Metzudat David on Psalms 61 — מצודת דוד על תהלים סא

מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר־יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי׃

מקצה הארץ. כשהיה נלחם עם ארם אמר כשאני בקצה הארץ רחוק מא״‎י כאשר לבי מעוטף בצרות אקרא אליך שתנחם אותי: בצור ירום ממני. ר״‎ל שאנצח מלכים החזקים ממני:

כִּי־הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל־עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב׃

כי היית. מעולם היית מחסה לי כמגדל חזק:

אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה׃

אגורה. וכ״‎כ אגורה באהליך עד עולם להיות נסתר בו מפני האויב והוא ענין מליצה: אחסה וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

כִּי־אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ׃

שמעת. מעולם שמעת לנדרי אשר נדרתי בעת הלחמי מול האויב כי נתקבל ברצון ונתת ארץ האויב להיות ירושת ישראל יראי שמך:

יָמִים עַל־יְמֵי־מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ־דֹר וָדֹר׃

ימים. לזה גם עתה שמע לי ותוסיף ימים על הימים שאני בהם עתה ולא אמות ביד האויב ושנותי יהיו כשני כל הדורות והם שבעים שנה: מלך. על עצמו אמר וכן כי אין המלך יוכל אתכם (ירמיה ל״‎ח) וצדקיה אמר על עצמו:

יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ׃

לפני אלהים. בבה״‎מ מבלי לכת לארץ העמים להלחם בם: חסד ואמת. חסדי המקום ואמיתת הבטחתו יהיה מזומן לשמרו מן האויב מבלי מלחמה:

כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם׃

כן. ר״‎ל כמו שאני מזמר כאשר אנצח המלחמה כן אזמר לעד כאשר לא תבוא עלי מלחמה כלל: לשלמי. בעת אשלם נדרי בכל יום אזמר אז לשמך כי מוטב לי לדור נדרים בכל יום עד שלא באה עלי המלחמה מלדור בעת המלחמה שאנצל מן האויב ולנצח אותו: