Ibn Ezra on Psalms 149 — אבן עזרא על תהלים קמט

הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃

הללויה - בעבור זאת התפארת שנתן לכם השם לבדכם, שירו לו שיר חדש.

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃

ישמח ישראל בעושיו - לשון רבים, כדרך: כי בועליך עושיך, כמלת אלהים, וכבר פירשתיה בפרשת בראשית.

יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לוֹ׃

יהללו - שאין לו רצון בכל הארץ, רק בעמו לבדו.

יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם׃

יעלוזו - בכבוד הזה שיעמדו לנצח. והטעם: על נשמותם או לעתיד לבא. וטעם ירננו על משכבותם – בהתבודדם בלילה.

רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃

רוממות - אמר רבי משה: כי ישבחו השם בבואם למלחמה. ור' ישועה אמר: רוממות אל בגרונם, כמו: חרב פיפיות בידם.

לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּל־אֻמִּים׃

לעשות - הטעם להשיבם לעבוד השם שכם אחד וזה בימי המשיח.

לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃

לאסור - אחר שהזכיר לעשות נקמה בגוים - הזכיר גם מלכיהם, על דרך: ומלכיהם נהוגים.

לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל־חֲסִידָיו הַלְלוּ־יָהּ׃

לעשות - יעשו בהם משפט שהיה כתוב לדור אחר להיות הדר הוא לכל חסידיו.