א האשה שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גירשך וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל או נתנך במתנה או עשאך בן חורין וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי ליעזר אומ' כל קרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין ורבי יהושע מכשיר נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה ב' וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם רבי אליעזר אומר יבלעו ורבי יהושע אומ' יפלוטו אמרו לו נטמאת ונטמאת תרומה רבי אליעזר אומר יבלע ורבי יהושע אומר יפלוט טמא היתה וטמאה היתה תרומה או נודע שהוא טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שני והקדש שלא נפדו או שטעמו טעם פישפש לתוך פיו הרי זה יפלוט האשה שהיתה אוכלת בתרומה כו' ניחא מת בעליך גירשך רבנין אמרין כמשנה ראשונה שכן ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ואביה מקבל את גיטה רבי ליעזר אומר ואפי' תימר כמשנה אחרונה תיפתר שאמרה לו הבא גיטי ממקו' פלוני והיה דרכו להביא לה בעשרה ימים ומצא סוס רץ והביא לו לחמשה ימים ולא רבי ליעזר כר' לעזר דתנינן רבי לעזר אוסר מיד ולא מודי ר' לעזר שאם אמרה הבא לי גיטי ממקו' פלוני שהיא אוכלת בתרומה עד שמגיע גט לאותו מקום אמר רבי חנניה מכיון שאמרה לו הבא לי גיטי ממקום פלוני כמי שאמרה לו לא יהא גט אלא לעשרה ימים מה שאכלה בהיתר אכלה רבי חגיי שאל לחברייה מנין לאוכל ברשות שהוא פטור מה בין סבור שהוא חולין ונמצא תרומה שהוא חייב מה בין סבור שהוא ישראל ונמצא כהן שהוא פטור אמרין ליה מהוריית בית דין אמר לון עוד צריכה לי מה בין סבור שהוא חול ונמצא שבת שהוא חייב מה בין סבור שהוא פסח ונמצא שלמים שהוא פטור אמרון לי משוחט ברשות אמר לון עוד צריכה לי מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב שהוא חייב מה בין סבור שהוא אסור ונמצ' מותר שהוא פטור לא אגיבו מה אמר לון נמלכין מינן או הודע אליו חטאתו והביא השב מידיעתו חייב על שגגתו יצא זה שאפילו יודע אינו פורש עאל רבי יוסי לגבון אמר לון למה לא אמריתו ליה או הודע אליו חטאתו והביא אמרין ליה הוא קשיתה והוא קיימה ר' יוחנן בשם ר' ינאי זה אחד מג' מדרשות שהן מחוורין בתורה ובאת אל הכהן אשר יהיה בימי' ההם וכי יש כהן עכשיו ואין כהן לאחר זמן ואי זה זה זה שהיה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה אמ' רב ופועל ידיו תרצה כל שהוא מזרעו של לוי עבודתו כשירה על דעתיה דרב בלבד כהן מקריב ועל דעתיה דרבי יוחנן ואפי' כל כהן על דעתיה דרב ובלבד בקדשי מקדש על דעתיה דר' יוחנן ואפי' בקדשי הגבול על דעתייהו דרבנין ובלבד בשעת מקדש על דעתיה דר' יוחנן ואפי' בזמן הזה ר' ירמיה בעי ואף לעניין שאר הדברי' כן מקבל ואח"כ זורק קומץ ואח"כ מקטיר שורף ואח"כ מזה ר' יעקב בר זבדי בשם רבי יצחק מן מה דתני עשו אות' כחטא' גזולה שלא נודעה לרבי' שהיא מכפרת הדה אמר' שהו' מקבל ואח"כ זורק קומץ ואח"כ מקטיר שורף ואח"כ מזה ר' יעקב בר זבדי בשם ר' יצחק שאל היה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע לו שהוא בן גרוש' או בן חלוצה מה את עבד ליה כמי שהו' מת ויחזור הרוצח למקומו או כמי שנגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם נישמעינ' מן הדא מעשה במגורת של דיסקוס ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה והיה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבה מטמא א"ר טרפון המקוה הזה בחזקת טהרה לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר א"ר עקיבה הטמא הזה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיוודע שטהר אמר רבי טרפון למה זה דומה לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה