א דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שני הדיינים בוררין להן עוד אחד דיני ממונות בשלשה כו' אמר רבי זירא שמתוך שביררו מרדף זכותו מאי טעמא דרבי מאיר כדי שיתבררו שלשתן מדעת אחת ומאי טעמה דרבנן לאו כולא מינך מיבחר ומיסב מה דאת בעי אלא אנא ואת מבחרין ומסבין מה דנן בעיין וקשיא על דרבנן מת אחד לא נמצאו שלשתן מתבררין מדעת אחת
ב זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובים או פסולין אבל אם היו כשירים או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפוסלן הלכה ב' זה פוסל דיינו של זה כו' כיני מתניתא זה פוסל דיינו של זה הא דיינו לא ריש לקיש אמר בארכאות שבסוריא אמרו הא בדיני תורה לא רבי יוחנן אמר אפילו בדיני תורה היך אמרין תרין בני נש הוה לן דין באנטוכיא אמר חד לחביריה מה דרבי יוחנן אמר מקבל עלי שמע רבי יוחנן ומר לא כל מיניה מיטרפא בעל דיניה אלא שמעין מיליהון תמן ואין הוות צורכא כתבין ומשלחין עובדא לרבנן אמר רבי לעזר זה אמר בטיבריא וזה אמר בציפורי שומעין לזה שא' בטיבריא ולעולם זה פוסל וזה מביא א"ר זיר' בטפילה שנו אמ' רבי לא והאי דמר רבי לעזר זה אומר בטיבריא וזה אומ' בציפורי באינון דהוון יתיבין בחדא משכנא מן הכא להכא ז' מילין מן הכא להכא ט' מילין אמר רבי יוסי ואת שמע מינה תרין בני נש הוה לון דין בטיבריה זה או' בבית דין הגדול וזה אומר בבית דין הקטן שומעין לזה שאמר בבית דין הגדול
ג זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהן ראייה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשירין אינו יכול לפוסלן הלכה ג' זה פוסל עדיו של זה כו' ריש לקיש אמר כיני מתניתא עדו הא עידיו לא ור' יוחנן אמר אפילו עדיו דתני לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן מודה רבי יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן אמר זעירא והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול עדות זה רבי חנינה בעי ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום אמר רבי זעירא פסול צריך ליפסל בבית דין קרוב אין צריך ליפסל בבית דין אמר רבא בר בינא בשם רב שלשה בגמר דין
ד א"ל נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו ה' היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך רבי מאיר אומר יכול הוא לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו הלכה ד' נאמן עלי אבא כו' אמר לו נאמן עלי אביך קיבל עליו בפני שנים יכול הוא לחזור בו בפני שלשה אין יכול לחזור בו שמואל אמר בשלא נטל מזה ונתן לזה אבל נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו רבי יוחנן וריש לקיש אמרי אפילו נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו קיטה במקטיה דנקום קיבל עלוי יכול לחזור בו הלכה ה' היה חייב לחבירו שבועה כו' רבי חייה בר בא אמ' בשאמר לו יאמר לי אביך ואין לי עמך עסק אבל אם אמר לו יאמר אביך ואני מקבל עלי עילא היה רוצה להודות לו רבי יוסי בן בן חנינה אמר ואפילו אמר יאמר לי אביך ואני מקבל עלי לא מצינו עדות יוצא מפי קרוב
ה אילו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים אמר רבי שמעון מתחילה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית רבי יהודה אומר אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא אבל אם יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר הלכ' ו' אילו הן הפסולין המשחק בקוביא כו' המשחק בקוביא זה המשחק בפסיפסין א' המשחק בפשיפשין ואחד המשחק בקליפי אגוזים ורימוני' לעולם אין מקבלון אותו עד שישבר פסיפסיו או יקרע שטרותיו ויבדק ויחזרו בהן חזרה גמורה ומפריחי יונים אחד הממרה יונים ואחד הממרה שאר בהמה חיה ועוף אין מקבלין אותן עד שישברו פגימיו ויחזרו בהן חזרה גמורה סוחרי שביעית אי זהו תגר שביעית זה שיושב ובטל כל שני שבוע כיון שבא שביעית התחיל מפשט ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית ולעולם אין מקבלין אותן עד שתגיע שביעית אחרת ויבדק ויחזור בו חזרה גמורה תני רבי יוסי אומ' שתי שביעיות ר' נחמיה אומ' חזרת ממון לא חזרת דברים שיאמ' להם הא לכם מאתי' זוז וחלקום לעניים מה שכנסתי מפירות עבירה הוסיפו עליהן הרועין והחמסנין והגזלנין וכל החשודין על הממון עדותן בטילה אמר רבי אבהו ובלבד ברועין בהמה דקה אמר רב הונא מאן תנא מפריחי יונים רבי ליעזר דתנינן תמן מפריחי יונים פסולין מן העדות אמ' רבי מנא קומי רבי יוסי עוד הדא דסנהדרי כרבי ליעזר אמר ליה דברי הכל היא הכא אמר רבי יוסי יודעין היינו שפסול מעדות ממון מה בא להעיד אלא כשם שפסול מעדות ממון כך פסול מעדות נפשות ועידי החדש כעידי נפשות אינון דתנינן זה הכלל כל עדות שאין אשה כשיר' להן אף הן אינן כשירין לה מאן תניתה רבנין רבנין כר' ליעזר מודין ליה ופליגי' עלוהי ר' הונא בשם רב הונא אמר כולא כרבי ליעזר ואתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתני עד זומם פסול מכל עדיות שבתורה דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בזמן שנמצא זומם בעדות נפשות אבל אם נמצא זומם בעדות ממון אין פסול אלא מאותה עדות בלבד ותייא דרבי יוסי כרבנין ודרבי מאיר כרבי ליעזר רבי שמעון אומר מתחילה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית אמ' רבי יודן אימתי בזמן שאין להן אלא היא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר היך עבידא יושב ובטל כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל פושט את ידיו ונושא ונותן בפירו' שביעי' אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול אבל אם היה עסוק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשט את ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית אף על פי שאין עמו מלאכה אחרת כשר רבי בא בר זבדא רבי אבהו בשם רבי לעזר הלכה כרבי יודה דמתניתא איקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה משום דזעיר מיניה תני רבי חייה לחומרא היך עבידא יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשט ידיו ונושא ונותן בפירות שביעית אף על פי שיש עמו מלאכה אחרת פסול לא בדא רבי בא בר זבדא רבי אבהו בשם רבי לעזר הלכה כרבי יהודה דמתניתין תמן רבי בא בר זבדא דמר שמועה משום זעיר מיניה אוף הכא כן אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן אין מלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת בראשונה כשהיתה המלכות אונסת הורי רבי ינאי שיהו חורשין חרישה הראשונה חד משומד הוה איעבר בשמיעתא חמתון רמיין קובעתיה אמ' לון האסטו שרה מררה שרא לכון מירמא קובעת א"ר יעקב בר זבדי קשיתה קומי רבי אבהו לא כן אמר זעירא ורבי יוחנן בשם רבי ינאי רבי ירמיה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק נמנו בעליית בית נתזה בלוד על התורה מניין אם אמר גוי לישר' לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים יעבור ואל ייהרג הדא דתימר בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולוליינוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמ' לא אתכוון משמדתהון אלא מגבי ארנונין כמה הן רבים רבנן דקיסרין אמרין עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל רבי בינא זעירא חמוניה פרי חורי חמרא בשבתא רבי יונה ורבי יוסי הורון למפי לארטיקנס בשובתא אמר ר' מני קשיתה קומי רבי יונה אבא ולא כן אמר רבי זעירא רבי יוחנן בשם רבי ינאי רבי ירמיה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק נמנו בעליית בית נתזה וכו' לא אתכוון משמדתהון אלא איתכוון מיכול פיתא חמימא כמה הן רבים רבנן דקיסרי אמרי עשרה דכת' ונקדשתי בתוך בני ישראל רבי אבינא בעא רבי