א אין נותנין דבילה וגרוגרו' לתוך המורייס מפני שהו מאבדן אבל נותנין את היין למורייס ואין מפטמין את השמן אבל עושין את היין יינומילין אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס כו' תני נותן דבילה וגרוגרו' לתוך המורייס כדרך שנותן תבלין ובלבד שלא יסחטם להוציא מימיהם ובתבלי' מותר שכך הוא מלאכתן צרור תבלין שנתנו לתוך קדירה זו וחזר ונתנו לתוך קדירה אחרת אם בטל טעמו מותר ואם לאו אסור מה בינה לבין שבת לא כן תני השבת שנתן טעם בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומא' אוכלין משלך נתנו לך בדין היה שלא תטמא טומאת אוכלין והן אמרו שתטמא טומאת אוכלין והן אמרו מכיון שנתנה טעם בקדירה בטלה רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי היא דתני יין למורייס רבי מתיר ורבי אלעזר בי רבי שמעון אוסר לפיכך אם עבר ונותנו רבי אוסר לזרים ורבי אלעזר בי רבי שמעון מתיר לזרים רבי מנא בר' תנחום בעי כדברי מי שמתיר לזרים מורייס של גוים למה אסור רבי ירמיה בשם רבי חייא בר ווא משום בישולי גוים הן אסורין התיב רבי יוסי והתני המין מותר ושאינו המין אסור המין מותר לא אפילו מבושל ודכוותה ושאינו המין אסור ואפילו שאינו מבושל ואמר רבי יוחנן בר מריה ואפי' כמאן דאמר המין מותר ובלבד ביודע הדא אמרה הנית תרומה מותרת הניית ע"ז אסורה רבי לעזר ורבי יוחנן חד אמ' מפני שממעטו ממידתו וחרנה אמר מפני שממעטו משותיו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יהודה ואמר רבי לעזר אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים הוי רבי יוחנן הוא דאמר מפני שממעטו משותיו יהודה בן כיני רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש מפני שממעטו משותיו
ב דבש תמרים ויין תפוחין וחומץ סיתווניות ושאר כל מי פירות של תרומה רבי ליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר ר' ליעז' מטמ' משו' משקה א"ר יהושע לא מנו חכמים שבעה משקין במיני פטמין אלא אמרו שבעה משקין טמאין ושאר כל המשקין טהורין הלכה ב' הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש אבל בקרן אף רבי יהושע מודי מה פליגין לשעבר הא בתחילה אף רבי יושוע מודה ותנינן דבש תמרים ר' ליעזר מחייב במעשרות ורבי יהושע פוטר כאן שזבו משנטבלו וכאן שזבו עד שלא נטבלו מודי רבי ליעזר שאם עישר על התמרים אפי' באיספמיא דבשן מותר מילתיה אמר שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי תמרים רבי ליעזר מחייב במעשרות תני רבי נתן אומר לא שר' ליעזר מחייב במעשרות אלא שרבי ליעזר אומר שלא יאכל מן התמרים עד שיעשר על הדבש מילתיה אמרה שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי דבש ולפי תמרים רבי ליעזר מטמא משום משקה תני רבי נתן אומר לא שר' ליעזר מטמא משו' משקה על מה נחלקו על שנפל לתוכו משקה שר' ליעזר מטמא משום משקה וחכמים אומרים הולכין אחר הרוב על דעתיה דרבי נתן רבי מאיר ורבי ליעזר בן יעקב ורבי ליעזר שלשתן אמרו דבר אחד רבי מאיר דו אמר אין מי פירות בטילין לעולם רבי ליעזר בן יעקב דתני רבי ליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא והדין רבי ליעזר דהכא טעמא דרבי ליעזר וכל משקה מה טעמא דרבנין אשר ישתה מה רבי ליעזר כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל דו אמר כלל ופרט הכל בכלל ורובה מדרבי ישמעאל דו אמר אפילו כלל ופרט וחזר וכלל הכל בכלל ר' פריגורי דקיסרין אמר רבי לעזר בי רבי ישמעאל אלא כך משיב ר' ליעזר לחכמים מה דאית לכון אשר יאכל פרט לאוכל סרוח כן אית לי אשר ישתה פרט למשקה סרוח אמר לו לא דומין אוכלין למשקין לא אם אמרת באוכלין שכן אוכל סרוח מעיקרו טהור תאמר במשקין שכן משקה סרוח מעיקרו טמא דבר אחר לא אם אמרת באוכלין שכן אוכלין המיוחדין לאדם אין צריכין מחשבה תאמר במשקין שכן משקין המיוחדין לאדם צריכין מחשבה ומפני שצריכין מחשבה יהא משק' סרוח מעיקרו טמא הואיל והן צריכין מחשב' יהא משקה סרוח מעיקרו טהור דבר אחר