Metzudat David on Psalms 60 — מצודת דוד על תהלים ס

לַמְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃

עדות מכתם. המזמור הזה היה אהוב לו כעדי מכתם פז: ללמד. עשוי ללמד דעת את העם איך הכל בא בהשגחה:

בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף׃

בהצותו. כשנלחם עם ארם: וישב יואב. כשהיה דוד נלחם עם ארם יצא אדום לעזור לארם ושב יואב מן המערכה ללכת לקראת אדום לבל יעבור להתחבר עם ארם וערכו עמו מלחמה והכה יואב בהם:

אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ׃

פרצתנו. ר״‎ל כמו עיר שנפרץ חומתה אז באים לתוכה מכל רוח כן באה המלחמה עלינו מכל צד: אנפת. הנה עד עתה כעסת עלינו ומעתה העמד אותנו בהשקט ומנוחה:

הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָטָה׃

הרעשתה. הנה הרעשתה ארצנו ובקעת אותה עתה רפא נא שבריה כי נטה לעפר ובתכלית השפלות:

הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה׃

הראית. עד הנה הראית לעמך נפילה קשה והשקיתנו יין תרעלה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על מרבית הצרות:

נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃

נתתה. מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם: מפני קשט סלה. ובעבור לאמת לעולם דבריך שאמרת להושיע עמך בשלום על אדמתם:

לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי׃]

למען יחלצון. בכדי שישראל ידידיך יהיו נחלצין מהצרות לזאת הושיעה לי בימינך וענני:

אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃

דבר בקדשו. ברוח קדשו דבר ע״‎י נביאיו אשר אעלוז ואשמח במלכותי ואמשול ממשל רב: אחלקה. מקומות אלה אחלק לישראל ואמדד להם לחלקים:

לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃

לי גלעד. כי ראה ברוה״‎ק שבימי רחבעם יוחלק מלכות ישראל ואמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי: מעוז ראשי. חוזק לראשי לשמרני מן האויב: מחוקקי. יהיו שרים שלי ונכנעים אלי:

מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל־אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי׃

מואב סיר רחצי. ר״‎ל אעשה עמהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ בו אשליך נעלי. אשים ברגליהם לסגרם בהם: עלי פלשת התרועעי. בעבורי יריעו פלשתים תרועת מלך ותהיה התרועה למעני לקבל עליהם עול מלכותי:

מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד־אֱדוֹם׃

מי יובילני. מי המביא אותי אל עיר מבצר לכבוש אותה ולבוא בתוכה ומי הוא אשר נחני עד אדום להכניע:

הֲלֹא־אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃

הלא אתה אלהים זנחתנו. הלא כ״‎ז ממך אלהים אשר עד הנה זנחתנו ולא יצאת בצבאותינו ר״‎ל כמו מה שהיינו מאז בצרה היה בעבור אשר זנחתנו וכו׳‎ כן התשועה באה ממך ולא בדרך מקרה:

הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃

הבה. אתה תן לנו עזרת מצר אבל תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת:

בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃

באלהים. בעזרת אלהים נעשה גבורה להתחזק על שונאיך והוא הוא הרומס צרינו: