Ibn Ezra on Psalms 95 — אבן עזרא על תהלים צה
See Torah with all commentaries →
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃
לכו נרננה - לכו אלי כמו מלת סורו, דברי המשורר לישראל.
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃
נקדמה - שנודה לו ותרועתינו תהיה עם זמירות, כי זאת היא התודה והזמירות, כי הוא תקיף.
כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִים׃
כי גדול ומלך על כל - מלאכי שמים, כי מלאכיו הם והם עושי מלאכותו.
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃
אשר - בעבור שהזכיר צבא השמים, אמר: כי ברשותו תחתיות ארץ, גם ההרים הגבוהים על הארץ. ותועפות - כח. ויש אומרים: כמו קרנים.
אֲשֶׁר־לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃
אשר - הזכיר בפסוק הזה הים והיבשה כי הם כמו כדור אחד בראיות גמורות מחכמת התולדה.
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי־יְהוָה עֹשֵׂנוּ׃
בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו. נברכה - כמו: ויברך על ברכיו. וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.
כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃
כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו. וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו. וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.
אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃
אל תקשו - השתבשו המפרשים. כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש. והמסה – כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.
אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי׃
אשר - פירש מי הם המנסים. וטעם ראו פעלי – שמתו כולם במדבר, ככתוב אחריו.
אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי׃
ארבעים שנה אקוט - כמו ונקוטותם נקטה נפשי בחיי כמו: געלה כי לא מצאנו נבואה למשה בתוך הארבעים. וטעם לא ידעו דרכי – כאשר אמר משה: ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי׃
אשר מנוחתי - שתהיה להם מנוחה ונחלה, כדרך: ושמחתים בבית תפלתי.
Hebrew text: Ibn Ezra — Torah: On Your Way edition; Nach: M. Friedländer’s edition (London, 1877), Kol Sason (Krotoschin, 1840) and other public-domain editions. Public Domain.