א בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר אם חיתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם רבי יהודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמה ב' תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסורה שעורים שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מותרין בצל שנתנו לתוך עדשים כו' רבי חזקיה רב אחא בשם רבי בא בר ממל מתניתי' בשהוציאו עדשים מימיהן שעדשים צופדו' אותו שלא יבלע וכמה דאמר אמר עדשים צופדות אותו שלא יבלע ודכוותה עדשים צופדות אותו שלא יתן מתני' בת בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשי' של תרומ' אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשין של חולין לא בדא ביבש אבל בלח אסור בבצל אבל בקפלוטות בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור העביר פטומתו כמחותך הוא היו שנים שלשה קטני' כמחותכי' הן הדא דתימר בשאין קליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אבל אם יש בקליפה החיצונה כדי ליתן טעם אסור תמן תנינן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון אמר רבי הושעיה מתני' דלא כרבי יודה דתנינן ר' יודה מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה רבנין דקיסרין בעיין והדא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יודה מודי ר' יודה בבצל של הקדש ומודה רבי יודה בבצל של עבודה זרה תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסורה תני רבי יוסי מתיר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר כמה דרבי יוסי אמר תמן אין חימוצו חימוץ ברור כן הוא אומר הכא אין תבשילו תבשיל ברור כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר אמר רבי שמעון בן לקיש מה פליגין בשהשביח ואחר כך פגם אבל פגם ואחר כך השביח אף רבי מאיר מודה ר' יוחנן אמר לא שנייה היא פגם היא השביח היא השביח היא פגם היא המחלוקת תמן תנינן שעורים שנפלו לתוך בור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין הדא מתני' מה היא ר' יוחנן אמר במחלוקת רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא הכא רבי יוחנן במחלוקת רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל
ב הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה רבי מאיר אוסר ורבי יהודה מתיר רבי יוסי מתיר בשל חטים ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות ד' תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותר' שאין טעם כמון אלא ריח כמון הלכה ג' אמר רבי זעירא בעון קומי רבי ינאי נתנו על פי מגופת חבית מהו אמר לון יגיד עליו ריעו מהו יגיד עליו ריעו אמר רבי יוסי כהדא דתנינן תמן חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות כמה דאת אמ' תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחביו' והכא והוא שתהא ככר נוגעת במגופה אמר רבי מנא ומינה כמה דתימא והוא שיהו משקין נוגעין בחביות עצמה ואף הכא והוא שתהא ככר נוגעת במגופה עצמה מילתיה אמר אפילו בצוננת אמר רבי בא בצוננת הוה עובדא והא תנינן חמה אמר רב חסדא שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר כמה ר' שמעון בן לקיש מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות דלא כרבי יודה אלא רבי שמעון בן לקיש אמר מים עושין פירות וחסירין ומשקין עושין פירות ואינן חסירין רבי יהודה אומר אין משקין עושין פירות כל עיקר ומה דאמר ר' יוחנן כשהיינו הולכין אצל רבי הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה היו נותנין חמטתינו על גבי קבוטין של מורייס והיו טועמין בה טעם מורייס דלא כרבי יודה מהלימין היו ואין אסור משום גזל בעל הבית נוטלין היו רשותו של בעל הבית חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין חיטין שואבות כך אין השעורים שאבות שעורים מלמטן וחיטים מלמעלן כשם שהשעורים שואבות כך החיטי' שואבות מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד רב ירמיה אמר בשם רב אסור ושמואל אמ' בשם לוי מותר פליגא מתניתין על רב אין צולין שני פסחי' בתנור אחד מפני התערובו' לא אמרו אלא מפני התערובות הא שלא מפני התערובות לא מי צתרי רב אמר אסור ושמואל אמר מותר אייכל שמואל לרב מי צתרי הדין טוויה רב חייה בר אשי בשם רב משגר ליה בחרותה
ג תלתן שנפלה לתוך הבור של מים בתרומה ובמעשר שני אם בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ ובשביעית וכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם ו' מי שהיו לו חבילי תלתן של בלאי הכרם ידלקו היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ אם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן את העץ עם הזרע הלכה ה' ואין עץ פוגם וחוזר ופוגם מתניתין כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור ואפילו כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר מודי הוא הכא שהוא אסור למה כל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין אמר ר' יוחנן וארבעה מינהון מיטה מילתיה אמרה עד שהן בחבילו' הן נטבלות מעתה ואפילו שבלים אין מכניסן לכן והלא חביות מכנסן לכן אין גידוליהן לכן ואלו מכנסן לכן וגידוליהן לכן
ד זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלימי תרומה או במי תרומה אסור אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר הלכה ו' אמ' רבי יונה זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולעין שלימין ובולעין ופולטין ועוד אינן בולעין הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור מתני' דרבי שמעון דרבי שמעון אומר נותן טעם לפגם אסור והא רבי שמעון אמר נותן טעם לפגם מותר כהדא רבי שמעון אומר כרוב של שקיא ששלקו עם כרוב של בעל אסו' מפני שהוא בולע
