת יום הכיפורים ומצווים על הבתולה ואסורין על האלמנה ואינן מיטמין בקרוביהן ולא פורעין ולא פורמין ומחזירין את הרוצח הלכה ג' חטאו עד שלא נתמנו כו' חברייא אמרין טעמא דרבי שמעון משם שהגדולה מכפרת אמר רבי יוסי שאין חטאו וידיעתו שוין מה מפקה מביניהון רישא דפירקא כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו כהן משיח מביא פר והנשיא מביא שעיר חטאו בספק מאן דמר משם שהגדולה מכפרת כשם שהיא מכפרת על הודאי כך היא מכפרת על הספק מאן דמר אין חטאו וידיעתו שוין אין חטאו וידיעתו שוין חטאו עד שלא נתמנו משנתמנו עברו מאן דמר משם שהגדולה מכפרת כיפרה גדולה על הראשון וחייב על השיני ועל השלישי מאן דמר אין חטאו וידיעתו שוין חטאו על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו מאן דמר אין חטאו וידיעתו שוין הרי חטאו וידיעתו שוין מאן דמר משם שהגדולה מכפרת אפילו כן הגדולה מכפרת אמר רבי מתניה לעולם אין הגדולה מכפרת עד שתיוודע לו גדולתו אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה אפילו בעלם אחד פטור ספק חצי זית עד שלא נתמנה וספק חצי זית משנתמנה מביא אשם תלוי מצינו דבר עיקרו פטור ספיקו חייב ולא אשכחנן כן אכל שני זיתים ונתוודע לך בוודייו של אחד מהן שני עמד לו בספיקו רבי יעקב דרומייא בעא קומי רבי יוסי מה נפשך חלב אכל כיפר אמר רבי יוסי כל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי ידיעת ספיקה קובעתו לחטאו הרי מצינו דבר עיקרו פטור וספיקו חייב וכא עיקרו פטור וספיקו חייב אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ספק כזית עד שלא נתמנה וספק כזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת בשני העלימות חייב שתים אכל שלשה זיתים וסבור שהן שנים הפריש חטאת כדרבי יוחנן דר' יוחנן אמר נתכפר מקצת החט נתכפר כולו רבי שמעון בן לקיש אמר נתכפר מקצת החט לא נתכפר כולו אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספק כל אחד ואחד ואחר כך נתוודע לו בית דין רבי שמעון בן לקיש אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו רבי יוחנן אמר אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק מודה רבי שמעון בן לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו ומה טעמא כחטאת כאשם את שהוא מביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו ואת שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו מחלפה שיטתיה דר' שמעון בן לקיש תמן הו' אמ' ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו וכא אמר אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו תמן אשמו קובעו וכא מה אית לך מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן תמן הוא אמ' נתכפר מקצת החט נתכפר כולו וכא הוא אמר אכן לא אמר ר' יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה שום קרבן הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית מה יעשה בה רבי יוסי אמר תלויה בכפרה אמר רבי זעירא כל שלא נראית לא היא ולא דמיה מתה מיד אכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקו משנתמנה ובבית דין מעבר על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש פטור על דעתיה דרבי יוחנן חייב כן אמר רבי שמעון בן לקיש לפטור ולא לחיוב אלא כיני אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספיקו עד שלא נתמנה וודייו משנתמנה על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דו אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו דו אמר חייב על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אין ידיעת ספיקו קובעת לחטאו דו אמר חייב על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו דו אמר פטור הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית מה יעשה בה רבי יסא אמר תלויה בכפרה אמר רבי זעירא כל שלא נראית לא היא ולא דמיה מתה מיד אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה חצי זית שעבר הואיל ובא חיוב קרבן בנתיים מצטרפין נישמעינה מן הדא היו לפניו שלשה אכל את הראשון ולא נתוודע לו שני ושלישי העלימו של ראשון נתודע לו על הראשון ולא נתוודע לו על השיני שלישי בהעלימו של שני ואחר כך נתוודע לו על כולהם רבי יוחנן אמר חייב על הראשון ועל השיני ופטור על השלישי אמר רבי יוסי שני לדעתו הדבר תלוי רצה מתכפר לו על הראשון רצה מתכפר לו על השלישי חברייא מדמייא לה לארבעה חציי זיתים אם היה פיקח מביא קרבן אחד ואם לאו מביא שני קרבנות היך עבידא מביא על הראשון ועל השיני אחד על השלישי ועל הרביעי אחד רבי יוסי מדמה לה לזיתים שלימים אם היה פיקח מביא שני קרבנות ואם לאו מביא שלשה קרבנות היך עבידא מביא על הראשון ועל השיני אחד ועל השלישי ועל הרביעי אחד אם הביא על האמצעיים פטור על הראשון ועל הרביעי רבי יוסי מדמי לה לזיתי' שלימים אם היה פיקח מביא שני קרבנות ואם לאו מביא שלשה קרבנות היך עבידא מביא על הראשון ועל השיני אחד ועל השלישי ועל הרביעי אחד אם הביא על האמצעיים חייב על הראשון בפני עצמו ועל הרביעי בפני עצמו רבי יצחק שאל אף באכילת פרסים כן אמר רבי יוסי כל זה שאילתה דרבי יצחק לית היא כלום וכתיב באכילת פרסים הדבר תלוי אילו אכל חצי זית בתוך כדי פרס זה וחצי זית בתוך כדי פרס זה שמא כלום הוא אכל כמה זיתים וכמה פרסים בהיעלם אחד אינו חייב אלא אחת רבנן דקיסרין אמרי עד דין מדמי לה לחלבים ודמינה לשבת אילו ארג חוט אחד בתוך כדי בגד זה וחוט אחד בתוך כדי בגד זה שמא כלום הוא ארג כמה חוטין בכמה בגדים בהיעלם אחד אינו חייב אלא אחת הרי בא חיוב בקרבן בנתיים ות מר מצטרפין אמר רבי אבון תמן חייוב בקרבן ברם הכא קרבן אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה וכזית משעבר על דעתון דחברייא דינון אמרין משם שהגדולה מכפרת כיפרה גדולה על הראשון וחייב על השיני ועל השלישי על דעתיה דרבי יוסי דו אמר אין חטאו וידיעתו שוין חייב על הראשון ועל השיני ופטור על השלישי אכל כזית ספק עד שלא נתמנה ספק משנתמנה ספק עד שלא נתגייר ספק משנתגייר ספק עד שלא הביא שתי שערות ספק משהביא שתי שערות מביא אשם תלוי אכל ספק כזית ואין ידוע אם ביום הכיפורים אכלו אם קודם יום הכיפורים אכלו ספק כפרה כיפר אם ביום הכיפורים אכלו אם לאחר יום הכיפורים אכלו חברייא אמרין ספק כפרה כיפר אמר רבי מתנייה לעולם אין ספק כפרה מכפר אלא על מיני דמים מתניתא מסייעא לחברייה שבת ויום הכיפורי' ועשה מלאכה בין השמשו' מה נפשך יום הכיפורים הוא כיפר חול הוא מותר והתני ואכל אמר רבי יוסי בי רבי בון באכילת היתר אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספיקן עד שלא נתמנה ובבית דין משנתמנה על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש חייב על דעתיה דרבי יוחנן פטור כן אמר רבי שמעון בן לקיש לחיוב לא לפטור אלא כיני אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספיקן משנתמנה ובבית דין משעבר על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דו אמר נתכפר מקצת החט לא נתכפר כולו דו אמר פטור על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר נתכפר מקצת החט נתכפר כולו דו אמ' חייב הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית מה יעשה בה רבי יסא אמר תלויה בכפרה אמר רבי זעירא כל שלא נראית לא היא ולא דמיה מתה מיד מודה רבי יוחנן שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית מה יעשה בה רבי יסא אמר תלויה בכפרה אמר רבי זעירא כל שלא נראית לא היא ולא דמיה מתה מיד מודה ר' חנן שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית מה יעשה בה ר' יסא אמ' תלויה בכפרה לפום כן רבי יוסי בי רבי בון הוי עליה אכל חמשה זיתים ונתודע לו בראשון ומביא קרבן בשני ומביא קרבן בשלישי ומקריב קרבן ברביעי ומקריב קרבן בחמישי ומקריב קרבן ר' יוחנן אמר נתכפר לו בראשון שהוא לפני אכילת כולהם והשאר יפלו לנדבה ר' שמעון בן לקיש אמר נתכפר לו באחרונה שהוא לאחר אכילת כולהם והשאר ידחו רב חסדא ורב המנונא רב חסדא כרבי יוחנן ורב המנונא כרבי שמעון בן לקיש מתיב רב חסדא לרב המנונא והא מתניתא מסייעה לך ופליגא עלי אם היתה ידיעה בנתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אילו תנא אשם וקם ליה יאות אמר רבי חיננה אפילו כן לצדדין דת מר כן אשר נשיא יחטא אמר רבן יוחנן בן זכאי אשרי שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו הוא מביא לא כל שכן על זדונו נשיא שלו מביא חטאת לא כל שכן ההדיוט נשיא יכול נשיא שבטים כנחשון תלמוד לומר ועשה אחת מכל מצות יי' אלהיו ולהלן הוא אומר למען ילמד ליראה את יי' אלהיו אלהיו לגזירה שוה מה אלהיו שנ' להלן נשיא שאין על גביו אלא אלהיו אף אלהיו שנ' כאן נשיא שאין על גביו אלא אלהיו אשר יש צדיקים וגו' אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעי' בעולם הזה ווי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים בעולם הזה מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ומה טעמא ומלך ישראל ומלך יהודה וגו' בגורן כבגורן אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלחוד עד דיהוא בן נמשי ומה טעם בני רביעים ישבו לך עד כסא ישראל מיכן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה אי זהו משיח המשוח בשמן המשחה כו' אמר רב חונה כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום שעורה הוות מתכפר לו כהדיוט תני ר' יודה בי רבי אלעאי אומר שמן המשחה שעשה משה בהר מעשה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג שנ' ושמן זית הין אם לסוך בו את העצי' לא היו ספק על אחת כמה וכמה שהאור בולע והיור' בולע' והעצים בולעין ממנו נמשחו המשכן וכל כליו המזבח וכל כליו מנורה וכל כליה כיור וכנו ממנו נמשחו אהרן כהן גדול ובניו כל שבעת ימי המילואים ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים מלך בתחילה טעון משיחה מלך בן מלך אין טעון משיחה שנאמר קום משחיהו כי זה הו' זה טעון משיחה ואין בניו טעון משיחה אבל כהן גדול בן כהן גדול אפי' עד עשרה דורות טעון משיחה וכולו קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדרותיכם אין מושחין את המלכים אלא על גבי המעיין שנ' והרכבתם את שלמה בני וגו' ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל אין מושחין את המלכים אלא מפני המחלוקת מפני מה נמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו ויואש מפני עתליה ויהוא מפני יורם לא כן כתיב קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין משיחה ולא יאשיהו גנזו הדא אמרה באפי' בלסמון נמשחו יואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים אין מושחין מלכים אלא מן הקרן שאול ויהוא נמשחו מן הפך היתה מלכותן מלכות עוברת דוד ושלמה נמשחו מן הקרן היתה מלכותן מלכות קיימת אין מושחין מלכים כהנים רבי יודה ענתודרייה על שם לא יסור שבט מיהודה אמר רבי חייה בר בא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב כל ישראל מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים והכתיב הבכור יוחנן הבכור למלכות והכתיב השלישי צדקיהו הרביעי שלום שלישי למלכות רביעי לתולדת צדקיהו שצידק עליו את הדין שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד לא שלום הוא שמיה ולא צדקיה הוה שמיה אלא מתנייה הדא היא דכתיב וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו וגו' המשוח בשמן המשחה בבניין הראשון למרובה בגדים בבניין האחרון ואתאי כיי דמר רבי אינא בשם רבי אחא חמשה דברים היה בבית המקדש האחרון חסר מן הראשון מאי טעמא עלו ההר והבאתם עץ וגו' אכבד חסר ה' אלו ה' דברים שהיו בית המקדש אחרון חסר מהראשון ואילו הן אש וארון ואורים ותומים ושמן הקודש תני כהן משיח מביא פר אין מרובה בגדים מביא פר ודלא כר"מ מה טעמא דר"מ משיח ומה תלמוד לומר כהן להוציא למרובה בגדים מה טעמא דרבנן משיח יכול זה המלך ומה ת"ל כהן לרבות מרובה בגדי' הכא את מר להוציא למרובה בגדים וכא את מר לרבות למרובה בגדי' א"ר הילא כל מדרש ומדרש לעניינו אילו נאמר משיח ולא נאמ' כהן הייתי או' על העלם דבר מביא פר ועל שגגת המעשה מביא שעיר הוי צורך הו' שיאמ' כהן או אילו נאמ' כהן ולא משיח הייתי אומר זה המלך אם תאמר בפר קדמה פרשת מלך שיוטל על