אמרו לו לא אם אמרת באוכלין שכן אוכלי בהמה לאדם אינן באין במחשבה תאמר במשקין שכן משקה בהמה לאדם באין במחשבה ותני כן כל משקה מה ת"ל אשר ישתה פרט למשקה סרוח דברי רבי ליעזר אמרו לו אין משקין יוצאין לא ידי עופות ולא ידי פרה חברייא בשם רבי לעזר מודה רבי ליעזר לחכמים במשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא והתנינן המוהל היוצא מהן רבי ליעזר מטהר וחכמים מטמאין רבי אילא בשם רבי לעזר מודה ר' ליעזר לחכמי' במי ים הגדול שאפילו הן סרוחין התורה קרא אותן מים ולמקוה המים קרא ימים ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו מודי ר' ליעזר לחכמים במי תרדין ובמי שלקות שאינן מכשירין רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי אם יאמר לך אדם שמונה משקין הן אמור לו הרי טל ומים מין אחד הן ומנו אותן חכמים שנים אילו הוה לון חורן לא מנוניה ואין הוה חורן לא הוה מנוניה
ג אין עושין תמרים דבש ולא תפוחין יין ולא סיתווניות חומץ ושאר כל הפירות אין משנין אותן מברייתן בתרומה ומעש' שני אלא זיתים וענבים בלבד אין סופגין ארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מביאין בכורים משקין אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים ואינו מטמא משום משקה אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים ואין מקריבין על גבי המזבח אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים ד' עוקצי תאנים וגרוגרות והכלסים והחרובים של תרומה אסורין לזרים הלכה ג' רבי אילא בשם רבי לעזר כיני מתניתא אין מביאין ביכורים משקין אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים ואפילו משזכו בהן בעלים והתני דרך ביכורים משקה להביאן מניין שיביא ת"ל תביא משלקטן משער ראשונה על מנת כך ברם הכא בשלא לקטן משע' ראשונה על מנת כן זיתים של תרומה טהורים ייעשו שמן טמאים לא ייעשו וענבים בין טמאות בין טהורות לא ייעשו דברי רבי מאיר רבי יעקב אומר משמו לא נחלקו רבי ליעזר ורבי יהושע על זיתים טהורי' שייעשו על מה נחלקו על הטמאים שר' ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יושוע אומר ייעשו וענבים טהורות ייעשו טמאות לא ייעשו אמר רבי יודן מודה רבי ליעזר ורבי יהושע בזתים טהורין שיעשו על מה נחלקו על הטמאים שר' ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יושוע אומר ייעשו וענבים בין טהורות בין טמאות ייעשו א"ר יוחנן מודה ר' ליעזר ור' יושע בזתי' טהורין שייעשו וענבים טמאות שלא ייעשו ועל מה נחלקו על זיתים טמאי' ועל ענבי' טהורות שר' ליעזר או' לא ייעשו ור' יהושע או' ייעשו כל עמא רביין על דר' מאיר בענבים טהורות שייעשו ולמה אמר לא ייעשו חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה כל עמא רבין על דר' יודן בענבים טמאות שלא ייעשו ולמה אמרו שיעשו בשביל ליהנות מן החרצנים ומן הזגין זתים טמיאים ר' ור"מ חד ר' יעקב ור' יודה הדא היך עבדין עובדא ר' זעירא בשם ר' לעזר אם מתניתא במובלעות באוכל ר' זעירא כל דתרומות ודטהרות שמועה בשם ר' לעזר
ד גרעיני תרומה בזמן שהן מכנסן הן אסורות ואם השליכן מותרות וכן עצמות של קדשים בזמן שהוא מכנסן אסורין ואם השליכן מותרין המורסן מותר סובין של חדשות אסורות ושל ישנות מותרות נוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין המסלת קב או קביים סאה לא יאבד את השאר אלא יניחנו במקום המוצנע ו' מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוך החולין ז' וכן החבי' של שמן שנשפכה ואין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין ח' המערה מכד לכד וניטף שלש טיפין ונותן לתוך החולין הרכינה ומיצת הרי זו תרומ' וכמה תהא בתרומת מעש' של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמונה לשמינית הלכה ד' א"ר יוחנן בגלעיני אגסין וקרוסטומלין היא מתני' א"ר לעזר ואפי' תימר בגלעיני הרוטב במחוסרות למצמץ והא תנינן ובין עצמות הקדש אית לך מימר במחוסרות למצמץ לא בראשי כנפים הסחוסין אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן בר אשי כנפים הסחוסין היא מתני' ואילו הן החדשו' כל זמן שהבריו' רגילי' לחבוט ר' אחא אמ' עד שלשי' יום ר' אבהו בשם ר' יוחנן כן היא שיעורה והתני מסלת בחיטין כל שהוא רוצה ומנקב בירק כל שהוא רוצה ר' אבהו בשם רבי יוחנן במעמידו על תרומתו ר' ירמיה בשם רבי אילא כאן בשני רעבון כאן בשני שובע תמן תנינן מעי אבטיח וקנובת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בקנובת ירק של גננין אבל בקנובת ירק של בעלי בתים אף רבנין מודיין רבי בון בעיין לא מסתברא בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר אין העלין תלושין על העלין ולא הקלחים תלושין על הקלחין תמן תנינן הרכינה ומיצת הרי היא של מוכר אמר רבי יוחנן לית כאן של מוכר אלא של לוקח והכא את אמר הכין אמר רבי יצחק בר אלעזר משו' ייאוש ואף בקודש כן אתא רבי אבהו בשם ר' יוחנן ואף בקודש כן אמר רבי הושעיה לא שנו אלא בקדשים שיש להן מתירין אבל בקדשים שאין להן מתירין אפילו כל שהוא צריך להחזיר רבי בון בר חייה בעי הדין לוג שמן של מצורע צריך להחזיר או אינו צריך להחזיר אין תימר צריך להחזיר ולא החזיר עובר משום חסרון אין תימר אינו צריך להחזיר והחזיר עובר משום יתרון רבי חיננא לא אמר כן אלא אמר רב הושעיה לא שנו אלא בקדשים שיש להן מתירין אבל בקדשים שאין להן מתירין אפילו כל שהוא צריך להחזיר והדין לוג שמן של מצורע לא כקדשי' שיש להן מתירין הן ותימר צריך להחזיר הדא אמרה צריך להחזיר ולא החזיר עובר משום חסרון תני רבי חלפתא בן שאול קדירה שבישל בה תרומה מגעילה בחמין שלשה פעמים ודיו אמר רבי בא ואין למידין ממנה לעניין נבילה אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין אמר ליה כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות רבי יוסטי בר שונם בעא קומי רבי מנא תנינן אם הרכינה ומיצת הרי זו תרומה ואת אמר הכין אמר ליה כאן על ידי האור נגעל ויוצא שמרים של תרומה הראשון והשיני אסור והשלישי מותר במה דברים אמורי' בשנתן לתוכן מים אבל לא נתן לתוכן מים אפילו שלישי אסור שמרים של מעשר שני ראשון אסור ושני מותר רבי מאיר אומר השני בנותן טעם רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק הקודש כמי נוי' הרוסן של זב ראשון טמא ושני טהור במה דברים אמורים שלא נתן לתוכן מים אבל נתן לתוכן מים אפילו עשירי טמא רבי יודן בר אחתיה דרבי יוסי בר חנינה בשם רבי יוסי בר חנינה פחות מיכן נותנו בנירו רבי ינאי בשם רבי יודן באוכל כדי לבשל ביצה קלה הדא דתימר בטמא הך כביצה בטמא אבל טהור אפילו כל שהוא צריך להחזיר בדמאי אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רוב בין מועט צריך להחזיר
ה כרשיני תרומה מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולתרנוגלין ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה י' מדליקין שמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות ובמבואות אפילין ועל גבי החולים ברשות כהן בת ישראל שנישאת לכהן והיא לימודת לבוא אצל אביה ואביה מדליק ברשותה מדליקין בבית המשתה אבל לא בבית האבל דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר בבית האבל אבל לא בבית המשתה רבי מאיר אוסר כאן וכאן ורבי שמעון מתיר כאן וכאן הלכה ו' מניין לפרתו של כהן שהיתה שומה אצל ישר' שאינה מאכילה בתרומה תלמוד לומר וכהן כי יקנה קניין כספו וגו' יכול לא יאכילנה בכרשינין ת"ל הם אית תניי תני יכול לא תאכל בכרשינין ובתלתן רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן לית כאן תלתן תלתן דבר תורה לא כן תני מניין לכהן שקנה עבד ולישראל בו שותפות אפילו אחד ממאה בו שאינו מאכילו בתרומה תלמוד לומר וכהן כי יקנה תני בר קפרא אחד זו ואחד זו לא תאכל בתרומה מדליקין שמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות כו' שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כן היא מתניתא