א עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית משתיכלה הליחה כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשאות ומדלעות אמר רבי שמעון נתת תורת כל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת עד אימתי חורשין כו' מאן תנא לחה רבי מאיר היא ורבי מאיר כבית שמאי ורבי שמעון כבית הלל וכן אתינן מתניתא רבי מאיר כבית שמאי ורבי שמעון כבית הלל אלא רבי מאיר כמשנה הראשונה ורבי שמעון כמשנה אחרונה וכן אתינן מתניתא רבי מאיר כמשנה הראשונה ורבי שמעון כמשנה אחרונה אלא רבי מאיר שנייה מחלוקת ורבי שמעון שנייה כדברי הכל הוי מאן תנא עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית רבי מאיר ברם כרבי שמעון דברי הכל עד העצרת לא סוף דבר כשיש לו מקשה ומודלה אלא אפילו מאחר שבני אדם עתידין ליטע במקשיות ובמדלעות מותר אמר רבי שמעון נתת תורת כל אחד ואחד בידו זה אומ' כלה לחה שלי וזה אומר לא כלה לחה שלי אלא בשד' הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת מה בין שדה הלבן לשדה האילן שדה הלבן עד ידי שהוא עתיד לזורעה כתחילה צריך שתהא הליחה קיימת אבל שדה האילן על ידי שהיא נטועה מכבר אינו צריך שתהא רוב הליחה קיימ'
ב מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה וכן בבית השלחים מזבלין ומפרקים ומאבקין ומעשנין עד ראש השנה רבי שמעון אומר אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית ג' מסקלין עד ראש השנה מקרסמין מזרדין ומפסלין עד ראש השנה רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית וכן של ששית רבי שמעון אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן אני רשאי בפיסולו הלכה ב' מזבלין ומעדרין במקשאות כו' מהו לחרוש להם תני כל זמן שאת מותר לחרוש את מותר לזבל ולעדר אם אין את מותר לחרוש אין את מותר לא לזבל ולא לעדר אמר רבי יוסה ומתניתא אמרה כן מזבלין ומעדרין במקשיות ובמדלעות עד ראש השנה וכן בית השלחין ותני עלה חורשין בית השלחין עד ראש השנה רבי אומר עד לפני ראש השנה שלש' ימים כדי שיזרע וישרש ויטע וישרש ואלו עושה שרשי לשלשה ימים רבי אומר עד לפני ראש השנה שלשה חדשים כדי שיזרע אורז וישריש ויטע אורז וישריש מזבלין מעבירין את היבולת מפרקין בעלין מאבקין עושה לה אבק מעשנין מתנינן לה תני מכוונין מצדדין מכוונין לה מצדדין חברייא אמרי עושה לה דיקרן רבי יוסה אומר תולה לה אבן תני מוותרין ומשמטין כיני מתניתא מוותרין בגפנים ומשמטין בקני' מקום שנהגו לוותר ולשמט קודם לחג מוותרין ומשמטין קודם לחג לאחר החג מוותרין ומשמטין לאחר החג רבי שמעון או' ובלבד מן הבקעה ולמעלה רבי ירמיה בשם רבי הושעיה רבי יעקב בר אחא רבי יוסי בר חנינא בשם רבי חמא אבוי דרבי הושעיה נוטל את הקבוצין עמה רבי שמעון אומר אף נוטל הוא את העלין מן האשכול בשביעית מחלפה שיטתיה דרבי שמעון תנינן תמן ממרסין את האורז בשביעית דברי רבי שמעון אבל לא מכסחין וכא הוא אמר אכין שנייא הוא הכא שהוא כמציל מן הדליקה הלכה ג' מסקלין עד ראש השנה כו' תמן תנינן המסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ וכא את אמר הכין אמר רבי יונה כאן בתלוש כאן במחובר אמר רב יוסי הוינן סברין מימר דר' שמעון ברבי יהושע בקירסום דאינון תרין תנאין מסקלין עד ראש השנה מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה כרבנן רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית וכן של ששית הוי תלתה תנאין אינון מסקלין עד ראש השנה מקרסמין לזרדין מפסלין עד ראש השנה כרבנן רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית וכן של ששית אפילו יותר מיכן רבי שמעון אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפיסולו עד העצרת
ג מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה רבי לעזר בי רבי צדוק אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר ה' סכין את הפגין ומנקבין אותן עד ראש השנה פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן רבי יהודה אומ' מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סגין רבי שמעון מתיר באילן מפני שהוא רשאי בעבודת האילן הלכה ד' מזהמין את הנטיעות כו' מתניתא דרבי ברם כרבנין מזהמין מתלעין בשביעית אבל לא במועד כאן וכאן אין מגזמין אבל נוטל הוא את הרואה רבי יוסה אמר רבי אבונה בעי מה בין המזהם לעושה לה בית המזהם אינו אלא כמושיב שומר בית עושה לה צל והיא גדילה מחמתן תמן תנינן המבקע בזית לא יחפה בעפר אבל מכסה הוא באבנים ובקש רבי יונה אמר רבי אבונא בעי מה בין קשין ומה בין עפר קשין אינו אלא כמושיב שומר עפר עושה לה טינא והיא גדילה מחמתו תני רבי יוסי בן כופר אמר משום רבי לעזר בן שמוע בית שמאי אומרים משקה כל הנוף ויורד על העיקר ובית הלל אומרים משקה בין על הנוף בין על העיקר דבית רבי ינאי משקה בסלא אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יצחק בר טבליי משקה בסלא אמר רבי חייא בר בא רבי יודן בר גירייא משקה בסלא ועדר וכי מתכוין לעבודת הארץ ביומוי דרבי חייא בר בא הוון משקין דיקלייא בכנישתא חדתא וחרוותא הלכה ה' סכין את הפגין כו' אנן תנינן סכין את הפגין תניי דבי רבי ואילו הן פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית רבי לעזר כמתניתן רבי יוחנן כהדה דתניי דבית רבי על דעתיה דרבי לעזר לא בא רבי יודה אלא להקל על דעתיה דרבי יוחנן לא בא רבי יודה אלא להחמיר