העלם דבר מביא פר ועל שגגת המעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר משיח וצורך הוא שיאמר כהן אמר רבי יוחנן עבר והביא עשירית האיפה שלו כשר מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול מה מייחדין ליה עימיה אמר רבי חגיי משה דינון מייחדין ליה עימיה דו קטיל ליה אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים ר' יוחנן אמר מפני האיבה עבר זה ושימש זה הראשון כל קדושת כהונה עליו השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט אמר רבי יוחנן עבר ועבד עבודתו פסולה עבודתו משל מי נישמעינה מן הדא מעשה בבן אלם בציפרים שאירע קרי בכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אלם ושימש תחתיו יצא ואמר למלך פר ואיל הקריבים היום משל מי הן קריבין משלו או משל כהן גדול וידע המלך מהו שואלו אמר לו לא דייך ששימשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם וידע בן אלם שהוסע מכהונה גדולה מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לטייל עם המלך ערב יום הכיפורים עם חשיכה ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימאתו ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו אותו היום ראת אימן שני בניה כהנים גדולים שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה שלחו ואמרו לקמחית מה מעשים טובים יש בידך אמרה להן יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי מימיי אמרין כל קמחייא קימחין וקימחא דקימחית סולת קראו עליה הפסוק הזה כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה יכול לא יהא משוח מלחמה מפני עשירית האיפה שלו תלמוד לומר תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו מביא עשירית האיפה ואת שאין בנו עומד תחתיו אינו מביא עשירית האיפה ומניין למשוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן וגו' את שהוא בא אל אוהל מועד לשרת בקודש בנו עומד תחתיו ואת שאינו בא אל אוהל מועד לשרת בקודש אין בנו עומד תחתיו ומניין שהוא מתמנה להיות כהן גדול פינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים יי' עמו רבי יוסי כד הוה בעי מקנתרה לרבי לעזר בי רבי יוסי הוה אמר ליה לפנים עמו בימי זמרי מיחה ובימי פילגש בגבעה לא מיחה ומניין שהיה עובד בשמונה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו ומה תלמוד לומר אחריו לגדולה של אחריו ומניין שהוא נשאל בשמונה רבי ירמיה רבי אימי בשם ר' יוחנן ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו ומה ת"ל אחריו לקדושה של אחריו בכמה הוא נשאל אייתיהו רבבהו שעלה מתניתא דבר קפרא מדרומא ותנא אינו עובד לא בארבעה של כהן הדיוט ולא בשמונה של כהן גדול אמר ר' בא בדין היה שיהא עובד בארבעה ולמה אמרו אינו עובד שלא יהו אומרין ראינו כהן הדיוט פעמים שהוא עובד בשמונה ככהן גדול אמר רבי יונה ולא בפנים הוא עובד והלא בחוץ הוא נשאל וטועין דבר מבפנים לבחוץ וכי רבי טרפון רבן של כל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן דכתיב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימים לא בעלי מומין דברי רבי עקיבה אמר לו ר' טרפון אקפח את בניי אם לא ראיתי שמעון אחי אימה חיגר באחת מרגליו ועומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע אמר לו רבי עקיבה שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל ואני אומר בשעת קרבן אמר לו רבי טרפון אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש ואת' דורש ומסכים שמועה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו וכפר הכהן אשר ימשח אותו מה ת"ל לפי שכל הפרשה נאמרה באהרן אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדי' מניין ת"ל ואשר ימלא את ידו ומניין לרבו' אחר המתמנה ת"ל וכפר הכהן במה הוא מתמנה רבנן דקיסרין בשם ר' חייה בר יוסף בפה א"ר זעיר' הדא אמרה שממנין זקינים בפה אמר רבי חייה בר אדא מתניתא אמרה כן חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל הוא לא המלך הוא לא הנשיא הוא לרבות כהן