א לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלם לחלק אלא או' לו העלם שנאכלם ושנשתם בירוש' אבל נותנין זה לזה מתנת חנם לא יאמר אדם לחבירו כו' מה בין האומר שנאכלם ושנשתם לאומר לחלק ר' זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא תמן תנינן האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום מככר בפונדיון לכשילקוט ירקות שדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו דמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית מה בין האומר לקט לי מה בין האומר לקט לי בו רבי אבין בשם רבי יוסי בן חנינה מהלכות של עימעום היא תמן תנינן שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני מה בין האומר הלויני מה בין האומר השאילני רבי זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא פיתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יונתן עוד היא מהלכות של עימעום היא אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא מהו מהלכות של עימעום היא כך אני אומר במקום שפת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים אסורה ועימעום עליה והתירוה או במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים מותרת ועימעמו עליה אסורה אמר רבי מנא ויש עימעום לאיסור ופת לא כתבשילי גוים היא כך אני או' במקום שאין תבשילי ישר' מצויין בדין הוא שיהו תבשילי גוי' מותרי' ועימעמו עליהן ואסרו' אלא כן הוא במקום שאין פת ישראל מצויה בדין שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנין דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא כדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטור ולא עבדינן כן תני לא יאמר אדם לחבירו בירושלם העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק אמר רבי לעזר דרבי יודה ודרבי נחמיה היא מה נן קיימין אם בהוא דאמר ליה הא לך הב לי דברי הכל אסור הב לי ואנא יהב לך דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בהוא דאמר ליה הב לי בריא לי אנא יהב לך רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין שאין ירקות שדה מצויין ורבנין מתירין שירקות שדה מצויין משהעלה אותן מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם אף במעשר בהמה כן מעשר שני על ידי שמכירתו מיוחדת את אמר מותר מעשר בהמה על ידי שאין מכירתו מיוחדת הרי את אמר אסו' לית פשיטא לך דהיא מותר מהו שיאמר לו העל בהמה וחיה זו ואני אוכלם בשר שחוטה שיש לי שם
ב אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו ור"ש מתיר אמר להן ר' שמעון אם היקל בזבחי שלמי' שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא יקל בתרומה אמרו לו מה לא היקל בזבחי שלמים שכן מותרין לזרים נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים הלכה ב' תני שלא יבוא לידי פסול מהו לידי פסול אמר רבי יונה שנפסל בטבול יום לאוכלו אין את יכול שהוא טמא דבר תורה אין את יכול שהוא טהור דבר תורה הוי שלא יבוא לידי פסול מהו ממעט באכילתו תרומה אסורה לזרים מעשר שני מותר לזרים תרומה אסורה בטבול יום מעשר שני מותר בטבול יום וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה תרומה מותרת לאונן מעשר שני אסור לאונן תרומה אינה טעונה מחיצה מעשר שני טעון מחיצה אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה תני אין לוקחין שביעי' בכסף מעש' אמר רבי יוסי במחלוקת אמר רבי יונה דברי הכל היא אוכלי תרומה זריזין הן התיב רבי חנניה קומי רבי מנא והא תנינן נתערבו בבכורות ר' שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותני עלה יאכלו כחמור שבהן אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה תדע לך שהוא כן דתנינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו ותנינן משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה הלכה ג' רבי יהושע בן לוי אומר אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדישות א"ר לעזר ותני כן אם בבהמה הטמאה ופד' בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש מוסיף חומש אף כל שהו' תחילת הקדש מוסיף חומש רבי שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוסיף חומש רבי שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן מדמי פסח הוממו ופדיין מוסיף חומש א"ר יודן חדא צורכה וחדא לא צורכה אמר ר' מנא פסח צורכה שלמי' לא צורכ' שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא אינו מוסיף חומש א"ר הונא טעמ' דר"ש דו אמ' אין הפסח עושה תמורה ושונ' הימר בו עודהו פסח מימר בו עודהו שלמי' א"ל ר' מנא ולא דמויי הוה ר' מדמ' לה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן שלקחן שלמים בכסף מעשר הוממו ופדיין עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני ר' זעירא ר' הילא תריהון בשם ר' יוסי בן חנינה חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה תרומת מעשר משנה שוברת משיבין דבר שפקעה ממנו קדוש' מעש' על דבר שלא פקע' ממנו קדוש' מעשר וחרנה אמ' לית הדא אמרה משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא או' לו אבד עלי טבילה אחת
