Ibn Ezra on Ezra 5 — אבן עזרא על עזרא ה

בֵּהּ־זִמְנָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר־נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן וְכֵן אָמְרִין לְהֹם מַן־שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה׃

ואושרנא - מן אדלג שור והאל"ף נוסף כאל"ף אזרוע. בה זמנא, לבנא - פי' להבנות. ואושרנא - כטעם שורא.

אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן־אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי־דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן׃

כנמא אמרנא להום - הם דברי הבונים, או דברי הסופרים לשואלים להם מן שם לכום טעם ופירש: כאשר נאמר בספר, כן אמרנו להם מי הם האנשים הבונים.

וְעֵין אֱלָהֲהֹם הֲוָת עַל־שָׂבֵי יְהוּדָיֵא וְלָא־בַטִּלוּ הִמּוֹ עַד־טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן נִשְׁתְּוָנָא עַל־דְּנָה׃

ועין אלההום - הכתוב יספר כי השם עזרם ולא בטלו המו והה"א אחרונה במלת אלההום מן להום, ובספרי יאמר אלהא דלהום. יהך - ילך תרגום אם תלכו עמי בקרי.

יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי־אֲזַלְנָא לִיהוּד מְדִינְתָּא לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא וַעֲבִידְתָּא דָךְ אָסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹם׃

אבן גלל - שצריכה לגלגל אותה מרוב כבדותה. ואע מתשם בכותליא - עצי ארזים שהם חזקים ולא ירקבו היו משימים בקירות להיות הבנין חזק. אספרנא - פירוש מהרה.

אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן־שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה׃

למבניה - פירוש לבנות.

וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר אֲנַחְנָא הִמּוֹ עַבְדוֹהִי דִי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וּבָנַיִן בַּיְתָא דִּי־הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵהּ׃

ומלך לישראל רב - הוא שלמה.

לָהֵן מִן־דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהֳתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל כסדיא [כַּסְדָּאָה] וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל׃

סתריה - ענין הרס. ובלשון חכמינו ז"ל: שדבריו סותרין דברי תורה.

וַאֲמַר־לֵהּ אלה [אֵל] מָאנַיָּא שֵׂא אֵזֶל־אֲחֵת הִמּוֹ בְּהֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וּבֵית אֱלָהָא יִתְבְּנֵא עַל־אַתְרֵהּ׃

ואמר, אל מאניא - כמו אלה. שא אזל אחת המו - קח לך הורד אותם או הנח אותם והוא הנכון. ושא – מן: וישאו להם נשים, שפירושו ויקחו.