אמי גוים מהו שיהו מצווין על קידוש השם אמר ליה ונקדשתי בתוך בני ישראל ישראל מצווין על קידוש השם ואין הגוים מצווין על קידוש השם רבי ניסי בשם רבי לעזר שמע לה מהדא לדבר הזה יסלח יי' לעבדך וגו' ישראל מצווין על קידוש השם ואין הגוים מצווין על קידוש השם רבי בא בר זמינא היה מחיט גבי חד בר נש ברומי אייתי ליה בשר נבילה אמ' ליה אכול אמ' ליה לי נא אכיל אמר ליה אכול דלא כן אנא קטיל לך אמר ליה אין בעית מיקטול קטול דלי נא אכיל בשר נבילה אמר ליה מאן מודע לך דאילו אכלתה הוינא קטלין לך או יהודי יהודי או ארמאי ארמאי אמר רבי מנא אילו הוה רבי בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן מיזל הוה בהדא טייב בזמן זה מהו רבי ירמיה סבר מימר בטל הדין בטלה גזירתא רבי יוסי סבר מימר לעולם הגזירה במקומה עד שיעמוד בית דין אחר ויבטלה ודכוותה מאימתי אדם זוכה לפירותיו בשביעית ר' ירמיה סבר מימר משיתנם לתוך כליו רבי יוסי סבר מימר אפילו נתונים בתוך כליו לא זכה סבר דינון דידיה ולית אינון דידיה רבי מנא כד עאל פרוקלא בציפורי הורי מפקא נחתומיא בשוקא רבנין דנוה הורו מיפי חמיע בפיסחא אמר רבי יוסי בי רבי בון אני פי מלך שמור אני פי מלך מלכי המלכין אשמור שאמר לי בסיני אנכי יי' אלהיך ועל דברת לא יהיה לך אלהים אחרים על פני שבועת אלהי' לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא בד בר הזה נבוא ההוא גברא וההן כלבא שניהן שוין רב יהודה בשם רב הלכה כרבי יהודה
ו ואילו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחוגרו לבדו אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באות' שעה היה קרוב ונתרחק כשר רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב הלכה ז' אילו הן הקרובין כו' מכיון דתנינן אחיו מה צורכה למיתני אחי אביו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אביו מכיון דתנינן אחי אביו מה צורכה למיתני אחי אמו לומר בנו וחתנו של חתן אחי אמו מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני בעל אחות אביו לומ' בנו וחתנו של חתן בעל אחות אביו מכיון דתנינן בעל אחות אביו מה צורכה למיתני בעל אחות אמו לומר בנו וחתנו של חתן בעל אחות אמו והתנינן חורגו לבדו רב אמר אם חתן חמותו אסור בעל וחרגתו לא כל שכן תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו אגיסו אית תניי תני יש לו בני' וחתני' ואית תניי תני אין לו בנים וחתנים מאן דמר יש לו בנים וחתנים ממנה ומאן דמ' אין לו בנים וחתנים ממקום אחר רב נפק למיתרי משכין לרבי חייה רבה עבר בחד אתר ואשכח רבי יוחנן יתיב ומקשי תנינן חורגו לבדו אשת חורגו מהו בעל חורגתו מהו אשה כבעלה ובעל כאשתו וקמת אשת חורגו כחורגו והבעל כאשה רב חסדא בעי דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון משה מהו שיהא מות' באשת פינחס ריש לקיש אמ' מקבלין דור שני ודור שלישי מדוחק רבי יוחנן אמר אפילו מריוח כהדא אגיסיה דרב הונא הוה ליה דין עם חד בר נש אמר כל מה דרב הונא אמר אנא מקבל עלי שמע רב הונא ואמר כהדין יודעני כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי יודה
ז האוהב והשונא אי זהו האוהב זה שושבינו והשונא כל שלא דיבר עמו שלשת ימים באיבה אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך הלכה ח' האוהב והשונא כו' רבי טבליי רבי אבינא בשם רב בשבעת ימי המשתה שנו
