א שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי שבוע' שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי רבי עקיבה אמר לו לרבי עקיבה איכן מצינו לאוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמר להן איכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן שבועות שתים שהן ארבע כו' ניחא שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי מה נן קיימין אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל שבועת שקר הוא ואם סבור שאכל ונשבע שלא אכל רבי בא רב יהודה בשם רב בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה אבל סבור הייתי שאין בו שבועה מותר אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה ולא כן אמ' רבי אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב ובשוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן לית יכיל דמר ר' לא בשם רבי לעזר כך משיב ר' ישמעאל לר' עקיבה מצינו דבר שחייבין בזדונו משו' שבועת שקר ובהעלימו משום ביטוי ויתיביניה ר' עקיבה מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ומביא קרבן אלא כי נן קיימין בבריא לו שאכל ונשבע ונמצא שלא אכל לא באומר אין זו שבועה תמן באו' אין זו שבועה ברם הכא ביודע בה ששבועה היא אלא שהוא בטועה מחמת ד"א מה נן קיימין אם באומר שבועה שאוכל אכילת תורה אף רבי עקיבה מודה ואם באומר שבועה שלא אטעום אף רבנן מודו אלא כי נן קיימין כל שהוא כל שהוא אכילה פתר לה כרבי עקיבה דאמר כל שהוא אכילה מה מפקה מביניהון שבועה שאוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה חייב על דעתין דרבנין פטור שלא אוכל ככר זה ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה פטור על דעתין דרבנין חייב אף בשבועת ביטוי כן שבועה אשתי נהנית לי אם אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה אשתו אסורה על דעתיה דרבנין אשתו מותרת שלא אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה אשתו מותרת על דעתיה דרבנין אשתו אסורה אוף בנכסין כן שבועת נכסיי עלי אם אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה אסורין על דעתיה דרבנין נכסים מותרין שלא אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה נכסיו מותרין על דעתיה דרבנין אסורין והרי המגדף מביא קרבן חברייא אמרי בשם ריש לקיש כשיטתו השיבוהו כשיטתך שאתה אומר אין המגדף מעשה איכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן ר' בא קרתיגנאה בעי מחלפה שיטת ריש לקיש תמן מר לרבי עקיבה אין המגדף מעשה והכא מר מגדף מעשה כרבי עקיבה רבי לא בשם ריש לקיש תרין תניין אינון על דעתיה דרבי עקיבה חד אמר אין המגדף מעשה וחד אמר המגדף מעשה
ב שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים הלכה ב' שבועה שלא אוכל ואכל כו' שתייה בכלל אכילה ולא אכילה בכלל שתייה רבי יונה שמע כולהון מיכא על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה נן קיימין אם בדם שקרש התני דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה אלא כן נן קיימין כל שהוא אכילה פתר לה כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר כל שהוא אכילה והתני המחה הדם וגמעו או שהקפה חלב ואכלו אם יש בו כזית חייב מה עבד לה רבי יונה אינו אוכל ליטמא טומאת אוכלין ולא משקה ליטמא טומאת משקין חזר רבי יונה ופתר מתניתא ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך מה נן קיימין אם בטועם טעם יין לתבשיל והלא הטעם לפגם אלא כן נן קיימין כל שהוא ורחמנא קרייה אכילה רבנן דקיסרין אמרין תיפתר באילין גמרייה ואורזרייה שהכל טפילה לאכילה כאכילה רבי יוסי שמע כולהון מיכא שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אין חייב אלא אחת אמרי חברייא קומי רבי יוסי ומר דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה אין חייב אלא אחת אמר לון רבי יוסי אילו מי שאמר שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו ואכל שתיהן שמא אינו חייב שתים רבי חנינא בשם רבי פינחס שמע כולהון מיכא שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין ושתה משקין שאינן ראויין פטור הא אכל אוכלין ראויין ושתה משקין ראויין חייב רבי בא שמע כולהון מיכא אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת עד כדון כשאמר שבועה שלא אוכל ושתה וכרבי דאמר שבועה שלא אשתה רבי חיננא שמע כולהן מיכא לא אכלתי באוני אלא שתיתי עד כדון בשאמר שלא אוכל ושתה אמר שלא אשתה ואכל שתייה בכלל אכילה ולא אכילה בכלל שתייה
ג שבועה שלא אוכל ואכל פת חיטים ופת שעורי' ופת כוסמין אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורים ופת כוסמין ואכל חייב על כל אחת ואחת ד' שבוע' שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחת ואחת הלכה ג' שבועה שלא אוכל כו' שבועה שלא אוכל פת וכרכה בעלי קנים ועלי גפנים ואכל אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל פת וחרצנין וזגין וכרכה בחרצנין וזגין חייב על כל אחת ואחת ואם היה נזיר חייב שלש רבי יוחנן אמר בכולל אבל בפורט אין שבועות חלות על איסורין ריש לקיש אמ' אפילו בכולל אין שבועות חלות על האיסורין
ד שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתייה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה הלכה ד' שבועה שלא אשתה כו' בדא רבי שמעון פוטר ר' שמעון כדעתיה דתנינן תמן כמה יאכל מן התבל ויהא חייב ר"ש אומר כל שהו וחכמים אומרים כזית אמר להן רבי שמעון אין אתם מודין באוכל נמלה כל שהוא שחייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה אמר להן אף חיטה אחת כבירייתה על דעתיה דרבי יוחנן למה רבי שמעון פוטר א"ר זעירה רבי שמעון כדעתיה תני בשם רבי שמעון תענו את נפשותיכם ממותר לכם ולא מאסור לכם רבי בא בר ממל בעי על דעת ר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל אמר רבי זירא כל יומוי דרבי בא בר ממל לא אשכחנן תותבה ומן דדמך אשכחנן תותבה מה נן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן שלא אוכל עשרת ימים הללו ויום הכיפורים בתוכן במיחל שבועה על האיסורין אמר רבי יוסי ות שמע מינה היו לפניו זתים של שחוטה ואחד של נבילה ואמר שבועה שאוכל עשרת זיתים אילו כיון שפטור על הנבילה פטור אף על השאר רבי בון בר חייה בעי ולמה לא מר שבועה שאוכל משחיטת פלוני אין בה חלב בשוחט צביים אין בה גיד הנשה בעופות אין בהן דם רבי חיננה בעי ולמה לא מר שבועה שאוכל מפלוני סתם בגין רבי שמעון ואין כרבי שמעון ניתני יום הכיפורים דתני ר"ש תענו את נפשותיכם מאסור לו ולא ממותר לו אלא שזה בקבוע וזה בעולה ויורד התיבון הרי טומאת מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד ותני תנא לא אתינן מיתני אלא דברים שהן חיוב כרת שבועות אין בהן כרת התיבון הרי מעילה אין בה כרת ותני לא אתינן מיתני אלא דברים שאין להן היתר אחר איסורן שבועות יש להן היתר אחר איסורן הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב אלא אחת על כולן אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל אחת ואחת על דעתיה דר' יוחנן דאמ' שבועה שלא אוכל מצה אסור לוכל מצה בלילי הפסח שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל מצה שלא אשב בצל אסור לישב בצל סוכה שלא אשב בצל סוכה לוקה ויושב בצל סוכה לא סוף דבר סתם אלא אפי' פלוני לא סוף דבר כולל אלא אפי' פורט לא סוף דבר לבא אלא אפי' לשעבר לא סוף דבר רבנן אלא אפי' ר' עקיבה לא סוף דבר נבילו' וטריפות אלא אפילו עפר