משוח מלחמה אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו בתוליה רבי לעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת רבי יצחק שאל אף בשאר כל הדברים כן קומץ ואחר מקטיר ומקבל ואחר זורק שורף ואחר יזה רבי יעקב בר אידי בשם רבי יצחק עשן אותה חטאת גדולה שלא נודעה לרבים הדא אמרה קומץ ואחר מקטיר מקבל ואחר זורק שורף ואחר יזה רבי ברכיה רבי יעקב בר אידי רבי יצחק שאל היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצ' מת עבד לה שמת ויחזור הרוצח למקומו או יעשה כמו שנגמר דינו בלא כהן גדול ואל יצא משם לעולם
ג כהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל וההדיוט לא מקריב ולא אוכל הלכה ו' כהן גדול פורס מלמטן כו' רבי לעזר בשם כהנא למעלן למעלן מקנה שפה למטן למטן מקנה שפה רבי יוחנן אמר למטן ממש רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר לא אתייא דא אלא על אביו ועל אמו כדברי ר' מאיר דתני על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו כדברי רבי מאיר רבי יודה אומ' כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע של תפלות מאי כדון אומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל דברי רבי מאיר רבי יודה אומר כל אותו היום רבי שמעון אומר גומר כל העבודה שבידו ובא לו בין רבי מאיר לרבי שמעון חדא בין רבי יודה לרבי שמעון חדא בין רבי מאיר לרבי יודה הכנסה רבי יעקב בר דסיי מפשק ביניהון רבי מאיר אומר היה בפנים היה יוצא היה בחוץ לא היה נכנס רבי יודה אומר היה בפנים היה יוצא היה בחוץ לא היה נכנס רבי שמעון אומר גומר את כל העבודה שבידו ובא לו רבי יוסי ביר' בון בשם רב חונה מתניתא דרבי שמעון ומן המקדש לא יצא עמהן אינו יוצא יוצא הוא אחריהן אלא הן נכנסין והוא יוצא הן נכסין והוא נגלה ויוצא אחריהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אינו יוצא מן המקדש כתיב ומן המקדש לא יצא למד אלא לא יצא יצא לא היה חוזר רבי אבהו בשם רבי לעזר אין אנינה אלא למת בלבד דכתיב ואנו ואבלו פתחיה התיב רבי חייה בר אדא והכתיב ואנו הדייגים ואבלו כל משליכי ביאר חכה אמר רבי חנינה מתניתא אין אנינה טמאה אלא למת בלבד אי זו היא אנינה משעת מיתה ועד שעת קבורה דברי רבי וחכמים אומרים כל אותו היום אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי קולת וחומרת על דרבנן מה מפקה מביניהון מת ונקבר בשעתו על דעתיה דרבנן אסור כל אותו היום על דעתיה דרבי אינו אסור אלא אותה השעה בלבד מת ונקבר לאחר שלשה ימים על דעתיה דרבנן אסור כל אותו היום על דעתיה דרבי אסור עד שלשה ימים אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן רב חסדא תריהון אמרין מודה רבי לחכמי' שאינו אסור אלא אותו היום בלבד כהדא דתני רבי אומר תדע לך שאין אנינות לילה תורה שהרי אמרו אונן טובל ואוכל פסחו לערב והרי אמרו אנינת היום תורה רבי יוסי בי רבי בון בשם רב הונא תיפתר בשניקבר עם דימדומי החמה ולית שמע מינה כלום
ד כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו פר המשיח ופר העדה עומדין פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו ח' האיש קודם להחיות ולהשיב אבידה והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית בזמן ששניהן עומדין בקלקלה האיש קודם לאשה הלכה ז' כל התדיר מחבירו כו' לפי שזה מכפר וזה מכפר מוטב שיקדום המכפר למתכפר כמה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל נדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודמת נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם נישמעינה מן הדא נדבת משיח ושעירי עבודה זרה עומדין שעירי עבודה זרה קודמין מפני שדמן נכנס לפנים לא מר אלא שדמן נכנס לפנים הדא אמרה נדבת משיח ונדבת ציבור נדבת משיח קודמת היה שם פר עבודה זרה ושעיר הבא עמו וחטאת אחרת פר קודם לשעיר ושעיר קודם לחטאת אחרת וחטאת אחרת קודמת לפר היך עבידה אמר רבי יוסי מכיון שהשעיר מחוסר זמן לפר כמי שקדמו פר וחטאת אחרת קודמת לפר פר של עבודה זרה קודם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו במקרא רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי מעתה של ראש חדש יקדום לשעיר הבא עמו מפני שקדמו אמר רבי בא מרי לית יכיל חטאת דידיה חסר על עולת התמיד יעשה ונסכו סמכו לעולת התמיד קרבן איש וקרבן אשה קרבן איש קודם הדא דת מר בשהיו שניהן שוין אבל אם היה זה פר וזה גדי כהיא דמר רבי פינחס בשם רבי הושעיה ועבד מביא פר ורבו מביא פר עבד קודם לרבו דתנינן תמן פר משיח ופר עדה עומדים פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו מעשה בי רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבה שעלו לחולת אנטוכיא על עסק מגבת חכמים והוה תמן חד אבא יהודה עביד מצוה בעין טובה פעם אחת ירד מנכסיו וראה רבותינו ונתייאש מהן עלה לו לביתו ופניו חולניות אמרה לו אשתו מפני מה פניך חולניות אמר לה רבותינו כאן ואיני יודע מה אעשה אשתו שהיתה צדקת ממנו אמרה לו נשתיירה לך שדה אחת לך ומכור חצייה ותן להן הלך ועשה כן ובא אצל רבותינו ונתן להן ונתפללו עליו רבותינו אמרו לו אבא יהודה הקב"ה ימלא חסרונותיך עם כשהלכו להם ירד לחרוש בתוך חצי שדהו עם כשהוא חורש בתוך חצי שדהו שקעה פרתו ונשברה ירד להעלותה והאיר הקב"ה עיניו ומצא סימא אמר לטובתי נשברה רגל פרתי ובהדורת רבותינו שאלון עלוי אמרין מה אבא יהודה עביד אמרין מאן יכיל חמי אפוי דאבא יהודה אבא יהודה דתורוי אבא יהודה דגמלוי אבא יהודה דחמרוי חזר אבא יהודה לכמות שהיה ובא אצל רבותינו ושאל בשלומן אמרין ליה מה אבא יהודה עביד אמר להן עשתה תפילתכם פירות ופירי פירות אמרו לו אף על פי שנתנו אחרים יותר ממך בראשונה אותך כתבנו ראש טימוס נטלוהו והושיבוהו אצלם וקראו עליו הפסוק הזה מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחינו רבי חייה בר בא עביד פסיק' בהין בית מדרשא דטיבריא והוון תמן מן אילין דבר סילני ופסק חדא ליטר' דהב נטלו רבי חייה רבה והושיבו אצלו וקרא עליו הפסוק הזה מתן אדם ירחיב לו וגומ' רבי שמעון בן לקיש עאל לבוצרה והוה תמן חד רבהון רמייא חס ליה דלא הוה רמאי אלא שהיה מרמה במצוות והוה חמי כמה דציבורא פסק והוא פסיק לקבליה נטלו רבי שמעון בן לקיש והושיבו אצלו וקרא עליו הפסוק הזה מתן אדם ירחיב לו וגומ' האיש קודם לאשה כו' עד כדון בשהיה זה להחיות וזה להחיות זה לכסות וזה לכסות הרי שהיה זה להחיות וזה לכסות נישמעינה מן הדא דמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי אנטיגנס כסות אשת חבר וחיי עם הארץ כסות אשת חבר קודמת לחיי עם הארץ מפני כבודו של חבר לא מר אלא כסות אשת חבר בחיי חבר אבל אם היה זה להחיות וזה לכסות אותו שלהחיות קודם אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת אבידתו ואבידת רבו שלו קודמת אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לחיי העולם הזה ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא ורבו שלימדו משנה לא רבו שלימדו מקרא אם היה אביו שקול כרבו אביו קודם מה הועיל א"ר יוסי בי ר' בון כשהיה חצי תלמודו מזה וחצי תלמודו מזה אבידת אביו שחצי תלמודו ממנו ואבידת אמו גרושה מאביו מי קודם אביו הוא שיקדום או עד שיהא כל תלמודו ממנו אבידת רבו שחצי תלמודו הימינו ואבידת אמו גרושה מאביו מי קודם רבו הוא שיקדום או עד שיהא כל תלמודו הימינו אבידתו ואבידת אמו ואבידת אביו ואבידת רבו שלו קודם לאביו ואביו לאמו ואמו לרבו ולא מתנית' היא האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבידה סברין מימר בשאין רבו שם אתא מימר לך ואפילו רבו שם הוא ואמו ורבו ואביו עומדים בשבי הוא קודם לאמו ואמו לרבו ורבו לאביו ולא מתניתא היא האשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית השבי סברין מימר בשאין רבו שם אתא מימר לך ואפי' רבו שם אי זהו רבו שלימדו חכמה כל שפתח לו תחילה דברי ר"מ ר' יודה או' כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי או' כל שהאיר עיניו במשנתו אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן הלכה כמי שהוא אומר כל שרוב תלמודו הימינו ולמה לא פתר לה כרבי יודה אית תניי תני ומחליף ר' לעזר קרע