א שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקים ולא בקרובים בכשירי' ולא בפסולים ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בו בבית דין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בין מפי עצמו בין מפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בו ובבית דין ב' וחייבין על זדון שבועה ועל שגגתה ועל זדון העדות ואינו חייב על שגגתה ומה הוא חייב על זדונה קרבן עולה ויורד שבועת העדות כו' שעירים מיעוט שעירים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שוין כבשים מיעוט כבשים שנים אם כן מה תלמוד לומר שני שיהו שניהן שוין צפרים מיעוט צפרים שנים אם כן מה תלמוד לומר שתי שיהו שניהן שוין חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים אם כן מה תלמוד לומר שתי שיהו שתיהן שוות התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי והכתיב ועמדו שני האנשים מיעוט אנשים שנים ומה תלמוד לומר שני שיהו שניהן שוין והכתיב לא תטה משפט גר יתום הרי מצינו גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אלמנה עם בעולת בעל אם כן למה נאמר שני מופנה להקיש ולדון הימינו גזירה שוה נאמר כאן שני נאמ' להלן וישארו שני אנשים במחנה מה להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה דנה מעתה אין האשה מעידה רבי יוסי בי רבי בון רבי הונא בשם רבי יוסי נאמר כאן שני ונאמר להלן על פי שנים עדים מה להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים עדים אם כן למה נאמר שני שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צורכו ולאחד אומר לו קצר דבריך כנגד אחד מאריך פנים וכנגד אחד מעיז פנים אמ' ר' יודן שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב האסור שלא יהא זה עומד וזה יושב זה מדבר כל צורכו וזה אומר לו קצר דבריך ר' ישמעאל אומר אומר לו לבוש כשלובש או הלבישהו כשאתה לובש רבי בא בשם רב הונא צריכין העדים להיות עומדין בשעה שמעידין מה טעמא ועמדו שני האנשים רבי ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין עומדין בשעה שמקבלין עדותן מה טעמא אשר להם הריב לפני יי' כתיב לא יומתו אבות על בנים וגו' והלא כבר נאמר איש בחטאו יומת מה תלמוד לומר לא יומתו אבות על בנים אלא שלא יומתו בנים בעדות אבות ואבות בעידות בנים מיכן שלא יהו העדים קרובין של נידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין של דיינין הגע עצמך שאם הוזם אחד מהם אינו נהרג עד שיוזם חבירו אם אומר את כן נמצא נהרג על פיו ומניין שלא יהו הדיינין קרובין זה לזה אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינים מה העדים אינן קרובין זה לזה אוף הדיינין כן אין לי אלא אבות ובנים שאר קרובין מניין א"ר זירא ובנים לרבות שאר קרובין עד כדון כרבי עקיבה כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל ושפטו העדה בין המכה וגו' שלא תהא העדה קרובה לא למכה ולא למוכה א"ר יוסי אם או' את כן קרובין לניכה נמצאו בית דין גואלי הדם מיכן שלא יהו הדיינין קרובין לנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין לנידונין אמרה תורה הרוג על פי העדים הרוג על פי מטים מה הדיינין אינן קרובין לנידונין אף העדים כן מניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין לדיינין הגע עצמך שהוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם או' את כן לא נמצ' נהרג על פיו בכשירין לא בפסולין מניין אם לא יגיד ונשא עוונו את שמגיד וחבירו משלם ממון יצא פסול שמגיד ואין חבירו משלם ממון מפי ב"ד להוציא עד אחד בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשני עדים יהא חייב ת"ל והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו את שכשר להעיד עדות תורה יצא אחד שאינו כשר להעיד שלא בפני ב"ד אם לא יגיד ונשא עוונו מקו' שמגיד וחבירו משלם ממון יצא חוץ לב"ד אפי' מגיד אין חבירו משלם ומניין לשני עדי' ת"ל והוא עד הרי כאן שנים כר' ישמעאל דאמ' כל מקום שנ' עד סתם הרי הוא בכלל שנים עד שיודיעך הכתוב אחד אשכח תני רבי ישמעאל שני עדים אחד מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי איפשר לומר אחד ראוי לצורפו לחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת ביטוי קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי ייבא כהדא דמר ר' בא בשם שמואל שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר וכהדא איכן שורי אמר לו איני יודע מה אתה שח ר' פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי אמר רבי יוחנן מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי על דעתיה דרבנן אין מצוה להפיסו מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר תני ר' ישמעאל ונשא עוונו קרבן מנלן בית דין הגדה הגדה מה הגדה שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין כהדא אין מקבלין העדים אלא אם ראו שניהן כאחת רבי יהושע בן קרחה אומר אפילו זה אחר זה רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב יצחק שאמר בשם רב מודין חכמים לרבי יהושע בעידי בכורה ועידי חזקה רבי בא בשם רבי ירמיה אף בעידי סימנין כן מהדא פשיטא כשזה אומ' ראיתי שתי שערות בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי אחת בכריסו לא כלום היא כל שכן גבו וגבו שנים אומרי' ראינו שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בכריסו רבי יוסי בי רבי בון רבי הושעיה בר רבי שמי חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דאמר פסול במעיד בחצי סימן ומאן דאמר כשר אני אומר שמא נשרה אחד אומר ראיתי שתי שערות בגבו ואחד אומר ראיתי שנים בכריסו רבי בא אמר דברי הכל כשר רבי חגיי אמר דברי הכל פסול רבי יוסי אומר במחלוקת רבי יודן אמר במחלוקת אמר ליה רבי רבי יוסי לרבי חגיי הא רבי יודן סבר כוותי אמר ליה על דרביה אנא פליג כל שכן עלוי אמר רבי מנא יאות אמר רבי חגיי אילו שטר שמחות' בארבעה חותמות זה מתיר על ב' וזה מעורר על ב' וקרא עליו ערר שמא כלום הוא ואין כל חתימה צריכה שני עדים וכא כל סימן וסימן צריך שני עדים רבי חנינה שמע לה משני חזקה אילו אחד מעידו שאכלה שנה אחת וב' ושלשית ואחד מעידו שאכלה רביעית וחמישית שמא כלום הוא ואין כל חזקה צריכה שני עדים הכא כל סימן וסימן צריך שני עדים
ב שבועת העדות כיצד אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן חייבין השביע עליהם חמשה פעמים חוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו פטורין כפרו חייבין על כל אחת ואחת השביע עליהן חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו אינן חייבין אלא אחת אמר רבי שמעון מה הטעם מפני שאינן יכולין לחזור ולהודות הלכה ג' שבועת העדות כיצד כו' נפש נפש מה להלן מפי עצמו אף כאן מפי עצמו מה כאן מפי אחרים אף להלן מפי אחרים רבי מאיר דרש גזירה שוה האמורה בה מה מפי עצמו שנאמר להלן חוץ לבי' דין אף מפי עצמו שנאמר כאן חוץ לבית דין ורבנן דרשי גזירה שוה האמורה בה מה מפי אחרים שנאמר להלן בבית דין אף מפי אחרים שנאמר כאן בבית דין רבי ירמיה בעי קרוב מפי עצמו בשבועת העדות מהו שיהא חייב נישמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפיו משבועת העדות אלא משבועת הפקדון מה להלן קרובין חייבין אף כאן כן אמר רבי יוסי קרובין שכאן למידין מקרובין שלהלן רבי יודן קפודקייא בעי השביע עליו חמשה פעמים מפי עצמו בבית דין שמא אינו חייב על כל אחת ואחת אמר רבי יוסי ולא מתניתא היא אמר ר' שמעון מה טעם מפני שאינן יכולין לחזור ולהודות וכאן הואיל ויכולין לחזור ולהודות חייבין בכל אחת ואחת רבי ירמיה בעי השביע עליו חמשה פעמים מפיו וחזר והשביעו חמשה פעמים מפי אחרים מהו מאחר דרבי מאיר עבד מפיו כב"ד מהו שיקבעם לקרבן ולחייבם בראשונה בלא תביעה ייבא כהדא מה את בא אחרינו שבועה שאין אנו יודעין לך עדות יהו חייבין תלמוד לומר ושמעה קול אלה את ששומע קול חייב יצאו אילו שאין שומעין קול מפיו בקרקעות מהו שיהא חייב מפיו בקנסות מהו שיהא חייב מפיו מהו שיהא חייב בקרבן עולה ויורד רבי בא רב יהודה בשם רב בשוגג בקרבן במזיד בקרבן אבל אמר סבור הייתי שאין שבועה זו מותר תני חזקיה כל מקום שנאמר בתורה חט סתם את תופש הזדון כשגגה עד שיודיעך הכתוב שהיא שגגה
