א העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע לתוך שלו פטור לקח במחוב' לקרקע פטו' לקט לשלח לחבירו פטור רבי לעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא בהן נמכרין בשוק הרי אילו חייבין ב' העוקר לפת וצנונות תוך שלו ונטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אילו כנטועין בשדה העוקר שתלים מתוך שלו כו' רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש ר' עקיבה היא דתנינן תמן נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא מודין חכמים לרבי עקיבה בשתלים מה בין חטים מה בין שתלים חטין גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה מודי רבי עקיבא לחכמי' בלפת וצנונות שהן פסידין וחיטין אינן פסידין חיטין יש להן גורן אחרת אילן אין לו גורן אחרת לקט לשלח לחבירו פטור רב אמר הוא אסור לוכל רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר אמ' ר' מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור הא בתלוש חייב מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יוד' היא ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים כדברים הללו רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד חבר חשוד אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלי' בדברי' הללו ולאו שנייא בין לזרע בין להבקר בין לחוצה לארץ תמן תנינן לעולם הו' נותן משו' פיאה ופטור מן המעשרות עד שימרח וכא את אמ' הכין תמן הוא מבקיר על הכל ברם הכא הו' מבקיר על הגידולין והא תנינן חוץ לארץ שנייה היא חוץ לארץ בין לעיקר בין לגידולי' כה לא שנייא בין לעיקר בין לגידולי' על דעתי' דר' שמעון בן לקיש דו אמר טבל בטל ברוב ניח' על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אין הטבל בטל ברוב ימתין עד שיגדיל ויעשר לפי כולו או נימר מה פליגי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש בטבל שנטבל דבר תורה אבל בטבל שנטבל מדבריהן כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב התיב רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי והא תנינן כיוצא בו זיתי מיסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם ענבי עוללות ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא אמר רבי מנא קיימתיה בשמן זיתי מסיק שנתערב עם שמן זיתי ניקוף אמר רבי מנא לא שנו אלא לזרע הא לוכל פטור רבי חייה בשם רבי יוחנן לא שנייה בין לוכל חייב מפני שהוא גורנן אמר רבי חנינה מפני שהוא מכניסן מן השני לעני ומן העני לשני רבי יוחנן בשם רבי ינאי ערימה של בצלים שהשרישה שתולש מהן בשבת פטור ואינו רוצה בהשרשתן אמר ליה רבי שמעון בן לקיש מאי איכפלה שבת גבי מעשרות לא תנינן אלא אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות וניטלין בשבת אמר רבי זעירא לרבי אבהו חמי מה אמר לא אמר אלא מאי איכפלה שבת גבי מעשרות הא שביעית איכפלה שאם היה רוצה בהשרשתן שהן אסורין משום ספחין ואם לאו מותרין משום ספחין אמר רבי מיישא לרבי זעירה ודא היא דרוב' אילו תנא בצל יד יחידי יאות השרישו בקופה הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ואם היו טמאין לא עלו מידי טומאתן השרישו בעליי' הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ואם היו טמאין עלו מטומאתן בחזקתן ואת אמר עלו רבי יוסי בשם רבי לא התורה ריבת בטהרת זרעין מה טעמא כי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא תני לא יתלוש עבר ותלש אית תניי תני חייב אית תניי תני מותר מאן דאמר אסיר מתיר מ"ד חייב פטור ניחא דלא צורכה דלא מותר רבי שמעון בן לקיש אמר חייב
ב לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית ואם ביכירו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר ד' לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זוגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן ה' הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא באו לעונת המעשרות חייב ומשבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך רבי יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא בא לעונת המעשרות פטור רבי אומר אף לפי חשבון הלכה ג' כיני מתניתא לא ימכור אדם את שדהו רבי שמעון מתיר מפני שהוא אומר לו הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך עבר ומכר מעשר ואוכל ואינו מעשר מה שהוא מוכר ואינו אנו אחריין לרמיין תני לא יתרום עבר ותרם רבי ברכיה אמר יפה כחו רבי מנא אמר לא יפה כחו אותה התרומה שהוא מפריש טובלה למעשר רבי חנניה חברון דרבנין בעי תרם אחד בששים שהוא אחד מששים ואחד על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן אמר ר' יוסי ולא מתני' היא שהתורם בלבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן כלום צריכה אלא ביתר תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרי' התוספת חייב רבי אבינא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שני שני עני עני תני רבי יונתן בי רבי יוסי אומר מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה כונסה אותה בשביעית תלמוד לומר ואספת את תבואתה בשביעית רבי אבינא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אתיא דרבי יונתן בי רבי יוסי בשיטת רבי עקיב' רבו כמה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך כן רבי יונתן בן יוסי אומר אחר שליש הראשון את מהלך אמר רבי זעירא לרבי אבינא תרתין מילין אתון אמרין ואינין פליגין הדא על הדא הכא אתון מרין אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שני שני עני עני והכא אתון מרין אתיא דרבי יונתן בי רבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו אי דאתייא דרבי יונתן בי רבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אומר אסור ספחים תורה כן רבי יונתן בי רבי יוסי אמר איסור ספחים תורה הביאה פחות משליש לפני שביעית נכנסה שביעית אסורה משום ספחין ולא חלה עליה קדושת שביעית שכבר היו עשבים ולא חלה עליהן קדושת שביעית הביאה פחות משליש לפני שמינית ונכנסה שמינית מותרת משום ספחין וחלה עליהן קדושת שביעית ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון מרין מודין חכמים לרבי עקיבה בסדרן של שנים שאם היה שני שני עני עני אמר רבי יוחנן הבקר והקדש בסוריא מחלוקת ר' עקיבה וחכמים א"ר שמעון בן לקיש מודי ר' עקיבה לחכמים בחנט והשרשה זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גביו על דעתיה דרבי עקיבה התוספת חייב על דעתין דרבנין התוספת פטור זרע בבית והעביר הסכך וסיכך על גביו על דעתיה דרבי עקיבה התוספת פטור על דעתין דרבנין התוספת חייב ואף בחלה כן מחלוקת רבי עקיבה וחכמי' מה את בעי מר' עקיבה דר' עקיבה אמר פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה אין יסבור רבי עקיבה כרבי ליעזר יאות את מקשי רבי בון בר חייה בעי קומי רבי זעירא זרע בעציץ שאינו נקוב ונקב אמר ליה עכשיו נקב אמר רבי אבין אתיא דרבן שמעון בן גמליאל בשיט' רבן גמליאל זקינו דתנינן תמן ישראל שהיו אריסין לגוי' בסוריא רבי ליעזר מחייב פירותיהן למעשרות ולשביעית ורבן גמליאל פוטר רבי אומר לפי החשבון על ראשה
ג המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור רבי יהודה מחייב מצא יותר על מדתו מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון ז' חוררי הנמלי' שלנו בצד הערימ' מחייב' הרי אילו חייבין שידוע שמדבר גמור היו גוררים כל הלילה ח' שום בעל בכי ובצל של דכפא וגריסין הקילקים ועדשים המצריות רבי מאיר אומר אף הקריקס רבי יוסי אומר אף הקרטנים פטורין מן המעשרות ונלקחי' מכל אדם בשביעית זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית שאף על פי שאביהן תרומה הרי אילו יאכלו הלכה ה' אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר זימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינא והוא שהחמיץ תמן תנינן התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה מתני' דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור רבי יודה מחייב אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינה והוא שהחמיץ אמ' רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר מהו מוציא מעשרות הא תרומה שהתורם בלבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר נטבל ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ואם בשל כולהן כשיעור אמר ליה שכן העושה עיסה על מנת לחלקה עיסה פטורה מן החלה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה אמר ליה לא תתיביני נחתום נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד אמר ליה והא תני חוררי נמלים שלנו בצד ערימה החייבת הרי אילו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין אמר רבי יונה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום יאוש שמואל בר אבא אמר והן שגיררו ראשי שיבלין מתיב ר' שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורין הרי גיזבר כאחר הוא ואת אמר מה שעשה עשוי אמ' ליה תיפתר כמאן דאמר גזבר כבעלין ודלא כר' יוסי דר' יוסי אמר הוא גיזבר הוא אחר רבי חנניה חברון דרבנין בעי ואפילו יש בכולהן כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו ויהא פטור דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא בשם רבי לעזר אף במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו אי זהו שום בעל ביכי כל שאין לו אלא חור אחד מקיף את העמוד אמר רבן שמעון בן גמליאל כל שאין לו אלא קליפה אחת אי זהו בצל של רכפה כל שעוקצו נמעך לתוכו רבן גמליאל אומר כל שאין לו אירס אילו הן גריסין הקילקין אילו המרובעין תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מרובע מששת ימי בראשית התיב רבי ברכיה והתנינן גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע אמ' ר' ביסינא כל גרמא אמרה לית ליה מרובע ולמה תנינן דירבענה היא והיא נגעה מלא קיטרין והיא אביבא דפילא עגול הוא מלמטן אית דבעי מימר לא אמר רבן שמעון בן גמליאל אלא בבריות ותני כן מרובע באוכלין אין מרובע בבריות אילו הן עדשים המצריות כל שגלגליהן חדין רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין להן צרורות אילו הן הקריקס כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן מרובין מה דמי לה אמר רבי יוסי כגון אילין קונייתה רבי ירמיה בעי כרכמין מהו שיהו מותרין משום ספחין התיב רבי תנחום בר ירמיה והתנינן החשוד על השביעית אין לוקחין מהן פשתן אפילו סרוק ופשתן לאו קיסמין הוא אמר רבי חיננא מפני זרעה רבי מנא אמר אם מפני זרעה והתנינן החשוד להיות מוכר תרומה לחולין אין לוקחין ממנו מים ומלח אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו לא משום קנס אף הכא משום קנס מנחם בר מבסימא אחוי דיונתן קיפא בשם רבי אמי פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית הדא דתימ' בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור זוגא קריביה דרבי בא בר זבדא בשם רבי אבהו ביקייא נלקחת מכל אדם בשביעית אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלין זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין ותני עלה זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקיא הא ביקיא עצמה לא דילמא דלא איתאמרת אלא בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור כיני מתנית' זרע הסיליון של לוף חדא איתא הוה לה ירבוזין דתרומה גו כפתה נפלון לגינתא וצמחון אתא עובדא קומי רבי יוחנן ושרא אמר ליה רבי חייא בר ווא ולא מתניתא היא שאף על פי שאביהן תרומה הרי אילו יאכלו אמ' ליה בבלייא מן דגליית לך חספא אשכחת מרגניתא את אמר ולאו מתניתא היא הדרן עלך העוקר שתלים וסליקא לה מסכת מעשרות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.