על שפתח לו תחילה שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי ביר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השיחי ואחד פותח כיון ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחח אמה עד שלא יפתח ר' חנניה הוה מיסתמיך בר' חייה בר בא בציפרין חמא כל עמא פריי א"ל למה כל עמא פריי אמר ליה רבי יוחנן יתיב דריש בבית מדרשא דרבי בנייה וכל עמא פריי מישמעיניה אמר בריך רחמנא דחמי לי פירין עד דאנא בחיים וכל אגדתא פשטית ליה חוץ ממשלי וקוהלת שניהם עומדין בקלון האיש קודם לאשה למה שהאשה דרכה לכן והאיש אין דרכו לכן מעשה בי רבי יהושע שעלה לרומי אמרו על תינוק אחד ירושלמי שהיה אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות לו תלתלתלים והוא עומד בקלון והלך רבי יהושע לבודקו כיון שהגיע לפתחו נענה ר' יהושע ואמר לו מי נתן למשיס' יעקב וישראל לבוזזים הלא יי' נענה התינוק ואמ' לו זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו מיד זלגו עיניו דמעות ואמ' מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שאיני זז מיכן עד שאפדנו ופדאו בממון הרבה ושילחו לארץ ישר' וקרא עליו הפסוק הזה בני ציון היקרים וגו'
ה כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר ממזר לנתין נתין לגר וגר לעבד משוחרר אימתי בזמן שכולן שוין אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר כו' חכם קודם למלך מלך קודם לכהן גדול כהן גדול קודם לנביא נביא קודם למשוח מלחמה משוח מלחמה קודם לראש משמר ראש משמר קודם לבית אב בית אב קודם למרכל והמרכל קודם לגיזבר גיזבר קודם לכהן הדיוט כהן הדיוט קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר ממזר לנתין נתין לגר וגר לעבד משוחרר אימתי בזמן שכולן שוין אבל אם היה ממזר תלמ' חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמ' חכם קודם לכהן גדול עם הארץ חכם קודם למלך חכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך שמת כל ישראל ראויין למלכות אמר רבי יוחנן כל אותן ארבעים יום שעשה משה בהר היה למד תורה ומשכחה ובסוף נתנה לו במתנה כל כך למה בשביל להחזיר את הטיפשים כד דמך רבי סימון בר זביד עאל רבי הילי ואפטר עלוי כי יש לכסף מוצא וגו' ברזל מעפר יקח וגו' אילו אם אבדו יש להן חליפין אבל תלמ' חכם שמת מי מביא לנו כיוצא בו והחכמה מאיין תימצא וגו' ונעלמה מעיני כל חי וגו' אמר רבי לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא ליבם דכת' ויצא לבם אנו שאבדנו רבי סימון בר זביד על אחת כמה וכמה מלך קודם לכהן גדול דכתיב והרכבתם את שלמה בני וגומ' כהן גדול לנביא דכתיב ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך הקדים צדוק לנתן רבי יונה בשם רבי חמא בר חנינה נביא מכפת ידיו ורגליו ויושב לו בפני כהן גדול ומה טעמא שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה וריעיך היושבים לפניך יכול יהו הדיוטות תלמוד לומר כי אנשי מופת המה ואין מופת אלא נבואה היך מה דת מר ונתן אליך אות או מופת נביא קודם למשוח מלחמה משוח מלחמה קודם לראש משמר ראש משמר קודם לראש בית אב ראש בית אב קודם למרכל והמרכל קודם לגיזבר גיזבר קודם לכהן הדיוט כהן קודם ללוי לוי לישראל לא הוה לוי הוא אמר רבי אבון בשעת הדוכן שנו אמ' רבי אבון גר ומשומד משומד קודם מפני מעשה שאירע מפני מה הכל רצין אחר הגיורת ואין הכל רצין אחר משוחררת שהגיורת בחזקת משתמרת ומשוחררת בחזקת הבקר ומפני מה הכל רצין אחר העכבר מפני שעסקו רע עם הבריות אמר רבי יוחנן אל תאמין בעבד עד ששה עשר דור בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ויכה את גדליהו במצפה רבי יהושע בן לוי אמר ראש וזקן זקן קודם שאינו ראש אם אינו זקן מה טעמא אתם נצבים היום כולכם וגו' וכתי' ויאסף יהושע את כל זקני ישראל שכמה משה הקדי' ראשים לזקינים יהושע הקדים זקינים לראשים משה על ידי שהיו הכל תלמידיו הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שלא היו הכל תלמידיו הקדים זקינים לראשים משה על שלא צרך להם בכיבוש הארץ הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שצרך להם בכיבוש הארץ הקדים זקנים לראשים משה על ידי שלא נתייגע בתלמוד תורה הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שנתייגע בתלמוד תורה הקדים זקנים לראשים רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי משה על ידי שצפה ברוח הקודש שעתידין ישר' להיסתכר במלכיות וראשיהן עומדין על גביהן הקדים ראשים לזקנים תני הסודרן קודם לפילפלן רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי אפילו כרבי אמי אמר ליה מיתבעי מרבי אימי הוא הפילפלן הדא אמרה משנה קודם למקרא ודא מסייעא ליה דתני רבי שמעון בן יוחי העוסק במקרא מידה שאינה מידה ורבנן עבדין מקרא כמשנה רבי שמואל בר נחמן אמר משנה קודם לתלמוד ומה טעמא קנה חכמה קנה בינה וגו' רבי יוחנן אמר תלמוד קודם למשנה ומה טעמא קנה חכמה מה טוב מחרוץ מה מקיים רבי יוחנן טעמא דרבי שמואל בר נחמן מים בזול ויין ביוקר איפשר לעולם לחיות בלא יין אי איפשר לעולם לחיות בלא מים ומה מקיים רבי שמואל בר נחמן טעמא דרבי יוחנן מלח בזול פילפלין ביוקר איפשר לעולם לחיות בלא פלפילין אי איפשר לעולם בלא מלח לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד הדא דת מר עד שלא שיקע בו רבי רוב משניות אבל מששיקע רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה דרש רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו חכם בעיניו איש עשיר זה בעל התלמוד ודל מבין יחקרנו זה בעל אגדה לשנים שנכנסו לעיר ביד זה עשתות של זהב וביד זה פרוטרוט זה שבידו עשתות של זהב אינו מוציא וחיה וזה שבידו פרוטרוט מוציא וחיה דרש רבי אחא פלס ומאזני משפט ליי' מעשהו כל אבני כיס פלס זה המקרא מאזני זה המשנה משפט זה התלמוד ליי' זה התוספת מעשהו כל אבני כיס כולהם נוטלין שכרן מכיס אחד רבי אבא בר כהנא אזל לחד אתר אשכח רבי לוי יתיב דרש איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטינו האלהים לאכול ממנו כי איש נכרי יאכלנו עושר זה המקרא נכסים אילו הלכות וכבוד זה התוספת ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אילו משניות גדולות כגון משנתו של רבי חונה משנתו של רבי הושעיה ומשנתו של בר קפרא ולא ישליטינו האלהים לאכול ממנו זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר כי איש נכרי יאכלנו זה בעל התלמוד קם רבי אבא בר כהנא ונשקיה בראשיה אמר זכיתה מימרינה יקים תזכי מימרינה מיתיב ביקשו למנות זקנים מאיכן הן ממנים מטיבריה אמדרומה אמר רבי סימון יהודה יעלה אמר ליה רבי מנא הדא דת מר למלחמה אבל למנויי רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדייא ביריחו ויצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש והלל הזקן אחד מהן נתנו עיניהן בשמואל הקטן שוב נכנסו זקנים לעלייה ביבנה ויצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שני' ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד מהן נתנו עיניהן באליעזר בן הורקנוס והיו שמיחים על שהסכימה דעתן לדעת רוח הקודש אילין דבר פזי ודבר הושעיה הוו עלין ושאלין בשלמיה דנשייא בכל יום והוון אילין דרבי הושעיה עלין קדמאי אזלון אילין דבר פזי ואיתחתנון בנשיאותא אתון בעון מיעול קדמאי אתון ושאלון לרבי אימי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא אי זה קרש זכה לינתן בצפון יינתן בצפון בדרום ייתנן בדרום תרתין זרעין בציפרין בלווטייא ופגנייא הוו עלין ושאלין בשלמיה דנשייא בכל יום והוון בלווטייא עלין קדמאי ונפקין קדמאי אזלון פגנייא וזכון לאורייתא אתון בען מיעול לקדמאי אישתאלת לרבי שמעון בן לקיש שאלה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן עאל רבי יוחנן ודרשה בבית מדרשא דר' בנייה אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ סברין מימר ליפדות ולהחיות ולכסות הא לישיבה לא אמר רבי אבון אף לישיבה ומה טעמא יקרה היא מפנינים ואפילו מזה שהוא נכנס לפני לפנים הדרן עלך כהן משיח שחטא וסליקא לה מסכתא דהוריות וכוליה סידרא דישועות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.