Metzudat Zion on Job 6 — מצודת ציון על איוב ו

לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי והיתי [וְהַוָּתִי] בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ־יָחַד׃

לו. ענינו כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח׳:י״ט): כעשי. כמו כעסי בסמ״ך: והותי. ענין שברון רוח כמו הוה על הוה (יחזקאל ז׳:כ״ו):

כִּי־עַתָּה מֵחוֹל יַמִּים יִכְבָּד עַל־כֵּן דְּבָרַי לָעוּ׃

לעו. ענין מגומגם ונשחת כמו ושתו ולעו (עובדיה א):

כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ יַעַרְכוּנִי׃

חמתם. ארסם כמו חמת תנינים (דברים לב): בעותי. מל׳ בעתה וחרדה:

הֲיִנְהַק־פֶּרֶא עֲלֵי־דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה־שּׁוֹר עַל־בְּלִילוֹ׃

הינהק. כן נקרא קול צעקת הפרא והוא מל׳ ונאק נאקות (יחזקאל ל׳:כ״ד) בחלוף ה״א באל״ף וכן בין שיחים ינהקו (לקמן ל): יגעה. כן יקרא קול צעקת השור כמו הלוך וגעו (ש״א ו): בלילו. מל׳ בלבול וערבוב:

הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת׃

תפל. ענינו דבר שאינו מתוקן כל צרכו וכן טחים אותו תפל (יחזקאל י״ג:י׳): בריר. רוק הפה כמו ויורד רירו (ש״א כא): חלמות. ענין בריאות וחוזק כמו ותחלימני והחייני (ישעיה לח):

מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי׃

מאנה. מל׳ מיאון: כדוי. מל׳ מדוה וחלי: לחמי. כן יקרא הבשר וכן ולחמם כגללים (צפני׳ א):

וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי׃

ויואל. וירצה כמו ויואל משה (שמות ב): יתר. מל׳ התרה ופתיחה: ויבצעני. ענין השלמה כמו וידיו תבצענה (זכריה ד):

וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל כִּי־לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ׃

ואסלדה. ענין חמום וכויה ובדרז״ל יד סולדת בהן (שבת מ): בחילה. מל׳ חלחלה ורעדה: כחדתי. ענין מניעה והעלמה כמו לא כחדו (ישעי׳ ג):

מַה־כֹּחִי כִי־אֲיַחֵל וּמַה־קִּצִּי כִּי־אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי׃

איחל. מל׳ תוחלת ותקוה:

הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי׃

ותושיה. מל׳ יש:

לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב׃

למס. מל׳ המסה והמגה: חסד. ענינו חרפה כמו חסד הוא (ויקרא כ):

אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ־נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ׃

כאפיק. ענינו זרם מרוצת המים כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו):

הַקֹּדְרִים מִנִּי־קָרַח עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם־שָׁלֶג׃

הקודרים. ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳): מני. מן: קרח. הוא הגליד הנקפ׳ מהקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהילים קמ״ז:י״ז): יתעלם. מל׳ העלם ומכוסה:

בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם׃

יזורבו. כמו יצרבו כי זסשר״ץ מתחלפים והוא מענין חמום כמו צרבת השחין (ויקרא יג): נצמתו. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (תהלים קא): נדעכו. עין ניתור וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים (שם קיח):

יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ׃

ילפתו. ענין אחיזה כמו וילפת שמשון (שופטים טז): בתוהו. במקום שממה:

הִבִּיטוּ אָרְחוֹת תֵּמָא הֲלִיכֹת שְׁבָא קִוּוּ־לָמוֹ׃

קוו. מל׳ קו וחבל:

בֹּשׁוּ כִּי־בָטָח בָּאוּ עָדֶיהָ וַיֶּחְפָּרוּ׃

עדיה. אליה כמו תגע עדיך (לעיל ד): ויחפרו. ענין בושה:

כִּי־עַתָּה הֱיִיתֶם לא [לוֹ] תִּרְאוּ חֲתַת וַתִּירָאוּ׃

חתת. שבר כמו חתתה קשתותם (ירמיה נא):

הֲ‍כִי־אָמַרְתִּי הָבוּ לִי וּמִכֹּחֲכֶם שִׁחֲדוּ בַעֲדִי׃

הבו. תנו:

וּמַלְּטוּנִי מִיַּד־צָר וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי׃

צר. שונא: עריצים. חזקים:

הוֹרוּנִי וַאֲנִי אַחֲרִישׁ וּמַה־שָּׁגִיתִי הָבִינוּ לִי׃

הורוני. למדוני כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳):

מַה־נִּמְרְצוּ אִמְרֵי־יֹשֶׁר וּמַה־יּוֹכִיחַ הוֹכֵחַ מִכֶּם׃

נמרצו. נתחזקו כמו וחבל נמרץ (מיכה ב): ומה. הוי״ו הוא במקום אבל: יוכיח. ענין ברור דברים כמו והוכיח בדברים (מ״ב יט):

הַלְהוֹכַח מִלִּים תַּחְשֹׁבוּ וּלְרוּחַ אִמְרֵי נֹאָשׁ׃

נואש. ענין דבר שאין בו ממש ואין לחשוש עליו וכן ותאמרי נואש (ירמיה ב):

אַף־עַל־יָתוֹם תַּפִּילוּ וְתִכְרוּ עַל־רֵיעֲכֶם׃

ותכרו. ותחפרו כמו בור כרה (תהלים ז):

וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ־בִי וְעַל־פְּנֵיכֶם אִם־אֲכַזֵּב׃

הואילו. התרצו כמו ויאל משה (שמות ב): ועל פניכם. לפניכם כמו על פני (שם ב):

שֻׁבוּ־נָא אַל־תְּהִי עַוְלָה ושבי [וְשׁוּבוּ] עוֹד צִדְקִי־בָהּ׃

שובו. התעכבו כמו לא ישבו בארץ ה׳ (הושע ט׳:ג׳):

הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם־חִכִּי לֹא־יָבִין הַוּוֹת׃

הוות. דברי רשע ושבר: