Ibn Ezra on Isaiah 20 — אבן עזרא על ישעיהו כ

בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ׃

בשלוח. סרגון. יתכן היותו סנחריב או אחר: ואשדוד היתה לפלשתים:

בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף׃

בעת. ופתחת השק. לאות כי הנביא היה לובש שקל, וזאת שאלה קשה, איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים, ואני אפרשנה בתחלת תרי עשר בעזרת השם:

וַיֹּאמֶר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כּוּשׁ׃

ויאמר. אות, ומופת, כמו (יחזקאל כ"ד כ"ד) והיה יחזקאל לכם למפת: וטעם שלש שנים. לשלש שנים מהיום או שלש שנים יהיה מצרים ברעה:

כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת־גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם׃

כן. גלות כוש, שבאו לעזרם: וחשופי. בעבור שהנביא הלך ערום או שהשם חשפם: שת. הוא האחור הגזרת עד שתותיהם (שמואל ב' י' ד') : ערות מצרים. זאת ערות מצרים, או מלת וחשופי שת מושכת עצמה ואחרת עמה:

וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן־מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם׃

וחתו. ישראל הבורחים אל מצרים: מכוש מבטם. שעיניהם תלויות אליהם: תפארתם. שהיו מתפארין בם:

וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ׃

ואמר. היושב באיי הים סביבות מצרים מישראל: הנה. כן אירע לאלה שנסנו אליהם: