א המפריש מקצת תרומה ומעשרות ומוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר רבי מאיר אומ' אף מוציא הוא למקום אחר תרומה ומעשרות המפריש מקצת תרומה ומעשרות כו' מתניתן כשהפריש ובדעתו להפריש רבי שמואל בשם רבי זעירא מתני' בסתם א"ר מנא קומי רבי יודן מה ופליג אמר ליה סתמו בשהפריש ובדעתו להפריש מה בין מוציא ממנו עליו ממוציא ממנו על מקום אחר בשעה שהוא מוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ובשעה שהוא מוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו וקשיא נטל להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ונמלך להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו נטל להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו ונמלך להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו פיחת כל הטבל עלה בידו הוסיף מזה ומזה עלה בידו אף בטועה כן היה סבור שהוא חייב שתי סאין ואינו חייב אלא אחת רבי אימי בשם ר' שמעון בן לקיש אותה הסאה שהוא מפריש עושה אותה תרומה על מקום אחר והתנינן אבל לא על מקום אחר תיפתר במרבה בתרומה ניחא במרבה בתרומה ובמעשרות לא תני רבי שמעון בן לקיש מעשרות אלא טעמא דרבי שמעון בן לקיש מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו מה בין מוציא ממנו על מקום אחר מיי כדון כשניתקן רובו של כרי לא ניתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן דאמר ריש לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב ורבי יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה ואית דבעי מימר כהדא דתני רבי ליעזר בן יעקב דתני רבי ליעזר בן יעקב אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר עד כדון לא ניתקן רובו של כרי ניתקן רובו של כרי וייבא כהדא היו לפניו שני כריין אחד הפריש ממנו מקצת תרומה ומעשר ואחד הפריש ממנו מקצת תרומה ומעשר מהו שיתרום מזה על זה תלמידוי דרבי חייה רובא שאלין לרבי חייה רובא אמר לון הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו רבי לעזר בשם רבי חייה רבה אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה
ב מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני ומפריש עוד שמונת סאין ואוכלן דברי ר' מאי' וחכמים אומרי' אינו מפריש אלא לפי חשבון הלכה ב' רבי לעזר בשם רבי הושעיה עשו אותה כפועל שאינו מאמין לבעל הבית פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירו' התרומה בטילה נשרפה התרומה לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע
ג שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים בית שמאי אומרים אחד משלשים והבינונית מחמשים והרעה מששים תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד במידה במשקל ובמניין ר' יהודה אומר אף לא מן המוקף הלכה ג' כתיב ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים יכול תורם בחטים אחד משלשים ובשעורים אחד מששים ת"ל וכל תרומת כל שיהו כל תרומות שוות שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים בינונית אחד מחמשים אמר רבי לוי כתיב וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל שאתה אוחז ממקום אחד הרי הוא כזה מה זה אחד מחמשים אף מה שאת אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה והרעה אחד מששים דכתיב וששיתם האיפה מחומר השעורים בית שמאי אומרים משלשים וששית האיפה מחומר השעורים בינונית מארבעים מן הדא דשמואל והרעה מששים מן הדא דרבי לוי דאמר רבי לוי בר חינא כל המוציא מעשרותיו כתיקנן אינו מפסיד כלום מה טעמא ועשירית החומר יהיה האיפה מן החומר יהיה מתכונתו לא צורכה דלא כמה דנן אמרין תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה ואינו צריך לתרום כן בית שמאי אומרים תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה ואינו צריך לתרום אמר רבי חנינה בר איסי לא תני בר קפרא אלא תרם ועלה בידו מחמשים ועד ששים תרומה ואינו צריך לתרום רבי איסי בשם רבי יוחנן במתכוין לפטור את כיריו אבל אם אינו מתכוין לפטור את כיריו אפילו אחת על אחת כהנא אמר כמות שהוא למוד רבי יוחנן אמר אפילו אחת על אחת והתנינן כמות שהוא למוד שלא לפחות אמר רבי לעזר כמות שהוא למוד במידה אם נתכוון להוסיף אפילו במידה רבי יונה אמר רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן תוספת תרומה מה היא אמר ליה משום יחיד אני שונה אותה מה לחיוב מזה לפטור אין תימר לחייוב ניחא אין תימר לפטור ומה אין רבי יודה דאית ליה שלא מן המוקף פטיר רבנין דלית להון שלא מן המוקף לא כל שכן אתא רבי יוסי רבי איסי בשם רבי שמעון בן לקיש תוספת תרומה חייבת במעשרות אמר רבי יוסי המשנה אמרה כן אמר רבי זעירא לרבי איסי היידא מתני ולא אגיביה אמר ליה דדילמא הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה אינו צריך לתרום ולא תני עליה חזר והוסיף חייב במעשרות עד כמה אדם פוטר טיבלו דבר תורה רבי יוחנן אמר אחד למאה כתרומת מעשר אמר ליה ר' יוחנן מן מאן שמעיתה אמר ליה מפילפול חברייא שמעית הא דרבי ינאי אמר אפילו אחד מאלף אמר רבי מנא לית כאן שיעורא דכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהריך ואפילו כל שהוא
ד האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעתו של בעל הבית ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים פחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה אם נתכוון להוסיף אפילו אחד אין תרומתו תרומה ה' המרבה בתרומה רבי ליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר יותר מיכן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה רבי טרפון ורבי עקיבה אומרי' עד שישייר שם חולין הלכה ד' עד כדון בשאמר לו צא ותרום לדעתי היה יודע דעתו של בעל הבית ולא אמר לו צא ותרום לדעתי נישמעינה מן הדא אם אינו יודע דעתו של בעל הבית מפני שאינו יודע הא יודע אף על פי שלא אמר לו כמי שאמר לו אמר רבי בון בר כהנא הפוחת אחד מעשרה תרומה והמוסיף אחד מעשרה תרומה אבל לא לחולין שאין הפחת והתוספת שוין היך עבידא הוה יליף תרים חד מן חמשין כד הוא תרים חד מן ארבעין מפסיד ליה שיתא רובעין כד הוא תרים חד מן שיתין מתגר ליה ארבעה רובעין הכא את מר תרומתו תרומה וכא את אמר אין תרומתו תרומה אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי תנינן תמן אמר לו תן להן חתיכה חתיכה והוא אמר טלו שתים שתים והן נטלו שלש שלש כולן מעלו והכא את אמר הכין אמר ליה תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של בעל הבית ברם הכא על כל חיטה וחיטה נסתיימה שליחותו של בעל הבית מה נפק מביניהון היו לפניו שני כריי' אחד ניתקן לדעתו ואחד ניתקן שלא לדעתו רבי ירמיה בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בן לקיש אתיא דרבי ליעזר כבית שמאי כמה דבית שמאי אמרין קדשו מדומעין כן רבי אלעזר אומר קדשו מדומעין על דעתיה דרבי יוחנן ניחא אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר אחד מעשרה תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן צריך מימר יותר מיכן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר על דעתיה דחזקיה קשיא אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר אחד מעשרה תרומה והשער טבל טבול לכל ותנינן יותר מיכן יעשנה כתרומת מעשר יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר סבר חזקי' כהדא דתני רבי חייה דתני רבי חייה יותר מיכן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר מה טעמא דרבי ישמעאל ראשית דגנך דייו לראשית שיהא כדגן מניין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית
ה בשלשה פרקים משערין את הכלכלה בביכורות ובסיפות ובאמצע הקייץ והמונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן הלכה ו' ממי שהוא משובח אמר רבי חונה משובח מן התורם מן העומד אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל מתני' אמ' כן והשוקל משובח משלשתן אמ' רבי חיננא תיפתר בשלשתן ולית את שמע מינה כלום
