א בראשונה היו אומר' מלקט אדם עצי' ואבני' ועשבי' מתוך שלו כדרך שהו' מלקט מתוך של חבירו את הגם הגם ומשרבו עוברי עביר' התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה ואין צורך לו' שיקצץ להן מזונות בראשונה היו אומרים כו' אמר רבי יונה הכין צורכה מיתני בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ועשבי' מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט בשל חבירו בין דקים לגסים נחשדו להיות מלקטין והן אומ' בגסים ליקטנו' התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה נחשדו להיות מלקטין בטובה והן אומ' שלא בטובה ליקטנו התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי אמר רבי זעירא ראשונה ראשונה מתקיימ' היתה בהמתו שם בהמתו מוכחת עליו היתה כירתו שם כירתו מוכחת עליו ליקט בגסין מהו שיחזיר וילקט מן הגסים שבדקים אם אמר את כן אף הוא מלקט את כל שדהו בשביעית היתה שדהו מליאה גסין תרתין מתניין חדא אמר' שרי וחדא אמרה אסור המסקל שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ הדא אמרה שרי אי זהו המידל אחת או שתים הדא אמרה אסור אף במועד כן אשכח תנא תני מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין בשביעית אבל לא במועד אף באבנים כן אשכח תני אף באבנים הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות רבי יוסה בשם מנחם ר' עקיבה עבד כשיטתיה חמא חד איזמר כרמא א"ל ולית אסיר אמר ליה לעקלין אנא בעי הלב יודע אם לעקול אם לעקולקלות
ב שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית שניטייבה או שנדיירה לא תיזרע למוצאי שביעית שדה שנטייבה בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית ובית הלל אומרים אוכלין בית שמאי אומרים אין אוכלין פירות שביעית בטובה ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה רבי יהודה אומר חילוף הדברים זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל הלכה ב' שדה שניקווצה כו' תמן אמרין בשניטלו קוציה ורבנין דהכא אמרין משחרש על דעתיהו דרבנין דהכא אי זהו הטייוב כל העם חורשין פעם אחת והוא חורש שני פעמי' וכא כן א"ר יוסי בי רבי בון תמן אין המלכות אונסת ברם הכא המלכות אונסת בראשונה כשהיתה המלכות אונסת הורי רבי ינאי שיהו חורשי' חרישה ראשונה חד משמר הוה אני עבר חמיתון דמיין קובעתה אמר לון האסטו שרא לכון מירדי שרא לכון דמיין קובעתה אמר רבי יעקב בר זבדי קומי רבי אבהו לא כן אמר רבי זעירא ור' יוחנן בשם ר' ינאי ר' ירמיה רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק נמנו בעליית בית לבזה בלוד על כל התורה מניין אם יאמר גוי לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים יעבור ולא ייהרג הדא דתימא בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו מצוה קלה לא ישמע לו כגון לולינוס ופפוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמר לא מתכוון משמדתכון ולא אתכוון אלא מיגבי ארנונין כמה הן רבים רבנין דקיסרין אמרין עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל רבי אבונא זעירא חמנוניה פרי חורי חמרא בשובת' ר' יונה ורבי יוסה הורון מפי לארסקינס בשובתא אמר רבי מנא קשיתה קומי רבי יונה אבא לא כן א"ר זעירא רבי יוחנן בשם רבי ינאי ר' ירמיה רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק נמנו בעליית בית לבזה בלוד על כל התורה מניי' אם יאמר גוי לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מן העבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים יעבור ולא ייהרג הדא דתימא בינו