ח כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומר לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז הלכה ט' כיצד בודקין את העדים כו' רבי יוסי בשם רבי יוחנן אם היה מתכוין למסור לו עדות עדותן קיימת כיצד דנין הדיינין יושבין והנידונין עומדין והתובע פותח בדבריו ראשון שנאמר מי בעל דברים יגש אליכם ומניין שהמוציא מחבירו עליו הראייה רבי קריספא בשם רבי חנניה בן גמליאל יגש אליכם יגיש ראיותיו רבי יוחנן בעי ביבמה מי מרדף אחר מי התיב רבי לעזר והכתיב ועלתה יבמתו השערה אמר רבי יוחנן יפה לימדני רבי לעזר רבי ברכיה ורבי חלבו רבי בא בשם רבי ינאי התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע אמ' ר' סימון צריך הדיין לשנות טענותיהן שנא' ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת וגו' רב הונא כד הוה חמי סהדו בכוונא הוה חקר וכד הוה חמי הכן הוה מכוון רב הונא מיקל לדיינא דאמר מקבלין עליכון חר סהיד אלא יימרון אינון רב הונא כד הוה ידע זכו לבר נש בדינ' ולא הוה ידע ליה הוה פתח ליה על שם פתח פיך לאלם רבי אבהו בשם רבי יוחנן המכמין עידיו אחורי גדר לא עשה כלום כהדא חד בר נש אשגח למיגוס גו אריסטון אמר ליה הב לי מה דאת חייב לי' אמר ליה אין בתר דקמון אמר לית לי נא חייב לך כלום אמר ליה אית לי סהדין אמר ליה לא אמרית אלא בגין דלא מיערבב מגוסתך אתא קומי רבי אמי ומר הדא דמר רבי יוחנן המכמין עדיו אחורי גדר לא עשה כלום
ט היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר שני' אומרי' זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרי' חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ואפי' שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין הלכה י' היו מכניסין את השיני כו' שעירים מיעוט שעירים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שניהן שוין כבשים מיעוט כבשים שנים מה ת"ל שני שיהו שניהן שוין מיעוט צפרים שנים מה תלמוד לומר שתי שיהו שוות מיעוט חצוצרות שתים מה תלמוד לומר שתי שיהו שוות התיב רבי חגי לרבי יסא והכתי' ועמדו שני האנשים מעתה מיעוט אנשים שניה מה תלמוד לומ' שני שיהו שוין והכתיב לא תטה משפט גר יתום הרי גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אם כן למה נאמר שני מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה נאמר כאן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים מה להלן אנשים ולא נשים אף כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה דנה ולא מעידה רבי יוסי בי רבי בון בשם רב יוסף נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן על פי שני' עדי' אף כאן על פי שני' עדי' אם כן מה ת"ל שני שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צורכו ולאחד או' לו קצר דבריך אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב רבי ישמעאל אומר אומרין לו לבוש כשם שהוא לבוש או הלבישהו כשם שאת לבוש אמר רבי בא בשם רב הונא צריכין העדים לעמוד בשעה שמעידין שנאמר ועמדו שני האנשים רבי ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין צריכין לעמוד בשעה שמקבלין דינן שנאמר אשר להם הריב לפני יי' כתיב לא יומתו אבות על בנים והלא כבר נאמ' איש בחטאו יומת מה ת"ל לא יומתו אבו' על בני' לא יומתו אבו' בעדות בני' ובנים לא יומתו בעדות אבות מניין שלא יהו העדים קרובין של נידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין של דיינין הגע עצמך שאם הוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם את אומר כן לא היה נהרג על פיו ומניין שלא יהו הדיינין קרובין זה לזה אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינין מה עדים אין קרובין זה לזה אף דיינין אין קרובין זה לזה אין לי אלא אבו' ובנים שאר קרובין מניין אמר רבי זעירא ובנים לרבות שאר קרובין עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל מניין תני רבי ישמעאל ושפטו העדה והצילו העדה שלא יהא העדה לא קרובי מכה ולא קרובי מוכה אמר רבי יוסי אם אתה אומר כן נמצאת אומר בית דין גואלי הדם מיכן שלא יהו הדיינין קרובי הנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובי הנידונין אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינין מה הדיינין אינן קרובי הנידונין