ועל גבי החולים ברשות כהן הא מתניתא קדמייתא אפילו שלא ברשות כהן תני רבי חייה ביקור החולה אין לו שיעור אמר רבי חייא בר אדא מתניתא אמרה כן ועל גבי החולין ברשות כהן ר' ירמיה בעא קומי רבי זעירא עד כדון בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן ואפילו בתרומת גרנו אמר ליה מאן יימר לך בתרומת גרנו רבי יונה ורבי יוסי רבי יונה כרבי ירמיה ורבי יוסי כרבי זעירא מאן דאמר בתרומת גרנו נחלק ואתי אתייא למאן דאמר בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן בלא כן בשאינו צריך זכייה אמר ליה במזכה לו על ידי אחר תני ישראל וכהן שהיו שותפין בחנות ממלא ישראל את הנר שמן שריפה ועולה לעלייה ויורד לחנות לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישראל כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון והדליק על גביו שמן שריפה אעפ"כ זכייה אמר להן במזכה להן על ידי אחר תני בת ישר' שנכנסה לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישר' תני בת ישר' שנכנסה להדליק מכהנת טובלת פתילה שמן שריפה ומדלק' ר' הונא בשם דבי רבי ינאי שעת משלחת זאיבים הייתה ולא עמד בית דין וביטל כמה דתימר תמן לא עמד בית דין וביטל אף הכא לא עמד בית דין וביטל בקרו של כהן שהיה מאכיל אצל ישראל וכן בגדו של כהן שהיה נארג אצל ישראל מדליק על גביו שמן שריפה ואינו חושש כהן שבא לעשות חשבון עם ישראל והדליק על גביו שמן שריפה ועמד לו והלך לו אף על פי כן אין מחייבין אותו לכבותו עד שיכבה מאיליו רבי חנניה בר עכברי הוה עבד עובדתא גבי רבי חייה ציפריא מי אזיל ליה מלי ליה בוצינא שמן שריפה ולא כן שבקנן מימר לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישראל אמרין די לא הוה עבד ליה כן לא הוה אתי סברין מימר כד ימטי בייתיה הוה מטפי לה אמר רבי חיננא על ידי כן הוה שהר ועל ידי כן הוה קרץ אדא שמשא שאל לרבי אימי בגין דאנא צבע פתילה מן חולא אמר ליה בטל הוא על גב פתילות הורי רבי יודה בן פזי כאילין דבר נחמיה כן רבי אימי נסב פתילה רבי אילא לא נסב פתילה לית לרבי אילא הדא דרבי אימי סבר רבי אילא משום גזל ובלא מן הדין שמשא מבזבזא בה קדושה גמליאל זוגא שאל לרבי יסא מהו להוסיף שמן חולין ולהדליק א"ל לא תני רבי הושעיה אלא אין מחייבין אותו למצותו אמר רבי אבהו שנה לי יונתן בן עכמאי בת כהן שהיתה עומדת ערב שבת עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן של חולין ומדלקת אמר ליה רבי זעירא מה טבייה אמר ליה אדם גדול היה ובקי במשנתינו היה פרשיה רבי חייא דכפר תחומין קומי רב ומניתיה חכים מדליקין בבית המשתה אבל לא בבית האבל דברי ר' יודה רבי יוסי אומר בבית האבל אבל לא בבית המשתה רבי מאיר אוסר כאן וכאן רבי שמעון מתיר כאן וכאן מה טעמ' דרבי יהודה בית המשתה על ידי דמניהון נקיים לא מתעסקין בבית האבל על ידי דמניהון צאין מתעסקין ביה מה טעמא דרבי יוסי בית האבל על ידי דאינון כניעין על מתעסקין ביה בית המשתה על ידי דאינון פחיזין מתעסקין ביה מאי טעמא דרבי מאיר בבית האבל על ידי דמניהון צואין מתעסקי' בו בית המשת' על ידי דאינון פחיזין מתעסקין ביה מאי טעמא דרבי שמעון בית האבל על ידי דאינון כניעין לא מתעסקין ביה בית המשתה על ידי דמניהון נקיין לא מתעסקין ביה אמרין דבי רבי ינאי הלכה כרבי שמעון רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה הלכה כרבי שמעון ר' יוסי צירניא בעא קומי רבי ירמיה דלא כן מה נן אמרין רבי מאיר ורבי שמעון אין הלכה כרבי שמעון אמר ליה של בית קודמין היא והא רבי יודה אומר מעין שניהן ור' יוסי אומר מעין שניהן ורבי יודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה אמרין דבי רבי ינאי מדליקין שמן שריפה בחנוכה אמר רבי ניסא אנא לא אנא חכים לאבא אימא הוה אמרה לי אבוך הוה אמר מי שאין לו שמן של חולין מדליק שמן שריפה בחנוכה הדרן עלך אין נותנין דבילה וסליקא לה מסכת תרומות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.