א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום רעהו לתוך תחומו אפילו מלוא אצבע אם בחזקה הרי זה גזלן ואם בסתר הרי הוא גנב ואם בא"י עובר בלאו דלא תסיג גבול רעך:
א סָעִיף א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום רעהו לתוך תחומו אפילו מלוא אצבע אם בחזקה הרי זה גזלן ואם בסתר הרי הוא גנב ואם בא"י עובר בלאו דלא תסיג גבול רעך כן כתב הרמב"ם בפ"ז מהלכות גניבה וכתב ה"ה זה מפורש בברייתא בסיפרי בפרשת שופטים ומ"ש ואם בא"י עובר בלאו דלא תסיג כלומר מלבד מה שעובר בלאו דגניבה או גזילה וכן מפורש בדברי הרמב"ם ופשוט הוא: כתב הרשב"א שאלת במסיג גבול ובנה כותל בחצר חבירו והכניס קרקע בתוך שלו כאמה ובנה על אותו כותל בית גדול שסמך עליו ועכשיו בא בעל החצר להרוס כל בניינו אם נדון בזה כדין מריש או לא. תשובה לא עשו תקנת השבים רק במטלטלין אבל בקרקע לא אמרו שימכור זה את שלו וישחית את נחלתו:
א סָעִיף א המסיג גבול וכו'. פי' עובר גם כן בלאו דלא תסיג מלבד מה שעובר בלאו דגנבה או גזלה ומדכתיב בנחלתך אשר תנחל שמעינן דאינו עובר בלאו דלא תסיג אלא בארץ וכך מפורש ברמב"ם בספ"ז דגנבה: כתב בית יוסף ע"ש הרשב"א בתשובה לא עשו תקנת השבים רק במטלטלין כגון גזל מריש ובנאו בבירה אבל בקרקע לא אמרו שימכור זה את שלו וישחית את נחלתו ע"כ וכ"כ בית יוסף בסי' שע"א בשם ספר מישרים וע"ל בסי' ש"ס סעיף ב':
א וע"ל סי' קנ"ו אם מותר ליקח מערופיא של חבירו כו':
א סָעִיף א המסיג גבול רעהו כו' כ"כ הרמב"ם בפ"ז דהל' גניבה וכתב המ"מ שם דהוא מפורש בברייתא בסיפרי בפ' שופטים וזהו דוקא במסיג גבול רעהו בקרקע וע' במרדכי והביאו הב"י והש"ע לעיל בסי' קי"ו בדין מערופיא: ואם בא"י עובר כו' [עיין בב"ח מ"ש בשם הרמב"ם] ואמת הוא שהרמב"ם כתב שם שבא"י עובר בשני לאוין אבל אין נראה דכוונת רבי' הוא כן אלא דוקא קאמר בא"י עובר אלאו דלא תסיג לחוד דאילו לאו דלא תגזול ולא תגנובו אינו עובר דקרקע אינה נגזלת אלא דגזלן מדרבנן הוא מכח דעבירה דגניבה או גזילה יש עליו וז"ש כאן דבח"ל אם בחזקה ה"ז גזלן כו' ור"ל עבירה דגזילה ולא דעובר אלאו דלא תגזול ותגנובו:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.