אף העדים לא יהו קרובי הנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין בכשירים ולא בפסולים שנאמר אם לא יגיד ונשא עוונו את שמגיד וחבירו משלם ממון יצא פסול שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון בפני בית דין להוציא עד אחד בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשנים יכול יהא חייב תלמוד לומר ראה או ידע את שהוא כשר להעיד עדות תורה יצא עד אחד שאין כשר להעיד עדות תורה שלא בפני ב"ד אם לא יגיד ונשא עונו את שמגיד ומשלם ממון יצא חוץ לב"ד שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון ומניין לשני עדים הוא ועד אחר הרי כאן שנים וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כל מקום שכתוב בתורה עד סתם הרי הוא בכלל שני עדים עד שיודיעך הכתוב שהוא עד אחד אשכח תני רבי ישמעאל עד אחד מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי איפשר לומר אחר ראוי לצרפו ולחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת ביטוי קרוב מהו לחייבו עליו משום שבועת ביטוי ייבא כהדא דמר רבי בא בר שמואל שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה נמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא ואין בידו לשעבר או כהדא אמר לו היכן שורי אמר לו איני יודע מה אתה סח והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד משביעך אני ואמר אמן פטור רב אמר פטור משבועת פיקדון וחייב משבועת ביטוי אמ' רבי יוחנן מאחר שמצוה להפיסו אין חייב משום שבועת ביטוי על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר תני רבי ישמעאל ונשא עונו קרבן מנן ליה בית דין ילפין אגדה אגדה מה אגדה שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין כהדא אין מקבלין עדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת רבי יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה רבי ירמיה בשם רב מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה רבי בא בשם רבי ירמיה אף בעידי סימנין כן מה דפשיטא בשזה אומר ראיתי שתי שערות בגבו וזה אומר ראיתי שתי שערות בגפו אחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בכריסו ולא כלום כל שכן גבו וגפו שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים ראינו שער' אחת בכריסו רב יוסי ורב הושעיה בר רבי שמי חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דמר פסול במעיד על חצי סימן ומאן דמ' כשר אני אומ' שמא נשרו אחד אומר שתי שערות בגבו ואחד אומר ב' בכריסו ר' בא אמ' דברי הכל כשר א"ר חגיי ד"ה פסול ר' יוסי אמ' במחלוקת אמר רבי לרבי חגיי הא רבי יודן אמר דכוותי אמר ליה ועל רביה אנא פליג כל שכן עלוי אמר רבי מנא יאות אמ' ר' חגא אילו שטר שחתום בארבעה חותמות זה מעיד על שנים וזה מעיד על שנים וקרא עליו ערער שמא כלום הוא ואין כל חתימה צריכה שני עדים והכא כל סימן צריך שני עדים רבי חיננא שמע לה משום חזקה אילו אחד מעיד שאכלה שנה ראשונה שנייה ושלישית ואחד מעיד שאכלה רביעית חמישית וששית שמא כלום הוא ואין כל חזקה וחזקה צריכה שני עדים והכא כל סימן וסימן צריך שני עדים כהדא אין שומעין מן העדים אלא אם כן באו שניהן כאחת רבי נתן אומר שומעין דברי ראשון ולכשיבוא שני שומעין את דבריו רבי יונתן הוה יתיב מקשי איפשר אית הכא בר נש דשמע הלכה כרבי נתן אמר ליה רבי יוסי בר חנינה הא רבי שמעון בן יקים אמר יקום לעיל כיון דסלק אמר ליה שמעת הלכה כרבי נתן אמר ליה שמעתי מודה רבי יהושע בן קרחה לרבי נתן אמר ליה ולהדא צורכה אמר ליה ולא אתכוון רבי יוסי בר חנינה אלא מסקא רבי שמעון בן יקים לעיל בגין דהוה אינשא רבא רב חסדא בעי מהו לקבל עדים שלא בפני בעל דין רבי יוסי בשם ר' שבתי מקבלי' עדי' שלא בפני בעל דין ועבדין ליה גזר דין אם בא ועירע' עררו קיים אדם ששלחו אחריו בית דין שלשה פעמים ולא בא רב יהושע בן לוי אמר מקבלין העדות בלא בעל דין ועבדין ליה גזר דין כהדא כהנא דמך ושבק ירתו לרבי יאשיה וקביל רבי לעזר סהדו דלא באפוי וזכי לרבי יאשיה ולא עוד אלא דשבק ספרים כתב רבי לעזר לירתוי ספרים שזכת בהן ארץ ישראל אין מוציאין אותן חוצה לארץ רבי ניסי בשם רבי לעזר אם כתב על מנת להוציא מוציא ר' חייה בר בא בעא קומי רבי יסי מהו להוציא אמר ליה לעובדא את שאיל לי אמר ליה לא ובאיש לרבי זעירא דלא אמר ליה עובדא בגין מידע מהו אמר רבי ירמיה הוה ליה דין עם חד בר נש וקבלון לשהדייא דלא באפוי דרבי ירמיה וחייבון לרבי ירמיה והוה יתיב ומצטער איפשר מקבלין עדים בלא בעל דין רבי הונא רבי פינחס רבי חזקיה חוקוק לא עלון בפירקא בההוא יומא דחק רבי הונא ועאל ושכח רבי ירמיה מצטער ואמר איפשר מקבלין עדים בלא בעל דין אפילו עמהן באותה העיר אמר ליה כן חמת דעתון דרבנן
י יא' גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ומניין כשיצא לא יאמר אני הוא המזכה וחביריי מחייבין ומה אעשה ורבו עלי על זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד הלכה יא' גמרו את הדבר כו' אמר רבי יוחנן כופין את המחייב שיכתוב זכאי רבי שמעון בן לקיש אמר המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי מתניתא פליגא על ריש לקיש מניין כשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבין מה עבד לה רבי יוחנן דלא יהא מאן דהוא מימר כמה בעית מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי מאי טעמ' דריש לקיש דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה
יא יב' כל זמן שהוא מביא ראייה סותר את הדין אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר לאחר שלשים יום אינו סותר אמר רשב"ג מה יעשה לא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים הלכה יב' כל זמן שהוא מביא ראייה כו' אמר רבי אושעיה תמן שאיפשר להן להוסיף דנין אילו כנגד אילו ברם הכא אי איפשר להן להוסיף רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין אפי' הכא איפשר להן להוסיף
יב אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראייה אמר אין לי ראייה ולאחר זמן מצא עדים ומצא ראייה הרי זו אינה כלום יג' אמר רשב"ג מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים ולא היה יודע שיש לו ראייה ומצא ראייה אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראייה ואמר אין לי ראייה ראה שהוא מתחייב ואמר קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראייה מתוך אפונדתו הרי זו אינה כלום הלכה יג' אמ' רבן שמעון בן גמליאל כו' רבי יוחנן בשם רב הושעיה תלתא אמורין חד אמר כל זמן שמביא ראייה סותר את הדין וחד אמר הביא בתוך שלשים סותר לאחר שלשים אינו סותר וחד אמ' לעולם אין סותר עד שיביא ראייה שלא היה יודע בה כל עיקר והתנינן אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים שיש לו ראייה ומצא ראייה כו' רבי לא ורבי זירא חד אמר עד שיבטל ראיותיו וחד אמר עד שיכפור בראיותיו רבי לוי הוה ליה דין עם חד בר נש על עסק בתים והוון דיינין קומי רבי לעזר לאחר גמר דין הביא ראייה שאל לר' יוחנן אמר ליה כל זמן שמביא ראייה סותר הדין רבי אבמכיס הוה ליה דין עם חד בר נש על עיסק ריחייא והוון אידיינין קומי רבי לעזר לאחר גמר דין הביא עדים שאל לרבי יוחנן אמר ליה אדיין את לזו כל זמן שמביא ראייה סותר את הדין ולמה תרין עובדין רבי לוי לא איתעבד ליה גזר דין רבי אבמכיס איתעביד ליה גזר דין אשר הדיינין מהו שיהא צריך בית דין רבי הושעיה בשם שמואל רב בניי בשם שמואל חד אמר יתקיים או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינים וחד אמר אפילו בכתב אחד ובדיין אחד הדרן עלך דיני ממונות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.