א רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין רבי אליעזר אומר האורג כו' אמר רבי עולא טעמא דרבי אליעזר על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת מה רבי אליעזר כרבי יודה דתנינן תמן רבי יהודה אומר עד שישלש והשק והקופה מצטרפין בכלאים אמר רבי סימון טעמא דרבי אליעזר תמן על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת ברם הכא פחות מיכן מיסתתר הוא אשכחת אמר על דרבי אליעזר פעמים שלשה בתחילה פעמים שנים על גבי אחד ארוג מאתמול פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול רבנן דקיסרין בעיין מהו אחד על האריג אחד על גבי שנים אחד על גבי שלשה רבנן דהכא אמרי אחד על גבי שנים הית' טלית אחת גדולה בתחילה עד שיארוג בה שנים חוטין ובסוף אפילו כל שהוא האורג שני חוטין על גבי הגב על גבי אימרא אפילו כל שהוא חייב למה הדבר דומה לצילצול קטן שארג בו שני חוטים על רוחב שלשה בתים חייב ובנפש מסכת כמאן דהוא בתחילה וההן בדא אפילו בסוף כאריג הוא וההן לסוטה אפי' בסוף כאריג הוא הכל מודין בכותב את השם עד שעה שישלים כתב אות אחת להשלים את השם ואות אחת להשלי' את הספר חייב כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר למה או משו' קייום מלאכה או משום שאינו ראוי להצטרף עמו איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו פטור שמא אינו ראוי להצטרף עמו אלא משום קייום מלאכה כהיא דאמ' רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי אלעזר כתב אות אחת בטיבריא ואות אחת בציפרין חייב דלא כן כרבי אליעזר כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר אתא חמי אילו כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת ר' אליעז' מחייב חטאת בין בשבת זו בין בשב' הבאה לא כל שכן מפני חכמים שהן פטורין
ב העושה שני בתי נירין בנירין ובקירוס ובנפה ובכברה ובסל חייב התופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות בנירין ניריא בקירוס קירומה רבי בא רב ירמיה בשם רב הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר נימר משום תופר ומשום קושר
ג הקורע בחמתו ועל מתו כל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן בעון קומי ר' בא היך מה דאת אמר תמן השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת ואמר אוף הכא לא יצא ידי קירעו אלא כרבי שמעון דרבי שמעון אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר אמר לון תמן הוא גרם לעצמו ברם הכא את גרמת לו אמר רבי יוסי ואפילו תמן את גרמת לו שאילו לא שאמרת לו שיבא היאך היה מתכפר לו הוי צורך מימר דרבי שמעון היא חברייא בעון קומי רבי יוסה לא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק מצה גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח אמר לון תמן גופה עבירה ברם הכא הוא עבר עבירה כך אנו אומ' הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח תני מצה גזולה אסור לברך עליה אמר רב הושעיה על שם ובוצע ברך נאץ ה' אמר רבי יונה הדא דאת אמר בתחילה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו רבי יונה אמר אין עבירה מצוה רבי יוסה אמר אין מצוה עבירה אמר רבי אילא אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות ואם לאו אינן מצות
ד שיעור המלבן והמנפס הצובע והטווה שיעורו כמלוא רוחב הסיט כפול האורג שני חוטין שיעורו כמלוא הסיט תמן תנינן המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה והכא את אמר הכן תמן במוציא לצבוע ברם הכא בצובע
ה רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב אמר רבי חיננא מתניתא דלא כרבי יהודה דתנינן הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתיה דרבי יהודה דתנינן תמן אין צדין דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולביברין פטור מחלפה שיטתין דרבנין דתנינן וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות הא לגינה ולחצר לא כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינו מקורה והא תנינן גינה אית לך מימר גינה מקורה אלא כאן בגדולה כאן בקטנה רבי עולא אמר בעון קומי רבי אחא מה ניתני כל המחוסר צידה חייב ושאינו מחוסר צידה פטור אמר לון ולא במגפל לתוכה אנן קיימין אלא כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה שוחטין מן הנגרין אין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצודות רבי יוסי בר בון בשם רבי אמי מצדתא דשיתאי שמואל צד הוא בפיתם רב אמר סכרא דנהרא שרי אמר ר' יודן כההיא דטסים
ו צבי שנכנס לבית נעל אחד בפניו חייב אם נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר בעשותה היחיד שעשה חייב שנים שלשה שעשו פטורין רב חונא אמר היה אחד בריא ואחד תש נעל החולה כל צורכו ולא נעל הבריא כל צורכו החולה חייב והבריא פטור רבי יוסה בי רבי בון בשם רב חונא היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו ונעל בעדו ובעד הצבי מותר ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונא ראה תינוק מבעבע בנהר ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונה היה מפקח בגל ונתכוון להעלותו ולהעלו' צרור של זהובים עמו מותר
ז ישב אחד על הפתח ולא מילאהו וישב השני ומילאהו השני חייב ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב לו בצידו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו רבי שמי בעי מהו ליתן לפניהן מזונות ייבא כההיא דתנינן תמן אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך שאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן והכא כן רבי שמי בעי מהו לכפות עליו כלי ייבא כהיא דאמ' רבי שמעון בי רבי ינאי אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה כלי שמואל אמר אף כופין עליה כלי ר' שמי בעי מהו לקושרו בחבל ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בן אלעזר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת היא צידדי בהמה היא צידדי אילן כל שמותר להשתמש על צידדי בהמה מותר לקושרו כל שאסור להשתמש על צידדי בהמה אסור לקושרו הדרן עלך רבי אליעזר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.