א שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתי' שהן ארבע מראות נגעים שתים שהן ארבעה שבועות שתים שהן ארבע כו' שתים שהן ארבע לחיוב ושתים שהן ארבע לפטו' או ארבע לחיוב וארבע לפטור נישמעינה מן הדא שבועות שתים שהן ארבע אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שבועות שתים שהן ארבע לא לחיוב ודכוותה יציאות שבת שתים שהן ארבע לחייוב אמ' רבי בא תמן כולהון לחיוב הכא חיוב ופטור אתינן מיתני הדא אמרה ארבע לחיוב וארבע לפטור והתני דלתות היכל שתים שהן ארבע אית מימר לחיוב ולא לפטור ניתני שנים עשר פטור לא אתינן מיתני אלא פטור שהוא כנגד חייוב אמר רבי חייה בר אדא מהו אהן פטור דתנינן הכא מותר אמר ר' יוסי עני ועשיר אחד מהן ומנום חכמים שנים הכנסה והוצאה שנים הן ומנום חכמים אחד יציאות השבת אין הכנסה בכלל המוציא מרשות לרשות אין המכניס בכלל ועוד מהדא דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב ומניין שהוצאה קרויה מלאכה רבי שמואל בשם רבי יוחנן ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' נמנעו העם מלהוציא מבתיהן לתת לגיזברין ומלהוציא מידן להכניס ללישכה רבי חזקיה בשם ר' אחא שמע לה מן הדא ולא תוציאו משא מבתיכם ביו' השבת וכל מלאכה לא תעשו רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם רבי יוחנן תנינן תרתין כללין ולא דמיין דין לדין שבועות שתי' שהן ארבע מביא ארבע קרבנו' מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא ב' קרבנות רבי לעזר בשם רבי אבין פתר לה פתר חורן שבועות שתים שהן ד' רבי עקיבה או' מראות נגעים שנים שהן ארבע רבי ישמעאל ר' חגיי בעא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי ישמעאל ואפי' כרבי עקיבה אתיא היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש ידיעה והעלם על טומאת הקדש אמר ליה מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו רבי ישמעאל ונן בעיי כרבי עקיבה פעמים שיש כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת היך עבידא ניטמ' וידע נעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש ויצא וידע נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע הרי כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת ופעמי' שיש כאן כמה ידיעות וכמה העלימות ואינו חייב אלא אחת היך ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה עד שהוא בהעלם טומאה נעלמה הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע ואמר טומאה זו אין חייבין עליה קרבן ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה עד שהוא בהעלם טומאה נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא אפילו כמה פעמים ובסוף ידע הרי כאן כמה ידיעות והעלימות ואינו חייב אלא אחת פיס' מראות נגעים שתים שהן ארבעה אמר רבי יוסי שאל יהושע בן רבי עקיבה את רבי עקיבה אמר לו מפני מה אמרו מראות נגעים שתים שהן ארבעה אמר לו ואם לאו מה יאמרו אמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא אמר לו לומר שאם אין בקי בהן ובשמותן אין רואה הנגעים ומניין שמצטרפין זה עם זה אמר רבי מנא מנו אותן חכמים שנים ומנו אותן ארבעה מה שנים מצטרפין זה עם זה אף ד' מצטרפין זה עם זה רבי לעזר בשם רבי אבין אם בשאינו מינו מצטרף לא כ"ש מין במינו אמר רבי יוסה בי רבי בון והיו אין כתיב כאן אלא והיה מלמד שאינן מצטרפין זה עם זה תני חזקיה לניגעי צרעת אין כתיב אלא לנגע צרעת מלמד שאין מצטרפין זה עם זה אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין ואל יאמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה אמר לו מלמד שאינן זה למעלה מזה ויהא זה למעלה מזה אם