Psalms 120 — תְּהִלִּים קכ

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל־יְהוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי׃

רַשִׁ״י שיר המעלות. שיאמרו הלוים אותו על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל עד עזרת נשים ויש כאן ט"ו מזמורים של שיר המעלות ורבותינו אמרו שיסדן דוד להעלות את התהום כמו שמפורש במסכת סוכה, ולפי אגדה פתרונו שיר למאה עולות:

אִבְּן עֶזְרָא שיר המעלות - הגאון אמר: כי אלה השירים חמשה עשר כנגד חמש עשרה מעלות, גם אמר יתכן שהוא על נגינות בקול עליון. וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שנראה שהוא פיוט וזה השיר ינוגן על נועם המעלות ולא הזכיר שם המשורר, אולי ברוח הקדש נאמר על אנשי גלותינו שהם בצרה ולא ידעו מה יעשו, רק לקרוא אל השם הנכבד.

מְצוּדַת דָּוִד שיר המעלות. אלה חמשה עשר שירי המעלות אמרם דוד שיאמרו אותם הלוים בחמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת אנשים שיר אחד על מעלה אחת: אל ה׳‎ וגו׳‎. ר״‎ל בעת הייתי בצרה פניתי אל ה׳‎ אני קראתי אליו והוא ענה לי:

ב יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה׃

רַשִׁ״י משפת שקר. זרעו של הרשע שצדין את הבריות בפיהם בעלילות רשע:

אִבְּן עֶזְרָא ה', משפת שקר - מאיש שפת שקר. רמיה - פירשתיו.

מְצוּדַת דָּוִד ה׳‎ הצילה. אתה ה׳‎ גם עתה הצילה נפשי מאנשי שפת שקר ומאנשי לשון רמיה:

ג מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה׃

רַשִׁ״י מה יתן לך. הקב"ה: ומה יוסיף לך. שמירה ומחיצות הרי את נתונה לפנים משתי מחיצות:

מְצוּדַת דָּוִד מה יתן לך וגו׳‎. אתה לשון רמיה מה היא השמירה אשר יתן עוד עליך ומה יוסיף עוד הלא כבר נתונה אתה לפנים מחומת השפתים והשינים ואם אלה לא הועילו לשמרך מה נוסיף עוד שמירה:

ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים׃

רַשִׁ״י חצי גבור שנונים. והרי את הורגת במקום רחוק כחץ: עם גחלי רתמים. כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו כבו מבחוץ ולא מבפנים ד"א מה יתן לך מה סופו של הקב"ה לגזור עליך חצי גבורים עם גחלי רתמים חצים מלמעלה וגיהנם מלמטה:

אִבְּן עֶזְרָא חצי - דימה הדברים היוצאים מפיו לחצים שנונים, כן ימותו. עם גחלי - כי החצים בעופם יתחממו באויר כמו גחלי רתמים. והנה הטעם שזה המשורר אם הוא על עצמו או נבואה על ישראל שהם בגלות בוכה, כי הוא איש אמת וידור בגלותו עם העמים ולא עוד, עד שיש מהם שידברו כזבים עליו וילשינוהו, כדי שיהרג.

מְצוּדַת דָּוִד חצי גבור. דומה אתה לחצים שנונים שביד הגבור שהורג עמהם ברחוק מקום כן אתה פה תאמר לה״‎ר ותהרוג את העומד ממרחק: עם גחלי רתמים. דומה אתה עם גחלים מעצי רותם כי עם שהם נראים כבוים מבחוץ בוערים המה מבפנים כן אתה תדבר חלקלקות ובסתר תדבר עליו לה״‎ר:

מְצוּדַת צִיּוֹן שנונים. חדודים כמו שננו כחרב לשינם (לעיל סד):

ה אוֹיָה־לִי כִּי־גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם־אָהֳלֵי קֵדָר׃

רַשִׁ״י אויה לי. אמרה כנסת ישראל כי כבר לקית בגליות רבים הרי גרתי משך עם בני יפת במלכות פרס ויון ומשך:

אִבְּן עֶזְרָא אויה - אמר יוסף בן גוריון: כי משך הם אנשי תושק"אנה אהלי קדר הערב וישראל מפוזרים במשך ועם אהלי קדר.

מְצוּדַת דָּוִד אויה לי. אמר על לשון בני הגלות אשר יתאוננו על מרבית לה״‎ר שביניהם ויאמרו אויה לי איך לא אקח מוסר הלא זה הדבר אשר בעבורם הייתי בגולה כגר אצל בני משך ושכנתי בגולה אצל הקדרים יושבי אהלים:

מְצוּדַת צִיּוֹן משך. שם אומה ונזכרת בתורה וקדר הם ממלכות ישמעאל ורוב הגולה המה ביניהם:

ו רַבַּת שָׁכְנָה־לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם׃

אִבְּן עֶזְרָא רבת - התי"ו תחת ה"א כמו ושבת לנשיא ומלה תואר והמתואר חסר, כמו מדת זמן והדומה לה וזה רמז לאורך הגלות.

מְצוּדַת דָּוִד רבת. זמן רב שכנה נפשי עם שונאי השלום:

ז אֲ‍נִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה׃

רַשִׁ״י אני שלום. עמהם: וכי אדבר. עליהם שלום המה באים להלחם בי:

אִבְּן עֶזְרָא אני - איש שלום, כמו ואני תפלה. וכי אדבר שלום - לאנשי משך וקדר ילחמוני.

מְצוּדַת דָּוִד אני שלום. אני בפה שלום וכאשר אדבר אליהם שלום המה מתעוררים למלחמה:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.