אמר רבי עקיבה למה זה דומה לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה אמר לו רבי טרפון מה עקיבה אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום נראה למי דומה אם לבן גרושה הוא דומה נלמדינו מבן גרושה ואם לבעל מום הוא דומה נלמדינו מבעל מום אמר לו רבי עקיבה מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מחמת אחרים מקוה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד ואל יוכיח בן גרושה שפסולו בבית דין ונימנו עליו וטימאוהו אמר רבי טרפון לרבי עקיבה הפורש ממך כפורש מחייו אמר ר' יוסי זאת אומרת היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה עד שייפסל בבית דין הדא אמרה ספק טמא ספק בעל מום עבודתו כשירה דאת מדמי ליה לבן גרושה לבן חלוצה אבל אם מדמי לבעל מום עבודתו פסולה ומקוה לא ספק הוא אמר רבי חנינא זאת אומרת פסול משפחה צריך בית דין אמר רבי יוחנן מה פליגין בעבד ואשה אבל בשאר דברים אף רבי אליעזר מודי אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא אמרה כן או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שני והקדש שלא נפדו ולית רבי ליעזר פליג מה טעמא דרבי ליעזר משום שהתחיל בהיתר תני רבי נתן אומר לא שהיה רבי ליעזר אומר משום שהתחיל בו בהיתר אלא שהיה ר' ליעזר או' הלעוס כבלוע אף בשבת כן אף בפסח כן אף ביום הכיפורי' כן אף בנזיר כן אף בנבילו' כן אף בטריפות כן אף בשקצי' כן אף ברמשי' כן ר' חייה בשם ר' יוחנן השוחט בהמה ומצא בה שקץ אסו' באכילה מה טעמ' בהמה בבהמה תאכלו ולא שקץ בבהמה תאכלו אמר ר' יונה ר' הושעיה בעי מה בינה לבין זיזין שבעדשין ליתושים שבכליסים לתולעים שבתמרי' ושבגרוגרות תמן בגופיהן הן ברם הכ' אינו בגופו הדין צירא מורייסא עד שלא יצליל שרי מדהוא צליל אסור דם שעל הככר גורדו ואוכלו ואם היה מבין שיניו אוכלו ואינו חושש שקץ שבזיזין ובזבוזין ובהגזין ובשקצים וברמשים יכול בזמן שהוא בפירי ת"ל טמאים הן בזמן שהן בפני עצמן ולא בזמן שהן בפירי יכול אפילו יצאו וחזרו ת"ל טמאים הם ואפילו יצאו וחזרו רב חייה בר אשי בשם רב אפילו יצאו על שפת אוכל וחזרו הרי אלו אסורין אבא בר רב הונא בשם רבי יוחנן השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה רבי יונה אמר אסור באכילה מה טעמא בהמה בבהמה תאכלו ולא עוף בבהמה תאכלו ולא שקץ באכילה ולא סוף דבר פישפש אלא כל דבר שנפשו של אדם חתה ממנו
ב היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר ר' ליעזר אומר יגמור ורבי יהושע או' לא יגמור חשיכה לילי שבת ר' אליעזר אומר יגמור ור' יהושע או' לא יגמור הלכה ד' תמן תנינן גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברימון וכן באבטיח דברי רבי טרפון רבי זעירא רבי חייה בשם רבי יוחנן אומר רבי טרפון ברבי אליעזר אומר רבי טרפון עושה קציעת האוכל כתחילתו רבי אילא רבי יסא בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת מה טעמא דרבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תני רבי נתן אומר לא שאמר רבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר אלא שרבי ליעזר אומר ימתין עד מוצאי שבת או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור
ג יין תרומה שנתגלה ישפך ואין צורך לומר של חולין שלשה משקין אסורין משום גילוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרין כמה ישהו ויהיו אסורין כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה ה' שיעור המים המגולי' כדי שתאבד בהן המרה רבי יוסי אומר בכלים כל שהן ובקרקעות ארבעים סאה ו' ניקורי תאנים וענבים וקישואים ואבטיחין ודילועין והמלפפניו' אפילו הן ככר אחד גדול ואחד קטון אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו לחה אסור ונשיכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות המשמרת של יין אסורה משום גילוי ורבי נחמיה מתיר הלכה ה' רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי חנינה יין שנתגלה ישפך ואפילו של תרומה תבשיל שבישלו במים מגולין אפילו של תרומה ישפך ואין צריך לומר של חולין אמר רבי יוסי מתניתא אמר' כן יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין חברייא בשם רבי יוחנן יין שנתגלה אסור לשהותו ואם שיהו והחמיץ מאיליו אסור תאיני' וענבים שניקרו אסור לשהותן ואם שיהן וצמקו מאיליהן מותרות באתריה דרבי חייה רובא הוה מנקרא בתאינייא בגין דלא ייכלון חברייא והוה רבי חייה אבוי אכל מינהון ולית אסור לדעתיה הוה עובדא ואפילו כן לא אסיר לא כן תני ראה ציפור נוקרת בתאינה ועכבר מנקר באבטיח אסור אני אומר מקום הנקר אכלו מנטרה להין הוית רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי החד והמ' והמתוק אין בו משום גילוי רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך רבי סימון מפרש החד קונדיטון והמר פסתינון והמתוק חמרא מבשלא רבי יהושע בר זידל הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות הגוי שאל לרבי ינאי בי רבי ישמעאל אמר ליה כן אמר רבי שמעון בן לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך רבי יניי בר' ישמעאל איבאש סלקון לגביה רבי זירא ורבי הושעיה ורבי בון בר כהנא ורבי חנניה חברהון דרבנין מבקרתיה חמון לר' יהושע בר זידל יתיב אמרין הא מרי שמועתא והא מרי עובדא אתון ושאלון ליה אמר לון רבי יניי בי רבי ישמעאל כן אמר רבי שמעון בן לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך אמר ליה רבי זעירא דדילמא מה אילין דרבי שמעון בן לקיש דהכן הכין אמר ליה לא לעובדא וסמכון עלוי כד נחתון קם רבי אילא עם רבי בון בר כהנא אמר ליה אילולי דאתון מרחמין שמועתא ולא מתניתא היא דתני רבי חייה יין מבושל של גוים למה אסור מפני שהיה מתחילתו יין חומץ של גוים למה אסור שהיה מתחילתו יין אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין רבי אימי הוה ליה אורחין אמר לון אילולא דאיתגלי חמרא מבשלא דידי הוינא משקי לכון מיניה אמר ליה רבי ביבי איתיי ואנא שתיי אמר מאן דבעי ימות ייזיל ימות גו בייתיה בר יודני איגלי קונדיטון דידיה אתא שאל לרבנין אמרין ליה אסור ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי רבנין דקיסרין בשם רבי חייה בר טיטס בההוא דשחיק חד לתלתא בעון קומי רבי אבהו יין שנתבשל שנתגלה מהו אמר לון קרינה צריכה לרבי יוחנן ואתון שאלון לי לא כל שכן יין מבושל עאל שאל לרבי יצחק אמר ליה אסור אינה' רבי אבהו דאמר רבי יוחנן אסור רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי לעזר אם היה נכנס ויוצא מותר בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה עאל שאל לרבי בא בר ממל אמר ליה אם היה נכנס ויוצא מותר יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי לעזר אם היה ישן מותר רבי חנניה ורבי ישוע בן לוי חד אמר ישן מותר וחרנה אמר ישן אסור ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא ומסתברא דאמר רבי חנינה ישן מותר דבכל אתר רבי לעזר סמיך לרבי חנינה ורבי יוסי בן שאול משתעי אהן עובדא חד איתתא הוו' רחמא מצוותא סגי חד זמן סלק גבה חד מיסכן יהבת קומוי מיכל מי אכל ארגשת בעלה איסלק יהבתיה גו עיליתה יהבת קומוי בעלה דייכול אכל נס ודמך ליה אתא חיויא אכל מן מה דהוה קומוי והוה מסתכל ביה מן דאיתער קם בעי מיכל מן מה דהוה קומוי שרי ההוא דעיליתא מלולי ביה הדא אמרה ישן מותר בריר הוה ואין אסור משום ייחוד מכיון דלא חשיד על הדא לא חשיד על הדא