ד אין נוטעין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומר לשתי שבתות הלכה ו' אין נוטעין ואין מרכיבין כו' רבי לעזר בשם רבי יוסה בר זימרא מתניתא בסתם הא דבר בריא שחרש מותר אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור לא עקר פירותיו מה הן רבי בא רבי לא הוון יתבין בצור אתא עובדא קומיהון הורי רבי לא ישפכו פירותיו אמר רבי בא אני לא נמניתי עמהן בעלייה אמרין נצא לחוץ נלמד נפקון ושמעון רבי יונה רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מחרשין על הגזירה ר' יוסה רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מוסיפין על הגזיר' נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו תנה רבי יעקב בר אביי דברדלייה נטעו ומת בנו אסור לקיימו ואתיא כמאן דאמר מפני החשד אבל מפני הבניין אב בנו בונה תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית אבל אמרו פירו' נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט ומה טעם רבי יסא בשם רבי יוחנן ובשנה מה את שמע מינה אמר ר' זעירא שלש שנים יהיה לכם ערילים לא יאכל ובשנה אמר רבי בא בר ממל קומי רבי זעירא נראין הדברים כשנטעו לפני ראש השנה שלשים יום הא אם לא נטעו שלשים יום לפני ראש השנה איתא חמי שנה שלימה עלתה לו ואת אמר הכין אמר ליה ואין בני ואפילו נטעו שלשים יום לפני ראש השנה יהא אסור עד שלשים יום לפני ראש השנה מיי כדון אמר רבי מנא מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו
ה האורז והדוחן והפרגין והשומשומין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה ח' רבי שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה כיוצא בהן רבי שמעון אומר אפונין הגמלונים כיוצא בהן רבי לעזר אומר אפונים הגמלונים שתירמלו לפני ראש השנה הלכה ז' האורז והדוחן כו' בפירות הילכו אחר שליש ובאורז אחר השרשה ובירק בשעת לקיטתו עישורו מניין שהילכו בפירות אחר השליש מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך מעתה אפילו פחות משליש אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השני לבא אמר רבי יוחנן מחג הסוכות מה חג הסוכות לבא ואת מהלך בו לשעבר ואילו הואיל וזה לבא את מהלך בהן לשעבר נאמר אף באורז ובדוחן ובפרגין ובשומשמין כן רבי חונה בר חייה אמר שאי איפשר לעמוד עליו מתיבין לחונה בר חייא והתני צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו אמר רבי יוסה קיימא חונה בר חמא רבי יונה חונה בר חייא בשם שמואל כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך מעשר את מעשר אחד בשנה אחת ואין את מעשר שני מעשרות בשנה אחת התיבון הרי פול המצרי הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת דתני צובר את גרנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו אמר רבי זעירא כתיב שש שנים תזרע שדך ואספת ששה זרעין וששה אסיפין לא ששה זרעין ושבעה אסיפין אמר רבי יונה בשיתה לו נן יכלין קיימין אלא בשבעה אלא כיני ששה זרעים ושבעה אסיפין לא ששה זרעין וחמשה אסיפין התיבון הרי פול המצרי שהרי ששה זרעים וחמשה אסיפין דתני צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו מניין שהילכו בירק בשעת לקיטתו עישורו מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב שהן חיין ממי השנה שעברה את מהלך בהן לשעבר ואילו הואיל והן חיין ממי השנה הבאה את מהלך בהן לבא התיבון הרי פול המצרי זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר לבא וקסמה בידיה זרעו לזרע הוא חיה ממי השנה שעברה זרעו לירק הוא חייה ממי השנה הבאה רבי שמעון שזורי אומר כו' מהו תרמילו עבדון קנקולין רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי שמעון השזורי אמר רבי יוסה הורי רבי לעזר לר' שובתי דצדוקי כהדא דרבי שמעון שזורי תני שש מידות אמרו חכמים בפול מצרי זרעו לזרע מתעש' לשעבר זרעו לירק מתעש' לבא זרעו לזרע וירק או שזרעו לזרע וחישב עליו לירק מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו בשהביא שליש לפני ראש השנה אבל אם