אומר את כן נמצאת או' הכהה טמא והכהא מן הכהה טמא והתורה אמרה והנה כהה הנגע הכהה טמא אבל הכהה מן הכהה טהור ותייא כיי דמר ר' חנינה לב' מלכים וב' איפרכין מלכו של זה גדול ממלכו של זה ואיפרכו של זה מאיפרכו של זה ואין איפרכו של זה גדול ממלכו של זה שמואל אמר לשני מלכים ושני שגריריהן מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה משל זה ואין שגרירו של זה גדול ממלכו של זה רבי חנינה בשם רב אחא בר' אחווא מלך ורב חיליה וארקכטא וריש גלותא אמר רבי לעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי מתניתא אמרה שאינן זה למעלה מזה אם השאת שכהה מן הכהה שלה טהור יש לה מראה שני בהרת שכהה מן הכהה שלה טמא לא כל שכן שיהא לה מראה שני אמר ליה חמי מה מר שני יש לה שלישי לא כל שכן ומה חמית מימר בהרת שכהה מן הכהה שלה טמא זו שאת מינה של שאת כקרום ביצה שאת זו שאת בהרת זו בהרת ספחת שני לבהרת ומראה עמוק שני לשאת מה לשון שאת מוגבהת כמראה הצל גבוה ממראה חמה מה לשון עמוק עמוקה ממראה חמה שהיא עמוקה ממראה הצל מה לשון ספחת טפילה שנאמר ספחיני נא אל אחת הכהונות וגו' אמר רבי לעזר זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה אבל דברי חכמים שאת ובהרת אחת ספחת שנייה לזה ולזה מתניתא אמרה כן נעשית מספחת שאת אין מספחת עזה
ב כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיי' הרי זה בעולה ויורד יש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים תולה עד שיתוודע לו ויביא בעולה ויורד הלכה ב' כל שיש בה ידיעה בתחילה כו' ומניין לידיעה בתחילה ובסוף והעלם בנתיים תלמוד לומר ונעלם ונעלם שני פעמי' מכלל שבאת לו ידיעה בתחילה ובסוף והעלם בנתיים עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל כרבי דרבי אמר ונעלם ממנו מכלל שיודע והוא ידע הרי שתי ידיעות הא רבי ישמעאל כרבי ורבי כרבי ישמעאל ואפילו כרבי עקיבה אתיא היא ידיעה והעלם בטומאת מקדש ידיעה והעלם בטומאת הקודש ואית דבעי נישמעינה מן הכא והוא ידע ואשם והלא כבר נאמר והוא טמא ואשם אלא אם אינו עניין לידיעה בתחילה תניהו עניין לידיעה בסוף רבי בון בעי אם לא נודע לו בסוף היך מביא קרבן אלא אם אינו עניין לידיעה בסוף תניהו לידיעה בתחילה התיבון הרי כתיב או הודע אליו חטאתו והביא מעתה אם אינו עניין לידיעות תחילה תניהו עניין לידיעת סוף פתר לה במחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים שמביאין אחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין תלמוד לומר או הודע אליו חטאתו והביא אף לאחר יום הכיפורים ומניין שאין מדבר אלא על טומאת מקדש וקדשיו הזהיר וענש על ידי טומאה וחייב קרבן על ידי טומאה מה עונש ואזהרה האמור להלן בטומאת מקדש וקדשיו אף כשחייב קרבן על טומאת מקדש וקדשיו רבי אליעזר בן יעקב אומר בתוך שאמר לא אכלתי באוני ממנו יכול ישראל שאכל מעשר אונן או טמא יביא קרבן תלמוד לומר מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור אוציא את המעשר שאינו בעון מיתה ולא אוציא את התרומה שהיא עון מיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו תלמוד לומר מאלה יש מאלה חייב ויש מאלה פטור או מה להלן בתרומה אף כאן בתרומה ולא מעבודה זרה למדתה ועבודה זרה למדה על כל עבירות שבתורה לומר מה עבודה זרה מיוחדת שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת יצאת תרומה שאינה אלא עון מיתה א"ר חנינה קומי רבי מנא ומע"ז למדתה וילמד מע"ז לכל דבר מידיעה אחת אמר לו ע"ז בקבוע וטומאת מקדש וקדשיו בעולה ויורד ואין למידין קבוע מעולה ויורד ולא עולה ויורד מקבוע ומה חמית מימר בטומאת הקודש הכתוב מדבר נאמר כאן בהמה טמאה ונאמ' להלן בהמה טמאה מה בהמה טמאה האמורה