א מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר משיבש המתוק ר' יוסי אומר משיקשר עד כמה מזבלים עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות ושל לתך לתך מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות רבי שמעון אומר אף על האשפתות מאימתי מוציאין כו' עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח חצירו סילני שאל לרבי חייא בר בא ואסר ליה רבי חנינא אמר שרא ליה והוון אמרין דו נסב מעשר והורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ דלא למיסב מעשר מעתה אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית העין שלא יהו אומרי' לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם אין לו אמר רבי יוסי הדא אמרה לא חשו לעוברין ולשבין מפני מראית העין באיסור שני פרקים מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה נישמעינה מן הדא מוכרין ומוציאין זבלים עם העושין שביעית עד ראש השנה עם הגוי ועם הכותי אפילו בשביעית ובלבד שלא יפרוק את המשפלות לא אמר אלא ובלבד שלא יפרוק את המשפלות הא לצאת מוציא הדא אמרה שהוא מותר ואין תימר שהוא אסור יהא אסור מלהוציא משיבש המתוק פקועה אמר רבי מנא ההן פקועה דבקעתא משיקשר משיעשה קשרין קשרין אמר רבי חנניה מכיון שנתקשר בו קשר העליון מיד הוא יבש ותני עלה קרובין דבריהן להיות שוין אמר רבי ירמיה בפוחת מן המשפלות הא שתים מותר רבי יוסי בעי אם בפחות מן המשפלות הא שתים אסור אלא כי נן קיימין בעושה יותר מן כשיעור כהדה דתני אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על הלשפתות דברי רבי מאיר וחכמים אומרי' מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות ומוסיפין על המשפלות לא בכשיעור ודכוותה מוציאין על האשפתות אפילו בכשיעור
ב עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה יותר מיכן אסור דברי רבי שמעון וחכמים אומרים עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אומר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע הלכה ב' ולמה תניתה תריין זימנין אמר רבי ירמיה כאן בפוחת מן המשפלות ברם הכא בעושה בכשיעור ותני כן על דרבי שמעון ובלבד שלא יפחות לאישפה משלש משפלות וחכמים אוסרין בעושה יותר מכשיעור אבל בכשיעור בשלשה מקומות מותר במקום אחד לא כל שכן פתר לה תרין פתרין בשהיה לו דבר מועט בתוך שדהו בשביעי' הרי זה מוסיף עליו והולך משפסקו עובדי עבודה רבי לעזר בן עזריה אוס' מה טעמא דר' לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום פתר לה פתר חורן בשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעי' הרי זה מוסיף עליו והולך משפסקו עובדי עבודה רבי לעזר בן עזריה אוס' מה טעמ' דרבי לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית רבי בא רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין עד שיוציא עשר משפלות כאחת ולית לרבנין מפני מראית העין אמר רבי אידי דחוטרא סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין מאן דאמר מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא מאי אית לך למימר לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום מה נפק מביניהון חפר לעשות אמה של בניין הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין ומאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר צדדיה לזריעה הרי אינו מכשיר צדדיה לזריעה הכל מודין שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסוס מותר
ג המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומשייר את האמצעיות נמצא מדייר בית ארבעת סאין רבי שמעון בן גמליאל או' בית שמונת סאין היתה כל שדהו בית ארבעת סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין הלכה ג' תמן תנינן שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית ניטייבה או שנידיירה לא תיזרע למוצאי שביעית אמר רבי יונה כיני מתניתא הרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו עושה סהר בית סאתים בכל עושין סיהרין במחצלו' ובקש ובאבנים אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין סהר לסהר כמלוא סהר אותו המקום חולב בו וגוזז בו ומוליך ומביא את הצאן דרך עליה תני רבי שמעון בן לעזר אמר אם רצה תוקע את היתד בארץ ועושה סהרין ארבעה בארב דוחותיה של שמונת סאין אין מדיירין לא בשבתו ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפילו בטובה ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן ואם באו מאיליהן אין מסייעין אותן ואם היו עושין עמו בשבתות ובימים טובים הוא רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן ואם באו מאיליהן מסייעין אותן תני רבן שמעון בן גמליאל אומר בשבת מדיירין בטובה וביום טוב במזונות ובחולו של מועד אפילו בשכר תני השוכר את הצאן אסור לנערה מהו לנערה מוליכה ממקום למקום הדא אמרה בששכרה לזמן מועט אבל בששכרה לזמן מרובה מותר אותו היום האחרון אסור רבי חונה בשם רב נחמן בר יעקב ההן דאזל ליה לצורכה ולא מיתעני ייזל מן אתר לאתר והוא מתעני רבי הונא בשם מר עוקבן חפריתה עיקר טב למעיה רבי חייא בר בא שאל עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר להוציא מן הסהר וליתן לתוך שדהו כדרך המזבלין