ה אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים אחד דברים שיש להן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי רבי ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבוא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו רבי עקיבה אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מניין אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך עולה היה רוצה להורות לו הלכה ו' אחד דברים של עצמו כו' רבי בא בשם שמואל שבועה שנתן פלוני ופלוני מנה ונמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר התיב רבי יוסי הרי תפילין אין בהן לבא ויש בהן לשעבר אמר לו תפילין ממקום אחר באו להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא דבר שהוא של איסור ודבר שהוא של היתר לכל אשר יבטא פרט לקטן האדם בשבועה פרט לאנוס ונעלם ממנו פרט למזיד ונעלם ממנו ונעלמה ממנו שבועה או יכול ונעלם ממנו החפץ ת"ל בשבועה ונעלם ממנו על העלם שבועה חייב ואינו חייב על העלם חפץ ותן העלם חפץ על העלם שבועה ויהא חייב ואין ביניהן העלם טומאה על העלם מקדש ויהא חייב שתים כר' ישמעאל דאמר חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש תמן כתיב ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמי' והכא כתיב ונעלם ממנו אחת יכול הנשבע להרע לאחרים יהא חייב ת"ל להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות אוציא נשבע להרע לאחרי' שיהא פטור בהוא דמישתבע דלא מיתן לחבריה מיכול חמתיה מפרפר ויהב ליה היך רבי ישמעאל דריש או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כלל להרע או להטיב פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט והלא אין בפרט אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה אלא כיני להרע או להיטיב פרט לכל אשר יבטא כלל פרט וכלל והכל בכלל וריבה דברים שהן לשעבר אלא כיני או נפש כי תשבע לבטא כלל להרע או להיטיב פרט לכל אשר יבטא חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דברים שיש בהן הרעה והטבה ודברים שאין בהן הרעה והטבה מנין אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך לית יכיל דמר רבי הילא בשם רבי לעזר כך משיב רבי ישמעאל את רבי עקיבה מצינו דברים שחייבין על זדונן משם שבועת שקר ובהעלימן משם שבועת ביטוי ויתיבינה מצינו דבר שחייבין בזדונו משם שבועת שקר ומביא קרבן אמ' ליה ואית לך דברי' שאין בהן הרעה והטבה ולי נן כתיבין אמר ליה אף על גב דאית לי דברים שאין בהן הרעה והטבה לית אינון כתיבין אין בהן משום הרעה והטבה הא לשעבר לית
ו נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה בדין שיהא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה א"ר יהודה בן בתירה ומה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב אמרו לו לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהין תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין הלכה ז' נשבע לבטל את המצוה כו' אמר ר' מני כיני מתניתא חייב דברי רבי יהודה בן בתירה מה מר רבי יהודה בן בתירה בשאר האיסורין שבועה שאוכל נבילה ולא אכלה פטור אמר שבועה שלא אוכל ואכל אין תימר חייב ויתיבינה לא אם אמרת בשבועת הרשות שעשה בה לאו כהין והין כלאו תימר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין אזהרה לשבועת הרשות מניין אמר רבי יוסי בי רבי בון לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין
ז שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת זו היא שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד הלכה ח' שבועה שלא אוכל ככר זו כו' שבועה שאוכל ככר זה היום ועבר היום ואכלה רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין פטור לא טעמא דאהן טעמא דרבי יוחנן משם שאינו ראוי לקבל התרייה טעמא דריש לקיש משום שהוא בלא תעשה שאין בו מעשה מה מפקה מביניהון שרפה והשליכה לים אין תימר משם שאינו ראוי לקבל התרייה פטור ואין תימר משום שהוא בלא תעשה הרי יש בה מעשה ר' פינחס בעי היה אסתניס מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר רבי יוסי בעי שבועה שבועה שבועה שלא אוכל ואכל מהו אמר רבי יוסי בי רבי בון נישמעינה מן הדא שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלינה שבועה שלא אוכלינה ואכלה חייב אחת מפני שהזכיר בה זו הא אם לא