לבין עצמו אבל ברבי' אפילו מצוה קלה לא ישמע לו כגון לולייניס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמר לא אתכוון משמדתון ולא אתכוון אלא מיכול פיתא חמימא כמה הן רבים רבנין דקיסרין אמרין עשרה דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל רבי אבונא בעא קומי רבי אימי גוים מהו שיהו מצווין על קידוש השם א"ל ונקדשתי בתוך בני ישראל ישראל מצווין על קידוש השם ואין הגוי' מצווין על קידוש השם רבי נסא בשם רבי לעזר שמע לה מן הדא לדבר הזה יסלח ה' לעבדך וגו' ישראל מצווין על קידוש השם ואין הגוים מצווין על קידוש השם רבי אבא בר זמינא הוה מחייט גבי חד ארמאי ברומי אייתי ליה בשר דנבלה אמר ליה אכול אמר ליה לינא אכיל אמר ליה אכול דלכן אנא קטילנא לך אמר ליה אין בעית מיקטל קטול דאנא ליכא מיכל בשר דנבילה אמ' ליה מהן מודע לך דאילו אכלת הוינא קטיל לך או יהודיי יהודיי או ארמאי ארמאי אמר רבי מנא אילו הוה רבי אבא בר זימנא שמע מיליהון דרבנין מיכל הוה טייבה ומת בנו מהו שיהא מותר לזורעה ר' יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי יוסה בי רבי חנינה טייבה ומת בנו מותר לזורעה טייבה ומכרה אסור לזורעה עבר וזרעה מותר שלא גזרו אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו טייוב בזמן זה מהו רבי ירמיה סבר מימר שרי אמר רבי יוסה ולא שמיע רבי ירמיה שהוא לוקה לא שמיע שהוא פסול מן העידות חזר ואמר אין דהוא שמיע אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה אמר רבי חזקיה אתתבת קומי ר' ירמיה דאמר וכי אין זה בית דין עמד וביטל חיליה דרבי ירמיה מן הדא בת ישראל שבאת להדליק מן הכהנת טובלת את הפתילה שמן שריפה ומדלקת רבי חונה בשם דבית רבי ינאי שעת משלחת זאיבים היתה ולא עמד בית דין וביטל כמה דתימר תמן לא עמד בית דין וביטל וכא לא עמד בית דין וביטל ודכוותה מאימתי אדם זכה בפירותיו בשביעית רבי ירמיה סבר מימר משיתנם לתוך כליו רבי יוסי סבר מימר אפילו נתנם לתוך כליו לא זכה הבן דהוא סבר דאינון דידיה ולית אינון דידיה כהדא רבי טרפון ירד לאכל קציעות מתוך שלו שלא בטובה כבית שמאי חמוניה סנטירי' ושורון חבטון עלוי כד חמא גרמיה בסכנה אמר לון בחייכון אמרון גו בייתיה דטרפון עתדין ליה תכריכין כד שמעון כן אישתטחון על אפיהון אמרין ליה רבי שרי לן אמר לון ייתי עלי על כל חוטר וחוטר דהוה נחית עלי הוינא שרי לכון על קדמייא באילין תרתין מלייא נהג רבי טרפון כבית שמאי וסכין בהדא ובקרית שמע רבי אבהו בשם רבי חנינא בן גמליאל כל ימיו של רבי טרפון היה מתענה על הדבר הזה ואומר אי לי שנתכבדתי בכתרה של תורה
ג חוכרים נירין מן הגוים בשביעית אבל לא מישראל ומחזקין ידי גוים בשביעית אבל לא על ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום הלכה ג' חוכרים נירין כו' רבי חייה רבי אימי חד אמר חרוש בה טבות ואנא נסיב לה מינך בתר שמיטתא וחרנה אמר אישר מאן דאמר חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא מהו שואלין בשלומן אישר מ"ד איש' מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל שלום עליכם דלמא ר' חיננא פפא ורבי שמואל בר נחמן עברון על חד מחורשי שביעיות אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר אמר לי' ר' חיננא בר פפא לא כן אילפן ר' ולא אמרו העוברים מכאן שאסור לו' לחורשי שביעיות אישר אמר ליה לקרו' את יודע לדרוש אי אתה יודע ולא אמרו העוברים אלו אומות העולם שהן עוברין מן העולם ולא אמרו לישר' ברכת ה' עליכם מה ישר' אומרין להם ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכ' כל הברכו' הבאות לעולם בשבילינו ואין אתם אומ' לנו בואו וטלו לכם מן הברכו' הללו ולא עוד אלא שאת' מגלגלין עלינו פיסים וזימיות גולגליות וארנוניות הורי רבי אימי לרדות עמו