הביא שליש לאחר ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו בשלקט ממנו לפני ראש השנה אבל אם לקט ממנו לאחר ראש השנה בין זרעו בין ירקו מתעשר לבא זרעו לזרע וחישב עליו לירק באין מחשבה זרעו לירק וחישב עליו לזרע לעולם אין מחשבת זרע חלה עליו אלא אם כן מנע ממנו שלש מורביות בשהביא שליש לפני ראש השנה אבל הביא שליש לאחר ראש השנה אפי' לא מנע ממנו שלש מורביות זרעו לזרע ועשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו מקצתו עשה קצצין גמורין ומקצתו לא עשה הדא היא צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו תנא רבי אבודמא דחיפה ואפילו לא עשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עשורו אמר ר' יוסה והוא שהביא שליש למחשבת זרע אבל אם הביא שליש למחשבת ירק איפשר לומר זרעו מתעשר לשעבר ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עשורו ואת אמר צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו זרעו לזרע לפני ראש השנה שביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו מותר זרעו לירק לפני ראש השנה השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו אסור זרעו לזרע ולירק לפני ר"ה השביעית ונכנסה שביעית פשיטא זרעו מותר ירקו מהו תני רבי חייה אסור תני רבי חלפתא בן שאול מותר מאן דאמר מותר דבר תורה מאן דאמר אסור מפני מראית העין רבי סימון בר זבדא בעא קומי רבי יוסה ואפילו להאכיל את בהמתו יהא אסור מפני מראית העין אמר ליה לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו ולא יהא לוקט על אומן אמר רבי יוסה בי רבי בון אם נעקרה הגומא מותר ואפילו כמאן דאמר אסור היה לוקט ונמצא בתוכו ירק מותר כהדא בר נש עאל טעון עשר מיסרן דלובי מעשר לרבי ירמיה אמר ליה לא תו עבד כן לא תלקוט אלא צורבה דלפצה זרעו לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו אסור זרעו לירק לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו מותר זרעו לזרע ולירק לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית זרעו אסור וירקו מותר
ו בצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה ושל בעל שמנע מהן מים שתי עונות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שלש הלכה ט' מהו בצלין הסריסין אילין בוצלייא כופריא דלא עבדין זרע אמר רבי מנא מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה נעשו כבעל רבי יונה בעי למפריעו הוא נעשה זרע זרעו מיכן ולבא מה נפק מביניהון לקט בתוך שלשים ולאחר שלשים אין תימר למפריעו הוא נעשה זרע מעשר מזה על זה אין תימר מיכן ולבא אינו מעשר מזה על זה
ז הדילועין שקיימן לזרע אם הוקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל מותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית התימרו' שלהן אסורות בשביעית מרבצין בעפר לבן דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אוסר ממרסים באורז בשביעית דברי רבי שמעון אבל לא מכסחין הלכה י' למה לי הקשו אפילו לא הוקשו מכיון שהוקשו נעשו כשאר זירעוני גינה שאין נאכלין כיצד הוא בודק רבי יוסי בן חנינה אומר עוקצו אם נתאחה אסור ואם לאו מותר רבי יונה בוצרייא אמר קרמולין פטורין מן המעשר הדא דתימר עד שלא עשה דילועין אבל אם עשו דילועין כירק הן מאן הורי כן רבי יוסי באילין עלי קולקסייא שאסור לגמות בהן מים מפני שהצבאין אוכלין אותן מרבצין בעפר לבן דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אוסר אתיא דרבי שמעון כרבנין ודרבי אליעזר בן יעקב כשיטתיה דתנינן תמן מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם שמואל בסתם חולקין מה נן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין ורבנין עבדין לון כרצופין הא רבנין אמרין במרווחין אסור להשקות מהו להמשיך נילף הדא דרבנן מן דר' ליעזר בן יעקב כמה דרבי ליעזר בן יעקב אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנין אמרין מותר להמשיך ואסור להשקות לא כן סברנן מימר במרווחין דברי הכל אסור והן עפר לבן לא במרווחין הוא אלא כאן בשביעית כאן במועד מה בין שביעית ומה בין מועד שביעית על ידי שהוא מותר במלאכה התירו בין דבר שהוא טורח בין דבר שאינו טורח מועד על ידי שאסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טורח ואית דבעי נישמעינה מן הדא שביעית על ידי שזמנה מרובה התירו מועד על ידי שזמנו קצור אסור ואותן שבעת ימים אחרות לא מיסתברא מיעבדינון כשבעת ימי הרגל ויהיו אסורין אשכח תני מרבצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד דברי רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אוסר הדרן עלך שדה הלבן
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.