Ibn Ezra on Isaiah 50 — אבן עזרא על ישעיהו נ

כֹּה אָמַר יְהוָה אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר־מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׃

כריתות. גט כריתות: אמכם. ובין אשתו, והנה זה יכחיש דברי ירמיה, ואתן את ספר כריתותיה אליה (ירמיה ג' ח') , והתשובה כי ירמיהו דבר על מלכות ישראל שלעולם לא תקום וכמוהו לא תוסיף קום (עמוס ח' ב') , וישעיהו דבר על מלכות דוד שממנו יהיה משיח:

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם־אֵין־בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא׃

מדוע באתי. רמז לנביאים שהתנבאו, אולי ישובו ישראל לשם: הן בגערתי וגו'. הנה ראיה גמורה שלא תקצר ידי מפדות:

אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׃

אלביש שמים קדרות. מלבוש קדרות, הטעם על העבים, ויש אומרים על קדרות השמש כאשר תקדר כולה בחצי היום, וכאילו שק כסותם, בעבור שהשק הוא שחור:

אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת־יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים׃

יי וגו'. אלה דברי הנביא: למודים. מתואר השם, והעד למוד מדבר (ירמיה ב' כ"ד) , לשמוע כלמודים. ולעות דבוק עם לדעת [ומלת לעות מגזרת עת]. והטעם יעף. לב התלמיד כאשר ילמד דברים קשים ויעף וילאה: והנה לעות. לשום עת או היא מלה זרה אין רע לה: וטעם יעיר וגו'. כי יי יעיר אותי בבקר בבקר, ופירוש יעירני שיעיר אזני שאהיה שומע כלימודים, והנה אני תלמיד לשם:

אֲדֹנָי יְהוִה פָּתַח־לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי׃

יי וגו'. אחר שהשם פתח אזני שגלה סודו לי, לא מריתי אני להיות שלוחו:

גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק׃

גוי וגו'. לא חששתי אם אני נתתי על שמו גוי למכים:

וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר־לִי עַל־כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי־לֹא אֵבוֹשׁ׃

ואדני יי יעזר לי על כן לא נכלמתי. והטעם כי השם יקיי' כל דברי נבואתי:

קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי־יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי־בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי׃

קרוב מצדיקי. קרוב הוא העת שאראה אני צדיק בדברי הנבואות, אז אומר מי יריב אתי:

הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר־לִי מִי־הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם׃

הן וגו'. ואחר שהשם עזרני מי הוא ירשיעני, ואלה שהם מרשיעים אותי בפה, והם כולם כבגד יבלו, כטעם יאבדו:

מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו׃

מי [בכם]. ידבר הנביא עם אלה: אשר הלך חשכים. שב אל ירא השם, שלא יבקש גדולות ותאות העולם, יבטח בשם, ויש אומר כי אשר הלך חשכים [שב אל ירא השם], תאר לעבדו שהוא הנביא, והטעם, מי גם בכם, כמו אין בכם, בעבור שראיתם הנביא אין לו מעלה בעולם הזה, וזה הוא הנכון בעבור הכתוב הבא אחריו:

הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה־זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן׃

מאזרי זיקות. כמו שביבים, מטעם הפרשה, הטעם נפשכם: מידי היתה. גזרה: למעצבה תשכבון. בעצבון תמותון, כמו וישכב דוד (מלכים א' ב' י') ורבים כן: