Psalms 121 — תְּהִלִּים קכא

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃

רַשִׁ״י (שיר למעלות. הפשט כשהיו הלוים מתחילין לעלות במעלות אמרו שיר זה אע"פ שזה השיר לא נכתב בראשונה אין מוקדם ומאוחר) (ס"א מצאתי): שיר למעלות. רמז במזמור שני למעלות העולות לצדיקים לעתיד לבא מתחת עץ החיים לכסא הכבוד דתניא בספרי שיר המעלות אין כתוב כאן אלא שיר למעלות שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבא, וזהו שיסד הקליר (בסילוק דיוצר של יום ב' דסוכות שיסד ר' אליעזר הקליר שהוא בנו של רשב"י בחגיגה פ' אין דורשין ע"ש) ומתחתיה שלשים מעלות זו למעלה מזו עד כסא הכבוד טסות ועולות בשיח נעימות שיר המעלות:

אִבְּן עֶזְרָא שיר המעלות - נועם פיוט תחלתו למעלות וזה נאמר על ישראל שהיו במצור ובמצוק, או על בני גלותינו: אשא - מנהג כל שהוא במצור לשאת עיניו, אולי יבואו עוזרים לו להרחיק האויב ומלת מאין באה, כמו אנה אנחנו עולים ואין כמוהו, הן כולכם מאין וזאת הגזרה לא מצאנוה בחסרון מ"ם.

מְצוּדַת דָּוִד אשא עיני. דרך המצפה על העוזרים לעלות על ההרים ונושא עיניו למרחוק לראות מאין יבואו:

מְצוּדַת צִיּוֹן למעלות. כמו המעלות והלמ״ד במקום ה״א הידיעה: אל ההרים. כמו על ההרים מאין. מאיזה מקום וכן מאין אתם (בראשית כט):

ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃

אִבְּן עֶזְרָא עזרי - בדרך נבואה או על דרך תקוה אין לי צורך לעזרת אדם, כי אם לעזרת השם לבד שהוא עושה העליונים והארץ השפלה.

מְצוּדַת דָּוִד עזרי. ר״‎ל אבל לא מצאתי עזר רק מה׳‎ וגו׳‎:

ג אַל־יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא אל - כמו לא וככה דרך נתינה אל מות בסודם אל תבא נפשי המשורר יאמר לנפשו, או לבני הגלות אם העזר מהשם לבדו לא תפחד, כי לא יתן למוט רגליך בלכתך ברחובות העיר, או על החומה. ואל ינום שומרך - כי כל עיר שהיא במצור, יש לה שומרי החומות בלילה.

מְצוּדַת דָּוִד אל יתן למוט. כאלו אחד יאמר לחבירו דרך נחמה הנה עזרה טובה היא כי לא יתן רגלך לנטיה ומעידה ולא ינום שומרך ר״‎ל לא יסיר השגחתו ממך:

מְצוּדַת צִיּוֹן למוט. מלשון נטיה ומעידה: ינום. מלשון תנומה והוא שינה מועטת וקלה:

ד הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃

אִבְּן עֶזְרָא הנה, שומר ישראל - הוא יעקב אבינו: שמרתיך בכל אשר תלך, והוא היה ישן.

מְצוּדַת דָּוִד הנה לא ינום. כי הנה מעולם אינו מסיר השגחתו:

ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא ה' שומרך - מהצר ומכל חולי כי הוא צלך על יד ימינך. והזכיר טעם הצל יומם. בשני ממי"ם, יום בלא לילה וידוע כי השמש תזיק ברוב החום שלה והלבנה בלילה תוסיף לחה מולדת תחלואים, וזה הדבר ברור ומנוסה.

מְצוּדַת דָּוִד ה׳‎ צלך. כמו הצל מגין מחום השמש כן יגן על ימינך לעשות בה חיל:

ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא־יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃

מְצוּדַת דָּוִד יומם. ביום לא יזיק לך חום השמש ובלילה לא יזיק לך לחות הירח המביא תחלואים:

ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא ה', מכל רע - שיקרה לאדם מחוץ ומפנים.

ח יְהוָה יִשְׁמָר־צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃

אִבְּן עֶזְרָא ה' ישמר צאתך - בצאתך למלחמה גם בבואך, כדרך הבאה והיוצאת.

מְצוּדַת דָּוִד צאתך. שלא תכשל בצאתך בדרך ובבואך:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.