להלן בטומאת הקודש אף בהמה טמאה האמורה כאן בטומאת הקודש אין לי אלא טומאת הקדש טומאת מקדש מניין ת"ל וטומאתו עליו מה חמית מימר בטמא שאכל טהור או בטהור שאכל טמא תלמוד לומר וטומאתו עליו בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר ר' אומר ואכל וטומאתו עליו בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר רבי חייה אומר נאמרו קדשים לשם רבים ונאמר טומאה לשם יחיד הא מה אני מקיים וטומאתו עליו בטומאת הגוף לא בטומאת בשר ר"מ אומר לא דיבר אלא במי שטומאה פורשת ממנו יצא בשר שאין טומאה פורשת ממנו אם כן מה הועיל לו יום הכיפורים א"ר יוסי בי ר' בון נעשית לו י"ה כאשם תלוי מת לפני יום הכיפורים עונה בה אחר יום הכיפורים כבר כיפר וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל וגו' יש לי בעניין זה שלש טמאות טומאת ע"ז שנ' למען טמא את מקדשי גילוי עריות שנאמר לבלתי עשות מחוקות התועבות שפיכות דמים שנ' ולא תטמאו את הארץ יכול על כל הטמאו' הללו שעיר זה מכפר ת"ל מטומאו' ולא כל טומאות מה מצינו שחלק הכתוב בטומא' מקדש וקדשיו אף כאן לא נחלוק אלא בטומאת מקדש וקדשיו דברי רבי יהודה ר"ש או' ממקומו הוא מוכרע שנ' וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל כל טומאה שבקודש יכול על טומאת מקדש וקדשיו שעיר זה יכפר ת"ל ומפשעיהם אילו המרדין וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי
ג אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר שנאמר מלבד חטאת הכיפורים על מה שזה מכפר זה מכפר מה הפנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה אף החיצון לא יכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה הלכה ג' אין בה ידיעה בתחילה כו' מה חמית מימר הפנימי תולה והחיצון מכפר או החיצון תולה והפנימי מכפר או זה וזה יתלו או זה וזה יכפרו מאי כדון אמר רבי יעקב בר אחא מילה חמית ריש לקיש אותיב קומי רבי יוחנן ואתיב ליה מחלוקי כפרות היא מילתא ולינה ידע מה מר ליה א"ל רבי זירא דילמא דא היא מה חמית מימר בטמא שאכל טהור או נימר בטהור שאכל טמא ת"ל וטומאתו עליו בטומאת הגוף לא בטמואת בשר או זה וזה יכפרו מאי כדון והתודה עליו עוונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים חטאתם אילו השגגות כשאמר יכפר אמר רבי אמי בשם ריש לקיש ונשא השעיר עליו את כל עוונותם תפש הזדונות והניח השגגות לומר מה זדונות שאין בהן חיוב קרבן אף השגגות שאין בהן חיוב קרבן ולמה באו לכאן ר' אילא בשם ר' יסא לתלייה ויתלה על אוכלי שקצים ורמשים במשמע רבי שמואל בשם רבי זירא חטאתם חטאתם מה חטאתם שנאמר להלן שיש בהן חיוב קרבן אף חטאתם שנאמר כאן שיש בהן חיוב חטאת יצאו זדונות שאין בהן חיוב קרבן שיור שעיר הנעשה בפנים יום הכיפורים תולה מה שיירתה אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף
ד ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשי' מכפרין דברי רבי יהודה רבי שמעון או' שעירי רגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא רבי מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו ה' היה ר' שמעון אומר שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ושל יום הכיפורים מכפרין על שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף ו' אמרו לו מה הן שיקרבו זה בזה אמר להן יקרבו אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היא הם קריבים אמר להן כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו הלכה ד' ועל שאין בה ידיעה כו' הלכה ה' היה רבי שמעון אומר כו' רבי לעזר בשם רבי הושעיה טעמא דרבי יהודה ושעיר עזים חטאת ליי' חט שאין יודע בו אלא יי' שעיר זה מכפר אין לי אלא