ג מי שהיו לו מעות בירושלם וצרך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו ולא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי ד' פירות בירושלם ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו מעות בירושלם ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלם ה' מעות נכנסות לירושלם ויוצאות פירות נכנסין ואינן יוצאין רשב"ג אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין ו' פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלם יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלם ושלא נגמרה מלאכתן סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה ז' בית שמאי אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלם ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום רבי שמעון בן יהודה אומר משו' ר' יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פירות שלא נגמר' מלאכתן שייפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירו' שנגמרה מלאכתן שבית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלם ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום והדמאי נכנס ויוצא ונפדה אבל לא יאמ' כן לעם הארץ אלא בדמאי הא בודאי לא שאין מוסרין ודאי לעם הארץ הלכה ד' כדי לעשות עיסה ולחזו' כדי לעשות עיסה ולחזור הלכה ה' רשב"ל אמר זאת אומרת ירושלם עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת א"ר יונה בדין הוא היה אפי' בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישר' אלא זאת אומר' ירושלם עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת א"ר הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה התיב רבי מנא והתנינן בית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלם אית לך מימר על דבית שמאי לוקה אלא חומר הוא במחיצות אוף הכא חומר הוא במחיצות רבי זעירה בעי הפריש עליו שני ממקום אחר נפטר או כבר תפשתו מחיצה רבי יונה בעי עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבי' לאכילה גמר מלאכה הן הלכה ו' אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודין לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרו מן המעשרות אמרו להן בי' הלל אף פירו' שנגמר' מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן מעשר הדא אמר סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר הדא פשטא שאילה אמר רבי זעירא רבי חנינ' ור' יונתן ורבי יהושע בן לוי עלו לירושלם נתמנו להן פירות וביקשו לפדותן בגבולין אמר לון חד סבא אבוכון לא הוון עבדין כן אלא מפקרן חוץ לחומ' ופודין אותן שם סבתא הוות סברה מימר רואין את המחיצות כאלו עולות ואילין רבנין הוון סברין מימר אין רואין את המחיצות כאלו עולות סבתא הוות סברה מימו' כרבי ליעזר ואילין רבנין סברין מימור כרבי יהושע רבי פינחס מסאב לה ופדי לה דו חשש לדו ולדין רבי יעקב בר אידי ור' יהושע בן לוי הלכה כדברי התלמיד אמר רבי זעירה ובלבד בפירות שהן טבולין לדמאי הא דמי עצמו כבר תפשתו מחיצה
ד אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד לחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים בית שמאי אומרים הכל כלפנים ובית הלל אומרים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ ט' הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקדש ולחול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול הלכה ז' אמר רבי לעזר לחומרין רבי יוסה בעי מהו לחומרין אמר רבי יונה הדא דתנינן תמן בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ אין שוחטין שם קדשים קלין כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ אין פתחיהן לחוץ וחללן לפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ מכנגד החומה ולפנים אין שוחטין שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ אמר רבי יעקב בר אחא כיני מתניתא תוכן קודש וגגותיהן חול מכנגד הקודש ולקודש כלקודש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקודש ופתוחות לקודש ולחול תוכן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן חול הן דאת אמר תוכן קודש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלין וטמא שנכנס לשם חייב רב יהודה בשם רב אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע ועל רוחב מאה ושלשים וחמש והתני לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור תיפתר כהדא תנייא דתני א"ר יוסי זו משנת ר' עקיבה אבל דברי חכמים הבדילו כל הלשכות וכל הלשכו' הולכין אחר פתחיהן