הזכיר בה זו חייב על כל אחת ואחת אבימי אחוי דחיפה אמר שמשית בנדרין שמשית בשבועות בעי חיפא מיבדקיניה היו לפניו חמש ככרין ואמר שבועה שאוכל ככר זו וחזר ואמר שתים אילו וחזר ואמר שלשה אילו וחזר ואמר ארבעה אילו וחזר ואמר חמשה אילו ואכל הראשונה אמר ליה חייב על כל אחת ואחת אמר ליה אינו חייב אלא אחת מכיון שהזכיר עליה שבועה עשאה כנבילה מיכן ואילך כמיחל שבועות על האיסורין ואין שבועות חלות על האיסורין חזר חיפה ובדקיה היו לפניו חמש ככרות ואמ' שבועה שאוכל חמש ככרים אילו וחזר ואמר ארבע וחזר ואמ' שלש וחזר ואמר שנים וחזר ואמר זו ואכל כולם א"ל אינו חייב אלא אחת א"ל חייב על כל אחת ואחת אילו מי שאמר שבועה שאוכל חמש ככרים ואכל ד' שמא אינו פטור אמר ר' יוסי מסתברא כאחוי דחיפה באחרייתא וכחיפה בקדמיתא
ח שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור ואי זו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב ועל האיש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש נשבע על דבר שאי איפשר לו להיות אם לא ראיתי גמל פורח באויר אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידך נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה שלא ליטול לולב שלא להניח תפילין זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור הלכה ט' שבועת שוא חייבין על זדונה מכות כו' תמן תנינן אם לא ראיתי בדרך זה כעולי מצרים איפשר שלא עבר בה כעולי מצרים אלא כי נן קיימין בראייה אחת והא דוקליטיאנוס כד נחת תמן נחת עימיה ק"כ ריבוון אלא כי נן קיימין בראיה אחת אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד והא חיויא דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין כד בעון מיקטלוניה אייתון פחלין דגמלין ומלון יתהון תבן ויהבון בהון גומרין ובלעון ומית אמר רבי יודה בר פזי חמית משך דחיוי עיביד על תמניא מסוסטלא א"ר שמואל בר יעקב אנא חמית משך דחיוי סליק קרובין דמלכותא שמואל אמר במרובע ואם במרובע ניתני אפילו קטן אמר רבי יודן אבוי דר' מתנייה כיני אלא דלית אורחא דתנייא מיתפוס אלא מילה רובא דתנינן גמל פורח באויר ניתני עכבר פורח באויר תני רשב"ג אומר אין מרובע מששת ימי בראשית התיב רבי ברכיה והתנינן גוף הבהרת כגריס הקילקי מרובע מקום הגריס תשע עדשות מקום עדשה ארבע שערות נמצאו שלשי' ושש שערות א"ר יוסנה כל גרמא אמרה שאינו מרובע ולמה תנית' מרובע די ירבעינה הוא והנגעה מלא הוא קיטרין והא עניבה דפילא עגול הוא מלמטה ואית דבעי מימר לא מר רשב"ג אלא בבריות ותני כן מרובע באוכלין אין מרובע בבריו' שבועה שאין אנו יודעין לך עדו' לוקין משם שבועת עדות שבועה שלא נעידך לוקין משם שבועת ביטוי הלכה י' שבועה שאוכל ככר זו כו' שוא ושקר שניהן בדיבור אחד נאמר מה שאין אוזן יכולה לשמוע ולא פה לדבר מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים בדיבור אחד נאמר לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך שניהן בדיבור אחד נאמרו ערו' אשת אחיך יבמה יבא עליה בדיבור אחד נאמרו לא תסוב נחלה וכל בת יורשת נחלתה שניהן בדיבור אחד נאמרו מה שאי איפשר לפה לדבר ולא לאוזן לשמוע וכן הוא או' אחת דבר אלהי' שתים זו שמענו ואומ' הלא כה דברי כאש נאם יי' שבוע' שוא נשבע לשנו' את הידוע לאדם שבוע' שקר נשבע להחליף ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה זו היא שבועת שקר ר' לא בשם ר' לעזר אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבוע' שוא היא מה מפקה מביניהון שינה בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא על דעתיה דרבי יוחנן אין לוקה על דעתיה דרבי לעזר לוקה התרו בו משום שבועת שקר על דעתיה דר' לעזר לוקה על דעתיה דר' יוחנן אינו לוקה רבי בא בשם ר' יהודה אפי' ביטה ומרגליתא ואהן אפילו אלא כגון ביטא ומרגליתא תני כשם שנידרי הבאי מותרין כך שבועות הבאי מותרין והתני שבועות הבאי אסורין ר' ירמיה בשם ר' פדת כאן במעמידין כאן בשאין מעמידין ואפילו