שעיר של ראש חדש שעירי רגלים מניין אמר רבי זירא ושעיר וי"ו מוסיף על עניין ראשון רבי זעירא ורבי לעזר בשם רבי הושעיה רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה מה נן קיימין אם בשעיר נחשון על שבטו מכפר אם בשעיר של יום הכיפורים אין כיוצא בו לדורות אלא כן אנן קיימין בשעיר של ראש חדש מאי כדון נאמר כאן נשיאות עון ונאמר להלן נשיאות עון ונשא אהרן את עון הקדשים מה להלן עוון הקריבין ולא עון המקריבין אף כאן עון הקריבין ולא עון המקריבין מה חמית מימר בטהור שאכל טמא או נימר בטמא שאכל טהור אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יודה חלק שיטת ר"מ רבי שמעון חלק שיטת רבי יודן מודה רבי יוחנן בשעיר הנעשה בפנים שאין מכפר אלא תולה ותייא כרבי יונה בשם רבי זעירא ועשהו חטאת קבעו לתלייה שלא ישתנה שעיר שלא קרב ברגל ייקרב בראש חדש לא קרב בראש חדש יקרב להבא שמתחילה לא הוקדשו קרבנות ציבור אלא ליקרב על מזבח החיצון ולא כבר כיפר יום הכיפורים אמר רבי מנא מכיון דכתיב חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות כמי שכולן מכפרין כפרה אחת א"ר בון מכיון שכולן מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כמי שכולן מכפרין כפרה אחת רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אין צריך להזכיר של ראש חדש אמר רבי אחא בר פפא ותני כן העוב' לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה בשחרית בית שמאי אומרים מתפלל שמונה ובית הלל אומרים שבע במוסף בית שמאי אומרים עשר ובית הלל אומרים תשע ויאמר אחת עשרה אמר רבי יוסי מה פליגין בדבר שטעון ברכה בפני עצמו ברם הכא שכן אפילו בחול שאינו אלא כוללן ויזכיר בעבודה רבי יוסי בעי מעתה שני שעירי ראש השנה מחמת ראש חדש באין ותימר אין צריך להזכיר ראש חדש אמר רבי יוסי בי רבי בון ולא יאות רבי בא בר ממל מקשי דתני שני כבשי עצרת ושני שעירי ראש השנה אם כיפר הראשון על מה שני מכפר על טומאה שאירעה בין זה לזה ולא רבי שמעון היא דרבי שמעון חולק כפרות אלא זה וזה מחמת ראש חדש אמר רבי אבמרי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החדש ועוד מהדא דתני שנים עשר לשני עשר חדשי השנה חד בר אביי עבר קמי תיבותא ולא אדכר דריש ירחא וקלסוניה רב הושעיה בעי הגע עצמך ששחטו שניהן כאחת מה אית לך טומאה שאירעה בין זה לזה אמר ר' בון אילו ישראל כשירין שמא אינן מביאין מה שקבעה להן תורה הלכה ו' אמרו לו מה הן שיקרבו זה בזה כו' אמר רבי יוחנן דברי חכמים משנין ודברי רבי שמעון אין משנין דברי חכמים משנין ות מר מהו שיקרבו זה בזה כשיטתו השיבוהו כשיטתך שאת אומר אין משנין מהו שיקרבו זה בזה אמר רבי יוסי שאין קרבנות הציבו' נקבעין אלא בקבועה אמר רבי יודן ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדש משעה ראשונה
ה רבי שמעון בן יהודה אומר משמו שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל מן הטמא מוסף עליהם של רגלים שהן מכפרין על הטהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף מוסף עליהן של יום הכיפורים שהן מכפרין על הטהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף ח' אמרו לו או' היה ר' שיקרבו זה בזה אמר להן הין אמרו לו אם כן יהו של יום הכיפורים קריבין לראשי חדשים אבל היאך של ראשי חדשים קריבין ביום הכיפורים לכפר כפרה שאינה שלהן אמר להן כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו הלכה ח' אמרו לו אומר היה רבי כו' אמר רבי יוסי דרומייא קומי רבי יונה הכן צורבה למיתני א"כ יהו של ראשי חדשים קריבין ביום הכיפורים שכן מעלין בקודש ולא מורידין אבל של י"ה אין קריבין בראש חדש שאין מורידין בקודש רבי לעזר בשם רבי בון פתר לה פתר חורון