Ibn Ezra on Psalms 142 — אבן עזרא על תהלים קמב

מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃

משכיל לדוד - על נועם פיוט תחלתו משכיל.

קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן׃

קולי - זה הוא קולי שאצעק אל השם.

אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃

אשפוך - בעבור היות הקול בגלוי, יהיה שיחי בסתר.

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי׃

בהתעטף - כמו: תפלה לעני כי יעטוף. בהתעטף - קצתי על קצתי ואתה ידעת הנתיב שחפצי ללכת בו. ורבי משה הכהן אמר: נתיבתי שהיא ישרה לנגדך ולא הזכיר הטומנים, כמו: אשר ילדה אותה.

הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃

הבט - אמר רבי משה: כי הם על לשון צווי. ולפי דעתי: כי הבט - שם הפועל כמו והצל תציל וראה כמו ראות גם הוא שם הפועל, על משקל למען היה לה ברק.

זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃

זעקתי - כאשר החל יזעק וטעם חלקי בארץ החיים - כי לא אקוה שירפאני אדם מארץ החיים, רק אתה חלקי.

הַקְשִׁיבָה אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃

הקשיבה - כנגד קולי אל ה', כי דלותי מאד. בפנים בסתר כנגד רנתי.

הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃

הוציאה - טעם ממסגר, בעבור היותו במערה וכבר הזכרתי כי כח השמות בפעלים אם כן הוא בי יכתירו צדיקים כתר. הטעם: שיתפארו כאילו כתר מלכות בראשם.