א קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש שלבא שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא שבוע זה אסור בכל שבוע ושביעית שעברה ב' ואם אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום קונם יין שאיני טועם היום כו' הא משחשיכה מותר לית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה ברומשא לא טעמית כלום רמשית ואמר אתמול אמור דבתרה והוא פליגא לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא לא טעמית כלום רומשית מימור יום דין הוא לית הוא פליגא יום זה משבת זו ושבת זו מיום זה יום זה מהיום כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם הכא כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה אמר רבי יונה בוצרייא כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סובר לי הדין יומא תמן תנינן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול לפום כן צרך מימר אסור בה ובעיבורה אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום מעת לעת תני מעת לעת רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היו מתענין וירדו להן גשמים קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא הוא אחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה מילתיה דרבי יוחנן אמר מתענין שעות דרבי יוחנן אמר הריני בתעניתי עד דחסל פירקי עד דניחסל פרשתי מילתיה דרבי יונה אמר מתענין שעות רבי יונה הוה בצור ושמע דדמך בריה דרבי יוסי אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא מילתיה דרב אמר מתענין שעות דרב אמר לווה אדם תעניתו ופורע אמר ליה שמואל וכי נדר הוא זה נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו רבי בא בשם רבנין דתמן והוא שאמר יום סתם הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים לא אמר אלא אכל הא טעם לא רבי בא חסידא בשם רבי זעירא הא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה ולא משום גזל ולא משו' דמאי ולא משום הפסק תענית יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה ואם אמר בתענית ציבור אוכל ושותה מבעוד יום נדר להתענות ונמצאו ימים טובי' ושבתות לוקה ואינו צריך היתר חכם נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובים במגילת תענית רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא חד אמר מתענה ואינו משלים וחרנה אמר לוקה ואינו צריך היתר חכם הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו רבי חנניה ורבי יוחנן תריהון אמרי בטלה מגילת תענית רבי יהושע בן לוי אמר בטלה מגילת תענית אמר רבי יוחנן אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד ועאל ר' אליעזר וסיפר ורבי יהושע ורחץ אמר להן רבי יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם ואת אמר בטלה מגילת תענית אמר רבי אבא אף על גב דת מר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו מיליהון דרבנין אמרין בטלה מגילת תענית ר' יונתן ציים כל ערובת ראש השנה רבי אבין ציים כל ערובת סוכות ר' זעורא ציים תלת מאוון דצומין ואית דאמרי תשעת מאוון דצומין ולא חש על מגילת תענית רבי יעקב בר אחא מפקד לספרייא אין אתת איתא מישאלינכון אימרון לה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשי' וחולו של מועד וחנוכה ופורים
ב עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא עד לפני הפסח ר"מ או' עד שיגיע ר' יוסי אומר עד שיצא הלכה ג' עד הפסח אסור כו' רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירה מחלפה שיטתיה דר' יוסי תמן הוא אמר עד שיצאו כל הרשויות הגדולות עד שיצאו כל הרשויות הקטנות וכא הוא אמר הכין אמר ליה משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה אמר רבי בא בריה דרבי חייה בר ווא למה הוא מקנתר להון לא כבר קשונתה רבי לעזר קומי רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דר' יוסה א"ל לית היא מחלפה מתני' היא מחלפ' ותני דבית ר' כן עד לפני הפסח ר"מ אומ' עד שיצא ר' יוסי אומ' עד שיגיע אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכין א"ר זעירא לשון ניותי הוא עד לפני פיסחא א"ר אבין הכל מודין בפסח שהוא מותר מה פליגין בפרוס הפסח ההין אמ' עד שיגיע וההין אמר עד שיצא
ג עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא וכל שאין זמנו קבוע בין שאמר עד שיהא בין שאמר עד שיגיע אינו אסו' אלא עד שיגיע הלכה ד' עד הבציר כו' קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיגיע משתה עד כמי שזמנו קבוע או מאחר שיכול לדחותו לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע
ד עד הקיץ עד שיעשה הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד שיכפילו המקצועות עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר של שעורים הכל לפי מקום נדרו אם היה בהר בהר ואם היה בבקעה בבקעה הלכה ה' עד הקיץ עד שיהא הקיץ כו' כלכלות מה כלכלו' של תאיני' כלכלו' של ענבי' נישמעינה מן הדא עד שיקפלו המקצועות אית לך מימר מקצועות תאני' ולא מקצועו' ענבי' נישמעינה מן הדא חד טעין צימוקין עאל לטיבריא שאל גמליאל זוגא לר' בא בר זבדא א"ל אין כל ארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין אלא כן א"ל אין מקום בארץ ישראל עושה משאוי אחד צימוקין עד הקציר כתיב עד כלות קציר השעורים וקציר החיטים ואת אמר כן מה דהוא קרייא בדרום היא מתניתא בגליל נדר מן הקיץ בגליל ויורד לו לעמקים אף על פי שביכר קיץ בעמקים אסור עד שיבכר בגליל
ה עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שנייה רשב"ג או' עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומ' עד שיעבור הפסח הלכה ו' עד הגשמים כו' ר' זעורא בעי אמר עד הגשם אסו' עד שירד הגשם אחר תמן תנינן האומ' הרי עלי עצי' לא יפחות משני גיזירי עצי' ר' יוסי בר' א"ר בא בר ממל בעי הרי עלי עץ מביא גיזר אחד א"ר לעז' מתנית' אמרה כן שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו דתנינן תמן ושנים בידן שני גיזירי עצים כדי לרבות בעצים תני ר' יוסי או' כל דבר שתלוי ברביעה עד שתרד רביעה שנייה ושאין תלוי ברביעה עד שיגיע זמן רביעה תני רשב"ג או' שבע' ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו ויש בהן כדי רביעה שנייה ולמה נקרא שמה רביעה שרובעת לארץ הלכה ז' קונם יין כו' ר"מ כדעתיה ור' יהודה כדעתיה התנינן תמן עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יודה או' עד שיעבור הפסח ר"מ או' עד שיצא ניסן
ו קונם יין שאיני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול לפום כן צרך מימר אסור בה ובעיבורה ר' אבין בשם ר' אילא והוא שנדר ואח' כן עיברו אבל אם עיברו ואח' כן נדר לא בדא לעניין שכר בתים לא שנייא זה או' אדר הראשון וזה או' אדר השיני יחלקו חדש העיבור אית' חמי לנדרי' לית את חשיש ולממון את חשש א"ר הילא והן שעיברו ואחר כך השכיר אבל השכיר ואח"כ עיברו לא בדא ולעניין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השיני אלא שכותבין אדר השיני תיניין ר' יודה או' אדר השיני כותב תי"ו ודיו
ז רבי יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין ט' אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי צום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר י' רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל שום יא' האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חיטים ושתי חביות של יין הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרתי לך אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומר לחבירו קונם שאין את נהנה לי אם אין את בא ונותן לבני כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו הריני כאילו התקבלתי יא' האומ' לחבירו כו' ר' חייה בשם ר' יוחנן אף הראשון במחלוקת א"ר זעירא בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו הכל אסו' אם בשזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודך אמרתי דברי הכל מותר אלא כן אנן קיימין בסתם ר' או' סתמין כמ"ד מפני כבודי ורבנין אמרין סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודך אמרתי ר' יסא בעי קומי ר' יוחנן מתניתא דרשב"ג דרשב"ג אמר כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט א"ל שנייא היא הכא מפני פתיחת נדר א"ר יוסי ולא נדרים שאינן צריכין היתר חכם אנן קיימין א"ר יונה לא בלבד התולה נדרו בדבר אנן קיימין עד כדון הוא דבעי מיתן לה ברם ההוא דלא בעי מיתן לה יכיל הוא אמר ליה לא בעית אלא מיבדקינך כיון דחמיתך מצטער הרי אני כאילו נתקבלתי
ח יב' היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם הרי אילו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון זה אלא לשם אישות הלכה יב' היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו כו' א"ר יוסי ר' יודה היא דר' יודה אמ' הכל לפי הנדר וכן המגרש את אשתו כו' א"ר יוסי דרבי יודה היא דרבי יודה אמ' הכל לפי הנדר
ט יג' היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאיני נכנס טיפת צונין שאיני טועם לך מות' ליכנס לביתו ולשתו' ממנו צונין שלא נתכוון זה אלא לשם אכילה ושתייה הלכה יג' היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו כו' אמר ר' יוסי הדא אמרה ההן דמשבע לחבריה דלא ייכול ההן אוכל וההן עבר הדרן עלך קונם יין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.