כי נאפו ודם בידיה' מעשה בטבח בציפורי שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות פעם אחת שתה יין בערב שבת ועלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקין בדמו אתון ושאלון לרבי חנינה מהו מירמיתיה מן קומיהון אמר לון כתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל אמר לון ארפונון דמדידהון אינון אכלין מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוי יין פעם אחת לקת בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורי' וצלוחית של מים בידו חד בר נש איגלי ליה גרב דחמר אזל בערובת צומא רבא למישפכיניה חמתיה חד אמר ליה הביה לי נישתייה אמר ליה לאו מגלי הוא אמר ליה הביה לי ומריה דצומא ליקום לא אספק מישתי עד דאיתחלחל רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא כל הארסין מעלין חטטין ואירס נחש ממית רבי ירמיה שאל לרבי זעירא מרי שמועתא שאל ליה מתנמנם היה ר' זעירא הוה יתיב אייכל והוה דמיך יהב ידיה על תומנתא ואמ' לון אדלקון בוצינ' אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עליה אמר ליה רשיעא לא הוינא זהיר בך אמר רבי אמי צריכין למיחוש למה דברייתא חששין אסור דלא מיתן בר נש פריטין גו פומא ותבשילא תותי ערסא פיתא תחות שיחיא מיצע סכינא גו פוגלא סכינא גו אתרוגא אמר רבי יוסי בי רבי בון כל זיעא דנפקא מבר נש סם מות הוא חוץ מזיעת הפנים כד שאלון לרבי יונתן אמר ליה ערבא דו נפשך אנא אמר רבי ינאי אין קטא קטא שיחור ואין אובד אובד מרגלי אמר רבי שמעון בן לקיש אלו זבנת גרמך ללודגין הוה מזבין להון בדמין יקרין והכא בדמין קלילין תני מים שנתגלו לא ירבץ בהן בתוך ביתו ולא ישפכם ברשות הרבים ולא ישקה לגוי ולא ישקה מהן בהמת חבירו אבל משקה הוא בהמתו מים שנתגלו לא ישרה בהן את הטיט ולא יכבס בהן את הכלים ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו אחרים אומרי' לא אסרו אלא מקום סירטא פניו כסירטא הם ראש אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הן מים שנתגלו לא יגבל בהן את העיסה רבי נחמיה אמר אפייה מותר מפני שאירס נחש כלה באור רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר בשאינה נופלת אבל אם היתה נופלת אסור הכל מודין במים שהוחמו שאסור מה בין פת מה בין המים כאן האור שולט וכאן אין האור שולט כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין מילתיה אמר צונין שנעשו חמין מותרין אמר רבי חנינה רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונין מילתיה אמר חמין ונעשו צונין מותרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין זה בין זה אסור מתניתא מסייעא לרבי יוחנן חמין כל זמן שמעלין הבל הרי אלו מותרין אבל מים המגולין אע"פ שמחממן הרי אלו אסורין מי כבשין ומי שלקות ומי תורמוסין הרי אלו מותרין מים שהדיח בהן כבשין ושלקין ותרמוסין הרי אלו אסורין הדיח בהן ענבים ואובשין לחולה אסור המשמרת של יין רבי נחמיה אומר אם היתה פקוקה מלמעלה אע"פ שהיא פתוחה מלמטן רבי יודה אומרת אם היתה התחתונה מכוסה אף על פי שהעליון מגולה מות' מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן אמר ר' לעזר בשלא טרף אבל אם טרף אסור לגין בתיקו מותר מכוסה ואינו פקוק אסור פקוק ואינו מכוסה אם היה פקקו חוץ מות' תרין אמורין חד אמ' כדי שינטל בפיקקו וחרנ' אמ' כדי שלא יכנס לתוכו ראש הכרכד א"ר בא מאן דעבד טבאו' פקי' לה ומכסי לה לגין שהניחו בשיד' תיב' ומגדל ושכחו וחזר ומצאו אסור בדק ואחר כך הניחו מותר חד עובדא אתא קומי ר' בחד דחמתי' מגלי ומכסי אמ' מפני רשע זה נקלקל את הכיסוין א"ר מנא לא מסתברא דלא ההיא עובדא דההוא אסיר א"ר ירמיה חלב של גוי למה אסו' מפני תערובת בהמה טמאה ותנינן