א חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתן תרומה ב' חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר ג' קטן שלא הביא שתי שערות רבי יהודה אומר תרומתו תרומה רבי יוסי אומ' אם עד שלא בא לעונת נדרי' אין תרומתו תרומ' ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה חמשה לא יתרומו כו' רבי שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה פרט לגוי מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן דתנינן תמן העלו חרש שוטה וקטן אע"פ שחישב שירד עליהן הטל אינן בכי יותן מפני שיש בהן מעשה ואין בהן מחשבה ואי זהו מעשה שלהן רבי חונא אמר בתפוש בהן בטל ותנינן תמן הורידה חרש שוטה וקטן אף על פי שחשב שיודחו רגליה אין בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה ואי זהו מעשה שלהן אמר רבי חונא במשפשף בהן במים ואמר אף הכא ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתם רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבנין ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו ואת שאין כתוב בו מחשבה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו וכאן הואיל וכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו אמר רבי יוסי קשייתה קומי שמואל הרי גיטין הרי אין כתוב בהן מחשב' ואין מעש' שלו מוכיח על מחשבתו דתנינן הכל כשירין לכתוב את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן אמר רבי הונא והוא שיהא פיקח עומד על גביו רבי יוחנן בעי והיינו וכתב לה לשמה חזר רבי יוסי ואמר תמן זה כותב וזה מגרש ברם הכא הוא חושב והוא תורם רבי יעקב בר אחא אמ' הא אילו כתב הוא וגירש הוא גט הוא ברם הכא הוא חושב והוא תורם ר' יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה מהו כדון אתיא דרבי יוחנן דתרומות כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין ודר' יוחנן בגיטין כרבנין דקידושין דתנן חרש שוטה וקטן שקידשו אין קידושיהן קידושין רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידושין בינן לבין אחרים קידושיהן קידושין תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה אמ' רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורי' בשהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו שומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה אמרין והא מתניתן פליגא נתחרש הוא או נשטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידיו קיימונה בשאינו יודע לכתוב מותיב רבי בא בר ממל והא מתניתא פליגא והרי שכתב כתב ידיו או שאמר לסופר כתו' ולעדים חתומו אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתנו לה אינו גט אמר רבי יוסה אמר סופה ולית היא פליגא אינו גט עד שישמעו את קולו שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו לא סוף דבר עד שישמעו את קולו אלא אפילו הרכין בראשו את אמר לית כאן ואף הכא לית כאן אמר רבי מנא אית כאן היא שמיעת הקול היא הרכנת ראש רבי עזרא בעא קומי רבי מנא כמה דתימא עד שירכין בראשו שלשה פעמים ודכוותה עד שישמעו קולו שלשה פעמים אמר ליה לשמיעת הקול פעם אחת להרכנת הראש שלשה פעמים אמר רבי יודן תמן באומ' כך וכך עשיתי הכא באומר כך וכך עשו רבי בנימן בר לוי בעי אם יש בו דעת לשעבר יש בו דעת להבא אם אין בו דעת לשעבר אין בו דעת להבא אמר רבי אבודימי בחרש אנן קיימין ואין שליחות לחרש א"ר יוסי בי רבי בון בבריא אנן קיימין ולמה אינו גט אני אומר מתעסק היה בשטרותיו ותני כן במה דברי' אמורי' בזמן שפירש מתוך בורייו אבל אם נשתתק מחמת חולייו דייו פעם אחת מאן תנא חרש דלא כרבי יודה דתני אמר רבי יודה מעשה בבניו של רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשין והיו כל הטהרות שבירושלם נעשין על גביהן אמר ליה מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה ואינן נפסלו' בהסח הדעת רבי יוסי בשם רבי לא אין כתוב בהן מחשבה שמירה כתוב בהן סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו אמר רבי הונא והוא שיהא כולהם בו דלא כן אני אומ' היוצא בלילה קניטרוכוס הלן בבית הקברות מקטיר לשדים המקרע את כסותו כוליקוס והמאבד מה שנותנין לו קודייקוס רבי יוחנן אמ' אפי' אחת מהן