Ibn Ezra on Psalms 131 — אבן עזרא על תהלים קלא

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹא־הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃

שיר המעלות, ה' לא גבה לבי - בסתר ולא רמו עיני בגלוי. ולא הלכתי - פועל עומד כמו קודר הלכתי ואם הוא יוצא, יחסר לבי וזה ההלוך בלב ובמחשבה. מלת ממני - משרתת לגדולות ולנפלאות.

אִם־לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃

אם, שויתי - כמו נשתוה או שמתי כמו שויתי ה'. ודוממתי - מגזרת דומם או מן דמיון. וטעם כגמול – בעבור שהזכיר ולא הלכתי והנה הגמול אין לו כח להלוך אם לא ישען על אמו כי מיד יפול, והנה כגמול עלי נפשי הטעם כפול. ומלת עלי – כמו בעיני. ויש אומרים: כי הוא דרך תפלה כי לא חשבתי בלבי לבקש סודות ונפלאות ממני, רק אם לא שויתי נפשי כגמול עלי אמו - כגמול עלי תהיה נפשי, על דרך: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי. ואמר דוד הנה אני כל מבטחי בשם וככה עשה ישראל.

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃

על כן יחל - לשון ציווי.