ד המידל בזיתים בית שמאי אומרים יגום ובית הלל אומרים ישרש ומודים במחליק עד שיגום ואי זהו המידל אחד או שנים המחליק ג' זה בצד זה במה דברים אמורים מתוך שלו אבל מתוך של חבירו אף המחליק ישרש ה' המבקיע בזיתים לא יחפהו בעפר אבל מכסהו באבנים או בקש הקוצץ קורת שקמה לא יחפהו בעפר אבל מכסהו באבנים או בקש אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה רבי יהודה אומר כדרכה אסור אלא או מגביה עשרה טפחים או גומם מעם הארץ הלכה ד' המידל בזיתים כו' מהו המידל נוטל אחד ומניח שנים או נוטל שנים ומניח אחד תני דבית רבי נוטל אחד ומניח שנים והא תנינן המחליק בגפנים שלשה זה בצד זה הוא מידל נוטל שנים ומניח אחד אמר רבי יונה מתניתא במידל מכבר כתחילה ומה דתניי דבית רבי במידל מכבר אין מציתין את האור באישת קנים מפני שהיא עבודה רבן שמעון בן גמליאל מתיר וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטעין אילן סרק בשביעית ואין מלמדין את הפרה לחרוש אלא בחולות רבן שמעון בן גמליאל או' אפי' בתוך שדה חבירו מותר ובלבד שלא יסמוך את המענה תני אבא שאול אומ' מבדין בחדשים וגומם הארץ ובלבד שלא יקוץ בקרדום אין בודקין את הזרעי' באדמה בעציץ אבל בודקין אותו בגללים בעציץ ושורין אותן בשביעית למוצאי שביעי' ומקיימין את האלווי בראש הגג ולא משקין אותן אין תולין תוכין בתאינה כיצד הוא עושה מייתי ייחור דתאינה שטר ותלי בה ואמ' לה הדא עבדה ואת לית את עבדה ולא כן תני אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקר' ומטעינין אותו אבנים ומבהתין ליה דיעביד אמרי תמן דלא יתן פירותיו ברם הכא דיעביד כתחילה אין מרכיבין דקלים מפני שהיא עבודה שלא תאמר הואיל והוא רובה שרי הוא לפו' כן צריך מימר אסור משלושה ועד תשעה היא מתנית'
ה המזנב בגפנים והקוצץ בקנים רבי יוסי הגלילי אומר ירחיק טפח ורבי עקיבה או' קוצץ כדרכו בקרדום במגל ובמגירה ובכל מה שירצה אילן שנפשח קושרין אותו בשביעי' לא שיעלה אלא שלא יוסיף הלכה ה' המבקיע בזית כו' תני הקוצץ בקנים רבי יודה אומר מקום שנהגו לקוץ יתוק לתוק יקוץ ומגביה טפח וקוצץ הקוצץ בקורות לא יהא מחליק ומדריג מדריג ומחליק אלא מתכוין שתהא קוצצתן שוה תני רבן שמעון בן גמליאל או' מקום שנהגו להחליק ידריג לדרג יחליק וגומם עם הארץ ובלבד שלא יקוץ בקורדום ר' יוסי הגלילי כבית שמאי ורבי עקיבה כבית הלל וכן אתינן מתני רבי יוסי הגלילי כבית שמאי ורבי עקיבה כבית הלל אלא רבי יוסי הגלילי חשש לעבודת הארץ
ו מאימתי אוכלין פירו' האילן בשביעי' הפגים משהזריחו אוכל בהן פיתו בשדה ביחילו כונס לתוך ביתו וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע חייבין במעשרות הבוסר משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה הבאיש כונס לתוך ביתו וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייבין במעשרות הלכה ו' המזנב בגפנים כו' מהו ביחילו רבי חייא בר בא אמר חייתה כמה דתימר וגם נפשם בחלה בי כתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל רבי חייא בר בא אמר שתי תבואות אחת מן הבי' ואחת מן השדה וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה רבי יוסה בן חנינה בעי פגין מהו לעשות מהן מלוגמא מאחר שהוא אוכל בהן פיתו בשדה יהא אסור או מאחר שהוא מכניסן לתוך הבית יהא מותר תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות תני כאן מיד ולית כאן מיד