עומד הוא גוי וחולב בעדר וישר' עומד על גביו ואינו חושש רבא בשם רב יהודה ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלב של גוי למה אסו' מפני הגילוי ויעמיד אמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני האירס העומד בין הנקבים שלשה אירסין הן ארס שוקע ואירס צף ואירס עומד בסבכה מלמעלה ביומוי דרבי ירמיה איתגליין גוגייתיה דסדרה רובה שתון קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון אני אומר אירס שוקע היה פעלייא הוון בחלא איתגליי' קולת' דמיא ואישתון מינה קדמיין ולא מיתון אחריין ומיתון אני או' אירס שוקע היה ותני כן חבית שנתגלתה וכן אבטיח שניקר ואכלו ושתו ראשוני' לא יאכלו וישתו אחרונים אני אומר אירס שוקע הוא יין שנתגלה ושתו ממנו י' בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר אירס שוקע הוא חמשה משקין אין בהן משום גילוי הציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש רבי שמעון אוסר בדבש מודין חכמים לרבי שמעון בשראו אותו נוקר רבי חיננא בר פפא הוות בידיה צלוחי' דדבש מיגליא לא אספק מישאול עד דפעפעת בידי' רב ושמואל תריהון אמרין ניתנה רשו' לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשו' לכלי ליבקע מפניו ר' חייה רבה ור"ש בר' הוון יתבין בחד בית אזלו מרמרין אמרין איפשר דהוא מיתחמי הכא ואיתחמי אמרין ברוך הוא שבחר בהן בחכמים שאמרו ניתנה רשו' לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו רבי ינאי הוה מידחל מיניה סגין והיה יהיב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה אמר ארימון מיניה שומר פתאים ה' וכמה הוא שיעור נקב רבי יעקב בר אחא בשם רבי חנינה מחוי ביה הכין אמר ראש אצבעי קטנה רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר ווא בשם ר' יהושע בן לוי עד כדי שלא תיכנס ראש אצבע קטנה לתוכו של תינוק בן יומו ואפילו פחו' מיכן הוא עליל אלא דלא ידע דהוא נפק לא עליל הדין סלטא אפילו קטן כמה אסור דהוא עליל בהדא ונפיק בהדא הדא סלקותא אפילו דהוא תלייה כמה אסורה דהוא משתלשל אי זהו מקום קרוב אמר רבי שמואל מאוזן חבית ולפיה ולא חמי ליה אמר רבי חנינא מין קטן הוא ושפיפון שמו והוא דומה לשערה תני המים בקרקעות ארבעים סאה רבי נחמיה אומר כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן היין בין בכלים בין בקרקעות כל שהוא היין כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גילוי כמה תוסס עד שלשה ימים ומעשה שנמצא נחש בצד הבור של יין ובא מעשה לפני רבי יודה והתיר מעיין כל זמן שהוא מושך אין בו משום גילוי אמר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מעשה שירד רבי יוחנן בן נורי אצל רבי יוחנן בן ברוקא אבא לבית שריי והראהו גיבי שלא היה בו אלא שלשת לוגין מים והיו הגשמים מטפטפין ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכן רבי מנא בר תנחום בשם רבי חנינה עד כדי שתפוח הכרית רבי לעזר בר' יוסי בשם רב עד כדי שיעשו כרגלי האווז אמר רבי יעקב בר אחא מכיון שהותר מה שבשדה הותר מה שבבית תני רבי הושעיה הגילויין נוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בימות החמה בין בימות הגשמים אמר רבי יודה בר פזי מאן תנא ניקודין רבן גמליאל אומר אף הנחש שהוא מקיא אמר רבי יונה מה אפכלן מצות גבי ניקודין ולא כן תני ראה ציפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח הרי זה אסור אני אומר מקום הנקר אכלו ואמ' רבי בא דהוא אמר נחש חוזר ומקיא אמר רבי יונה מה אפכיי להן למצות לגבי ניקודין ולעניין טריפה ואמר רבי בא בשם רבנין דתמן שחטה וחטפו זאיבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מעים כושר וחש לומר שמא ניקבו חזקת בני מעיים כושר