אם כן יהו של יום הכיפורים קריבין בראשי חדשים שמכפרין כפרתן וכפרת ראשי חדשים אבל של ראשי חדשים אין קריבין ביום הכיפורים שאין מכפרין אלא כפרתן בלבד אילו מי שאכל חלב חמשה זתים והפריש ארבעה קרבנות וסבור שהן חמשה שמא כיפר או אילו מי שאכל חלב ארבעה זתים והפריש חמשה קרבנות וסבור ארבעה לא כל שכן וכן היה רבי שמעון אומר שלשים ושנים שעירים קריבין על הציבור בכל שנה שלשים ואחד בחוץ ונאכלין ואחד בפנים ואינו נאכל ושעיר המשתלח שני' עשר לשני' עשר חדשי שנה שמונה בחג שבעה בפסח שנים בעצרת אחד בגלל היום ואחד בגלל הלחם אחד בראש השנה ואחד ביום הכיפורים כיון ששמע משה כן אמר מעתה מי שבאת לידו ספק עבירה צריך להביא כל קרבנות הללו רבי תנחומא בשם ריש לקיש בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו' התחיל ואמר מזמור לתודה על שם והתודה עליו
ו ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר ועל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר הלכה ט' ועל זדון טומאת מקדש כו' הדא היא מכפר על הזדונות ותולה על השגגות לא הן קלות לא תעשה לא הן חמורות כריתות ומיתות בית דין אמר רבי יהודה כיני מתניתא הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שעשאן בשגגה אותן הזדונות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן אילו הן קלות עשה ולא תעשה חמורות כריתות ומיתות בית דין כשם שהשעיר הנעשה בפני' מכפר על הזדונות ותולה על השגגות אף שעיר המשתלח כן ניחא לא הודע הודע ולא כן תני מניין למחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יום הכיפורי' שחייבין להביא אחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין אמר רבי בון בר חייה בין שנתודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן ולא כבר כיפר יום הכיפורים רבי שמעון בשם לוי שובדא במוכר ביום הכיפורים היא מתניתא ולמה לא מר בשלא נתוודע בהן ביום הכיפורים מילתיה אמרה אפילו לא נתוודע לו בהן ביום הכיפורים יום הכיפורים מכפר עשה אף על פי שלא עשה תשובה לא תעשה ר' שמואל בשם ר' זירא והוא שעשה תשובה האומר אין העולה מכפרת אין העולה מכפרת מכפרת היא על כורחו האומר אין יום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר מכפר הוא לו על כורחו אי איפשי שיכפר לי אין מכפר לו על כרחו אמר רבי חנינה בי רבי הילל לא מסתברא דאילא חילופין לא כולא מן בר נשא מימר למלכא דלית את מליך העולה מכפרת על הירהור הלב מאי טעמא והעולה על רוחכם היה לא תהיה אמר רבי לוי העולה מכפרת על רוחכם וכן איוב הוא אומר אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם הדא אמרה שעולה מכפרת על הירהור הלב רבי או' על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פני' בתורה שאם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אין מתכפר לו רבי זבידא אמר רבי יסא מקשה מיסבר סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה אתא רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן יום הכיפורים מכפר בלא תשובה ומיתה ממרקת בלא תשובה ותני כן יום מיתה כתשובה מאן תניתה ר' הדא היא דתנינן תמן מיתה ויו' הכיפורים מכפרין עם התשובה דלא כרבי שאל ר' מתיה בן חרש את רבי לעזר בן עזריה שמעתה ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר לו שלשה הן חוץ מן התשובה כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים וגו' וכתוב אחר אומר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' וכתוב אחר אומר ופקדתי בשבט פשעם וגו' וכתוב אחר אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון הא כיצד עבר על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שיימחל