Psalms 83 — תְּהִלִּים פג

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף׃

ב אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל׃

רַשִׁ״י אל דמי לך. אל תתן שתיקה לעוותתינו שאויבינו מריעים לנו:

אִבְּן עֶזְרָא אלהים - כמו שופט. דמי - שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר. וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע.

מְצוּדַת דָּוִד אל דמי לך. לא יהיה לך דומיה: אל תחרש. אל תשתוק ואל תנוח מלהפרע:

מְצוּדַת צִיּוֹן דמי. ענין שתיקה כמו לך דומיה תהלה (לעיל סה): תשקוט. ענין מנוחה:

ג כִּי־הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃

אִבְּן עֶזְרָא כי יהמיון - מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי.

מְצוּדַת דָּוִד יהמיון. לכלות את ישראל: נשאו ראש. מרימים ראש ועולים מעלה מעלה:

מְצוּדַת צִיּוֹן יהמיון. מל׳ המיה:

ד עַל־עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל־צְפוּנֶיךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא יערימו - ערמת סוד. וטעם צפוניך – צפונים בסתרך, כנגד סוד.

מְצוּדַת דָּוִד יערימו סוד. מערימין עצה בסוד לבל יגלה עצתם לחשוב רע על ישראל הצפונים ונסתרים בצלך לבטוח בך:

מְצוּדַת צִיּוֹן יערימו. מל׳ ערמה:

ה אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא־יִזָּכֵר שֵׁם־יִשְׂרָאֵל עוֹד׃

אִבְּן עֶזְרָא אמרו - אלה לאלה. מגוי - מהיותם גוי.

מְצוּדַת דָּוִד אמרו. אומרים זה לזה נכריתם מהיות עוד גוי ולא יזכרו עוד:

מְצוּדַת צִיּוֹן ונכחידם. ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט):

ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ׃

רַשִׁ״י עליך ברית יכרותו. ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי:

אִבְּן עֶזְרָא כי נועצו - עצת לב יחדיו. וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם.

מְצוּדַת דָּוִד עליך. כרתו ביניהם ברית לקום עליך להשחית עמך:

ז אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים׃

אִבְּן עֶזְרָא אהלי - הטעם אדום - באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור. והגרים - הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי.

מְצוּדַת דָּוִד אהלי אדום. והם בני אדום הקדמונים יושבי אוהלים: והגרים. המה בני הגר שילדה מבעל אחר לא מאברהם:

ח גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם־יֹשְׁבֵי צוֹר׃

אִבְּן עֶזְרָא גבל - הם הגבלים. וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו.

ט גַּם־אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי־לוֹט סֶלָה׃

רַשִׁ״י גם אשור. אף אשור שהיה נזהר עד היום משאר עצה סכלה ולא יתחבר עם מרעים כמה דאת אמר (בראשי' ד') מן הארץ ההיא יצא אשור שיצא מעצת דור הפלגה, כאן נלוה עמם ועזרם לרעה (בפירושים אחרים מצאתי כן), גם אשור נלוה עמם וגו'. גם זה שהיה מחבב מתחלתו מע"ט שפירש מעצת נמרוד שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור אף הוא חזר להיות רשע לכך נשתתף להחריב ביתך, בראשית רבה: היו זרוע. כל אלה נתנו כח ועזרה למואב עמון שכנינו לבא עלינו:

מְצוּדַת דָּוִד גם אשור. עם כי ראו גבורת ה׳‎ במחנה סנחריב מ״‎מ לא לקחו מוסר חברו עצמם עמהם והיו מעולם לעזור לבני לוט המה עמון ומואב הנלחמים בישראל:

מְצוּדַת צִיּוֹן נלוה. ענין חבור כמו הפעם ילוה אישי (בראשית כ״ט:ל״ד):

י עֲשֵׂה־לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן׃

רַשִׁ״י עשה להם כמדין. ע"י גדעון: כסיסרא. ע"י ברק:

אִבְּן עֶזְרָא עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון. בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם.

מְצוּדַת דָּוִד כמדין. שנפלו בידי גדעון כמ״‎ש בשופטים: כסיסרא כיבין. שנשטפו בנחל קישון בימי דבורה וברק:

יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין־דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה׃

רַשִׁ״י נשמדו בעין דאר. איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר של גדעון או של ברק: היו דומן. זבל מפוזר, ת"י:

אִבְּן עֶזְרָא נשמדו - שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.

מְצוּדַת דָּוִד נשמדו בעין דאר. על מדין הוא חוזר: היו דומן. היו למדרך כף הרגל כדומן שע״‎פ האדמה:

מְצוּדַת צִיּוֹן דומן. זבל ואשפה כמו כדומן על פני השדה (מ״ב ט):

יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל־נְסִיכֵמוֹ׃

אִבְּן עֶזְרָא שיתמו - דרך צחות כמו: ותראהו את הילד.

מְצוּדַת דָּוִד שיתמו. שים הנדיבים שבהם: כעורב וכו׳‎. והם היו שרי מדין:

מְצוּדַת צִיּוֹן נסיכמו. ענין שררה כמו נסיכי סיחון (יהושע י״ג):

יג אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים׃

רַשִׁ״י אשר אמרו. הגוים האלו האמורים למעלה אדום וישמעאל וכל חבריהם: נירשה לנו את נאות אלהים. את נוה בית אלהים:

אִבְּן עֶזְרָא אשר, נאות - כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות.

מְצוּדַת דָּוִד אשר. על אשר אמרו נירש מקום המקדש והוא מדור אלהים:

מְצוּדַת צִיּוֹן נירשה. מל׳ ירושה: נאות. מדור:

יד אֱ‍לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי־רוּחַ׃

רַשִׁ״י שיתמו כגלגל. וכקש הנדפים מפני רוח ומהו גלגל הוא ראשי קוצי השדה הקרויים קרדנ"ש בלע"ז, וכשמגיעין ימי החורף ניתקים ונשחתים מאליהם ופורחין מעט מעט ודומה אותו הניתק מהם כמין גלגלי אופן עגלה והרוח מוליכתן:

אִבְּן עֶזְרָא אלהי - בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי. שיתמו כגלגל - נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל.

מְצוּדַת דָּוִד כגלגל. הוא הגדל בראש הקוצים המתגלגל ע״‎י הרוח:

מְצוּדַת צִיּוֹן שיתמו. ענין שימה: כקש. הוא תבן הדק:

טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר־יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים׃

אִבְּן עֶזְרָא כאש - לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא. ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון. ומלת תלהט – לעד.

מְצוּדַת דָּוִד תבער יער. כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל: תלהט הרים. כי הרוח המצוי בהרים נושב בהלהב ואין נוח לכבותו:

מְצוּדַת צִיּוֹן וכלהבה. שלהבת: תלהט. ענין שריפה כמו אש לוהט (לקמן קד):

טז כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם׃

רַשִׁ״י ובסופתך. טורביליו"ן בלע"ז:

אִבְּן עֶזְרָא כן, בסערך - וסער מתחולל. ובסופתך - רוח חזקה.

מְצוּדַת דָּוִד כן תרדפם. מאמר דוד ע״‎ה לכלות הכל מבלי שארית:

מְצוּדַת צִיּוֹן בסערך ובסופתך. ענין רוח חזקה וגדולה:

יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה׃

אִבְּן עֶזְרָא מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.

מְצוּדַת דָּוִד ויבקשו. אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך:

מְצוּדַת צִיּוֹן קלון. ענין בזיון והוא מל׳ קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד) כי המתבייש פניו מאדימות כאילו נשרף באש, או הוא מל׳ קלות:

יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי־עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ׃

מְצוּדַת דָּוִד יבושו. אבל לא יועילו בבקשתם כי יבושו ויבהלו עד עולם:

מְצוּדַת צִיּוֹן ויחפרו. ענין בושה כמו וחפרה הלבנה (ישעיה כ״ד):

יט וְיֵדְעוּ כִּי־אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל־כָּל־הָאָרֶץ׃

אִבְּן עֶזְרָא וידעו - יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך. והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך. וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון.

מְצוּדַת דָּוִד וידעו. אז ידעו הכל כי אתה לבדך שמך ה׳‎ המורה שהממשלה בידך ואין זולתך ואתה הוא העליון על כולם ור״‎ל שאפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ״‎ש גבור למעלה:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.