ה מעשר שני שנכנס לירושלם וניטמא בין שניטמא באב הטומאה בין שניטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בי' שמאי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ ובית הלל אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משניטמא בוולד הטומאה בפנים הלכה ח' כתיב כי לא תוכל שאתו מה נן קיימין אם בריחוק מקו' כבר כתיב כי ירבה ממך אם בקירוב מקום כבר כתיב ונתת הכסף אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לפדותו וכתיב ונתת הכסף תני בר קפרא אמ' אב הטומאה דבר תורה וולד הטומא' מדבריהן רבי יוחנן אמר בין זה בין זה דבר תורה וקשיא דבית שמאי על דרבי יוחנן דבית שמאי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין וולד טומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה דבר תורה הוא ואפילו על דברי בי' הלל לא מקשיא דבי' הלל אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ שניטמא בולד הטומאה בפנים מה בין וולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומא' בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא לא הוי בה רבנין אלא על דבר קפרא וקשיא דבר קפרא על דבית שמאי דבית שמאי אומרי' הכל ייפדה ויאכל בפני' חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה לוולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא שלא אומרים אינו מעשר שני שנכנס ויוצא מעת' לא ייפדה שלא יהו אומרים אינו מעשר שני נכנס לירושלם ונפדה בשעה שניטמאו בפנים מחיצה תופסתו בשעה שניטמא בחוץ אין מחיצה תופסתו ואפילו על דבית הלל לית הוא מקשייא דבית הלל אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משניטמא בוולד הטומאה בפנים מה בין מה בין וולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא מדבריהן הוא בשהכניסן על מנת שלא תתפשנו מחיצה אמר רבי זעירה הדא אמרה מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופסתו רבי יונה בעי טהור דבר תורה ואת אמר הכין אלא כיני עבר ופדה פדוי רבי יעקב דרומיא בעא קומי רבי יוסי נטמ' חוץ לירושלם ונכנס לא יצא שלא יהו אומרי' ראינו מעש' שני נכנ' לירושלם ויוצא קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדוי רבי חיה בר אדא בעא קומי רבי מנא נטמא בולד הטומאה ופדיו וחזר וניטמא באב הטומאה נאמר אם היו המעות הראשונות קיימו' מחלל עליהן ואם לאו אינו מחלל עליהן ואין לוקין לא על המעות הראשונות ולא על המעות השניות ר' יונ' בעי אף ללוקח כן אמ' ר' מנא מחיצה תופסת והלוקח תופס כשם שנ' במחיצתה כך נאמר בלוקח
ו י"א הלוקח בכסף מעשר שניטמא ייפדה רבי יהודה אומר ייקבר אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעש' שני עצמו שניטמא הרי זה נפד' הלוקח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור וברחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום י"ב צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקב' על יד עורו רבי שמעון אומר ייפדה לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה רבי יוסי או' ייקבר לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות י"ג המשאיל קנקן למעשר שני אף על פי שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן סתם אף על פי שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות כל שהן עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת י"ד בית שמאי אומרים מפתח ומערה לגת ובית הלל אומרי' מפתח ואינו צריך לערות במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות סתומות אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במידה יצא קינקן לחולין רבי שמעון או' אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא קנקן לחולין הלכה ט' מה טעמא דרבי יודה כסף ראשון ולא כסף שני אלא מן מה דאינון מתיבין ליה מקל וחומ' הוא מותיב לון מק"ו רבי יוסי בשם ר' יוחנן צבי עשו כקדשי בדק הבית לטעון העמדה והערכה רבי ירמיה בעא קומי ר' זעירה בהמה טמאה מהו שתיטען עמדה והערכה אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה עמדה והערכה בהמה טמאה לא א"ר הילא ותני כן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה אף אני ארבה את המיתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומיתה שלא שוות שעת פדיונ' לשעת הקדישה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן חמור מועלין בה ובחלבה וחלב לאו במיתה היא וכל שהוא טעון פדיון מועלין בו אין תיפתריניה לשם הילכת מיתה לא יכיל דתנינן חמור א"ר חנינא קומי ר' מנא תיפתר כר' שמעון דרבי שמעון אמר קדשי בדק הבית אין טעונין עמדה והערכה אמר ליה אין כרבי שמעון למה לי חמור אפילו שאר כל בהמה הלכה י' אמר רבי זעירא אמרה תורה פורטיהו במקדש וכונסהו בגבולין מה במקדש יצא קנקן לחולין אף בגבולין נתפש קנקן מעשר רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד במה דברים אמורים בשל יין אבל בשל שמן בין עד שלא גפן בין שגפן לא קנה מעשר קנקן בין עד שלא גפן בין משגפן עולות באחד ומאה בין עד שלא גפן בין שגפן תורם מאחד על הכל הלכה י"א אמר רבי חנניה וקשיא על דבית שמאי מה בינה לחמשה שקין בגורן אלו חמש' שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה רבי יהושע בן לוי אמר על הראשונה הושבה ר' בא אמר על השנייה אם רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין רבי חייה בשם רבי יוחנן מתניתה אמרה כן רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין הדרן עלך לא יאמר אדם
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.