תימא כאן וכאן במעמידין כאן במיחל שבועות על נכסיו שבועה נכסיי עליי נכסיו אסורין הא ללקות אינו לוקה כשם שנדרי זירוזין מותרין כך שבועות זירוזין מותרין עוד הוא במיחל שבועה על נכסיו שבועות נכסיי עליי נכסיו אסורין הא ללקות אינו לוקה חזקיה אמר אהן דמשתבע על תרין דאינון תרין לוקה משום שבועת שוא רבי מנחם בשם ריש לקיש אהן דחמי מיטרא נחית ואמר קורי פלי בריכסון לוקה משום שבועת שוא רבי חוניא ר' יעקב בר' בון בשם ר' שמואל בר נחמן כ"ד בולייות היו בדרום וכולם חרבו על שבועת שוא שהיא אמת דכתיב לשוא הכיתי את בניכם וגו'
ט שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלינה הראשונה שבועת ביטוי והשנייה שבועת שוא אכלה עבר על שבועת שוא לא אכלה עבר על שבועת ביטוי הלכה יא' שבועת ביטוי כו' שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלינה שבועה שלא אוכלינה אינו חייב אלא אחת דבר שאילו בנדרים אסור ובשבועות מותר לא אתייא אלא כמתניתא אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים אחד דברים שאין בהן ממש ואחד דברים שיש בהן ממש ומר רבי בא בשם שמואל שבועה שנתן פלוני לאיש פלוני מנה ונמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר אשכח תני על תרויהון זה חומ' לשעבר משלבא שהאומר לא אוכל לא אוכל אינו חייב אלא אחת לא אכלתי לא אכלתי לא אכלתי חייב על כל אחת ואחת שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשנייה שבועת שוא כיצד עושין לו אומרי' לו שיאכל מוטב לעבור על שבועת שוא ולא על שבועת ביטוי שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שאוכלנה ראשונה שבועת ביטוי והשנייה שבועת שוא כיצד עושין לו אומ' לו שלא יאכל מוטב לעבור על שבועת שוא לחוד ולא על שבועת שוא וביטוי שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום ואכלה ר' יוחנן אמ' קיים את הראשונה וביטל לשנייה ר"ל אמ' ביטל לראשונה ולא קיים לשנייה שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שאוכלינה היום ואכלה רבי יוחנן אמר ביטל את הראשונה וקיים לשנייה ריש לקיש אמר ביטל את הראשונה והשנייה אומרי' לו שיקיימנה בככר אחרת שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שאוכלינה היום ואכלה רבי יוחנן אמר קיים את שתיהן וריש לקיש אמר קיים לראשונה ושנייה אומרי' לו שיקיימינה בככר אחרת שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום ואכלה על דעתיה דר' יוחנן חייב שתים על דעתיה דריש לקיש אינו חייב אלא אחת אוף רבי שמעון בן לקיש מודה שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין
י יא' שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשירים ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני ב"ד מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד יב' שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשירים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אחד זה ואחד זה המושבע מפי אחרים חייב כיצד אמר לא אכלתי היום ולא הינחתי תפלין היום משביעך אני ואמר אמן חייב הלכה יב' שבועת שוא כו' נפש נפש מה נפש שנאמר בשבועת העדות עשה את המושבע כנשבע אף שנאמר בשבועת הפיקדון עשה המושבע כנשבע זה הכלל כל לא תעשה שיש בו מעשה לוקה ושאין בו מעשה אינו לוקה חוץ מן המימר והנשבע ומקלל את חבירו בשם ר' אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן מימר מימר דיבור ומעשה נשבע לשקר מניין רבי יוחנן בשם רבי ינאי כי לא ינקה יי' מנקין הן הדיינין קילל את חבירו בשם מניין ריש לקיש בשם רבי הושעיה ליראה את השם וגו' נשבע לשקר על דעתיה דריש לקיש מניין מינה מכיון שנשבע לשקר אין זה ירא קילל את חבירו בשם על דעתיה דרבי יוחנן מניין מכיון שקילל אין זה ירא מה מפקה מביניהון נשבע לשקר וקילל לחבירו בשם על דעתיה דר' יוחנן חייב שתים על דעתיה דריש לקיש אינו חייב אלא אחת הדרן עלך שבועות שתים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.