א בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש וב"ה אומרים אינו הקדש כיצד אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן ב"ש אומרי' הקדש וב"ה אומרי' אינו הקדש ב' דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש ג' חבית של יין שתעלה לידי ראשונה הרי הוא הקדש ועלת של שמן בית שמאי אומרים הקדש בית הלל אומרי' אינו הקדש בית שמאי אומ' הקדש טעות הקדש כו' תמן תנינן המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה א"ר ירמיה בא לומר חולין ואמ' עולה קדשה א"ר יוסי במתכוין להקדיש אנן קיימין אלא שהוא טועה משום דבר אחת היא מתניתא מה היא על דעתיה דרבי ירמיה במחלוקת על דעתיה דר' יוסי דברי הכל בשפתים לא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב ת"ל לבטא שמואל אמ' הגומ' בלב אינו חייב עד שיוציא בשפתיו והתני כל נדיב לב זה הגומר בלב אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו אמור הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומ' בלב מאן דמר שמואל לקרבן תמן תנינן המכנס מעות ואמ' הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרי' מותרן נדבה ובית הלל אומרים מותרן חולין שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין אילו לחטאתי שוין שמותריהן נדבה מהן חטאתי שוין שמותריהן חולין ר' יוסי בשם ר' אלעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודי שהמותר נדבה רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר מה פליגא במכנס פרוטרוט אבל באומ' אילו כל עמא מודיי שהמותר חולין אמ' רבי חזקיה מתניתא מסייעא לרבי ביבי אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להן קיצבה מה נן קיימין אם באומר שאביא מהן שקלים כל עמא מודיי שהמותר נדבה אם באומ' שאביא מהם חטאתי כל עמא מודיי שהמותר חולין אלא כן אנן קיימין באומר אילו שקלים על ידי שקצבתן מן התורה מותרן חולין חטאת על ידי שאין קצבתן מן התורה מותרה נדבה מה עבד לה רבי יוסי פתר לה במכנס פרוטרוט כב"ה הפריש שקלו סבור הו' שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש הפריש שני' סבור שחייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אח' אותו השיני מה את עבד ליה סבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב באומ' אילו הפריש חטאתו סבור שהו' חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שתים סבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה השנייה מה את עבד לה סבור שחייב ונמצא שאינו חייב או באומר אילו תמן תנינן האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת ר' יוסי בשם ר' שמעון בן לקיש דבית שמאי היא דב"ש אומרי' הקדש טעות הקדש רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל באומר במחבת אמרתי אבל אם אמ' הרי עלי במחבת וחזר ואמ' במרחשת יצא אתא רבי חנינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן דברי הכל היא רבי ירמיה בעי אמר הרי עלי או במחבת או במרחשת וחזר ואמר במחבת וחזר ואמר במרחשת רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא רבי חמא בשם רבי יוסי קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו ימים טובים קובעין אפילו כלים קובעין תמן תנינן רבי יוסי בי רבי יודה אומר עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין חזקיה אמר לשוגג בלא תעשה ולממיר בלא תעשה אבל אם בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אמ' רבי יוחנן בא לומר חולין ואמר עולה קדשה אבל אם בא לומר עולה ואמר חולין לא קדשה ותייא דרבי יוחנן כרבי יוסי בירבי יודה בתמורה כפרתה דרבי ירמיה על דבית שמאי במוקדשין על דעתיה דרבי יוחנן ניחא עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין במקדיש בכור ומי קדש לא כן אמר רבי חייה ורבי אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן הקדיש בכור ועלה למזבח אפילו לדמים לא קדש הקדיש בעל מום למזבח אפילו בתמורה לא קדשה אלא המקדי' בעל מום עובר ומחובר הוא למכות אמ' ר' יודן אבוי דרבי מתניה תיפתר במקדש תמימין לבדק הבית רבי יוסי בי רבי יודה בשיטת אביו הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה מניין בלא תעשה תלמוד לומר וידבר יי' אל משה לאמר לאו אמור דברי ר' יודה רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחולין אבוי דבר פדיה חמתיה ר' אמר אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר יי' אל משה לאמר לא יימר דברי ר' יודה וכתוב כן דמר ר' אמי בשם ר' יוחנן גורעין לדרוש מתחילת הפרשת לסופה ר' חנינה בשם ר' ירמיה ואפילו באמצע התיבה ויצקת עליה שמן מנחה היא ויצקת משמן משחה לרבות כל המנחות ליציקה תמן