והכא את אמר הכין חומר הוא בסכנת נפשות וירדו בניקודין כרבן גמליאל תני רבי ליעזר אומר אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש שנאמר שומר פתאים ה' רבי יונה בשם רב דג ניקור אסור רבי חזקיה רבי טבי בשם רב דג ניקור חי אסור ומליח על ידי מליחה מתחלחל מת נוטל מקום הנקר רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר בא אבטיח שניקר שניתמסמסו בני מיעיה אסור חד בר נש הוה טעין מלפפון נקור ואכיל מיניה לעשרה בני נש ומותון עברת רירין עלוי ופסקתיה חד בר נש הוה סני קופד דאימר חד זמן הוה אכיל קופד עבר חד ואמ' ליה דאימר הוא ואיתכלעס ומית חמריה שרון בפונדקיה אמרין לו הבו לן טלופחין ויהבון אמרין לון הבו לן תינן ויהבון אמרין לון קדמיין הוון טבין מה אילין אמרין לון שזרתיה דחיוי אשכחנן בהון ואיתכלעסון ומיתון כתיב ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו רבי מאיר אומר זה הכלב רבי יהושע בן לוי אומר זה הנחש רעייא חלבון חלב ואתא חיויא ואכל מיניה והוה כלבא מיסתכל ביה כד אתון ייכלון מישרי נבח בהון ולא אתבוננון בסופא אכל ומית חד בר נש עבד תום שחיק גו בייתיה ואתא חיוא דטור ואכיל מיניה והוה חיוי דבית מסתכל ביה אתון בני בייתיה מיכל מיניה מישרי מתרתר עליהון עפר ולא איתבוננון וקלק גרמיה גוויה חד בר נש זמין חד רבן ואייתיב כלבא גביה אמר ליה ביזיון אנא חייב לך אמר ליה רבי טיבו אנא משלם ליה שביין עלון לקרתא עאל חד מינהון בעא מינסב איתתי ואכל ביציו
ד חבית של תרומה שנולדה לה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע ואם היתה מגולה יכסנה רבי יהושע אומר אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה ואם היתה מכוסה יגלינה רבן גמליאל אומר לא יחדש בה דבר ח' חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה מודי רבי אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר' אליעזר אומר תרד ותיטמא ואל יטמאנה בידיו ט' וכן חבית של שמן שנשפכה מודי רבי ליעזר ורבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו רבי אליעזר אומר תרד ותיבלע ואל יבלענה בידיו י' על זו ועל זו אמר רבי יהושע לא זו תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה אלא מלאכלה ובל תטמאה היה עובר ממקום למקום וככרות תרומה בידו אמר לו נכרי תן לי אחת מהן ואטמאה ואם לאו הריני מטמא את כולה ר' אלעזר או' יטמא את כולה ואל יתן לו אחת מהן רבי יהושע אומר יניח לפניו על הסלע י"א וכן נשים שאמרו להן גוים תנו לנו אחת מכם ונטמא' ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם יטמאו את כולם ואל ימסרו להן נפש אחת מישראל הלכה ח' אמר רבי יוסי בי רבי בון מדברי שלשתן תלוייה אסור לשורפה חברייא בשם רבי לעזר חבית הראשונה כרבי יוסי והשנייה כרבי מאיר חברייא אמרי חבית הראשונה כרבי יוסי ולית רבי מאיר מודה בה והשניה כרבי מאיר ולית ר' יוסי מודה בה אמר לון רבי יוסי חמון מה אתון מרין חבית הראשונה כרבי יוסי הא כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין וירבו ר' מאיר ור' שמעון על רבי יוסי וישרופו ועוד מן הדא ואנא חמי רבנין אתא עובדא קומיהון ואמרין איזיל תלי והא אשכחן דאמר רבי שמעון שורפין דתנינן מודי רבי ליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה ואמר רבי יוחנן רבי שמעון שנייה ואין תימרון לית לרבי מאיר תלויה הא תני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנה אמר רבי זעירא קומי רבי מנא תיפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה אמר ליה כן אמר רבי יוסי רבו כל תלויה דאנן אמרין הכא בתלויה שאין דעתו להישאל עליה אבל דעתו להישאל עליה טהורה היא דתני תלויה שאמר טהורה היא טמאה היא הרי זו טמאה