א"ר בון מסתברא מה דאמר רבי יוחנן אפילו אחת מהן בלבד במאבד מה שנותנין לו אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותן לו קונדיקוס קורדייקוס אין בו אחת מכל אילו מהו קורדייקוס אמר רבי יוסי המים אתא עובדא קומי רבי יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סימוק גו אבוס והוא לעי אבוס גו סימוק והוא לעי אמר דו הוא קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו ובשעה שהוא חלום הרי הו' כפיקח לכל דבר אתא עובדא קומי שמואל אמ' בר דו חלום יתן גט וישאול כרבי שמעון בן לקיש דרבי שמעון בן לקיש אמר לכשישתפה דו בה דשמואל מן דרבי שמעון בן לקיש דהוא אמר בר דו חלום יתן גט ותחלימיני והחייני מאן תאני קטן דלא כרבי יודה דתני קטן שהניחו אביו במקשה והיה תורם ואביו מוכר על ידיו תרומתו תרומה לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו בא אביו ואמן על ידו למפרע נעשית תרומה או מיכן ולבא אמר רבי שמי נישמעינה מן הדא הרי שבא בעל הבית ומצאו עומד בתוך שלו אמר לו לקוט לך מן היפים האילו אם היו יפים אינו חושש משום גזל ואם לאו חושש משום גזל ואם היה לוקט ונותן לו בין כך ובין כך אינו חושש משו' גזל אית לך מימר למפרע נעשית תרומ' לא מיכן ולבא ואוף הכא מיכן ולבא נעשית תרומ' אתם פרט לשותפין אתם פרטי לאפיטרופין אתם פרטי לתורם את שאינו שלו אתם ולא שותפין והתנן שותפין שתרמו זה אחר זה אלא כאן לתרומ' גדולה כאן לתרומ' מעשר כלום למדו לתרומ' גדולה אלא מתרומת מעש' אלא כאן להלכה כאן למעש' אתם ולא אפיטרופי' והתנינן יתומין שסמכו אצל בעל הבית או שמינ' להן אביהן אפיטרופין חייבין לעשר פירותיהן חבריא אמרין כאן באפיטרופוס לעולם כאן באפיטרופוס לשעה רבי יוסי בעי אם באפיטרופוס לעולם כהדא דתני מוכר מטלטלין וזנן אבל לא לקרקעות אלא כאן ביתום גדול כאן ביתום קטן אתם פרט לתורם את שאינו שלו מה את עביד ליה בתורם את שאינו שלו או בתורם את של חבירו נישמעינה מן הדא הבקיר כריו ומירחו וחזר וזכה בו אין תעבדיניה כתורם את שאינו שלו אין תרומתו תרומה ואין תעבדיניה כתורם את של חבירו תרומתו תרומה נישמעינה מן הדא גנב תרומת הקדש ואכלה שלו משלם שני חומשין וקרן שאין בהקדש תשלומי כפל מנו תורם לא גיזבר הרי הוא כתורם את שאינו שלו ואת אמר תרומתו תרומה הוי לית טעמא דלא כתורם את של חבירו או נאמר מאן הוא תורם בר לוי שהקדיש תרומה והתני רבי הושעיא אחד המקדיש טיבלו ואחד המקדיש תרומתו אמר רבי אידי גיזבר כמאן דאינון בעלין ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר הוא הגיזבר הוא אחר רבי זעירא רבי אחא רבי יסא רבי יוחנן בשם רבי ינאי אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אתם עושין שליח ואין הגוי עושה שליח רבי יוסי סבר מימר אין גוי עושה שליח בגוי אחר חבירו הא בישראל עושה אמר ליה רבי זעירא מיניה ומיניה אתם עושין שליח לא בישראל ודכוותה אין הגוי עושה שליח ואפילו בישראל התיב רבי הושעיה והא מתני' מסייעא לרבי יוחנן אמר רבן שמעון בן גמליאל ומה אם ירצה הגוי הזה שלא יתרום פירותיו אינו תורם הא אם רצה תורם רבי אבא אמר במאמין על ידיו רבי יוחנן בשם רבי ינאי ישראל שאמ' ללוי כור מעשר יש לך בידי והילך אותו בן לוי ועשאן תרומת מעשר על מקום אחר והלך ישראל ונתנו לבן לוי אחר אין לו עליו אלא תרעומת הדא דתימא בשנתנו זה עד שלא עשאו זה אבל אם עשאו זה עד שלא נתנו זה לא כהדא די מתניתה ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה וכולה מניה מכיון שאמר לו כור מעש' יש לי בידך נעשה שלוחו נמצא כתורם ברשות ישראל פתר לה כרבי יוסי דרבי יוסי אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי רבי יוחנן בשם רבי יניי ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי והילך את דמיו חושש לתרומת מעשר שבו כהדא אילופוסה יהב לרבי שמעון בר אבא מעשר אמר ליה מתוקן הוא אתא שאל לרבי יוחנן אמר ליה אילופוסה אחינו נאמן הוא רבי איסה בעא קומי דרבי יוחנן כמה כרבי יוסי דרבי יוסי אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי אמר ליה אין בבליה קמת עליה למי נצרכה לרבי יוסי היידין רבי יוסי ההיא דתנינן תמן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא אמר רב מתנה דרבי יוסי היא אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין ר' יוסי ורבנין בשמע דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא מן מה דאמר רב מתנה דרבי יוסי הדא אמרה היא שמע היא שאר מצוות שבתורה מה טעמא דר' יוסי והאזנת למצותיו ושמעת כל חוקיו שמע לאזניך מה שפיך מדבר אמר רב חסדא לית כאן חרש אשגר' לשון הי מתניתא אמר ר' יוסי מסתברא יודי רב חסדא בתרומות דהיא דרבי יוסי א"ר בי רבי בון על כורחך איתמר דהיא דרבי יוסי דתנינן חמישתי קדמיתא ולא תנינתה עמהון ואין משום שאין תרומתו תרומה והתנינן חמישתי אחרייתא ולא תנינתה עמהון הרי סופך מימר דרבי יוסי היא תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן חברייא בשם רבי לעזר למען ישמעון ולמען ילמדון עד כדון מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר ר' הילא בשם רבי לעזר למען ילמדון ולמען ילמדון אמר רבי יונה הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין דתנינ' חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברנן מימר שומע ואינו מדב' חרש מדבר ואינו שומע חרש והתנינן חרש שחלץ והחרשת שחלצה והחולצ' לקטן חליצתה פסולה ואמר רבי יוחנן בשאינן יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין תני בשם רבי מאיר לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות רבי אבא בר כהנא בשם רבנין ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה תורם ואת שאין כתיב בו מחשבה אינו תורם התיבון הרי גוי שאין כתיב בו מחשבה ותורם רבי יודה בשם רבי הילא ולא תשאו עליו חט את שהוא בנשיאו' עון תורם ואת שאינו בנשיאות עון אינו תורם התיבון הרי גוי הרי אינו בנשיאות עון ותורם ותני רבי הושעיה גוים אין להן מחשבה תמן להכשיר וכאן לתרומה רבי אחא רבי חיננא בשם רב כהנא כדברי מי שהוא אומר אינו תורם אינו מקדיש ולמה לא אמר כדברי מי שהוא אומר תורם מקדיש בגין דרבי יודה דרבי יודה אמר תורם ואינו מקדיש ורבי יוחנן אמ' אפילו כמה דמר אינו תורם מקדיש ומהו מקדיש עולה ושלמים להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא שיטא לך שהוא מביא מהו שיעשה בהן שליח מאחר שהוא מטמא בהן הוא נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח התיב רבי יודן הרי יש לו טבל דבר תורה אינו פוטר טיבלו דבר תורה וכאן אף על פי שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח מהו שיביא ביכורים כרבי יודה דו אמר הוקשו לקדשי הגבול אינו מביא כרבנין דו אמרין הוקשו לקדשי מקדשי מביא מהו שיביא חגיגה מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא משניהו לשם שלמים מביא מהו להביא פסח מאחר שהוא חובה לא יביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם ר' יודן נשייא מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים מביא מהו שיביא מעשר בהמה ואין יסבור רבי מאיר מכל מעשרותיכם הוקשו מעשרות זה לזה כשם שהוא מעשר דגן כך הוא מביא מעשר בהמה מהו לעשות תמורה אין סבר ר' מאיר הוקשו כל המעשרות זה לזה כשם שמביא מעשר דגן כך מביא מעשר בהמה כשם שהוא מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה ויסבור כרבי שמעון דרבי שמעון אמר מעשר בהמה לימד על כל הקדשים לתמורה אלא כשם שהוא מביא מעשר דגן כך הוא מביא מעשר בהמה כשם שמביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה כשם שאין מימר בו כך אינו מימר בכל הקדשים מה הוא שיהו חייבין על קדשים מבחוץ כהנא אמר אין חייבין על קדשים מבחוץ רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמר חייבין והדא דכהנא פליגא דרבי יודה פוטר טיבלו דבר תורה ותימר אכן כמאן דאמ' מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות
ב אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו בית שמאי אומרי' תרומת עצמן בהן ובית הלל אומרי' אין תרומתו תרומה הלכה ד' תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכין רבי אילא בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט מהו מפני גזל השבט אמר רבי חנניה מפני הטורח הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז נחת רוח הוא לאדם להיו' כותש כל שהוא הגע עצמך שהיתה שבלים עד כאן קשי רבי חנינא רבי מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי שמן ואינו תורם אלא לפי זתים הגע עצמך שתרם לפי שמן כדון עבד כן זמן חורן לא עבד כן ולא עוד אלא דחבריה חמי ליה ואומר זה מתכוין לרבות ואני איני מתכוין לרבות חזקיה אמר לא אמרו אלא זיתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא אמר רבי יוחנן לא שנייא היא אלא זיתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים חברייא בשם רבי יוחנן ואפילו על אתר רבי חנניה רבי אימי בשם רבי יוחנן דברי בית שמאי נעשה כאומר הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן רבי חנניה סבר מימר במינו אמר ליה רבי זעירא לא תקבל עליך כן מכיון שאמ' הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן אמר רבי חנינה נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין תנינן תמן אין תורמין מן הטמא על הטהור תני בשם רבי יוסי ואם תורם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כל שכן אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם בית שמאי אומרי' תרומת עצמן בהן ובית הלל אומרי' אין תרומתן תרומ' מחלפה דרבי יוסי תמן הוא אמר מה שעשה עשוי וכא הוא אמר אין תרומתן תרומה תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל זתים על השמן וענבים על היין מצויין הן ואם אמר כן אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זתים על השמן וענבים על היין
ג אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההבקר ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא מעשר שני והקדש שניפדו ולא מן החייב על הפטור ולא מן הפטור על החייב ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא מפירו' הארץ על פירו' חוצה לארץ ומפירות חוצה לארץ על פירות הארץ ואם תרמו אין תרומתן תרומה הלכה ה' רבי יוחנן בשם רבי ינאי זה אחד משלשה מקריות מחוורין בתורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הבקר שידך וידו שוין בו היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר ולא כבר תניית הן כולהון כן היא מתניתא ולא מפירו' שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש ואם תרם תרומתו תרומה על דעתיה דחזקיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוחנן דברי הכל
ד חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ז' אין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במניין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן לא יתרום בסאה חצייה שחצייה מידה הלכה ו' יש מהן מפני ברכה ויש מהן מפני שאין יכולין לתרום מן המובח' האילם והערום ובעל קרי מפני ברכה הסומא והשוטה והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר אבא בר רב הונא אמר שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תחנונים שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפילתו גדופין אי זהו שתוי כל ששתה רביעית שיכור ששתה יותר תמן אמר כל שאינו יכול לדבר לפני המלך רבי זעורא בעא קומי רבי איסי שיכור מהו שיברך אמר ליה ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם לא צורכא דלא מהו שיקרא שמע אמר אבא בר אבין חד חסיד שאל לאליה זכור לטוב ערום מהו שיקרא שמע אמר ליה ולא יראה בך ערות דבר ערות דיבור תני חזקיה בין לקרות בין לברך תמן תנינן המונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן וכא את אמר כן א"ר יהושע בן לוי כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר ותני כן אליעזר בן גומל אומר מניין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במניין תלמוד לומר ונחשב לכם תרומתכם במחשבה את תורם ואין את תורם במידה במשקל ובמניין מה תרומה גדולה במחשבה אף תרומת מעשר במחשבה והתנינן אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי אמר רבי לעזר כיני מתנית' מודד אדם את טיבלו ומכניסה לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במידה שוקל אדם טיבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא ישקלנו במשקל מונה הוא אדם טיבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במיניין