ר' חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל בהן פיתו בשדה רבי פדת בשם רבי יוחנן הכל מודין בשביעית הכל מודין חברייא אמרין שאינן מטמאין טומאת אוכלין הקור כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר וכפוניו' לאוכלין נפטרות מן המעשרות דרש רבי יודה בר פזי בבית מדרשא הקור אין קדושת שביעית חלה עליו ורבי יוסה מפקדין על שואלייה ואמרין לון מן לכון מימר כן והוון אמרין הוא אמר לן רבי יוסה מתניתא פליגא על רבי יודה בן פזי ומסייעה לן דתני הפגין של שביעית אין שולקין אותן ובמסוייפות מותר מפני שהיא מלאכתן מאימתי אוכלין פירות כו' קור וכפניות הרי הן כעץ וכן אנו אומרים ועץ אסור לשולקו אלא בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צריך מימר אסור הבוסר משהביא מים כו' גבי בוסר מה אית לך אמר אמר רבי אבון שכן דרך הקיהות אוכלות אותו
ז זיתים שהכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע חייבין במעשרות ושאר כל פירו' האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית הלכה ט' זתים שהכניסו רביעית לסאה כו' מהו שליש לוג מתניתא שהן עושין שלשת לוגין לסאה כתיב כי יובל היא קודש תהיה לכם וגומר מה היא קודש אף תבואתה קודש רבי יוסי בן חנינה מנשק לכיפתא דעכו ואמר עד כה היא ארעא דישראל רבי זעירא עבר יורדנ' במנוי רבי חייה בר בא מתעגל בהדא אליסיס דטיבריא רבי חייה רבה מתקל כיפי רבי חנניה מתקל גושייא לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו
ח מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית בית שמאי אומרים כל האילין מיוציא ובית הלל אומרים החרובים משישלשלו והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילן משיוציא וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו וכמה יהא בזית ולא יקצינו רובע רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הזית הלכה י' מאימתי אין קוצצין כו' תנא רבי חיננא בר פפא חרוכין שילשולן הוא חנטן גפנים משיגריעו אמר רבי יונה משיזחלו מים כמה דאת אמר אמר כי יגרע נטפי מים יזוקו מטר לאידו זיתים משיניצו אמר רבי יונה משהכניסו רובע מה רובע נץ או רובע זיתים אמר רבי יונה לאי דו נץ שהוא עושה רובע זתים אמר רבי יונה כתיב כי ישל זתיך חד לתלת מאה וארבעין קיים בה אמר רבי יונה כתיב כי עץ נשא פריו מגיד שלא נשא פריו בעולם הזה ותאינה וגפן נתנו חילם מגיד שלא נתנו חילם בעולם הזה אמר רבי יונה בשם רבי חמא בר חנינא המת בשבע שני גוג אין לו חלק לעתיד לבוא סימנא דאכל פרוטגמיא אכיל משתותא שמע רבי יוסי ואמר ויאות עד כדון אית תתובה לעלמא דאתי רבי יונה בשם רבי חייה בר אשי עתידין הן חבירין להתייגע מבתי כניסיות לבתי מדרשות מה טעמא ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון רבנין דקיסרין אמרין קטני גוים וחיילותיו של נבוכד נצר לא חיין ולא נידונין ועליהן הוא אומ' וישנו שנת עולם ולא יקיצו מאימתי קטני ישראל חיין רבי חייה רובה ורבי שמעון ברבי חד אמר משיוולדו וחד אמר משידברו מאן דאמר משיוולדו יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ומאן דאמר משידברו זרע יעבדנו יסופר לה' לדור תני בשם רבי מאיר משהוא יודע לענות אמן בבית הכנסת מה טעמא פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים תמן אמרי משימולו נשאתי אימיך אפונה ורבנין דהכא אמרין משיולדו ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכונניה עליון רבי לעזר אמר אפילו נפלים מה טעמא ונצורי ישראל להשיב ונצירו ישראל להשיב הדרן עלך היו אומרים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.