אם אמר הריני מניחה על מנת שאישאל עליה טהורה אמר ר' יוסי בי רבי בון תיפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דימדומי חמה ולית שמע מינה כלום ואתון אמרין חבית הראשונה כרבי יוסי ולית רבי מאיר מודה בה והתני במה דברי' אמורי' בבור שיש בהן כדי להעלו' אבל בבור שאין בה כדי להעלות אפילו כל שהיא אסור לטמאות ואין כר"מ הא יש בה כדי להעלו' הא אין בה להעלות אפילו כל שהיא אסור לטמאות ועוד מן הדא דתנינן אמ' ר' יוסי אינה היא מידה ולית בר נש אמ' אינה אלא דהוא מודי על קדמייתא מיי כדון תמן התורה חסה על ממונן של ישר' הכא מה אית לך מימר והכא אינו מפסידו ממון שהוא צריך עצים לשורפו זה לעצמו וזה לעצמו להפסד מרובה חשו להפסד מועט לא חשו אמר ר' יוסי בי ר' בון תיפתר כמאן דאמר מדברי ר' עקיב' ומדברי רבי חנניה סגן כהנים ולית ש"מ כלום רבי אילא ור' זעירא תריהון בשם רבי יוחנן חבית הראשונה כרבי יוסי והשנייה בין כר' מאיר בין כר' יוסי א"ר זעירא קומי ר' מנא ולית הדא פליגא על רבי מאיר אמר ליה נאמר דלא כר' מאי' ונאמר דלא כרבי יוסי לפי שמצינו רבי מאיר שורף תלוי' בכל מקום אמר ר' מנא אזלית לקיסרין שמעית חזקיה בשם ר' ירמיה רבי מאיר שורף בכל מקום תלוי' ואמרית ליה בגין שהיא תלויה דבר תורה אמר לו אין אנא פתר לה שניטמאת במדו' של גוים מה אית לך דתני מדור של גוים תולין ר' יוסי בי ר' יהודה אומר שורפין רבי הונא בשם ר' ירמיה ר' מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה דתני תרומ' תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנה וישרוף בשחרית תיפתר בשנתעצל ולא שרף תדע לך שהוא כן דלא תנינן שחרית ולא בשנתעצל ולא שרף א"ר אבא מרי אחוי דרבי יוסי תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמע מינה כלום א"ר יוחנן ר' יהושע ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד אמר רבי אילא רבי שמעון דבכורות ור' יהושע דתרומות לא הדין מודי לדין ולא הדין מודי לדין אמר רבי זעירא מסתברא ר"ש מודי לרבי יהושע ורבי יהושע לא מודי לר"ש ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא על דעתך דתימר רבי שמעון יודי לרבי יהושע והתנינן מודין ר' ליעזר ור' יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה וישרוף שתיהן כאחת אמר ליה תמן טהורה היא דבר תורה תרומה בעיינה היא אתה הוא שגזרתה לשורפה בכל מקום לא נפסלה בהיסח הדעת לא כן אמר ר' יוחנן היסח הדעת דבר תורה חבית שנייה כר"מ תורה אחיזת דם כרבי שמעון תורה א"ל שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתורה הגע עצמך שהיא נתונ' על גבי גחלים אמר ליה לכשיתננה אמר רבי מנא לר' שמי אתון אמרין יודי ר' ליעזר לרבי יהושע ואפילו רבי יהושע לית היא רבי יהושע אמר ליה תניין אינון תמן רבי מאיר בשם רבי יהושע ברם הכא ר"ש בשם רבי יהושע תמן תנינן בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יודה וחכמים אומרי' יקיז ואע"פ שעשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו ר"ש אומ' יקיז ואע"פ שעשה בו מום רבי אבהו בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כחכמי' כר"ג ודרבנן כרבי ליעזר ודרבי שמעון כרבי יהושע ותני בשם ר' שמעון יקיז ואע"פ שהוא מתכוין לעשות בו מום ואתייא כר' יהושע אחרייה רבי אבהו בשם ר"ש בן לקיש טעמא דרבי יודה לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא התרתי לך דמו אלא לשפכם מתיב רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי והא פסולי מוקדשין כתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים אמר רבי חייה בר אבא להכשר את אמרת מה מים מכשירין אף דם מכשיר רבי אבהו בשם רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו רבי שמעון דרש בשעה שהוא לרצון אין את רשאי ליתן בו מום בשעה שאינו לרצון את רשאי ליתן בו מום וחכמים אומרים אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינא כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאין אין מטמאין בו דבר ממועט אפילו להציל בו דבר מרובה והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו אמר רבי שמואל בר ברכיה תיפתר בשני כלים אחד תוכו טהור ואחוריו טמאין ואחד תוכו טמא ואחוריו טהורין מהדי מתניתה בכלי אחד טמא אמר רבי מנא תיפתר בבור טהור מה דמתניתה בבור טמא והתנינן תרד ותבלע ואל יבלעוה בידו תיפתר שנתגלגלה לבית פרס על דעתיה דחברייא חבית הראשונה וחבית השנייה על דעתיה דרבי יוסי חבית של יין וחבית של שמן לא מסתברא אם היתה כבר טמאה לא מסתברא אם היתה שפחה אחת תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכ' אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ולא ייהרגו אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי ורבי יוחנן אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי עולא בר קושב תבעתיה מלכותא ערק ואזל ליה ללוד גבי רבי יושוע בן לוי אתון ואקפון מדינתא אמרו להן אין לית אתון יהבין ליה לן אנן מחרבין מדינתא סלק גביה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ויהביה לון והוה אליהו זכור לטוב יליף מיתגלי עלוי ולא איתגלי וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי אמר ליה ולמסורות אני נגלה אמר ליה ולא משנה עשיתי אמר ליה וזו משנת החסידים רבי איסי איתציד בספסופה אמר רבי יונתן יכרך המת בסדינו אמ' רבי שמעון בן לקיש עד דאנא קטיל ואנא מיתקטיל אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא אזל ופייסון ויהבוניה ליה אמר לון ואתון גבי סבן והוא מצלי עליכון אתון גבי רבי יוחנן אמר לון מה דהוה בלבבכון מיעבד ליה יתעביד לון ימטא לההוא עמא לא מטון אפיפסרוס עד דאזלון כולהון זעיר בר חיננא איתציד בספסופא סלק רבי אימי ורבי שמואל מפייסה עלוי אמרה להון זנביה מלכותא יליף הוא ברייכון עבד לכון ניסין מעשיקין ביה עלל חד סרקיי טעין חד ספסר אמר לון בהדא ספסירא קטל בר ניצור לאחוי ואישתיזיב זעיר בר חיננא רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב שאיל ליה ולא מגיב אמ' ליה מהו הכין א"ל כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס אמ' ליה ומהו כן אמר ליה ומה את כן אמר ליה איקפחת בעלי קנייה אמר ליה חמו לי זויתה נפק מחוי ליה חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל אמרין אין רבי יוחנן הוא יסב פלגא אמר לון חייבון כולה אנא נסיב ונסב כולא דיקלוט חזירא מחוניה טליי דר' יודה נשייא איתעביד מלך נחת לפמייס שלח כתבין בתר רבנין תיהוון גביי במפקי שובתא מיד אמר ליה לשלוחיא לא תתן להון כתבין אלא בערובתא עם מטמעי שמש' ואתא שליחא גבהון בערובתא עם מטמעי שמשא והוה רבי יודן נשייא ור' שמואל בר נחמן נחתין למיסחוי בדימוסין דטיבריא אתא אנגיטריס גבהון ובעא רבי יודן נשייא למינזף ביה אמר ליה רבי שמואל בר נחמן ארפי ליה לניסיון הוא מיתחמי אמר לון מה רבנין עבדין תנון לי' עובדא אמר לון סחון דברייכון עביד ניסין במפקי שובתא טען יתהון ואעיל יתהון אמר ליה הא רבנין לבר אמר לא ייחמון אפיי עד דאינון סחיין הוה ההיא ביבני אזייה שבעה יומין ושבעה לילוון נפק ואנצח קדמיהון ועללון וקמון ליה קדמיהון אמר לון בגין דברייכון עביד לכון ניסין אתון מבזין מלכותא אמרין ליה דיקלוט חזירא בזינן דיקליטי אנוס מלכא לא בזינן ואפילו כן לא מכסי לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר הדר עלך האשה שהיתה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.