ג כפרו שניהם כאחת שניהן חייבין בזה אחר זה הראשון חייב כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שתי כיתי עדים כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השנייה שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן הלכה ד' כפרו שניהן כאחת כו' הפרישו קרבנן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בבית דין הדא היא דתני רבי חייה קרבנו ליי' על נזרו שיקדים נזרו לקרבנו ולא שיקדום קרבנו לנזרו נשבעו חוץ לבית דין הפרישו קרבנן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בבית דין מה את עביד ליה כמי שקדם חטאו לקרבנו או מאחר שאין חייבין אלא בבית דין כמי שקדם קרבנם לחטאם כיני מתניתא כפר אחד והודה אחד הכופר חייב אמר רבי יוסי מתניתא והוא שיחזור בו שיני בתוך כדי דיבור הראשון שאם יחזור בו ראשון מקבלין אותו נעשה שני ראשון היו עשרה אית תניי תני הראשון חייב וכולן פטורין אית תניי תני האחרון פטור וכולן חייבין מאן דמר ראשון חייב וכולן פטורין כמאן דמר תתקיים עדות בשאר מאן דמר אחרון פטור וכולן חייבין כמאן דמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היו שתי כיתי עדים לא מר אלא שתים הא אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
ד משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פיקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שבועה שאין אנו יודעין לך עדות אינן חייבין אלא אחת שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פלוני פיקדון ותשומת יד וגזל ואבידה חייבין על כל אחת ואחת ו' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורין וכוסמין שבועה שאין אנו יודעין לך עדות אינן חייבין אלא אחת שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פלוני חטים ושעורין וכוסמין חייבין על כל אחת ואחת הלכה ה' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני כו' ומניין שאינו מדבר אלא בתביעת ממון אמר רבי ליעזר נאמר כאן אויים ונאמר אויים בפקדון מה אויים האמורים בפקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף אויים האמורים כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון אויי רוצח יוכיחו שאינן מדברין בתביעת ממון דנין אויין שיש עמהן שבועה מאויין שיש עמהן שבועה ואל יוכיחו אויי רוצח שאין עמהן שבועה אויי סוטה יוכיחו שיש עמהן שבועה ואינו מדבר בתביעת ממון דנין אויין שיש עמהן שבועה ואין עמהן כהן מאויין כמות אילו ואל יוכיחו אויי סוטה שיש עמהן אף כהן אויי ביטוי שפתים יוכיחו שאינן מדברין בתביעת ממון דנין אויין שעשה בהן זדון כשגגה מאויין כמותן ואל יוכיחו אויי ביטוי שפתים שלא עשה בהן זדון כשגגה רבי עקיבה אומר יש מאלה חייב ויש מאלה פטור דבר ממון חייב ושאינו ממון פטור רבי שמעון אומר חייב כאן וחייב בפקדון מה פקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון
ה משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שאנס איש פלוני ופיתה את בתי ושהכני בני ושחבל בי חבירי ושהדליק גדישי ביום הכיפורים הלכה ו' משביע אני עליכם כו' תני רבי יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר והוא עד או ראה או ידע וגו' לא אמרתי אלא בעדות שאיפשר להתקיים בידיעה ושלא בראייה בראייה ושלא בידיעה בידיעה שלא בראייה בממון היך עבידא תן לי מאתים זוז שיש לי בידך אין לך בידי ולא הודיתה לי בפני פלוני ופלוני יאמרו ואני נותן זו היא ידיעה שאין עמה ראייה אתון ואמרון אין דאודי ליה ואין דגזליה לית אנן ידעין ואין דאוזפיה לי נן ידעין בראייה בלא ידיעה בממון היך עבידה תן לי מאתים זוז שיש לי בידך אין לך בידי ולא מניתי לך במושב פלוני ופלוני יאמרו ואני נותן זו היא ראייה שאין עמה ידיעה אתון ואמרין אין מנה ואין דגזליה לי נן ידעין ואין מישאל ליה לי נן ידעין תן לי קנס בתי שהיא בידך והוא אומר לא נתחייבתי קנס מימי והעדים מעידין שנתחייב קנס ולי נן ידעין אין קנס ברתיה אין קנס איתא אוחרי אנסתה ופיתיתה את בתי והוא אומ' לא אנסתי ופיתיתי אשה מימיי ועדים מעידין שאנס אשה ולי נן ידעין אין ברתיה הוה אין איתא חורי הרגת שורי קיצצתה נטיעותי והוא אומר איני יודע חייב אתה אמרת לי להרוג ולקוץ הולכין אחר רוב נטיעות מה הוא הולכין אחר רוב נטיעות אמר רבי חגיי אין הוה תוריה נגחן הוא מר ליה אם היו נטיעותיו בטילות הוא מר ליה אמר רבי יודן אין אומר בממון מאחר דו יכיל מימר ליה אתה אמרתה לי להרוג ולקוץ אף על גב דו אמר ליה לא הרגתי ולה קצצתי פטור