ד לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהו בו שלש מורביות שהן שלש על שלש על רום שלש שיעורן עשרים ושבע אבנים ה' גדר שיש בו עשר אבנים של משוי שנים שנים הרי אילו יינטלו שיעור גדר עשרה טפחים פחו' מיכן מחצב וגוממו עד פחות מן הארץ טפח ו' במה דברים אמורים מתוך שלו אבל מתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית אבל אם התחיל בו מערב שביעית מה שהוא רוצה יטול הלכה ה' היך עבידא תלתא זמנין מן תשע תשעה זמינין מן תלת עשרין ושבע תני מחצב שבינו לבין חבירו ופתח בו חבירו בהיתר מותר ואם היתה ריקה אסור תמן תנינן הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא הגזרה והגובלית בפותח טפח א"ר חייה בר בא הדא אמרה זה שהוא מקבל נדבך מחבירו צריך לעשות לו ארבע' טפחים כדי מקום אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהן שנים עשר טפח ולמה תנינן נדבכין למדת הדין רבי חייא בר בא שאל אילין שיעוריא כאינון שיעוריא רבי חזקיה בר יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בן חנינא אילין שיעוריא כאינון שיעוריא הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים פחות מיכן מחצב וכא את אמר הכין מה נן קיימין אם כשהיו שני נדבכין ניתני שמונה טפחים אם כשהיו שלשה ניתני שנים עשר טפחים אמר רבי יוסי צא חצי טפח לסיתות מיכן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה נמצא שלשה נדבכין של עשרה טפחים פחות מיכן אינו לא גדר ולא מחצב תני אמר ר' יודה במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו יותר מיכן מותר אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו פחות מיכן אסור אמר רבי ביבי הורי רבי יסא כדון תניא לקולא
ה אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו שאם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו יינטלו והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ וכן גרגר של צרורות או גל של אבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ אם יש התחתון סלע או קש הרי אילו יינטלו הלכה ז' לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן אם יש בכל אחת ואחת של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו רבי יעקב בר בון בשם רבי שמעון בן לקיש זאת אומרת שאסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו די מנכש ויהב עיסביה עליהון הדא דתימ' בבקעה אבל בהרים ובטרשים מותר וטיבו חשב ליה
ו אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקנו לשביעית אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית ולא יסמוך בעפר אבל עושהו חייץ כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידיו וליטלה הרי זו תינטל רבי קריספא בשם רבי יוחנן חנניה בן גמליאל באיסור שני פרקים היא מתניתא תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין לא באיסור שני פרקים וכא באיסור שני פרקים רבי שמאי בעי אם באיסור שני פרקים כהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור אלא כהיתר שני פרקים אם בהיתר שני פרקים בהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית אמר רבי מנא יאות אמר רבי שמאי הדא קדמיתא לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית מתניתא לא אמר כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית לא יסכך בעפר אבל עושהו חייץ מהו חייץ חייץ ליה כמה דתימר והוא בונה חייץ
ז אבני כתף באות מכל מקום והקובלן מביאן מכל מקום ואילו הן אבני כתף כל שאינה יכולה לינטל באחת יד דברי ר"מ רבי יוסי או' אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שלש או שתים על הכתף י' הבונה גדר בינו ובין ר"ה מותר להעמיק עד הסלע מה יעשה בעפר צוברו ברשו' הרבים ומתקינו דברי רבי יהושע ר' עקיבה אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקן מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין וכן החופר בור ושיח ומערה הלכה ט' אבני כתף באות מכל מקום אפילו מתוך שלו והקובלן מביא מכל מקום אפילו פחות מאבני כתף רבי חייא בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית אבל במועד אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור בפירצה שהיא סגה את העפר אבל בפירצה שאינה סגה את העפר מותר לגודר' בשביעית ותני כן כל פירצ' שהיא סגה בעפר אסור לגודרה בשביעית ושאינו סגה את העפר מותר לגודר' בשביעית ושאינ' מכשלת את הרבי' אבל אם היתה מכשלת את הרבים אף על פי שאינה סגה את העפ' מותר לגודרה בשביעית כתיב ושם דרך אראנו בישע אלהים שנייא היא הכא שהוא תיקון וסופו לקילקול דאמר רבי שמעון בן לקיש שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש וכתוב אחד או' קיש בן אביאל והלא אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נרו לרבים נקרא שמו נר רבי אבון בעי עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו לצבור עפר כתוך שדהו כדרך המזבלים הדרן עלך מאימתי מוציאין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.