Ibn Ezra on Job 27 — אבן עזרא על איוב כז

חַי־אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי׃

חי אל הסיר משפטי - נשבע חי אל שהסיר מן סורר, או הסיר כמשמעו, כל הימים שאחיה.

אִם־תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם־יֶהְגֶּה רְמִיָּה׃

אם תדברנה שפתי עולה - לא יחרף - לא יקטן לבי, כאדם שיש לו חרפה.

בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ לֹא־יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי׃

[אם תדברנה שפתי עולה] - לא יחרף - לא יקטן לבי, כאדם שיש לו חרפה.

כִּי מַה־תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ׃

ישל - יש אומרים: מן שלל. והקרוב אלי: שהוא מן של נעלך, כי ישל הנפש מעל הגוף.

שרידו [שְׂרִידָיו] בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה׃

שרידיו - הבנים הנשארים מהחרב.

בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר׃

בנה כעש ביתו - שתעמוד כעש מן עשה עש ושם נוצר על ביתו, כמו חומה שישמרנו בלילה.

עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ׃

עשיר ישכב ולא יאסף - אף על פי שלא ימות.

תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה׃

כמים - בפתע פתאום, כי כן דרך הנהרות.

יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ׃

קדים - רוח קדים.

וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח׃

מידו ברוח יברח - העניין יברח הונו מידו.

יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ׃

ישפק - בני אדם עליו ועל ביתו כפימו.