ה דג טמא שכבשו עם דג טהור וכל גרב שהו' מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזי ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים רבי יסא אומר אחד מששה עשר בו ט' חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורי' לא פסלו את צירן העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור הלכה ז' תני רבי יודה בר פזי דבר דליה דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור והתני רבי חייה מדיחו ומותר אמר רבי מנא מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור לא בשכבשן זה אחר זה וכל גרב שמחזיק סאתים כמה סאתה עבדא עשרה וארבעה לוגין וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין וכמה ליטרא עבדא מאה זונין נמצא כל זין וזין אחת מתשע מאות וששים הורי רבי יוסי בי רבי בון בעכברא חד לאלף רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה רובע ציר כסאתים ציר והלא אין ציר דג טמא מציר אמר רבי אבהו חשבית יתה קרוב למאתים רבי אילא בשם רבי שמעון בר חייה רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי רבי יאשיה והורי כן ותני כן במה דברים אמורים בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשו' כסדר הזה אבל אם היה שולה ראשו' ראשו' ומניח לאחריו אפילו יותר מכסדר הזה מותר על ידי עילה גבונתה איקלקלת שאל רבי חגיי לרבי בא בר זבדא אמר ליה דבר של רבים אינו נאסר רבי יעקב בר זבדי א"ר יצחק שאל ואילין אגרתא לא גייס לוקס כתיב בהן ואת אמ' ע"י עילה העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא מטמא
ו כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם החיסית חיסית של חולין עם חיסית של תרומה ירק של חולין עם חיסית של תרומה אסור אבל חיסית של חולין עם ירק של תרומה מותר י"א רבי יוסי אומר כל הנישלקין עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם רבי שמעון אומר כרוב של שיקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין אלא עם הבשר רבי יוחנן בן נורי אומר כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת י"ב ביצה שניתבלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורין לזרים הלכה ח' אמר רבי יוחנן לית כאן נכבשין אלא נשלקין כבוש ברותה הוא ר' חנינה תירתא בשם ר' הושעיה חסית בחסית מין במינו רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין רבי יסא בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא מותר אמר רבי זעירא לרבי יסא ואילו לא את אמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן ודילמא לא את אמרת אלא מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור אתא רבי אבהו בשם ר' יוחנן מודי ר' עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור ר' חיננה שמע לה מן דבתרה רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר הא בשר בבשר אסור דילמא אתאמרת אלא מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור רבי חנניה רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר של בעל בולע מן מה דאמר רב הונא סב מן איבה והב לפלופה הדא אמרה של שקי בולע רבי ירמיה בעי שלקה בחולב מהו רבי זעירא לא אכל כבד מימיו שלקה רבי בא ואוכלה ליה ואית דאמר מלחה רבי בא ואוכלה ליה חלמון אסור מפני שהוא בולע תני בר קפרא חלמון אסור וכל שכן חלב בצים יצחק רבה בשם רבי שמעון בן לקיש ביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח בנותן טעם רבי זעירא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן רבי זעירא אדא בר גרשון רבי ביריי רבי לוי בר פלטא זקן אחד בשם רבי ששים ואחת אסורות ששים ושתים מותרות רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן העיד אדא חבירינו לפנינו בששים ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשר אנא אמרין לשמעון בר ווא אמר את הכין ואינון אמרין הכין אמר לון אנא מה דשמעית ואינון מה דשמעון שמעון בר ווא אמר קומי רבי חנינא מעשה בא לפני רבן גמליאל בר אמ' ליה אנא לא מודי בארבעים ושבע ואנא מודה בארבעים וחמש רבי חייא בשם רבי חנינא מעשה בא לפני רבי ואמר אית תמן חמשין רבי חייא בשם רבי חנינה והירק והקליפין והמים מצטרפין אמר רבי זעירא ואיסור מתוכן אמר רב הונא קליפי איסור מעלין את ההיתר רבי זעירא הדא דתימר והוא ששלקן בקליפיהן שלוקות בשלוקות אבל שלקן ביצים קלופות בשאינן קלופות או שאינן קלופות בקלופות שלוקות בשאינן שלוקות צריכין שיעור אחר גיעולי ביצים מותרין שורו עיבר ולא יגעיל בצים שהקרימו הרי אלו אסורות מוזרות הנפש היפה תאכל מצא בהן דם קולף מקום הדם רבי זעירא סלק מבקרה לרבי חייא בריה דרבי יצחק עטושייה אשכחיה יתיב אמר לא שנו אלא בלובן חלמון אבל בלובן חלבון מותר הא סבר דהיא גביה מן אבהתיה אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין חלבון בין חלמון אסור תני רבי חלפתא בן שאול חלמון אסור חלבון מותר אמר רבי זעירא הן דאמר בחלמון אסור בשנמצא במקום זכרותו של חלמון ואפילו חלמון והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר תמן תנינן אילו פוסלי' ולא מעלין המים בין טהורין בין טמיאין מי כבשים מי שלקות והתמד עד שלא החמיץ הכא את עבד ליה אוכל והכא את עביד ליה משקה אמר רבי מנא כאן בקשין כאן ברכין כאן באוכל כאן במשקה אמר רבי יוסי בי רבי בון אפילו תימר כאן וכאן בקשים וכאן וכאן ברכין נותנין טעמים בתרומה ואין נותנין טעמים במקוה הדרן עלך בצל שנתנו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.