ה אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומה יחזור ויתרום הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש אבל לא שנייה ט' ותורמין שמן על זתים הנכבשין ויין על ענבים לעשותן צימוקין מי שתרם שמן על זתים לאכילה וזתים על זתים לאכילה ויין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום י' אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרמו תרומתן תרומה הלכה ח' תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא את אמר הכן רבי הילא בשם רבי יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטילין מי חמור גזל השבט או גדר מי חטאת נישמעינה מן הדא זיתין על הזיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום הרי יש כאן גזל השבט וגדר מי חטאת ותני עלה תרומה ויתרום הדא אמרה שגדר מי חטאת חמור מגזל השבט מה אמר ר' יוסי הכא ומה אין רבי מאיר דמיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת ר' יוסי דמחמיר בגזל השבט לא כל שכן דו מחמר בגדר מי חטאת אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בית שמאי אומרי' תורמין ובית הלל אומרי' אין תורמין הכל מודין שאם תרם שאינו צריך לתרום שנייה הוי רעיון רבי מאיר מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת רבי יוסי מחמר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת תמן תנינן רבי יוסי אומר ששה דברים אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בית שמאי אומרים תורמין ובית הלל אומרי' אין תורמי' הכל מודין שאם תרם שאינו צרי' לתרום שנייה הוי רעיון רבי מאיר מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת ר' יוסי מחמר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת תמן תנינן רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל כדברי בית שמאי ובית הלל אומרי' לא עולה ולא נאכל תורמין זתים על שמן וענבים על יין כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים אין תורמין אמר ר' מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים דהיא דר' יוסי דר' יוסי או' תרומ' ויחזור ויתרום בשאין הראשונה קיימת אבל אם היתה הראשונה קיימת קורא לה שם ודיו תני שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות ראשונה מה היא מן מאן דתני חזר ועשה זתי' ראשונ' שמן וענבים יין קורא שם ואינו צריך לתרום שנייה הדא אמרה שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו תנינן דבתרה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא לשעבר הא לכתחילה לא אפי' בתחילה אין תימר שנייא היא מדבר שנגמר' מלאכתו הא תנינן הפרד והצימוקי' והחרובי' משיעמר ערימה רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יצחק בן לעזר אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד לפי מה הוא תורם לפי שמנן או לפי אוכלן אמר רבי יוחנן אייתיתיה מדחלפיי רבי או' לפי אוכלן רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי שמנן אבל לא על גרעיניהן הכל מודין בבלובסין שהן תורמין לפי אוכלן אבל לא על גרעיניהן חנניה בעי ואף לעניין שבת כן אשכח תני ר' אומר ברביעית רבן שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרת אמר רבי חנניה בשם רבי הלל ואף אנן תנינן הדא דמסייע להדא דתני ר' הושעיה זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום ותנינן מי שתרם שמן על זתים לאכילה זתים על זיתים לאכילה יין על ענבים לאכילה וענבי' על ענבי' לאכילה ונמלך לדורכן אינו צרי' לתרום מפני שנמלך הא לא נמלך תרומה ויחזור ויתרום רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור הדא אמרה שאסור ליתן לו שבלים חייה בר אדא בשם רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלים אסור לוכל ממנו עראי ומה טעם את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו מהו שילקו על טבלו דבר תורה רבי אשיאן בשם רבי יונה מתניתא אמרה אין לוקין על טיבלו דבר תורה דתנינ' תמן תרומת מעש' שוה לביכורי' בשני דרכי' ולתרומה בשני דרכים וניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כביכורים ואוסרת מן הגורן ויש לו שיעור כתרומה אית לך מימר אוסרת מן הגורן לא לאחר מירוח הדא אמרה שאין לוקין על טיבלו דבר תורה הדרן עלך חמשה לא יתרומו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.