ו רבי ליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה רבי יהושע אומר במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה לשתות למדמע הלכה ז' מניין שאין עולין אמר רבי יונה כתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו דבר שאת מרים ממנו שאם יפול לתוכו מקדשו וכמה הוא אחד ממאה רבי אליעזר אומר מוסיף סאה ומעלה רבי יהושע אומר מוסיף כל שהוא ומעלה רבי יוסי בן המשולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדומע והלכה כדבריו
ז רבי יהושע אומ' תאינים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין ור' אליעזר אוסר ור' עקיבה או' בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ט' כיצד חמשים תאינים שחורות וחמשים לבנות נפלה שחורה שחורות אסורות והלבנות מותרות נפלה לבנה הלבנות אסורות והשחורות מותרות ובשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ובזו רבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל י' ובזו רבי אליעזר מיקל ורבי יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואין ידוע אי זו היא רבי אליעזר אומר רואין אותן כאילו הן פרודות והתחתונות מעלות על העליונות ורבי יהושע אומר לא תעלה עד שיהא שם מאה כד הלכה ח' רב איסי בשם רבי יוחנן טעמא דרבי אליעזר תאינים שחורות שנפלו לתוך הלבנות אוכל את הלבנות והלבנות מעלו' את השחורו' א"ר ליעזר כך היה ר' ליעזר משיב את ר' יהושע והלבנות מעלות את השחורות מילתיה אמר בידוע מה נפלו מעלות זו את זו כהנא אמר אין מעלות על דעתיה דכהנא מה בין רבי יהושע לרבי עקיבה בשידע ושכח על דעתיה דרבי יהושע מעלה על דעתיה דרבי עקיבה אינו מעלה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן והיא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כדי שתיבטל ברוב רבי זעירא בעא קומי רבי מנא לא מסתברא בתוך שלש שאם תאבד אחת מהן יהיו שם שתים אמר ליה ואוף אנא סבר כן בר פדיה אמר טוחן ומתיר ואף על גב דבר פדיה אמ' אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות מילתהון דרבנין פליגא כהנא שאל לשמואל לא מסתברא הדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה אמר ליה ואנא סבר כן אלא תסלק לארעא דישראל את שאיל לה כד סלק שמע הדא דמר רבי יוסי בשם ר' יוחנן ואפילו סאה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין אמר רבי אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן ואותה סאה היא פוטרת את הכל וכי עיגול בעיגולין דבר בריא שתרומה עלתה בידו ואת אמר קל הוא ואף הכא קל הוא ויתיביניה שנייא בעיגולין שכבר בטלו רבי יונה ורבי יוסי תריהון בשם רבי זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר היו לפניו עשרים תאינים ונפלה אחת לתוכן ואבדה אחת לתוכן ואבדה אחת מהן רבי שמעון בן לקיש אמר ספיקו בטל ברוב רבי יוחנן אמר כולן נעשו הוכיח מודי רבי יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר או שריבה ממקום אחר עליהן שספיקן בטל ברוב רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה היו לפניו מאה וחמשים חביות ונתפתחו מאה מותרות וחמשים אסורות והשאר לכשיפתחו מותרות אמר רבי זעירא לא אמר אלא לכשיתפתחו הא לכתחילה אסור רבי זעירא בשם רבי פדיה תרומה אוסרת בוודייה במאה וספיקה בחמשים הא ששים לא שבעים לא עד חמשים צריכה רוב מיכן ואילך אינה צריכה רוב אמר רבי חונא כיני מתניתא עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים במשקל וקטנים מעלין את הגדולים במיניין הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל אמר ר' יוחנן תנאין אינון נמצאת אומר בידוע לא תעלה שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומ' בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה רבי עקיבה אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכן דרסה על פי כוורת ואין ידוע איכן דרסה ר' ליעזר או' אם יש שם מאה ליטרין יעלה ואם לאו לא תעלה רבי יהושע אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין דברי רבי יודה רבי מאיר אמר רבי ליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין רבי יושע אמר אפילו יש שם שלש מאות פומין לא תעלה הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות הדא מסייעא לרבי יוחנן דו אמר תניין אינון הדא מסייעא למאן דאמר דברי ר' מאיר כל הדברים מקדשין הדא מסייעא למאן דאמר תניין אינון הדא אמרה דלעת אפילו אחד ממאה בה אוסר דרסה ואין ידוע איכן דרסה דברי הכל תעלה אמר רבי אבין וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא כדי שתיבטל ברוב