ו משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאני כהן שאני לוי שאיני בן גרושה ושאיני בן חלוצה ושאיש פלוני כהן שאיש פלוני לוי שאינו בן גרושה שאינו בן חלוצה שאנס איש פלוני ופיתה את בתו ושחבל בו בנו ושהדליק גדישו בשבת הרי אילו פטורין הלכה ז' משביע אני עליכם כו' הלכה ח' משביע אני עליכם כו' נפש כי תחטא נפש כי תחטא לגזירה שוה מה נפש כי תחטא שנ' להלן תביעת ממון ויש לו אף נפש כי תחטא שנאמר כאן תביעת מממון ויש לו הלכה ט' משביע אני עליכם וכו' לית הדא פליגא על ריש לקיש דאמר אין ממון אצל מכות פתר לה כרבי מאיר דאמר לוקה ומשלם מכל מקום לא הפסידו ממון כיון דלא הוה בעי מיתן ליה ולא יהב ליה כמי שהפסידו ממון
ז משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן הרי אילו פטורין שאין חייבין אלא על שבועת ממון כפקדון י' משביע אני עליכם כשתדעון לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אילו פטורין מפני שקדמה שבועה לעדות יא' עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם אם יודעין אתם לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אילו פטורין הלכה י' משביע אני עליכם כו' ר' יוסי ר' יעקב בר זבדי ר' אבהו בשם רבי יוחנן אמ' ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר רבי יעקב בר זבדי בעא קומי ר' אבהו ואהן הין לא בצדק הוא והין צדק אמר בשעה שאמ' הין של צדק הוה למה משו' שאינו יודע בהן או משום שאין מתכוין להן מה נפק מביניהון משכן שנים שנים אין תימר משום שאינו יודע בהן יודע בהן הוי לית טעמא דלא משום שאין מתכוין להן
ח יב' אמר לשנים משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני והם שיודעי' לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אילו פטורין הלכה יב' אמר לשנים משביע אני עליכם כו' רבי מנא שמע מדבתריה או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הא לא היה אחד מהן קרוב או פסול חייבין ויודע הוא בהון הוי לית טעמא אלא משום שאין מתכוין להן רבי יוסי שמע לה מקדמיתא מפני שקדמה שבועה לעדות הא לא קדמה שבועה לעדות חייבין ויודע הוא בהון הוי לית טעמא אלא משום שאין מתכוין להן
ט יג' שילח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביע אני עליכ' אם יודעין אתם לי עדות שתבואו ותעידוהו הרי אילו פטורין עד שישמעו מפי התובע הלכה יג' שילח ביד עבדו כו' אמר רבי לעזר מה תלמוד לומר אם לא יגיד ונשא עוונו לא מפי התובע מתניתא צריכה למה דאמר רבי לעזר ומה דמר רבי לעזר צריכה למתניתין אילו תנינן ולא תנא רבי לעזר הוינן אמרין ישמעו מפי התובע ולא נשבעו לנתבע חייבין הוי צורכה למה דמר רבי לעזר אילו תנא רבי לעזר ולא תנינן הוינן מרין ישמעו מפי הנתבע ולא נשבעו לתובע חייבין הוי צורכה למתניתין וצריכה למה דמר רבי לעזר עד שישמעו מפי התובע וישבעו לתובע
י יד' משביע אני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אילו חייבין בשמי' ובארץ הרי אילו פטורין באל"ף דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ורב חסד ובכל הכינויים הרי זה חייב המקלל בכולן חייב דברי רבי מאיר וחכמים פטורין המקלל אביו ואמו חייב דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין המקלל עצמו וחבירו בכולן עובר בלא תעשה יככה אלהים כן יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה אל יככה יברכך וייטיב לך רבי מאיר מחייב ורבי יהודה פוטר הלכה יד' משביע אני עליכם כו' ע"ד סופ"ה משביע אני עליכם סתם חייבין אוסרכם אני כובלכם אני חייבין רבי יוחנן בשם רבי ינאי כמתניתא ואית דמרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן כיני מתניתא רבי מאיר מחייב ור' יודה פוטר ר"מ כדעתיה ור' יודה כדעתיה דתנינן תמן קיללם בכינוי ר"מ מחייב וחכמים פוטרין המקלל עצמו וחבירו בכולן עובר בלאו מהו ללקות חברייא אמרי אין לוקה אמר לון רבי יוסי למה שהוא לא תעשה שאין בו מעשה והרי הממיר והנשבע לשקר לאו שאין בו מעשה הוא רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי מאיר היא דאמר ממשמע לאו אתה שומע הין אל יככה אם תבוא ותעידיני הא אם לא תבוא ותעידיני יככה אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה מניין שאין עמה שבועה כשיש עמה שבועה תלמוד לומר ושמעה אלה ושמעה קול לעשות שאין עמה אלה כשיש עמה אלה הא אלה בלא שבועה לא רבי יסי בשם רבי יוחנן לא שנייא היא אלה בלא שבועה היא כשבועה בלא אלה הדרן עלך שבועת העדות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.