Psalms 54 — תְּהִלִּים נד

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃

אִבְּן עֶזְרָא למנצח בנגינות - תחלת פיוט.

ב בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ׃

מְצוּדַת דָּוִד מסתתר. מתחבא אצלינו:

מְצוּדַת צִיּוֹן הזיפים. אנשי מקום זיף:

ג אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי׃

רַשִׁ״י ובגבורתך תדינני. תנקום נקמתי כמו כי ידין ה' עמו (דברים ל"ב):

אִבְּן עֶזְרָא אלהים בשמך - שאני קורא, והטעם בעבור שמך. ובגבורתך - ולך הגבורה שתקח דיני מהזיפים.

מְצוּדַת דָּוִד תדינני. תדין דיני לקחת נקמתי:

ד אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי־פִי׃

אִבְּן עֶזְרָא אלהים, תפלתי - בלב. לאמרי פי - בלשון כי עקר תפלה, כמו: ויפלל לא פיללתי.

ה כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה׃

אִבְּן עֶזְרָא כי זרים - שאינם מעמו. ועריצים - הם הזיפים.

מְצוּדַת דָּוִד כי זרים. אנשי הזיפים המה זרים משאול ואינם מבני משפחתו ועכ״‎ז קמו בי למסרני בידו: ועריצים. אנשים החזקים ממני מבקשים נפשי ואין בי כח לעמוד כנגדם: לא שמו. ומעולם אין פחד אלהים לנגדם ולא ימשכו ידם ממני מיראת ה׳‎:

ו הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי׃

אִבְּן עֶזְרָא הנה - אמר ר' משה: אין טעם אדני בסמכי נפשי שהוא אחד מהסומכים, רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים. ולפי דעתי: שהתפלל, שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו.

מְצוּדַת דָּוִד הנה אלהים. עם כי אין הכח בידי אבל הנה ה׳‎ הוא עוזר לי והוא יהיה בעזרת סומכי נפשי:

ז ישוב [יָשִׁיב] הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם׃

רַשִׁ״י לשוררי. לעויני לשון אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז): באמתך. מתוך שאתה אמיתי ואמרת ליפרע מהולכי רכיל ורודפי הרג לכך הצמיתם:

אִבְּן עֶזְרָא ישיב הרע - שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם. וטעם באמתך – כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.

מְצוּדַת דָּוִד ישיב הרע. הרע הזה בעצמו ישיב לאויבי המסתכלים בי לרעה: באמתך. בעבור שאתה אל אמת לשלם לאיש כגמולו לזה הכריתם כאשר חשבו לי:

מְצוּדַת צִיּוֹן לשוררי. ענין הבטה וראיה: הצמיתם. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן קא):

ח בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה־לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ יְהוָה כִּי־טוֹב׃

אִבְּן עֶזְרָא בנדבה - כאשר תצמיתם כי זה אודה ואומר. ומלת הצילני - שבה לשמך הכתוב בפסוק הראשון.

מְצוּדַת דָּוִד בנדבה. ברוח נדיבה וטובה ר״‎ל בשמחת הלב אזבחה לך קרבנות: כי טוב. כי שמך הוא טוב:

ט כִּי מִכָּל־צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי׃

מְצוּדַת דָּוִד כי מכל וגו׳‎. כי טובה כפולה עשה עמדי אותי הציל מכל צרה אשר חשבו אויבי לעשות לי ועוד ראתה עיני באויבי מה שחפצה לראות בהם:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.