ח י"א סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה ורבי יהושע אומר לא תעלה סאה תרומה שנפלה על פי מגורה ייקיפנה ואם כן למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה בשאינו יודע אם בלולות הן אם לאיין נפלה י"ב שתי קופות שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זה מהן נפלה מעלות זו את זו רבי שמעון אומר אפילו הן בשתי עיירות מעלות זו את זו י"ג אמר רבי יוסי מעשה בא לפני רבי עקיבה בחמישי' אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכן חצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה לא שהתרומה עולה בחמשים ואחד אלא שהיו שם מאה ושני חציים הלכה י"א מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר תמן הוא אמר התחתונות מעלות את העליונות הכא הוא אמר אם יש בקפוי הא ארעייתא לא רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם כהנא דברי רבי ליעזר עשו אותה כמרבה מזיד רבי אילא רבי אסי בשם רבי יוחנן דברי רבי ליעזר עשו אותה כסאה עולה מתוך מאה על דעתיה דרבי אסי מותר לרבות על דעתיה דכהנא אסור לרבות קפה וחזר וקפה על דעתיה דר' איסי מותר על דעתיה דכהנא אסור על דעתיה דרבי איסי אף על פי שלא שייר על דעתיה דכהנא והוא ששייר שתי קופות בשתי עליות ושתי מגורות בעלייה אחת אבל שתי מגורות בשתי עליות לא בדא מה בין קופות למגורות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות רבי זעירא רבי חייה בשם רבי שמעון היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה בתוך אחת מהן ואין ידוע באי זה מהן נפלה רצה להעלות מזו מעלה מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה וכן שני מקוות בזו עשרים סאה ובזה עשרים סאה ונפלו שלשת לוגין מים שאובין מתוך אח' מהן ואין ידוע לאי זה מהן נפלו רצה להוציא קוויה פסולה מזה מוציא מחצה מזה ומחצה מזה מוציא מעלה רבי סימון בשם בר פדיה היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה בתוך אחת מהן וידוע לאי זו נפלה ואחר כך נפלה בשנייה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה אמר למקום שנפלה הראשונה שם נפלה שנייה למה שתולין קלקלה במקולקל ריבה על הידועה ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה נמצאו שתי סאין עולות מן מאה וחמשים סאה שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זה מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה וידוע לאי זו מהן נפלה אין אומר למקום שנפלה השנייה שם נפלה הראשונה ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה אסורה עד שירבה לה שוגג אמר מה שלמטן תרומה מה שלמעלן חולין מה שלמטן חולין ומה שלמעלן תרומה לדעתו הדבר תלוי ואוף במקוה כן אמר מה שלמטן קיוויה כשירה מה שלמעלן קיוייה פסולה מה שלמטן קיוייה פסולה ומה שלמעלן קיוייה כשירה לדעתו הדבר תלוי את אמר קופות מעלות ומגורות אינו מעלות היך עבידא שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה לכשירבה לה שוגג היא מותרת ואינה צריכה עלייה שכבר עלתה תרומה תני בלול מעלה ושאינו בלול אינו מעלה והא תנינן אמר רבי יוסי מעשה בא לפני רבי עקיבה בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכו וחצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה הרי אינו בלול ומעלה הוינן בעיין למימר דבר שהוא מקפיד על תערובתו אינו מעלה ושאינו מקפיד על תערובתו מעלה היך עבידה קישות טמיאה שנפלה לתוך מאה קישואין טהורין הואיל ואינו מקפיד על תערובתו מעלה הוכשר הואיל והוא מקפיד על תערובתן אינו מעלה הדרן עלך המפריש
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.