Metzudat Zion on Job 7 — מצודת ציון על איוב ז

הֲלֹא־צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על־[עֲלֵי־] אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו׃

צבא. קץ וזמן וכן חליפות וצבא עמדי (לקמן י):

כְּעֶבֶד יִשְׁאַף־צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ׃

ישאף. יתאוה כמו אל תשאף הלילה (לקמן לו):

כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ־לִי׃

מנו. הזמינו כמו וימן ה׳ דג (יונה ב׳:א׳):

אִם־שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד־עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי־נָשֶׁף׃

ומדד. מל׳ נדידה: נשף. ערב כמו נשף חשקי (ישעיה כא):

לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וגיש [וְגוּשׁ] עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס׃

וגוש עפר. חתיכת עפר ובדרז״ל גזרו על גושה (שבת טו): רגע. נתבקע כמו ואל רגעי ארץ (תהלים לה): וימאס. מל׳ המסה:

יָמַי קַלּוּ מִנִּי־אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה׃

ארג. כן יקרא הכלי אשר ישליך האורג בין חוטי השתי: באפס. מבלי:

לֹא־תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי׃

תשורני. תראני כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):

גַּם־אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אֲ‍דַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי׃

אחשך. אמנע ואחדל: אשיחה. מל׳ שיחה ודבור:

הֲ‍יָם־אָנִי אִם־תַּנִּין כִּי־תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר׃

תנין. זה הלויתן כת״י:

כִּי־אָמַרְתִּי תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי יִשָּׂא בְשִׂיחִי מִשְׁכָּבִי׃

ערשי. מטתי כמו ערשו ערש ברול (דברים ג׳:י״א): ישא. תבער ותלהט כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א׳:ה׳): בשיחי. עניני ספור התלאות כמו מרוב שיחי וכעסי (ש״א א):

וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי׃

וחתתני. ענין שבר כמו תראו חתת (לעיל ו): מחזיונות. ענין ראיה כמו ואתה תחזה (שמות י״ח:כ״א) ור״ל הדמיונות שרואים בחלום וכפל הדבר במ״ש: תבעתני. מל׳ בעתה וחרדה:

וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי׃

מעצמותי. האברים יקראו עצמות כי הם המעמידים אותם:

מָה־אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִי־תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ׃

תשית. תשים:

וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃

ותפקדנו. תשגיח בו כמו ופקדת נוך (לעיל ה): לבקרים. בכל בקר וכן חדשים לבקרים (איכה ג):

כַּמָּה לֹא־תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי לֹא־תַרְפֵּנִי עַד־בִּלְעִי רֻקִּי׃

תשעה. תחדל כמו השע ממני ואבליגה (תהלים לט):

חָטָאתִי מָה אֶפְעַל לָךְ נֹצֵר הָאָדָם לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא׃

למפגע. ענין הכאת מכת מות כמו גש פגע בו (ש״ב א):

וּמֶה לֹא־תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת־עֲוֺנִי כִּי־עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב וְשִׁחֲרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי׃

ומה. ולמה וכן מה יתאונן (איכה ג): שחרתני. תדרוש אותי כמו שוחר טוב (משלי יא):