א מי שהיה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להם מן הצד הדרך שנתן להם הוא שלהם וגם הדרך הראשון הוא שלהם ואינו יכול למנוע מהם אפילו נתן להם דרך טובה וישרה:
א סָעִיף א מי שהיה דרך הרבים עובר בתוך שדהו ונטל' ונתן להם מן הצד הדרך שנתן להם הוא שלהם וגם הדרך הראשון הוא שלהם וכו' משנה בפרק המוכר פירות (בבא בתרא צט:) מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו ובגמרא אמאי שלו לא הגיעו אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון רב משרשיא משמיה דרבא אמר בנותן להם דרך עקלתון רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון קרובה לזה ורחוקה לזה ולימא להו שקילו דידכו והבו לי דידי ומסיק משום דרב יהודה דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ופרשב"ם שהחזיקו בו רבים שהשווהו ותקנוהו להלוך והבעלים ידעו ושתקו אסור לקלקלו דודאי לרבים מחל וכ"ש מתניתין שנתן להם ההוא דרך בידים הילכך מה שנתן נתן וכגון שהחזיק ובתשובת הרשב"א סי' אלף וקנ"ב נתבאר בכמה הויא חזקתן ועיין בנ"י:
א סָעִיף א מי שהיה דרך הרבים עוברת וכו'. משנה פ' המוכר פירות (בבא בתרא דף צט) והטעם כדקאמר רב אשי כל מן הצד דרך עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה ולפיכך לא היה בידו ליטול לעצמו הדרך שהיה עובר בשדהו וליתן להם מן הצד ואע"פ כן מה שנתן נתן דכיון דנתן להם מן הצד והחזיקו בו רבים מחל להם ושוב אינו יכול לחזור בו:
א ובמרדכי דב"ב דף רמ"ו ע"ג הא דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו היינו דוקא שהחזיקו בו ברשות וע"ש ובתשו' הרשב"א סי' אלף קנ"ב:
א סָעִיף א מי שהיה דרך הרבים כו' בב"ב דף צ"ט ומסיק הגמרא בטעמו משום דרב יודא דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ופירשב"ם מצר שהחזיקו רבים שהשווהו ותקנהו להילוך והבעלים ידעו ושתקו אסור לקלקלו דודאי מחלו לרבים כ"ש זה שנתן להם דרך השני בידים הילכך מה שנתן נתן והוא שהחזיקו ובתשובת רשב"א סי' אלף וקנ"ב נתבאר בכמה הוא חזקתן וע"ל ס"ס קמ"ח מ"ש בביאור דברי הרמב"ם שכתב אם החזיק בדרך ע"ש:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.