תנינן שום היתומין שלשים יום שום הקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב אמר רבי מנא רבי ליעזר חשש על הערמה רבי יהושע לא חשש על הערמה אמר רבי יוסי בי רבי בון אתיא דרבי אליעזר כבית שמאי ודרבי יהושע כבית הלל דרבי אליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר אינו צריך להדיר הנייה ודרבי יהושע כבית הלל דבית הלל אומרים אין אדם נשאל על הקדישו והוא דהוה אמר צריך להדיר הנייה מה נפשך תהא בו האיש הזה שישאל על הנייתו מודה רבי יהושע בערב שהוא צריך להדיר הנייה מה אמר רבי יהושע במתנה מכיון שהוא נותן מתנה בעין יפה אינו צריך להדיר הנייה או מאחר שהורע כוחו והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה נישמיענה מן הדא קריבתיה דר' חגיי הוה בעל חייב קרטס אתא מרי חובא וטרף אתא עובדא קומי דרבי אחא אמר צריך להדיר הנייה רבי יוסי אמר אין צריך להדיר הנייה אמרין חבריא קומי רבי אחא רבי יוסי יאות אמר רבי אחא דאין חזר הוא עליה לא אתי מרי חובה וטרף אמר לון רבי יוסי עבדה לון תכשיטין עבדה לון פרה פרנון אמר רבי חגיי משה יאות אמר רבי יוסי ונפק עובדא כרבי אחא תמן את אמר תצא ותרעה בעדר וכא את אמר אכין אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן לנזירותו נשאל מכח נזירות יצאו קרבנותיו לחולין רבי ירמיה בשם רבי חונה רבי חזקיה ורבי אחה בשם רבי יוחנן כל עמא מודיי שאין נשאל על תמורתו מה פליגין בהקדישו שבית שמאי אומרים כשם שאין אדם נשאל על תמורתו כך אין נשאל על הקדישו בית הלל אומרים אדם נשאל על הקדישו ואין נשאל על תמורתו רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא אם תופשו משם שור משם ראשון שור שחור שיצא מבית ראשון ויצא לבן ויצאו שחורין אחריו את תופשו משום ראש לשחורים שור לבן שיצא מביתי ראשון ויצא שחור ויצאו לבנים אחריו את תופשו משום ראש ללבנים שור שעמד על האבוס ונמצא רבוץ רבוץ ונמצא עומד יהא בה כהדא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן נתכוון לתרום כרי חיטין ותרם שעורים בלילה לא עשה כלום ביום מה שעשה עשוי שחמתית ונמצאת אגרון אפילו ביום לא עשה כלום איל לא כלום עגל אין דכתיב ועגל בן בקר לחטאת כבש לא כלום סלעים לא כלום פרוטרוט לא כלום דינר זהב קדש
ב מי שנדר בנזיר ונשאל לחכמים ואסרו מונה משעה שנזר נשאל לחכמים והתירו והיתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודין בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר אמרו להן בית שמאי אי אתם מודין במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהו' מקודש אמרו להן בית הלל לא השבט קידשו ומה אילו טעה והניח את השבט על השמיני או על שנים עשר שמא עשה כלום אלא כתוב שקידש את העשירי והוא קידש את התשיעי ואת אחד עשר הלכה ד' מי שנדר בנזיר כו' תני בית שמאי אומרים משעה שנשאל וב"ה אומ' משעה שנז' מה נן קיימין אם בשגילגל בנזרו כל עמא מודיי משע' שנשאל אם בשלא גילגל בנזרו כל עמא מודיי משעה שנז' אלא כי נן קיימין בשעתיד לישאל בית שמאי אומרים מכיון שעתיד לישאל מגלגל הוא ובית הלל אומרים אילו גילגל לא היה נשאל הרי שנזר והיה מגלגל בנזרו אין נשאלין לו אלא אם כן נהג בהן באיסור בימים שנהג בהן בהיתר דברי ר' יודה אמר רבי יסא במה דברים אמורים בנזרו מרובה אבל בנזרו ממועט דיו שלשים יום ומה בין נזרו מרובה לנזרו ממועט אלא אכן הוא במה דברים אמורים בזמן שגילגל בנזרו זמן מרובה אבל גילגל בנזרו זמן ממועט דייו שלשים מה נן קיימין בשגילגל בטומאה כל עמא מודיי שסתר הכל אם בשלא גילגל בתגלח' כל עמא מודויי שלא סתר אלא שלשי' יום אלא כן אנן קיימין בשגילגל ביין בעומד בתוך נזירותו אבל בעומד לאחר נזירותו אבל סתר תמן תנינן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים יהיה קודש מלמד שהקדושה חלה על התשיעי ועל אחד עשר יכול יקרבו שניהן תלמוד לומ' בקר בקר לרבות אחד עשר בן בקר להוציא את התשיעי מה ראית לרבות אחד עשר ולהוציא תשיעי אחר שריבה הכתוב מיעט שתימצ' או' אימתי הקודש עושה תמור' לפניו או לאחריו הוי או' לאחריו מרבה אני אחד עשר שהו' אחר הקדוש' ומוציא אני את התשיעי שהוא לפני הקדושה עד כדון כסבור בו שהוא עשירי וקרוי עשירי היה יודע בו שהוא תשיעי וקריין עשירי חבריי' אמרין קדש ר' יודן אמ' לא קדש מתנית' מסייעא לחבריי' אמרו ב"ה לב"ש אין אתם מודין שתצ' ותרע בעדר אמרו להן ב"ש אי אתם מודין במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש ואינן מקבלין מינהון דלא כן יתיבונון מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש שלא בטעות על דבר שהוא קדוש בין בטעות בין שלא בטעות כיי דמר רבי אמי עשירי הוו בתשוב' או ייבא כיי דמר רבי נסא כאינש דאית ליה תרין טעמין ומתיב חד מנהון
ג מי שנזר בנזיר והלך להביא את בהמתו ומצאה שנגנבה אם עד שלא נגנבה בהמה נזר הרי זה נזיר אם משנגנבה בהמה נזר אינו נזיר זו טעות טעה נחום איש המדי כשעלו נזירי' מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להן נחום איש המדי אילו הייתם יודעים שבית המקדש עתיד ליחרב נוזרים הייתם אמרו לו לאו והתירן נחום איש המדי וכשבא דבר אצל חכמים אמרו כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש נזיר ומשחרב בית המקדש אינו נזיר הלכה ה' מי שנזר בנזיר והלך להביא את בהמתו כו' מה אנן קיימין אם בשראה בהמה עוברת בשוק ואמר הריני נזיר על בהמה זאת שעברה אפי' משנגנבה בהמ' נזיר אם כסבור שיש לו ונמצא שאין לו כך אנו אומרי' היה עשיר והעני תיפקע ממנו נזירותו אלא אכן אנן קיימין באו' הריני נזיר על הבהמ' שיש לי בתוך הבית והלך ומצאה שנגנבה אם עד שלא נגנבה הבהמ' נזר הרי זה נזיר אם משנגנבה הבהמה נזר אין זה נזיר תלמידוהי דרבי חייה בר לוליינא אמרין רבי יודה שאל החזירוה הגנבים בלילה למפרע חזר עליו נזירותו או מיכן ולבא זו טעות טעה נחום איש המדי מה טעה שפתח להם בנולד אמר להם נחום איש המדי אלו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין הייתם אמר רבי זעירא הוה צריך מימר לון לא הייתם יודעין שכבר נתנבאו הנביאי' לכם שבי' המקדש עתיד ליחרב לא הוות כנולד אמ' לון ר' הילא עוד הו' כנולד יכלין הוון מימר ידעין הוינן אלא הוינן סברינן דמילייא רחיקין החזון אשר הוא חוזה לימי' רבים תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצאו להם פתח ומאה וחמשים לאו מצאו להם אתא גבי ינאי מלכא אמר ליה אית הכא תלת מאוון נזירין בעיי תשע מאוון קרבנין הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי שלח ליה ארבע מאה וחמשין אזל לישנא בישא אמר ליה לא יהב מדידיה כלום שמע ינאי מלכא וכעס שמע שמעון בן שטח וערק לבתר יומין סלקין בני נש רברבי ממלכותא דפרס אמרו ליה נהירין הוינן דהוה חד גבר' סב והוה אמ' קומינון מילין דחכמה תני לון עובדא אמרו לון שלח אייתיתיה שלח יהב ליה מילה ואייתיתיה אתא יתב ליה בין מלכא למלכתא אמר ליה למה אפליתה בי אמר ליה אנא לא אפליתי בך את מממונך ואנא מן אורייתי דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף אמ' ליה ולמה ערקת אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי וקיימית הדין קרא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם וקרא עלוי ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא אמר ליה בסיפרא דבר סירה כתיב סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיביך אמר ליה הב כסא וניבריך יבון ליה כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר ליה ומה נימור נברך על המזון שלא אכלנו אמר ייבון ליה ואכל ואמר נברך על המזון שאכלנו אמר רבי יוחנן חלוקין על שמעון בן שטח רבי ירמיה אמר על הראשונה רבי בא אמר על השנייה מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה תמן צריכא ליה וכא פשיטא ליה הן דצריכא ליה כרבנן הן דפשיט' ליה כרבן שמעון בן גמליאל דתני עלה היסב וטבל עמהן אף על פי שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין דברי חכמים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן דתני שנים בפת ואחד בירק מזמנין מתנית' דרבן שמעון בן גמליאל
ד היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה איש פלוני ואחד אמר הריני נזיר שאינו הוא הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכולכם נזירין בית שמאי אומרי' כולן נזירין ובית הלל אומרי' אין נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזיר ז' הרתיע לאחוריו אינו נזיר ר"ש או' יאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה ראה את הכוי ואמ' הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שאין זה חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכולכם נזירין הרי כולן נזירין הלכה ו' היו מהלכין בדרך כו' כיני מתנית' מי שנתקיימו דברים לשון הפוך הוא דלא קברת ברה תני רבי יודה אומר משום רבי טרפון אין אחד מהן נזיר שאין נזירות אלא על התרייה הדא היא דרבי יודה אמר ספק נזירות מותר מה נן קיימין אם בשזה אומ' ראובן וזה אומ' שמעון מה נפשך ראובן הוא נזיר הוא שמעון הוא נזיר הוא אלא כי נן קיימין בשזה אומר ראובן וזה אומר שמעון הרתיע לאחוריו אינו לא ראובן ולא שמעון אינו נזיר הדא היא דרבי שמעון אומר אינו מביא קרבן עד שיהיה תני וכלן מונין תשעה נזיריות והא אינון עשר אי איפש' שלא נתקיימו דברי אחד מהן אמ' ר' יסא דבית שמאי היא דבית שמאי אומ' הקדש טעו' הקדש הדרן עלך בית שמאי אומרים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.