לו עליו הכתו' אומר שובו בנים שובבים וגו' עבר על מצות לא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם עבר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין מכפרין מחצה עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם אבל מי שנתחלל שם שמים על ידו אין כח לא לתשובה לתלות ולא ליו' הכיפורי' לכפר ולא לייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים תולין ומיתה ממרקת עם הייסורין עליו הכתוב או' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון הא למדנו שהמיתה ממרקת אמר רבי יוחנן זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרי' שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר כיצד מכפר רבי זירא אמר כל שהוא כל שהוא רבי חנניה אומר בסוף מה ביניהון מת מיד על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר אמר רבי זירא ומתניתא מסייעא לרבי חנינה חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר יום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים והשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך אמר רבי הונא איתותב קומי רבי ירמיה ומר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו אמר רבי יוסי ואין הקב"ה רואה את הנולד ויכפר מיד רבי ירמיה א"ר שמואל בר רב יצחק בעי צדקה תצר תם דרך חטאים תרדף רעה רגלי חסידיו ישמור אם ללצים הוא יליץ סייגין סייגה ותרעין תרעה וכיני סייגין סייגה ותרעין תרעה אלא כיני רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק שימר אדם עצמו מעבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית הקב"ה משמרו שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר א"ר זירא ובלחוד דלא יתוב ליה והחוט המשולש לא במהרה ינתק לעולם אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק ואין אטרחת עלוי מיפסיק רבי הונא בשם רבי אבהו הקב"ה אין לפניו שכחה כביכול מפני ישראל נעשה שכחן שנאמר מי אל כמוך נושא עון נושא כתיב ודוד אמר נשאת עון עמך
ז אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משיח מה בין ישר' לכהנים לבין כהן משיח אלא שדם הפר מכפר על הכהנים ועל טומאת מקדש וקדשיו רבי שמעון אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישר' כך דם הפר מכפר על הכהנים כשם שוידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוייו של פר מכפר על הכהנים הלכה י' אחד ישראל ואחד כהנים כו' ולא תנינן משיח ולמה לא תנינן משיח אין תימר בדבר שאין בו חיוב קרבן אנן קיימין יאות לא תנינן משיח אין תימר בדבר שיש בו חיוב קרבן למה לא תנינן משיח אשכח תני בכהן משיח הדא אמרה בדבר שאין בו חיוב קרבן אנן קיימין אמר רבי יוסי בי רבי בון ואפילו תימא בדבר שיש בו חיוב קרבן נעשה כזדון כמה דת מר בזדון צריך כפרה וכפרת יום הכיפורים וכא צריך כפרה וכפרת יום הכיפורים יעמד חי מלמד שעתיד למות עד מתי הוא חי עד וכלה מכפר את הקודש דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר עד שעת ווידוי על דעתיה דרבי יודה הוידוי מעכב על דעתיה דר' שמעון אין ווידוי מעכב מה מפקה מביניהון שחטו בלא ווידוי על דעתיה דר' יודה צריך להביא פר אחר על דעתיה דרבי שמעון אין צריך להביא פר אחר אף שעיר המשתלח כן שלחו בלא וידוי על דעתיה דר' יודן צריך להביא שעיר אחר על דעתיה דר' שמעון אין צריך להביא שעיר אחר והתודה ושחטו ונשפך הדם את אמר צריך להביא פר אחר וצריך להתודות פעם שנייה או יצא בוידוי הראשון אף שעיר המשתלח כן שהוא צריך להגריל פעם שנייה או כבר יצא בוידויו של ראשון הדרן עלך שבועות שתים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.