Psalms 11 — תְּהִלִּים יא

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נודו [נוּדִי] הַרְכֶם צִפּוֹר׃

רַשִׁ״י איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (שמואל א כ״ו:י״ט) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כ״ז:ח׳) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:

אִבְּן עֶזְרָא למנצח, איך תאמרו - טעם איך תאמרו לנכח שונאיו הרשעים ולהם ידבר. הרכם - הר שלכם. וצפור - חסר כ"ף, כמו: ויקרא אריה על מצפה ה' כי הוא כאריה, כי השם הוא הקורא והעד היות על מצפה בשלש נקודות, כי איננו סמוך, כי הטעם תאמרו לנפשי נודי מעצמך אל הר שלנו, כי את כצפור והנה הקשת דרוכה במו אפל.

מְצוּדַת דָּוִד לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״‎ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳‎ חסיתי וכל יכול להצילני:

ב כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵב׃

רַשִׁ״י כי הנה הרשעים. דואג ודלטורי הדור המטילין איבה ביני ובין שאול: ידרכון. לשון דריכה נופל בקשת שכשהוא חזק צריך ליתן רגלו עליו כשרוצה לנטותו: קשת. לשונם ידרכו קשתם שקר: כוננו חצם על יתר. הקשת קורד"א דאר"ק בלעז: לירות. אהגיט"ר בלעז: במו אפל. במסתר: לישרי לב. דוד וכהני נוב:

מְצוּדַת דָּוִד כי הנה. ר״‎ל ואם תחשובו שעזבני ה׳‎ בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו׳‎ והוא משל הלה״‎ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב: לירות. את החצים: במו אופל. ר״‎ל בהסתר: לישרי לב. על כהני נוב:

מְצוּדַת צִיּוֹן יתר. חבל הקשת כמו שבעה יתרים (שופטים ט״ז, ה): לירות. להשליך כמו ירה בים (שמות ט״ו): במו. כמו בתוך: אופל. חשך:

ג כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה־פָּעָל׃

רַשִׁ״י כי השתות יהרסון. על ידכם נהרגו כהני ה' הצדיקים שהם שתות של עולם: צדיק מה פעל. דוד שלא חטא מה פעל בכל זאת אתם תשאו עון ולא אני:

אִבְּן עֶזְרָא כי השתות - מצודות, כמו: והיו שתותיה מדוכאים. ויש אומרים: יסודות, כמו וחשופי שת והעד יהרסון וזה רמז לעצות שהם כמו יסודות. וטעם צדיק מה פעל – כי זה פעל אלהים אל תתרעמו על הצדיק, על כן אחריו ה' בהיכל קדשו - הוא השמים. עיניו יחזו - כנגד לירות במו אפל.

מְצוּדַת דָּוִד כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:

מְצוּדַת צִיּוֹן השתות. היסודות כמו והיו שתותיה מדוכאים (ישעיה י״ט):

ד יְהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם׃

רַשִׁ״י ה' בהיכל קדשו. הרואה ובוחן מעשיהם ואע"פ שבשמים כסאו גבוה עיניו יחזו אתכם בארץ:

אִבְּן עֶזְרָא ה'. טעם יבחן אם בא רע על הצדיק לענותו הוא ולנסותו ולהוכיחו, כדרך: כי את אשר יאהב ה' יוכיח, רק הרשע לעולם ישנאנו.

מְצוּדַת דָּוִד וה׳‎ בהיכל וגו׳‎. אף שה׳‎ מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ״‎ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה:

מְצוּדַת צִיּוֹן עפעפיו. כן יקרא אישון העין:

ה יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ׃

רַשִׁ״י ה' צדיק יבחן. ואם מפני שאני לוקה ונרדף על ידכם אתם מתהללים לאמר אלהים עזבו (לקמן עא) לא כן הוא אך כן מדתו של הקב"ה לייסר ולנסות הצדיקים ולא את הרשעים, הפשתני הזה כל זמן שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכשאינו יפה הוא ממעט בכתישה לפי שמתנתקת: שנאה נפשו. ומצניע לו את גמול עונותיו לעולם ארוך ואז ימטר עליהם בגיהנם:

מְצוּדַת דָּוִד צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה׳‎ להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו: ורשע. אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים:

ו יַמְטֵר עַל־רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם׃

רַשִׁ״י פחים. ל' פחמים: זלעפות. לשון שריפה ומנחם פתר אותו לשון שער קטב וכן (איכה ה׳:י׳) מפני זלעפות רעב (לקמן קיט) זלעפה אחזתני כלומר שערו שער (סא"א):

אִבְּן עֶזְרָא ימטר - דמה הרעה הבאה על הרשעים פתאום, כמו הפחים וחברו רקועי פחים והם כדמות אבנים שורפים, שהם יורדים עם המטר. זלעפות - כמו: זלעפה אחזתני כמו רעדה. כוסם - חלקם. וככה ה' מנת חלקי וכוסי, והם מפעלי הכפל והעד: תכוסו על השה.

מְצוּדַת דָּוִד ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם: מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר״‎ל פורעניות רב יביא עליהם:

מְצוּדַת צִיּוֹן פחים. רשתות כמו מפח יקוש (לקמן צ״א): זלעפות. רעדה כמו זלעפה אחזתני (לקמן קי״ט): מנת. חלק ומתנה כמו והיה לך למנה (שמות כ״ט):

ז כִּי־צַדִּיק יְהוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ׃

רַשִׁ״י כי צדיק ה' צדקות אהב. וירחם על הצדיק ואוהב אותם שפנימו יחזו ישר: ישר יחזו פנימו. מוסב על צדיק ה' צדקות אהב ואותם אשר ישר יחזו פנימו, ורבותינו פתרו הרשעים ידרכון קשת על שבנא וסייעתו ופתרו לישרי לב על חזקיהו וסיעתו: כי השתות יהרסון. אם השתות נהרסו על ידם צדיקו של עולם מה פעל ואין סדר המקראות נופל על המדרש:

אִבְּן עֶזְרָא כי - אמר ר' משה: פנימו תחת פניו וככה כי יסכון עלימו משכיל. ויפת אמר: כי הוא על דרך כאשר התעו אותי אלהים. ולא דבר נכונה, כי לא ימצא לשון רבים עם השם הנכבד רק על שם אלהים לסוד עמוק ולא מצאנו הפנים רואים רק העינים, שהם בם ואין טענה מן פני ה' חלקם כי הוא כמו: פני ה' בעושי רע. והנכון: כי יחזו שב למלת יבחנו בני אדם ואם הוא רחוק או יחזו החוזים, כמו: אשר ילדה אותה ללוי. ומלת ישר – תאר, והטעם משפט ישר כמו: וישר משפטיך.

מְצוּדַת דָּוִד צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו: ישר. איש ישר יראה פני ה׳‎ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.