א כל הרוקין הנמצאין בירושלם טהורין חוץ משל שוק העליון דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בשאר כל ימות השנה שבאמצע טמאין שבצדדין טהורין ובשעת הרגל שבאמצע טהורין שבצדדין טמאין מפני שהמועטין מסתלקין לצדדין ב' כל הכלים הנמצאין בירושלם דרך ירידה לבית הטבילה טמאין ודרך עלייה טהורין שלא כירידתן עלייתן דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כולן טהורין חוץ מן הסל והמגריפה המיוחדין לקברות ג' סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד בשלשה עשר שונה ומטביל קופיץ בזה ובזה שונה ומטביל חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד בחמשה עשר שוחט בה מיד נמצאת קשורה לסכין הרי זו כסכין כל הרוקין כו' רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי קצרן של גוים היה שם אמר רבי חנינה ערודות היו נוחרין בירושלם והיו עולי רגלים משתקעין בדם עד ארכובותיהן ובאו לפני חכמים ולא אמרו להם דבר רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינה קצרן של גוים היה שם רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעשה בפרדה משל בית רבי שמתה וטיהרו את דמיה משם נבילה רבי אלעזר שאיל לרבי סימון עד כמה ולא אגיביה שאיל לרבי יהושע בן לוי אמר ליה עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובאש לרבי לעזר דלא חזר ליה רבי שמעון שמועתא רבי ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא אמר ליה רבי יצחק בר ביסנא עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובעט ביה אמר ליה רבי זריקן בגין דהוא שאיל לך את בעיט ביה אמר ליה בגין דלא הוות דעתי בי דאמר רבי חנין והיו חייך תלויים לך מנגד זה שהוא לוקח לו חטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה שהוא לוקח מן הסידקי ולא תאמין בחייך זה שהוא לוקח מן הפלטר ואנא סמיך לפלטירא מאי כדון העיד רבי יהושע בן פתירא על דם נבילות שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמות מטמא תמן תנינן דם השרץ מטמא כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו אין לנו כיוצא בו שיעור טומאתו אבל דמו מטמא כבשרו אמר רב יוסף מאן דאמר טמא כרבי יהודה ומאן דאמר טהור כרבי יהושע בן בתירה אמר ליה רב אבודמא נחותא ויאות רבי יודה מודייניה דנשייא הוה לא כן א"ר אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה לא גזרו על הרוקים שבירושלם הא איתמ' עליה ר' אבין בשם רבי יהושע בן לוי קצרן של גוי' היה שם בשאר ימות השנה הטמאים מהלכין שיבולת והטהורין מהלכין מן הצד והטהורין מהלכין סתם והטמאים אומרים להם פירושו בשעת הרגל הטהורין מהלכין שיבולת והטמאין מהלכין מן הצד והטמאי' מהלכין סתם והטהורי' או' להן פרושו לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא גזרו על הכלים שבירושלם מכיון שנמצאו דרך ירידה לבית טבילה נעשו הוכיח אבא שאול היה קורא אותן צפורן מאן דאמר צפורן שהוא דומה לציפורן מאן דאמר מריצה שהיא מריצה את האבן לבית הקברות תני הסכין קשורה לו הרי זו כמותה
ב פרוכת שניטמאת בולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד ושניטמאת באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל מפני שהיא צריכה הערב שמש אם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבא כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה ה' רשב"ג אומ' משם שמעון בן הסגן פרוכת עוביה טפח על שבעים ושנים נימים נארגת על כל נימה ונימה כ' ד' חוטין ארכה מ' אמה ורחבה כ' ומשמונים ושתי ריבוא היתה נעשית ושתי' עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה אילו אמר חוט אחד כפול לשנים שזור לשלשה משזר לששה ארבע מיכן הא עשרים וארבעה תני שלשים ושנים אילו אמר חוט אחד כפול לשנים שזור לארבע משזר לשמונה ארבעה מיכן הא תלתין ותריי תניא ארבעים ושמונה אילו אמר חוט אחד כפול לשנים קליעה לשלשה שזור לששה משזר לשנים עשר ארבעה מיכן הא ארבעין ותמניא כתוב אחד אומר מעשה רוקם רוקם וכתוב אחר אומ' מעשה חושב מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שני פרצופות רבי יודה ורבי נחמיה חד אמר מעשה רוקם ארי מיכן וארי מיכן מעשה חושב ארי מיכן וחלק מיכן וחורנה אמר מעשה רוקם ארי מיכן וחלק מיכן מעשה חושב ארי מיכן ונשר מיכן בשמוני' ושתי' ריבוא היתה נעשית ר' יצחק בר ביסנא בשם שמואל גזומא תמן תנינן פעמים עליו כשלש מאות כור רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל גזומא
ג בשר קדשי קדשי' שניטמא בין באב הטומאה בין בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרי' הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ בית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים ז' רבי אליעזר אומר שניטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ שניטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים רבי עקיבה אומר מקום טומאתו שם שריפתו בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן רבי יוחנן אמר בין זה ובין זה דבר תור' וקשיא דר' יוחנן על דב"ש דב"ש אומרין הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ זה וזה לא דבר תור' הוא ואפי' על דב"ה לא מקשייא דב"ה אמ' הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמ' בוולד הטומאה בפנים מה בין וולד הטומאה בפני' מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא לא הוי בה רבנן אלא על דבר קפרא וקשיא דבר קפרא על דבית שמאי דב"ש אמרין הכל ישרף בפנים חוץ מניטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא בגין דרבי עקיבה אמרו מקום טומאתו שם תהא שריפתו ואפילו על דבית הלל לית היא מקשייא דבית הלל אמר הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים מה בין וולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ זה וזה לא מדבריהם הוא בגין רבי שמעון דרבי שמעון אמר מאכלו ומשקו של מצורע משתלחין חוץ לשלש מחנות
ד איברי התמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב של מוספין ניתנין מחצי כבש ולמט' במזבח של ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח מלמעלן השקלים והביכורים אינן נוהגין אלא בפני הבית אבל מעשר דגן ומעשר בהמה ובכורות נוהגין בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קודש רבי שמעון אומר האומר ביכורים קודש אינן קודש אי זהו כרכוב המזבח אמה בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים מוספי שבת מוספי ראש חדש מי קודם רבי ירמיה סבר מימר מוספי שבת ומוספי ראש חדש מוספי ראש חדש קודמין חייליה דרבי ירמיה מן הדא שירו של שבת ושירו של ראש חדש שירו של ראש חדש קודם אמר רבי יוסה שנייא היא תמן דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חדש כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ראש חדש ברם הכא מוספי שבת ומוספי ראש חדש מוספי שבת קודמין על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו הא שקלים קדשו רבי שמעון בן יהודה אמר משם רבי שמעון בין אילו ובין אילו לא קדשו תני הגר בזמן הזה צריך להביא קינו ריבעת כסף אמר רבי שמעון ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה מהו מפני התקלה כהדא דתני אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה אם הקדיש או העריך או החרים או הגביה הכסות תישרף הבהמה תיעקר כיצד נועל בפניה הדלת והיא מתה מאיליה והמעות ילכו לים המלח עבר והקדיש מן מה דאמ' ר"ש ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה הדא אמר' עבר והקדיש קדשו ר' יוד' ענתודריי' בעא קומי ר' יוסה הכא את אמר קדשו והכא את אמ' לא קדשו אמר ליה תמן לכן אין מקדישין לכתחילה לפי שמצוה להקריב מתרומה חדשה והאיך הויה לה ישנה והכא מאי אית לך למימ' האי ישנה היא אבל לגבי הקדשו' אחרי' קנו של גר אינו צריך חדשה ואם הקדיש קדוש ויניח עד שיבנה בית המקדש שמא יבנה הבית כבראשונה ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן והכא מה אית לך רב אדא ורב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב הלכה כרבי שמעון הדרן עלך כל הרוקין וסליקא לה מסכתא דשקלים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.