א ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע ניטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה וזכור לקודש נעלם ממנו קודש וזכור לטומאה נעלמו ממנו זה וזה אכל את הקודש ולא ידע ומשאכל ידע הרי זה בעולה ויורד ב' ניטמא וידע נעלמה ממנו הטומא' וזכור למקדש נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה נעלמו ממנו זה וזה נכנס למקדש ולא ידע ומשיצא ידע הרי זה בעולה ויורד ידיעות הטומאה כו' ר' ירמיה בעי פשיטא בידיעה האחרונה עד שיהא יודע שחייב להביא בה קרבן אף בידיעה ראשונה כן נישמעינה מהדא שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הילך באחד מהן ונכנס למקדש ויצא והזה ושנה וטבל והילך בשיני ונכנס למקדש חייב ויודע שהוא חייב להביא בה קרבן אמר ריש לקיש דרבי ישמעאל היא דאמר חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש א"ר בון בר חייה הוינן סברין מימר דמר ר"ל בבריא לו שהוא טמא ונעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש אבל אם היה ספק טמא ספק טהור ונעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש לא ממה דאמר ריש לקיש דרבי ישמעאל היא דאמר חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש הדא אמרה אפי' ספק טמא ספק טהור נעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש חייב אמר רבי יוחנן דברי הכל היא משום ספק ידיעה כידיעה מה אם בשעה שאינו יודע אם טמא הוא אם טהור את אמר ידיעה ודאי היא בשעה שיודע שטמא ודאי אלא אינו יודע אם חייבין עליה קרבן לא כ"ש שתהא ידיעה על דעתיה דריש לקיש ניטמא ונעשה לו הדבר ספק מהו שייעשה אצלו כהעלם דבר ויהא חייב דין כדעתיה ודין כדעתיה דאיתפלגון אכל חמשה זיתים ונודע לו בספק כל אחד ואחד ואחר כן נודע לו בודאין ריש לקיש אמר ידיעת ספק קובעתו לחטאות רבי יוחנן אמר אין ידיעת ספק קובעתו לחטאות רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' שמואל מודה ריש לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת שנ' כחטאת כאשם את שמביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטא' את שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו מחלקת לחטאת מחלפה שיטת ריש לקיש תמן אמר ידיעת ספק קובעת לחטאת וכא אמר אין ידיעת ספק קובעת לחטאת תמן אשמו קבעו וכא מה אית לך מחלפה שיטת רבי יוחנן תמן הוא אומר נתכפר מקצת החט נתכפר כולו וכא הוא אמר הכין לא אמר רבי יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה חיוב קרבן אמר רבי יוחנן כל ספק רשות הרבים ספיקו טהור ואין מתירין לו לעשות והתנינן כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אין תלוי בחטאת אלא או טמא ממש או טהור ממש אמ' ר' זירא מתניתא בדבר שאינו בא מחמת הזבח מה דמר ר' יוחנן בדבר שבא מחמת הזבח הכל מודין שאם עבר ועשה טהור מחלפה שיטת ר' יוחנן תמן אמר עבר ועשה טמא וכא אמ' עבר ועשה טהור כאן ברה"י כאן בר"ה ואפילו תימר כאן וכאן בר"ה מחלפה שיטת ר"ל מחלפה שיטת ר' יוחנן דאיתפלגון נזיר שניטמא בטומאת קבר התהום ריש לקיש אמר אין הנזיר מגלח ורבי יוחנן אמר הנזיר מגלח והא רבי יוחנן אמר משום ספק ידיעה כידיעה ואפי' ראשונה בשרץ ושנייה במת הראשונה עד שלא נתגייר והשנייה משנתגייר הראשונה עד שלא הביא שתי שערות ושנייה משהביא ניטמא במת וידע בשרץ ולא ידע אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה ניטמא במת ולא ידע בשרץ ולא ידע ואחר כך נודע לו על השרץ ואחר כך נודע לו על המת מפני שנודע לו על השרץ תחילה כמי שיש טומא' קלה אצל חמורה או מפני שקדמה לטומאת המת תדחה לטומאת שרץ ולידיעתה ואין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה נטמא במת וידע בשרץ ולא ידע ונכנס למקדש בהעלימו של מת חייב בהעלם שרץ פטור ירד לטבול מטומאה חמורה ונסמכה לו טומאה קלה עלתה לו טומאה קלה ליידא מילה שאם טבל ונכנס למקדש פטור ירד לטבול מטומאה קלה ונסמכה לו טומאה חמורה לא עלתה לו טומאה חמורה ליי דא מילה שאם טבל ונכנס למקדש חייב הא מטומאה חמורה ונסמכה לו טומאה חמורה לא הא מטומאה קלה ונסמכה לו טומאה קלה לא ירד לטבול מטומאה חמורה ונסמכו לו סככות ופרעות מאחר דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי כולהון תורה הן אצל תרומה כמי שהיא טומאה חמורה או מאחר שאין הנזיר מגלח עליהם כמי שהיא טומא' קלה אנדרוגינס ראה לובן ונכנס למקדש פטור ראה אודם ונכנס למקדש פטור ראה אודם ולובן כאחד ונכנס למקדש חייב אית תניי תני פטור א"ר יוחנן רבי שמעון היא דתני שני שבילין אחד טהור ואחד טמא הילך באחד מהן ונכנס למקד' בראשון והוזה ושנה וטבל בשיני ונכנס חייב רבי שמעון פוטר בזה ר"ש בן יהודה פוטר בכולן משום ר"ש ניחא אנדרוגינס גבי לובן את עבד ליה אשה גבי אודם את עבד ליה איש ברם הכא אין כאן טומאה ידועה אמר רבי שמואל בר סוסרטי תיפתר בששכח לראשון ר' יסי בעי מה אנן קיימין אם בששכחו לעולם שביל אחד הוא אם שחזר ושכחו שני שבילין הן אמר רבי יוסי בי רבי בון אתייא דר"ש כרבי ליעזר על דעתיה דחזקיה כמה דרבי ליעזר אמר תמן עד שידע אם בשרץ ניטמא אם במת כן ר"ש אמר כאן עד שידע אם באודם ניטמא אם בלובן ניחא תמן משום דאמר ספק ידיעה כידיעה ברם הכא מכיון דחזא לובן ואודם כאחד ידיעה ודאי היא רב חסדא בעי נכנס למקדש כסבור כנסת מהו אמר רבי יוסי כן אנו אומרי' היה יודע שיש טומאה בעולם אלא אינו יודע אם חייבין עליה קרבן לא כל שכן שתהא ידיעה אלא כי אנן קיימין בבריא לו שטמא ונעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש וכא בבריא לו שהוא מקדש ונעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש רבי יסי בעי אכל חצי זית בידיעת קודש והעלם טומאה וכחצי זית בידיעת טומאה והעלם קודש העלימות מהו שיצטרפו
ב אחד נכנס לעזרה ואחד נכנס לתוספת עזרה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרו' אלא במלך ונביא ובאורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת כל שלא נעשית בכל אילו הנכנס לשם אין חייבין עליה הלכה ג' אחד נכנס לעזרה כו' רב אמר בתחילה ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים אילו אורים ותומים ודוד אביהו זה סנהדרין שאל אביך ויגדך שיר וילך אחריהם הושעיה ושרי תודות ואעמידה שתי תודות וגומ' אמר שמואל בר ר' יודן מה כתב מהלכות ולא תהלוכות מפני שהיתה תורפת ירושלם שם והיתה יכולה להיכבש משם
ג נטמא בעזרה נעלמה ממנו הטומאה וזכור למקדש נעלם ממנו המקדש וזכור לטומאה נעלם ממנו זה וזה השתחוה או ששהא כדי השתחויה ובא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה הלכה ד' ניטמא בעזרה כו' רבי חזקיה רבי אמי בשם רבי לעזר כתוב אחד אומר את משכן יי' טמא וכתוב אחר אומר את מקדש יי' טמא הא כיצד ליתן חלק בין למיטמא בפנים למיטמא בחוץ מיטמא בפנים עד שיכניס ראשו ורובו מיטמא בחוץ עד שישהא כדי השתחויה ניטמ' בפני' ונכנס לפני ולפני' נשמעינ' מהדא השתחוה או ששהא כדי השתחויה וכיון ששהא לאו כמי שהכניס ראשו ורובו ות מר עד שישהא כדי השתחויה וכא עד שישהא כדי השתחוייה היך עבידא על אי זה מהן מתחייב על הראשונה או על האחרונה חברייא אמרין על הראשונה אמר לון רבי יוסי אמר ליה צא ות מר על הראשונה אלא כי נן קיימין על האחרונה תמן תנינן הוציאו לו את הכף ואת המחתה על אי זו מתחייב על הראשונה או על האחרונה חברייא אמרי על האחרונה אמר לון רבי יוסי אומר לו היכנס ות מר על האחרונה אלא כי נן קיימין על הראשונה שיעור השתחויה עשר אמות היך עבידא היה בארוכה ב' ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא חמש ואין ייזיל בדא ט"ו א"ר יוסי לעולם אין מתחייב עד שתהא ארוכה מרובה על הקצרה עשר היך עבידא היה בארוכה שלשים ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא חמש אין ייזיל בדא עשרין וחמש עד כמה היא השתחויה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי עד כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו אבא בר הונא בשם ר' יוחנן עד כדי שאילת שלום מתלמיד לרב שלום עליך רבי
ד אי זו היא מצות עשה שבנידה שחייבין עליה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמתי ופירש מיד שיציאתו הנייה לו כביאתו הלכה ה' אי זו היא מצות עשה שבנידה כו' כהנא אמר אי איפשר שלא היתה בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים התיב רבי שמואל בר אבודימי קומי רבי מנא ויהיו כן המורים אמר ליה אנן בעיי נכנסין ואת מייתי לן מורין מאי כדון א"ר שמואל בר רב יצחק מצות מצות מה מצות שנאמר להלן בקבוע אף כאן בקבוע
ה רבי ליעזר אומר השרץ ונעלם ממנו על העלם השרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש רבי עקיבה אומר ונעלם ממנו והוא טמא על העלם הטומאה הוא חייב אינו חייב על העלם המקדש רבי ישמעאל אומר ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמים לחייב על העלם הטומאה ועל העלם המקדש הלכה ו' רבי ליעזר אומר כו' חזקיה אמר מחלוקת ביניהון רבי יוחנן אמ' משמעות דורשין ביניהון אית תניי תני על העלם טומאה חייב ולא על העלם מקדש אית תניי תני על העלם שרץ חייב ולא על העלם מקדש מחלפה שיטת רבי ליעזר תמן הוא אמר אפילו לא ידע וכא אמר עד שידע תמן אשר חטא בה עד שידע במה נתחייב הכא והוא טמא מכל מקום אמר רבי חיננא וכא לית כתיב בה מחלפה שיטת רבי יהושע תמן הוא אמר והוא טמא עד שידע במה ניטמא הכא אשר חטא בה מ"מ ומה מקיים רבי ליעזר בה פרט למתעסק הדרן עלך ידיעות הטומאה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.